דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה – 1/7

דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה – 1/7

אני מבקש שנקום לדקת דומייה לזכרו של יצחק שמיר, ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל.
אני מבקש לומר כמה דברים על יצחק שמיר. אני כמובן ארחיב מחר בטקס הרשמי בהר הרצל, ואני תיכף אבקש מסטס למסור את פרטי הטקס, אבל אני מבקש לפתוח בסיפור שאומר הרבה על אופיו של יצחק שמיר. יום אחד, ביושבו כאן בלשכת רה"מ, הגיעה משלחת של חברי הליכוד, והם ביקשו לקדם מועמדותו של אחד מחברינו לתפקיד מסוים. זה היה בצהריים, יצחק שמיר קיבל אותם, ראה קבוצה גדולה באמצע היום והוא אמר להם, ‘מה אתם עושים פה? לכו לעבוד’. זה אומר הכל על האיש – חף מגינונים, איש אמת, פשוט, ישר, וכמובן, בעל עוצמות פנימיות חזקות מאוד.
יצחק שמיר היה מדור הנפילים שהקימו את מדינת ישראל, הקדיש את חייו ואת כל מאודו להבטחת קיומה של המדינה, להבטחת חירותו של עם ישראל, להבטחת ביטחונם של אזרחי ישראל וגם להבטחת קיבוץ גלויות.
חשוב לדעת שלשמיר היה תפקיד מכריע, ממש כך, להפניית מאות אלפי עולים מבריה"מ לשעבר בארץ. הוא פעל נמרצות מול הממשל האמריקני כדי להבטיח שתחנת היציאה הראשונה תהיה בארץ ישראל, במדינת ישראל. הוא אמר ‘יבואו קודם לכאן, יבחרו לאחר שראו את הבחירה כאן’ – ובהתעקשות הזאת אין ספק שהוא שינה את גורל המדינה, משום שהוא במידה רבה הביא לכך שהעלייה המבורכת הזאת הגיעה בכל עוצמתה ובכל משקלה לכאן, והראיה שהוא צדק, כי הרוב המוחלט נשאר כאן.
הוא גם היה אחראי לעלייה של חמישה עשר אלף יהודים מאתיופיה במבצע אחד, דבר שביטא גם הוא את המחויבות העמוקה שלו לרעיון הציוני, לעתיד היהודי. והוא כמובן היה תקיף מאוד בגישתו, בתפיסתו בנושא המדיני, אם כי הוא הלך למדריד. הוא ידע לשלב עם כל, הייתי אומר, העוצמה, אפילו הקשיחות האידיאולוגית שלו לגבי ארץ ישראל, לגבי כל מה שקשור בארץ ישראל. הוא גם ידע ללכת לתהליך שלום – אני השתתפתי בוועידה הזאת, ראיתי את הפעולות שלו ואת ההחלטות שלו – הוא היה שקול מאוד, ואני חושב שהוא היה אדם שבאמת ראה את טובת המדינה כפי שהוא הבין אותה ופעל לטובת המדינה כפי שהוא הבין אותה.

אנחנו מאבדים היום באמת פטריוט יהודי ואחד מהמנהיגים היצוקים והמוצקים שהיו לעם ישראל. הוא לא הקרין כריזמה, הוא פשוט הקרין עוצמה פנימית, והדבר הזה, לדעתי, חשוב יותר מכל דבר אחר.
באשר לאמירותיו ביחס לשכנים, ביחס להפרדה בין הים והיבשה – ייתכן שהדברים האלה שהביאו קיתונות של ביקורת אז, אפילו בוז – היום יש בוודאי הרבה יותר אנשים שמבינים שהאיש ראה והבין דברים יסודיים ואמיתיים והוא לא הכפיף, לא את עצמו, ולא כופף את האמת לאופנות השעה, ולכן אני חושב שראוי שאנחנו נכבד בישיבות, גם בטקס מחר וגם בישיבות מיוחדות שנעשה היום, את זכרו של יצחק שמיר, אחד ממקימיה של מדינת ישראל, ואחד ממגיניה המסורים ביותר.
אני עושה הפסקה – יש לנו גם נושא שני, ואני רוצה לומר בעצם עוד שני נושאים שאנחנו נדון בהם.
הנושא העיקרי שיבוא היום לשולחן הממשלה הוא יעד הגירעון. שר האוצר קיים איתי דיונים רבים, קיימנו גם דיונים עם הצוותים המקצועיים, עם נגיד בנק ישראל, עם היועצים הכלכליים שלי – וההמלצה שהחלטתי לאמץ היא המלצת שר האוצר בדבר גירעון של 3%. אני רוצה להסביר מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא עושים. מה שאנחנו לא עושים זה לא משנים את יעד ההוצאה. בסופו של דבר, הדבר שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה, ובזה אנחנו דבקים בקפדנות, ותמיד דבקנו בכך בקפדנות. אני יכול להגיד לכם שכשהייתי שר אוצר במשבר הכלכלי ב-2003 אמרתי ‘על ההוצאה אנחנו שולטים שליטה מוחלטת’. לגבי ההכנסות – הן יכולות לעלות ולרדת. מה שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה. אנחנו מתקנים את יעד הגירעון ביחס להכנסות ליעד ‘מאסטריכט’ – זה היעד, הסטנדרט של אירופה – 3%. נדמה לי שבאירופה, גרמניה אולי היא המדינה היחידה שנמצאת מתחת לזה. רוב המדינות, אם לא כולן, נמצאות מעל זה. אנחנו נהיה שם. גם זה מחייב אותנו לפעולות לא פשוטות – אנחנו נצטרך לעשות שורה של דברים, גם בתחום המסים, כדי לעמוד ביעד הזה. אבל אני לא רציתי – לא ב-2003 כשהייתי שר אוצר ולא עכשיו כששוחחתי על כך עם שר האוצר – להכביד יותר מדי את נטל המסים. כשאתה מכביד את נטל המסים, אתה מדכא צמיחה, וכשאתה מדכא צמיחה, אתה עושה שני דברים: אחד, אתה מגדיל את האבטלה, ושניים, אתה בסופו של דבר מגדיל את הגירעון.

ועל כן, אני חושב שזה המינון הנכון, והחלטתי לקבל את המלצת שר האוצר, משום שאני חושב שזה הדבר המידתי. עדיין נצטרך לעשות התאמות במסים – זה אומר שנצטרך להעלות מסים מסוימים. וכדי לעמוד ביעד ההוצאה, נצטרך לעשות דברים נוספים, ואנחנו נעשה את זה, ואנחנו נעמוד הן ביעד ההוצאה והן ביעד הגירעון, ובסופו של דבר, על זה ניבחן – ואנחנו נצלח את הבחינה הזאת ואת המיצר הזה בהצלחה. אין לי שום ספק.
ודבר אחרון, הילדים יצאו לחופש. אני מבקש לומר לילדי ישראל שייהנו ויבלו, אבל שתי בקשות: אחד, להיזהר בכבישים וגם בחופים, להיזהר. והדבר השני, הכי חשוב, מניסיון חיים ארוך, תקשיבו לאבא ואימא. תעשו מה שהם אומרים לכם.
תודה רבה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (לדירוג הכתבה)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-P

Funzing-Fl

תגובות אחרונות