סיכום ישיבת הממשלה מיום 22/7 – כולל התייחסות לנושא המסתננים

סיכום ישיבת הממשלה מיום 22/7 – כולל התייחסות לנושא המסתננים

22/07/2012 – יום ראשון ג’ אב תשע"ב

א. בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה לפיגוע בבורגס ואמר:-

"בסוף השבוע הובאו למנוחות קורבנות פיגוע הטרור הרצחני בבולגריה. אני מניח שכמוני ראיתם את המחזות קורעי הלב בהלוויות, משפחות שרוסקו באבחה, ולבנו איתן, עם אלו שאיבדו את יקיריהן.  אנחנו גם מתפללים לשלומם של הפצועים. בהזדמנות הזאת אני מבקש גם להודות לכוחות הביטחון וההצלה, שנרתמו לסייע מיד, גם להציל חיים וגם להביא את הנפגעים ארצה במהרה. כדרכם הם פעלו באמת במיומנות ובמחויבות עמוקה מאוד…"
שר החוץ, אביגדור ליברמן, ציין לשבח את הסיוע הרב שניתן גם מצד אנשי משרדו והשגרירים בבורגס.
עוד ציין ראש הממשלה את המערך הכולל:-  משרד החוץ, זרועות ההצלה, זרועות הביטחון, משרד הבריאות, המודיעין, משרד הפנים  וציין כי זה באמת משקף את הערבות ההדדית שהיא ביסוד חיינו, ואת ערבות מדינת ישראל לאזרחיה באשר הם ובאשר יהיו.
ראש הממשלה אמר כי:- "נמשיך כמובן להיאבק ולהילחם בעוצמה בטרור, גם במפגעיו וגם במשלחיו."

עוד התייחס ראש הממשלה לעניינים הבאים:- 

1. "אני מבקש להתייחס בקיצור נמרץ לאירועים שמתחוללים בסוריה.  אנחנו עוקבים מקרוב אחר מה שנעשה שם ואנחנו ערוכים לקראת כל התפתחות שתבוא."

2. "בישיבת הממשלה היום יציג השר יעלון את התכנית שהכין. מטרת התכנית היא להגדיל באופן משמעותי את מספר החרדים המשרתים בצה"ל ואת מספר האזרחים החרדים והאזרחים הערבים שמשרתים בשירות האזרחי.  השר יעלון עובד על כך כבר כמה שבועות, אבל אני אמרתי כבר לפני חצי שנה, עוד לפני שהבג"צ פסל את חוק טל, שנביא חוק חדש, שיגדיל בהדרגה את מספר המשרתים, גם בקרב החרדים וגם בקרב הערבים, וזאת מבלי לשסות ציבור בציבור.

אני חושב שצריך להבין שאנחנו באים לעשות זאת אחרי 64 שנים שמציאות אחרת התהוותה כאן במדינה,  ולכן אנחנו עומדים לחולל שינוי היסטורי. זה יהיה שינוי מציאותי שניתן ליישם אותו ולא מהלך סרק שמטרתו רק לעשות כותרות. אנחנו ניתן יותר למשרתים ופחות למשתמטים."

ב. הממשלה החליטה, בהתאם להחלטתה מס. 4470 מיום 8.2.2009, להאריך את כהונת ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בשנה אחת, עד יום 31.08.2013.

ג. המשנה לראש הממשלה, השר משה יעלון, הציג בפני הממשלה את עיקרי המתווה המתגבש בנושא קידום השוויון בנטל השירות. השר יעלון הודיע כי נדרשת עוד עבודת תאום בין המשרדים השונים לקראת גיבוש הצעת החלטה שתובא לממשלה באחת מישיבותיה הקרובות.

ד. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(איסור הוצאת כספי מסתנן מישראל), התשע"ב-2012, והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון, לשנות ולאשר על דעתה את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש מיד לכנסת.
עוד החליטה הממשלה, על-פי סעיף 81(ג) לתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת, כי תחליט על הקדמת הדיון בהצעת החוק, ובהתאם לסעיף 88 לתקנון הכנסת, להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

מזכיר הממשלה הציג בפני הממשלה, באמצעות מצגת (מצ"ב), נתונים מספריים על היקף המסתננים המועסקים ועל היקף הכספים המועברים לארצות מוצאם, וכן נתונים מספריים על חשבונות הבנק של המסתננים ונתונים על מגוון הדרכים להעברת כספים לארצות מהן הגיעו.  

להלן חלק מדברי ההסבר שהונחו לפני הממשלה בקבלת ההחלטה הנ"ל:- 

בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם גל של מסתננים מאפריקה הנכנסים לישראל בעיקר דרך הגבול עם מצרים. המסתננים מגיעים לישראל, על פי הערכות, בעיקר לצורכי עבודה. נתוני רשות האוכלוסין, נכון לחודש אפריל 2012, הינם כי נמצאים בישראל כ-60,000 מסתננים. במסגרת התמודדותה בתופעת ההסתננות נקטה מדינת ישראל אמצעים שונים, ובהם: בניית גדר על הגבול עם מצרים; תיקון החוק למניעת הסתננות, תשי"ד-1954; הקמת מתקן שהייה למסתננים בקציעות; ומדיניות אי-העסקה של מסתננים, שנועדה לצמצם את התמריץ הכלכלי להגעה לישראל (החלטות ממשלה מס’ 2104 מיום 19.7.10 ומס’ 2507 מיום 28.11.10). לפי החלטת ממשלה מספר 2507, תחל אכיפת איסור העסקתם של מסתננים עם הפעלת מרכז השהייה. עד להפעלת המתקן, המדיניות היא שלא לקיים פעולות אכיפה כלפי מסתננים ומעסיקיהם. המדינה הודיעה לביהמ"ש העליון, בבג"צ 6312/10 קו לעובד ואח’ נ. הממשלה ואח’, כי 30 יום לפני תחילת האכיפה בגין עבודה תימסר על כך הודעה לביהמ"ש. 

ההערכה – המבוססת בין היתר על ממצאי התשאולים שעורכת רשות האוכלוסין והגירה למסתננים מיד עם כניסתם לישראל – היא, שחלק גדול מהמסתננים הם מהגרי עבודה. הם מגיעים לישראל, שבה שכר העבודה גבוה באופן משמעותי מהשכר במדינות מוצאם, כדי לעבוד, להתפרנס ולהעביר כספים (המכונים Remittances) לבני-המשפחה ולקרובים שנשארו במדינת המוצא. 

לפי נתוני הבנק העולמי והבנק לפיתוח אפריקה, היקף העברת ה- Remittances לאפריקה הוערך בשנת 2010 בכ-40 מיליארד דולר. זהו סכום כפול מסכום ה-Remittances שהתקבל באפריקה בשנת 2005 ולמעלה מפי 4 מהסכום שהתקבל בשנת 1991. עוד יצוין, כי לפי אותם מקורות, הסכומים המועברים בפועל הם – ככל הנראה – כפולים, ומועברים בערוצים לא-פורמליים ולא דרך המערכת הבנקאית. 

בהתאם להוראת ראש הממשלה הוקם צוות משותף, בראשות מזכיר הממשלה, ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ, משרד התקשורת, רשות האוכלוסין וההגירה, משטרת ישראל, גופי הביטחון, הרשות להלבנת הון, בנק ישראל, רשות המיסים ואחרים, אשר בחן את הדרכים לצמצום התמריץ הכלכלי בהסתננות לישראל מאפריקה.

הנחת המוצא של הצוות הינה כי מסתנן העובד בישראל מפריש ממשכורתו סכום הנשלח לבני-המשפחה ולקרובים שנשארו במדינת המוצא. כך מועברים מידי שנה מאות מיליוני שקלים למדינות המוצא, הן באמצעות המערכת הבנקאית והן באמצעות ערוצים בלתי-פורמליים. לפיכך, הטלת איסורים ומגבלות על העברת כספים ממסתננים ששוהים בישראל לארצותיהם תביא לצמצום התמריץ הכלכלי שבהסתננות לישראל מאפריקה, ותגרום לירידה בכניסת מסתננים לישראל, כמו גם תשמש תמריץ לעזיבת מסתננים את ישראל.

הצוות ערך שורה של פעולות על מנת לצמצם את התמריץ הכלכלי להסתננות, ביניהם, הגברת פעולות האכיפה על העברות כספים; חקיקה בנוגע להפקדת פיקדון על-ידי מעסיקים שניתן יהיה לגבותו רק עם עזיבתם את הארץ; העמקת אכיפת היטל העסקה על מעסיקי מסתננים; הגברת האכיפה כנגד בעלי עסק ללא רישיון מקרב המסתננים. 

החוק המוצע נועד לסייע בהתמודדות עם תופעת ההסתננות לישראל באמצעות קביעת איסור פלילי על העברת כספים של מסתנן אל מחוץ לישראל, כל עוד הוא שוהה בישראל. מטרת התיקון לחוק היא להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות, ועל ידי כך לצמצם את התמריץ להסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל. החוק יחיל על מסתנן שהוציא כספים מישראל, בעצמו או באמצעות אחר, חצי-שנה מאסר או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (סכום העומד כיום על 29 אלף ש"ח); החוק יטיל על מי שמוציא כספים עבור מסתנן מחוץ לישראל שנה מאסר או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 או סכום הכפול מגובה הסכום שהוציא או התכוון להוציא מישראל, לפי הגבוה מביניהם; החוק יתיר הוצאת כספים על-ידי מסתנן מישראל רק עם עזיבתו את ישראל. 

האיסור המוצע יוצר איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני תופעה הולכת וגוברת של הסתננות לשטחה, לבין חובתה לנהוג באופן הומאני כלפי כל מי שנמצא בשטחה ולהגן על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא. האיסור המוצע הינו מידתי בכך שקובע איסור החל רק על פעולת הוצאת הכסף מגבולות המדינה ואין הגבלה על פעולות בכסף הנעשות בגבולות ישראל, ובכך שקובע איסור זמני בלבד על העברת הכסף, שכן בעת עזיבת המסתנן את הארץ, הוא רשאי להוציא עמו את כספו.

לאור היקף תופעת ההסתננות, והרצון לצמצם את ממדיה, ומתוך הבנה כי נכון לצמצם את מימדי התופעה מוקדם ככל הניתן, בכוונת הממשלה להעלות את הצעת החוק בקריאה ראשונה עוד במושב הכנסת הנוכחי המסתיים ביום רביעי הקרוב, ולסיים את חקיקת הצעת החוק, ככל הניתן, במהלך פגרת הכנסת. הצעת ההחלטה באה להתגבר על המתנה של שבועיים על מנת שההחלטה של וועדת השרים תיחשב להחלטת ממשלה.

ה. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק עידוד עסקים קטנים ובינוניים בישראל, התשע"ב – 2012, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
עוד החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן חלק מדברי ההסבר שהונחו לפני הממשלה בקבלת ההחלטה הנ"ל:-

א. ביום 3.7.2011 התקבלה החלטת ממשלה מס’ 3409 – עידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל (להלן: "החלטת הממשלה") ולפיה על משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לגבש הצעת חוק לעידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים.
כיום, פועלים בישראל כ-450 אלף עסקים המוגדרים כעסקים זעירים, קטנים ובינוניים. ברור לפיכך כי מצבו של סקטור עסקים זה משפיע מהותית על כלל הפרמטרים הכלכליים במדינה. פעילות עסקים קטנים ובינוניים בישראל מאופיינת בחסמים רבים במגוון תחומים הנוגעים ישירות לפעילות היומיומית, לשרידות העסק, להתפתחותו ולמיצוי פוטנציאל שלו, כמו גם לפתיחת עסקים חדשים.

בכלל זה בולטים במיוחד החסמים הבאים:
1. היעדר ידע ומידע בתחומים שונים
2. קשיי המימון והאשראי -  היעדר פתרונות מספקים מצד המערכת הבנקאית,    היעדר מערך אשראי חוץ בנקאי נאות, בעיות תזרים בעקבות דרישות מס    (מע"מ על בסיס צבירה ולא על בסיס מזומן).
3.  אי  מימוש פוטנציאל הפריון, החדשנות והיצוא
4. רגולציה ממשלתית  אשר אינה מתאימה ליכולת ולצרכים של העסקים הקטנים והבינוניים.

בנוסף לחסמים אלו מתמודדים העסקים גם מול הקשיים הבאים:

1. ביזור סמכויות והיעדר מידע מרוכז חיוני לקידום פעילותם של העסקים
2. עודף רגולציה ותהליכים בירוקראטיים
3. השתתפות נמוכה ברכש ממשלתי
4. היעדר "רשת ביטחון" סוציאלית ליזם במקרה של כשלון

בדו"ח מבקר המדינה 61ב (מאי 2011) אשר עסק בטיפול הממשלתי במגזר העסקים הקטנים והבינוניים נקבע כי "על מנת לייעל את הסיוע הניתן לעסקים קטנים, על הסוכנות לרכז את כל הפעילות הממשלתית בנושא". עוד נקבע, בין השאר, כי "על הסוכנות לבדוק את יעילותן של תכניות הסיוע, את נחיצותן ולפעול לשיתוף פעולה ביניהן, ליצור מערכת ממוחשבת לניהול מידע על כל העסקים הקטנים המקבלים סיוע ממשלתי ולהקים אתר אינטרנט אחד שבו יהיה כל המידע הרלוונטי בתחום זה".
מטרת החוק הינה לקדם את עניינו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ולשפר את תנאי עשיית העסקים והיזמות בישראל על מנת לייצר צמיחה כלכלית מוגברת במשק הישראלי ולייצר מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי.
לצורך מימוש מטרות אלו, מקנה הצעת החוק לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל (להלן: "הסוכנות") תפקידים וסמכויות אשר יאפשרו לה ליישם את מדיניות הממשלה לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.
סמכויות ותפקידי הסוכנות המוצעים בהצעת חוק זו עניינם בריכוז הפעילות הממשלתית בתחום העסקים בידי גורם ממשלתי אחד שיהיה אמון  על גיבוש המדיניות הממשלתית ותיאום בין הגופים הממשלתיים הפועלים בתחום מחד ומאידך בעל יכולת לייצג את האינטרסים של העסקים הקטנים והבינוניים בממשלה, בכנסת ומול גופים ציבוריים נוספים הרלוונטיים לנושא ולפעול לקידומם.

ב. המחאה החברתית האחרונה העלתה על סדר היום נושאים אקוטיים של יוקר המחיה, היעדר תחרותיות, ופערים חברתיים. פעילות הממשלה בנושא כללה ועדות כגון ועדת טרכטנברג ותת ועדותיה, ועדת קדמי, והחלטות ממשלה שונות בנושא.
בין השאר, כללה המחאה התייחסות להיבטים שונים בקשיים היומיומיים של עסקים קטנים, הקושי בהקמתם ואף היבטים שונים ברגולציה הממשלתית המאיימים על הישרדותם. היקף העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ומשקלם היחסי במגזר העסקי מעידים על תרומתם לכלכלה הישראלית, בין השאר, בהגברת התחרותיות, הורדת מחירים ויצירת פתרונות תעסוקתיים במגוון אוכלוסיות בחברה.
הסרת החסמים המפורטים בסעיף א’ לעיל תגביר את כושר התחרותיות של העסקים הקטנים והבינוניים, ותציב אותם כשחקנים משמעותיים בשווקים הריכוזיים, לרבות תוך עידוד תוצרת מקומית, ותעסוקה מקומית.
עניינה של טיוטת החוק הינו בהסדרת סביבה עסקית נוחה ויעילה להתפתחותם של עסקים קטנים ובינוניים ובכך מהווה טיוטת החוק נדבך נוסף במענה הממשלתי לסוגיות החברתיות-כלכליות אשר העלה הציבור על סדר היום.
לאור חשיבותה של טיוטת החוק, בדיון שהתקיים בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ביום 2.11.2011 בנושא: סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, חזר יו"ר הוועדה, חה"כ רוני בראון, על חשיבות היותה של הסוכנות גורם ממשלתי מתכלל של כלל המשרדים הממשלתיים העוסקים בתחום העסקים הקטנים והבינוניים וקרא לכל הגורמים המעורבים בקידום הצעת חוק זו (משרד המשפטים, משרד האוצר וכו’) לקדם את הגשת ההצעה לדיון בכנסת עד סוף מושב החורף.
ביום 26.2.2012 הפיץ משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את תזכיר חוק עידוד עסקים קטנים ובינוניים בישראל, התשע"ב-2012 אשר הוכן בהתאם לעקרונות אשר נקבעו בהחלטת הממשלה ואשר רווחים בחקיקה מקבילה במדינות שונות בעולם המערבי. המועד האחרון להגשת הערות לתזכיר החוק חלף ביום 18.3.2012. לאחר בחינת ההערות אשר התקבלו במסגרת הליך הפצת התזכיר, במהלך שלושת החודשים שלאחר המועד האחרון כאמור ולאחר הדיון בוועדת השרים אשר התקיימה ביום 1.7.2012, והערות שהתקבלו בעקבות דיון זה , הכין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את טיוטת החוק נשוא הצעה זו.
על מנת שיעלה בידי הממשלה להיענות לאתגרים והסוגיות המצויות כיום לפתחה – פתרונות לסוגיות החברתיות-כלכליות הבוערות וביסוס עמדה ממשלתית מקצועית במסגרת הדיונים בהצעת חוק הריכוזיות – נדרש כי טיוטת החוק תאושר על ידי הממשלה בדחיפות על מנת לקדם את הדיון בה בקריאה ראשונה עוד במושב הכנסת הנוכחי ולאשר בידי הסוכנות את הסמכויות הנדרשות לפעילותה מוקדם ככל שניתן.

ו. הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת-חוק חינוך לתזונה נכונה ופיקוח על איכות המזון במוסדות החינוך, התשע"ב-2012, והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת.
עוד החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, לבקש מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק.

להלן חלק מדברי ההסבר שהונחו לפני הממשלה בקבלת ההחלטה הנ"ל:-

מטרת החוק המוצע לקדם מדיניות מניעה לגורמי הסיכון המרכזיים לתחלואה ולתמותה בישראל אשר נובעים מתזונה בלתי נכונה והעדר פעילות גופנית בקרב תלמידים (ומורים) במסגרת מוסד החינוך. החוק מבקש לקדם זאת באמצעות אספקת מזון וקידום צריכת מזון בבית הספר על פי המלצות תזונתיות מקצועיות ובכך להביא לשיפור אורחות חיים בדגש על תזונה נכונה ע"י יצירת סביבה מתאימה המאפשרת שיפור באורחות החיים ובכלל זה אוכלוסיית המוסד החינוכי.
החוק המוצע קובע ששר החינוך יקבע כללים בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות באשר לאספקת מזון מרוכזת ומאורגנת בתחומי מוסדות חינוך. כאשר הכללים יקבעו את הרכב המזון וערכו התזונתי, בהתחשב בסוג בית הספר, בצורכי התלמידים, וגילם של התלמידים. לצורך כך גם יתוקן חוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה-2005.
החוק מורה שהכללים שקבע השר יובאו לידיעת ההורים והתלמידים על ידי מנהל המוסד החינוכי בדרך שקבע השר.
כמו כן יהיה חיוב בפרסום הרכב המזון וערכו התזונתי של המזון שנמכר או מסופק על ידו.
בנוסף, החוק קובע הוראות לגבי הטלת אמצעי אכיפה מינהליים על מי שאינו מקיים את הוראות חוק זה.

ז. לעניין "תכנית מורשה" – סיור לימודי בישראל לסטודנטים יהודים בתפוצות, החליטה הממשלה כדלקמן:-

1. להמשיך לתמוך בסיורים לימודיים בישראל של המשתתפים במסגרת תוכנית "מורשה", שמטרתה קירוב של סטודנטים יהודים בתפוצות, בגילאי 30-17, למדינת ישראל ולעם היהודי ומניעת התבוללות, באמצעות לימודי העשרה ביהדות ובישראל במשך שנתיים, ביוזמת תורמים מקרב יהדות התפוצות ובמינונם. המשך התמיכה הוא בהבאת המשתתפים לסיור לימודי  בישראל בן 25-15 ימים בשנה"ל האקדמית 2013-2012 בלבד, במהלך לימודיהם, במסגרת המשך הפרויקט המשותף לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית (להלן: "סיור מורשה"), אשר ימומן על ידיהן ביחס שווה.

2. להסמיך את ועדת ההיגוי המשותפת לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית שתפקידה להמשיך לממש את ההחלטה לביצוע סיור מורשה גם בשנת הלימודים האקדמית 2013-2012. בראש ועדת ההיגוי של סיור מורשה ימשיכו לעמוד נציג משרד החינוך ונציג הסוכנות היהודית ובנוסף ימשיכו להיות חברים בה נציג משרד החינוך, נציג השר המופקד על נושאי חברה ומורשת ישראל, נציג משרד ההסברה והתפוצות, נציג משרד האוצר – החשב הכללי, ונציג חברת "עולמית (עולם של שליחות) בע"מ", חברה בבעלות בלעדית של הסוכנות היהודית, המפעילה את הסיור.
באחריות ועדת ההיגוי להמשיך בקביעת תכני הסיור ואתרי הביקור בהתייחס לזהות יהודית וציונית ולתרבות ישראלית וכן לענייני השעה של מדינת ישראל והעם היהודי; אישור הקריטריונים להשתתפות בסיור; אישור תכנית העבודה והתקציב כמו כן, תמשיך הוועדה ללוות את סיור מורשה ולפקח על עמידתו ביעדיו ועל ניהולו התקין.

3. בשנת הלימודים האקדמית 2013-2012 ישתתפו בסיור מורשה כ-1500 סטודנטים יהודים מהתפוצות, ולשם כך יעביר השר המופקד על נושאי חברה ומורשת ישראל, סכום של עד 10 מיליון ₪ לתקציב משרד החינוך, כנגד הקצאת סכום זהה למטרה זו על ידי הסוכנות היהודית. סכום כסף זה המתוקצב על-ידי הממשלה ביחד עם הסכום הזהה אותו תעמיד לשם כך הסוכנות היהודית, מהווים את כלל תקציב סיור מורשה, לרבות העלויות הכרוכות בהפעלת חברת "עולמית".

4. התכנית תבוצע בהתאם לחוזה מפורט, שייכרת בין משרד החינוך וחברת "עולמית", בעניין הפעלת התכנית ותקצובה, לתקופה בת 12 חודשים בלבד ובכפוף להוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 ותקנותיו. ככל שיוותר תקציב בלתי ממומש בתום תקופה זו, הוא יושב לממשלה ולסוכנות היהודית בשיעור שווה.

ח. מר תמיר פרדו, ר’ המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ומר יורם כהן, ר’ השב"כ, סקרו בפני הממשלה את המאמצים של איראן וחיזבאללה לפגוע ביעדים ישראליים בחו"ל ומתארים בקצרה את הפעולות והמאמצים לסיכול פגיעות כאלה בישראלים, תוך שיתוף פעולה עם המדינות השונות.

השניים התייחסו בסקירתם גם לפיגוע בבורגס שבבולגריה שבו נהרגו תיירים ישראלים ומסרו פרטים לממשלה על ממצאי החקירה עד כה לגבי אירוע זה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F1

Funzing-F1

תגובות אחרונות