דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה 23/9

דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה 23/9

בוקר טוב, ביום שישי הייתה התקפת טרור בגבולנו עם מצרים. בהתקפה הזאת נפל חייל צה"ל, נתנאל יהלומי ז"ל. לנתנאל היה פרופיל לא קרבי, הוא התעקש לשרת כחייל קרבי ולהגן על המולדת. אנחנו שולחים את תנחומינו למשפחתו. באותה תקרית הסתערו לוחמות ולוחמים של יחידת קרקל על המחבלים, הרגו שלושה מהם; חייל צה"ל נפצע, אנחנו שולחים לו את איחולינו להחלמה מהירה.

אני מבקש לשבח את פעולת הלוחמים והלוחמות במניעת פיגוע שהיה יכול להיות קטלני הרבה יותר, ואני חושב שגם מומחשת שוב החשיבות של החלטת הממשלה להקים את גדר הביטחון בגבול סיני. בלא החלטת הממשלה להקים את גדר הביטחון בגבולנו עם סיני, ישראל הייתה מוצפת במסתנני עבודה בלתי חוקיים, וגם בחוליות טרור קרקעיות. הדבר הזה במידה רבה נמנע בזכות ההחלטה הזאת ובזכות פעולתם של חיילות וחיילי צה"ל. הדבר הזה כמובן נעשה, ההחלטה שלנו התקבלה, אחרי שהנושא לא טופל.
אני מבקש היום להתמקד בנושא נוסף שהממשלה עושה בו לאחר שנים רבות שהנושאים בו לא טופלו – אני מתכוון לתחום של הבריאות. אנחנו נשמע סקירה של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן על הפעולה המרשימה של הממשלה בתחום הזה. אנחנו מוסיפים עכשיו אלף מיטות לבתי החולים לאחר עשור שלא נוספה מיטה אחת. בעשור שלפני הקמת הממשלה לא נוספה מיטה אחת לבתי החולים – אנחנו מוסיפים אלף מיטות. אנחנו חנכנו בצפת לאחרונה בית ספר לרפואה, אחרי שקרוב לארבעים שנה לא נפתח בית ספר לרפואה בישראל, וכולנו יודעים שיש תמיד מחסור ברופאים – אנחנו מנסים לסגור את הפער הזה, בין השאר באמצעי הזה.

אנחנו גם עושים שורה של צעדים להורדת יוקר הטיפול בנושאים רפואיים. אנחנו הנהגנו טיפולי שיניים חינם עד גיל שתיים עשרה – עד היום ניתנו כשני מיליון טיפולים חינם; אנחנו ביטלנו את אגרת טיפת החלב, היא עלתה מאות שקלים; ואנחנו מסבסדים דברים כגון מכשירי שמיעה. אנחנו חיזקנו את הרפואה בגליל ובנגב באמצעות פתיחת חדרי מיון קדמיים, חדרי מיון ב-12 ישובים, והוספנו מכשירי MRI לבתי החולים שם – זו הייתה תלונה מתמשכת במשך שנים וגם בזה טיפלנו.
אני מבקש לומר שיש להשקעה הזאת תוצאות. לאחרונה, דורגה ישראל במדד הבריאות העולמי במקום ה-6 מבין 143 מדינות. אחד הנתונים שנבדקו היא תוחלת החיים: במקרה של גברים – אנחנו במקום השני ב-OECD; תוחלת החיים של נשים היא גבוהה יותר, וגם היא מטפסת. אלה כמובן חדשות טובות. אני מבקש להודות לך, סגן השר יעקב ליצמן, ולאנשי משרדך על הפעולה החשובה בתחום חיזוק הבריאות לאזרחי ישראל.

במוצאי יום כיפור אני אמריא לארה"ב לנאום שם בשם אזרחי ישראל בפני העצרת הכללית של האו"ם. אחרי הנאום אפגש עם מזכ"ל האו"ם ועם ראש ממשלת קנדה -שלאחרונה קיבל החלטה מוסרית ואמיצה נגד איראן – ועם מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון. אני אחזור ואומר שאסור שהמדינה המסוכנת ביותר בעולם תתחמש בנשק המסוכן ביותר בעולם.

לסיום, זאת הישיבה האחרונה של חברנו השר יוסי פלד. יוסי, אתה הוא סיפורה של מדינת ישראל. אתה שרדת את השואה והגעת לתרום לתקומה: היית חייל בצה"ל, אחר כך מפקד בצה"ל ואחר כך אלוף פיקוד הצפון בצה"ל, ואחר כך נכנסת לעשייה הציבורית והגעת להיות חבר בממשלת ישראל.
יצא לנו להיות בכמה טקסים ביחד, ואולי המרגש שביניהם זה בווילה ואנזה בגרמניה – ששם הוחלט על הפתרון הסופי – ואני זוכר שעמדנו יחד והתרגשנו עד עמקי נשמתנו בגלל הסיפור המקופל בחייך ובפועלך. אני התרשמתי מזה הרבה פעמים בדברים המשותפים שעשינו כאן, בשיחות הרבות שהיו לנו, ואני יודע שאתה ממשיך עדיין בעשייה הציבורית, אבל אני מבקש להודות לך בשם שרי הממשלה, חבריך, ובשם כל אזרחי ישראל, על תרומתך לתקומת ישראל. אז דרך צלחה יוסי. ואני חושב שגם בוודאי אתה תרצה לומר כמה דברים גם כן.

השר יוסי פלד:
"אל"ף, אני מודה לחברים פה ובאופן אישי לך. בעיניי להיות שר בממשלה זה לא דבר מובן מאליו. אני חושב שזאת זכות גדולה להיות שר בממשלת ישראל, ולי זה לא דבר מובן מאליו, בוודאי כשאני מסתכל על דרך החיים שלי – זה לא מובן מאליו וזאת זכות מאוד מאוד גדולה עבורי. לקח לי הרבה מאוד שנים להחליט להיות בפוליטיקה – בניגוד לחברים שלי מהצבא שבדרך כלל לוקח להם שנה שלוש שנים – לי זה לקח כמעט עשרים שנה להחליט, בעזרתך ובדחיפתך האינטנסיבית, להיכנס לדבר הזה. אני לא מצטער על זה, גם כשאני התמניתי להיות לשר ללא תיק – לא זה מה שחלמתי.

אני רוצה להגיד לכם – לך ולכולם – הממשלה הזאת, בתחום אחד עשתה משהו שמ-53′ שום ממשלה לא עשתה – תחום ניצולי השואה, ועבר מן העולם דבר נוראי שאותם אומללים שבשולי חייהם קיבלו כמה יורו פיצויים מגרמניה ואת זה חישבו להם לצורכי הכנסה – זה בטל מן העולם. את זה עשתה הממשלה, מה שמ-53′ לא עשתה אף ממשלה. ואתה יודע מה, אדוני ראש הממשלה, רק בשביל זה היה שווה לי להיות בממשלה כי בעסק הזה הייתה לי במידה כזו או אחרת מעורבות.

אני רוצה גם להגיד, נוצרו פה חברויות סביב השולחן הזה בלי שום קשר למפלגות. יש פה כמה חברים שחשוב לי גם לשמור איתם על קשר. תראו – אני רוצה להגיד את זה בקולי כדי למנוע פרשנויות והסברים – שמעתי שהיו מתיחויות ביני לבין ראש הממשלה; אני מכיר את ראש הממשלה: פעם ראשונה נפגשנו אני כאלוף פיקוד צפון, אתה השגריר באו"ם, באת לקבל הסבר על פיקוד הצפון; אחרי זה, זה היה בשנות התשעים, [ואחר כך] עד היותי שר פה בממשלה הזאת, והיו ימים של כעס- כן היו. אז מה? איפה שיש בני אדם, יש גם כעסים, מה קרה? אני רוצה להגיד בקולי בצורה מאוד מאוד ברורה שאני מכבד ומעריך אותך, אבל זה החלק הפחות חשוב. החלק היותר חשוב הוא שאני בוטח וסומך עליך – זה החלק היותר חשוב באמירה הזאת.

ובזה אני באמת מסיים – כל אחד נושא איתו את מעגלי החיים שלו. גם לי יש כל מיני מעגלי חיים, ואולי קצת קשים ואולי קצת אכזריים. המעגל הראשון שלי זה – הייתי שותף לו אבל לא שאלו אותי – לקחו אותי בן חצי שנה, מסרו אותי למשפחה נוצרית. עד גיל תשע הייתי ילד נוצרי, לא ידעתי לא מיהודים ולא על יהודים. זה המעגל הראשון.
המעגל השני – הגעתי לארץ כילד, תלמיד, בקיבוץ נגבה. והגיע המעגל השלישי – התגייסתי לצבא. התכוונתי לשרת בצה"ל שלוש שנים ולחזור להיות רועה צאן בנגבה, אבל אז למדתי פעם ראשונה מה זה מנהיגות. קרא לי מפקד הגדוד שלי, ואמר לי: ‘אני צריך אותך עוד חצי שנה’. וכל כך הערכתי אותו וכיבדתי אותו שלא העזתי להגיד לו ‘לא’, כי הוא לא היה רק מפקד – הוא חינך אותנו, הוא לימד אותנו יהדות, ציונות, הוא קרע אותנו מצפון, דרום, מזרח מערב בכל הארץ. אבל הוא מוטק’ה ציפורי – הוא המג"ד שלי ולא יכולתי להגיד לו ‘לא’. וחצי שנה, בוקר אחד התעוררתי, הסתבר לי זה שהחצי שנה של מוטק’ה ציפורי הפכה ל-30 שנה. זה המעגל בעצם השלישי של חיי – 30 שנות שירות בצה"ל.
זה מקרי לגמרי, אבל אתם לא תמצאו נדמה לי עוד אף אחד שבכל תפקידי הפיקוד שלו מצא את עצמו במלחמה. אבל לא אני הייתי הגורם. כשהתמניתי למ"פ לחמתי את ששת הימים, וכשהייתי מג"ד לחמתי את מלחמת ההתשה שהיא היתה מלחמה נוראית – כל יום עם הרוגים ונפגעים, וכעבור זמן קצר מצאתי את עצמי מח"ט והנה פרצה מלחמת יום הכיפורים ואחר כך הייתי מפקד אוגדה במלחמת שלום הגליל. בכל תפקידי הפיקוד שלי יצא לי פשוט להילחם, וזה מקרי לגמרי. אבל כשקשרתי את זה להיסטוריה שלי, אז אמרתי שזה אולי בכל זאת לא כל כך מקרי.

והמעגל האחרון זה המעגל הפוליטי שבאופן פעיל בעצם התחיל בסוף מלחמת לבנון השנייה, הרבה פגישות עם ראש הממשלה. אני לא הייתי מעורב בצבא, למרות שהייתי מרבית הזמן בצפון, לא התקרבתי ליחידות הצבא, ניסיתי לעזור לאזרחים בנהריה ומטולה, צפת, מעלות, מרגליות כי היה מה לעזור שם לאזרחים. ושם קיבלתי את ההחלטה שבדמוקרטיה אם רוצים לשנות, זה דרך פוליטיקה, ואתה [ראש הממשלה] גורם מאוד מרכזי בזה שהצלחת להביא אותי להחלטה הזאת.
אני רוצה להגיד לכם, בין היושבים בשולחן הזה לפעמים יש גם קצת ציניות, וגם זה טבעי. אבל למרות הציניות אני מרשה לעצמי להגיד לכם משהו מאוד אישי – כל פעם כשאני סוגר כזה מעגל חיים – המחשבה שלי תמיד נתונה לבן אדם מסוים שאני אף פעם לא פגשתי אותו, לא ראיתי אותו אבל תמיד אני חושב עליו, ואני מתכוון לאבא שלי. לא ראיתי אותו אף פעם. אני בטוח שהוא מלאך בשמיים ורכוב על ענן לבן, מסתכל על התינוק שהוא מסר לנוצרים. ואני מרשה לעצמי להגיד – יש לו קצת נחת, כנראה. אני מקווה שיש לו קצת נחת.

ושוב פעם, תודה רבה לך.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)
הוסף תגובה

תגובות (1)

  1. בר 23/09/2012 להגיב
    הלו אתם שם בכנסת- ציטוט : " בלא החלטת הממשלה להקים את גדר הביטחון בגבולנו עם סיני ישראל היתה מוצפת במסתנני עבודה בלתי חוקיים " כנראה ישנים שם בכנסת! צאו וראו את הנעשה בשכונות הכבושות "בסדום" ת"א הן... מ -ו- צ- פ- ו -ת .... במסתננים ושבחי"ם אז שלא יעבדו עלייכם!!!!!!!!!!!!!!!!

פרסם תגובה

Funzing-F1

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

תגובות אחרונות