הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום ‏04 בנובמבר 2012

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום ‏04 בנובמבר 2012

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:
" צפיתי בראיון של הנשיא מחמוד עבאס בסוף השבוע. שמעתי שמאז הוא כבר הספיק לחזור בו מדבריו, אבל זה רק מוכיח עד כמה חשוב משא ומתן ישיר וללא תנאים מוקדמים, רק במשא ומתן ישיר אפשר לברר מה הן העמדות האמיתיות.

באופן כללי, אני יכול לומר שאם אבו מאזן באמת רציני ומתכוון לקדם את השלום, מבחינתי אפשר לשבת יחד מיד, ירושלים ורמאללה מרוחקות זו מזו שבע דקות. אני מוכן להתחיל את המשא ומתן היום, ואני מנצל את ההזדמנות הזאת לקרוא שוב לנשיא עבאס לחזור מיד לשולחן המשא ומתן וללא תנאים מוקדמים, כי את השלום אפשר לקדם רק סביב שולחן המשא ומתן ולא על ידי החלטות חד-צדדיות בעצרת האו"ם, שרק ירחיקו את השלום ורק יביאו לאי יציבות.

אבקש להתייחס היום לנושא שמלווה אותנו במשך שנים, אם אתם זוכרים, לפני כחצי שנה הוא היה בשיא הכותרות, ואני מתכוון לשאלת המסתננים – מסיכום נתוני חודש אוקטובר עולה שבחודש שעבר חצו את הגבול 54 מסתננים בלבד, וכולם, בלי יוצא מן הכלל, נלקחו למעצר. זאת אומרת, שאיש, אפילו לא אחד, אף אחד מהם לא הגיע לערי ישראל.
אני מזכיר לכם שרק לפני חצי שנה, במשך כל חודש נכנסו יותר מ-2,000 מסתננים והמספר היה במגמת עליה. על סמך הנתון הזה, אפשר לומר בפירוש שבלמנו את ההסתננות, ועכשיו אנחנו צריכים להתמקד, ואנחנו עושים זאת, בהחזרת המסתננים שכבר נמצאים בשטח ישראל לארצות מוצאם.

זה מקשר אותי מיד לנושא הבא, והוא הפרידה בממשלה מאלוף יוחנן לוקר. אני מזכיר את זה משום שליוחנן היה חלק כל כך חשוב בתחומים שהם קריטיים לביטחון הלאומי שלנו, לביטחון בכלל וגם לנושא הזה. אם יש אדם שסייע לי יותר מכל בהקמת המכשול הקרקעי, בהקמת הגדר, הוא היה יוחנן – מעת לעת הייתי מטיל עליו הרבה תפקידים, למשל הוא סייע לי רבות בנושא של שחרור גלעד שליט, וכמובן בתחומים אחרים שאת רובם אני לא יכול לפרט כאן.

ביקשתי מיוחנן לבוא ולמלא את תפקיד המזכיר הצבאי אחרי שהתרשמתי ממנו בביקורי בחיל האוויר, שם הוא היה לוחם ומפקד מצטיין, ואני רוצה להודות לך על השירות שנתת למדינה בחיל האוויר, ואחר כך השירות שנתת למדינה כמזכיר צבאי יוצא מהכלל.

הציבור לא מכיר את היקף פעולתך, אבל אני יכול לומר שהוא היה עשיר ורב. פה סביב השולחן כמה וכמה שרים, אולי כל השרים יודעים את כושר הביצוע שלך, את קור הרוח, את שיקול דעתך, את הניסיון הרב שהבאת, את המקצועיות וגם נועם הליכותיך, אבל אני אומר, יותר מכל דבר את המחויבות העמוקה שלך למדינת ישראל ולביטחון ישראל, זה דבר יוצא מן הכלל. אני מקווה שהוא גם יציב נורמה לכלל, אבל הוא באמת דבר כל כך אמיתי וכל כך עמוק וכל כך נכון בעת הזאת ובכל זמן.
יוחנן, אני רוצה לומר לך בשמי ובשם שרי הממשלה, תודה! וגם לומר לך שאני בטוח שתמשיך לתרום בדרכים שונות לעם ישראל ולמדינת ישראל בשנים הבאות. אדם כמוך עוד יתרום רבות."

ב. במסגרת ציון יום הבטיחות בדרכים שמעה היום הממשלה סקירות מפי שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, מפי יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומפי ראש אגף התנועה במשטרת ישראל. 
במסגרת הסקירות הוצגו נתונים מספריים על הירידה במספר ההרוגים כתוצאה מתאונות דרכים בשנים האחרונות וכן הוצגו עיקרי התכנית להמשך המאבק במניעת תאונות הדרכים לרבות נתונים על היקפי האכיפה, התמקדות בפיתוח תשתיות תחבורתיות תוך דגש על כבישים מסוכנים וכן הגברת האכיפה וההסברה בקרב אוכלוסיות שונות בהן מרובות תאונות הדרכים.
המצגות שהוצגו במסגרת הסקירות מצורפות.

ג. הממשלה דנה היום בתכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנת 2013 והחליטה:

בהמשך להחלטות הממשלה מספר 4845 מיום 1.7.2012, מספר 4460 מיום 22.3.2012, מספר 4059 מיום 1.1.2012, מספר 2766 מיום 27.1.2011, מספר 2664 מיום 2.1.2011, מספר 1185 מיום 3.1.2010, מספר 2902 מיום 6.1.2008, מספר 746 מיום 27.11.2006, מספר 561 מיום 14.9.2006 ומספר 2173 מיום 4.7.2004; ובמטרה להמשיך ולחזק את החוסן האזרחי בשדרות ובישובי עוטף רצועת עזה, הממשיכים לחיות תחת איום ביטחוני מתמיד, הכולל ירי תלול מסלול ואיום חדירה לישובים, לאשר תוכנית סיוע לתושבים ולרשויות המקומיות ביישובי עוטף עזה, לשנת 2013, כדלקמן:

1. הגדרת האזור
יישובי עוטף עזה, לעניין החלטה זו, הם אזור שדרות רבתי והישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב אשר נקבעו בהחלטות ממשלה: מס’ 4460 מיום 22.3.2012, מס’ 2766 מיום 27.1.2011, מס’ 2341 מיום 1.8.2004, מס’ 2704 מיום 14.11.2004, מס’ 2173 מיום 4.7.2004, מס’ 1708 מיום 27.5.2007, מס’ 3493 מיום 15.5.2008 ומס’ 1470 מיום 25.3.2007 (להלן: "ישובי עוטף עזה").

2. מיסוי
הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר האוצר, כי השתמש בסמכותו על פי סעיף 7(ו) לחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס"ז-2007 (להלן: החוק); ופנה לוועדת הכספים של הכנסת בבקשה להאריך את תחולת סעיף 11 וחלק ב’ לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה, כניסוחן בסעיף 5 (ב) לחוק, לשנה נוספת, כך שמי שהיה תושב ישובי עוטף עזה, כפי שהוגדרו בחוק ובצו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), תשס"ח-2007, שהותקן מכוחו, יהיה זכאי, בשנת המס 2013, לזיכוי מס בשיעור 20% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לסכום של 233,400 ש"ח (בערכי שנת 2012; הסכום יעודכן בתחילת שנת 2013, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה).

3. פטור מדמי חכירה
א. להטיל על שר הבינוי והשיכון להביא לדיון במועצת מקרקעי ישראל, עד ליום 31.1.2013, בקשה להארכת תוקף הפטור מתשלום דמי חכירה ביישובי עוטף עזה, לשנה נוספת, החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 31.12.2013.
ב. להטיל על שר האוצר לאשר, בתוך 45 יום ממועד הדיון במועצת מקרקעי ישראל, את החלטת המועצה, ככל שתתקבל, כאמור בסעיף 3(א) לעיל.

4. ארנונה
א. להטיל על שר הפנים להעניק, בשנת 2013, ביישובי עוטף עזה, הנחה בשיעור 30% בשיעורי הארנונה למגורים, ו-24% בשיעורי הארנונה לתעשייה, למסחר, לשירותים, למשרדים, למלאכה ולחקלאות. בהתאם לכך, להטיל על שר הפנים לפעול להארכת תוקף תקנה 3ג לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 לשנת הכספים 2013.
ב. משרד הפנים יעביר לרשויות המקומיות מענק מיוחד למימון הנחות הארנונה הקבועות בסעיף קטן 4(א) לעיל, כנגד גביית הארנונה בפועל. משרד האוצר ישפה את משרד הפנים בסך המענק המיוחד שיעביר משרד הפנים לרשויות, כאמור.

5. מענק מיוחד לרשות המקומית
להטיל על משרד הפנים להקצות בשנת 2013, מתקציבו, מענק מיוחד לעיריית שדרות ולמועצות האזוריות שבתחומן מצויים ישובי עוטף עזה, למימון הוצאות הנובעות מהמצב הביטחוני והשלכותיו, כדלקמן:
א. לעיריית שדרות – 8 מיליון ש"ח;
ב. לארבע המועצות: אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון – 5 מלש"ח בחלוקה שווה בין המועצות;
המענק המיוחד יינתן בנוסף ומבלי לפגוע בכל מענק אחר.

6. מרכזי חוסן
להטיל על משרד הבריאות להמשיך להפעיל את חמשת מרכזי החוסן ביישובי עוטף עזה בשנת 2013. לצורך הפעלת מרכזי החוסן, כאמור, יוקצו 8 מלש"ח מהמקורות הבאים:
א. 2.7 מלש"ח מתקציב משרד הבריאות;
ב. 1.5 מלש"ח ממשרד האוצר;
ג. 1.2 מלש"ח מתקציב המשרד לאזרחים ותיקים;
ד. 1 מלש"ח מתקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
ה. 1.1 מלש"ח מתקציב משרד ראש הממשלה;
ו. 0.5 מלש"ח מתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
משרדי הממשלה יעבירו את השתתפותם בהפעלת מרכזי החוסן לתקציב משרד הבריאות לא יאוחר מיום 30.4.201, או בתוך 30 יום ממועד אישור תקציב המדינה לשנת 2013, כמאוחר בין השניים, למעט סכום של 625 אלש"ח מהתקציב בסך 1 מיליון ש"ח המיועד מתקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיועבר ישירות למרכזי החוסן.

7. תעסוקה, מסחר ותעשייה
א. מסלול תעסוקה
להורות לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה להמשיך ולהעניק בשנת 2013, בהתאם לקבוע בהוראת מנכ"ל מספר 4.17, בעניין מסלולי סיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל, עדיפות ליישובי עוטף עזה.
ב. סבסוד מעונות יום
להאריך את תוקפו של סעיף 1 בהחלטת ממשלה מס’ 453 מיום 21.6.2009, עד לסוף שנת הלימודים תשע"ד.

8. בריאות
להטיל על משרד הבריאות לתגבר את מערך רפואת החירום בישובי עוטף עזה בשנת 2013, בהתאם לתוכנית ולמקורות כמפורט להלן:

משרדי הממשלה יעבירו לתקציב משרד הבריאות את חלקם התקציבי כאמור בסעיף זה, לא יאוחר מיום 30.4.2013 או בתוך 30 יום ממועד אישור תקציב המדינה לשנת 2013, כמאוחר ביניהם.

9. רווחה
משרד הרווחה והשירותים החברתיים ימשיך לתגבר את הפעילות הקהילתית לאוכלוסיות רווחה ביישובי עוטף עזה בשנת 2013, בהיקף של 300 אלש"ח, מתקציבו.

10. שירותי דת
להאריך את תוקף ביצוע סעיף 11 בהחלטת ממשלה מספר 1185 מיום 3.1.2010 עד לסוף שנת 2013.

11. חקלאות
להנחות את הממונה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להקצות לחקלאים המעבדים שטחים חקלאיים המצויים באזור עוטף עזה, וביחס לשטחים אלה בלבד, תוספת של עד 15% עובדים זרים, וזאת בגין השטחים המעובדים על ידם באזור עוטף עזה. הקצאה כאמור לא תעלה על הזכאות הנורמטיבית של כל חקלאי. מובהר כי תוספת זו תינתן במסגרת מכסת ההיתרים המירבית עליה החליטה הממשלה.

12. יישום
אם משרד ממשלתי לא יעביר תקציבים, בהתאם לקבוע בהחלטה זו, בתוך 60 יום מהמועד הרלוונטי, ובאין מועד כזה בתוך 60 יום ממועד אישור תקציב המדינה לשנת 2013, ובכפוף לשיקול דעתו הבלעדי של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולהוראות כל דין, יעביר הממונה על התקציבים במשרד האוצר את המקורות שנקבעו בהחלטה זו ישירות מתקציבי המשרד הרלוונטי.
עדיפות לאומית
בהחלטת הממשלה מס’ 1060 מיום 13.12.2009, קבעה הממשלה אזורים ויישובים שייקבעו כאזורי עדיפות לאומית, ובכלל זה כל היישובים נשוא החלטה זו, כפי שהוגדרו בסעיף 1 לעיל.
נוכח המצב הביטחוני השורר באזור עוטף עזה ומאפייני האוכלוסיה והאזור הייחודיים, כמפורט להלן, אשר אינם מתקיימים באזורים אחרים במדינת ישראל, לרבות באזורי עדיפות לאומית אחרים, ובהמשך לתוכניות סיוע שמפעילה הממשלה ביישובים אלו החל משנת 2004, מחליטה הממשלה להמשיך ולייחד את היישובים המוגדרים בסעיף 1 לעיל מתוך כלל אזורי העדיפות הלאומית, ולקבוע להם תוכניות סיוע גם לשנת 2013 (למעט הסיוע על פי סעיף 7(ב) לעיל, שיינתן לתקופה האמורה בו).
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט- 2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא המצב הביטחוני באזור או ביישוב, כאמור בסעיף 151(ב)(1) לחוק. לשיקול מרכזי זה מצטרפים שיקולים תומכים הנוגעים לחוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים בו, כאמור בסעיף 151(ב)(2).

להלן הנימוקים והנתונים התומכים בהחלטה:
המצב הביטחוני וההפרעה לשגרת החיים האזרחית
במהלך העשור האחרון סובל אזור עוטף עזה מירי מתמשך של רקטות ומפעולות איבה כלפי ישובי האזור ותושביו. פעילות זו היא חלק מאסטרטגיה של מדינות וארגוני אויב, המזהים את העורף כנקודת תורפה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. במטרה להחליש את האפקטיביות של אסטרטגיית הפגיעה בעורף, נוקטת ישראל, מאז 2004, בפעילות ממוקדת לחיזוק החוסן האזרחי באזור עוטף עזה. במסגרת זו, נכללות פעולות לחיזוק היישובים, הקהילות והפרטים החיים באזור העוטף, וחווים, כאמור, איום רציף ומתקפות יומיומיות.

בהתאם למידע שנמסר מהמשרד להגנת העורף, יישובי עוטף עזה, ממשיכים להיות איזור רגיש אשר ארגוני הטרור מבקשים להפוך את חיי תושביו לסבוכים ולבלתי צפויים. באזור המוגדר מופרת שגרת החיים בשל התראות על ירי תלול מסלול כדבר יומיומי, כעולה מנתוני הירי והאיומים על האזור.
על פי המידע העדכני שנמסר ממערכת הביטחון, ומבלי להקל ראש באף אירוע בודד כשלעצמו, רובם המכריע של מקרי הירי תלול המסלול מאזור עזה ממשיכים להיות מכוונים ליישובים הנמצאים בטווח המוגדר בהחלטה זו, כאשר הירי לטווחים החורגים מהאזור המוגדר בהחלטה זו אינו מתאפיין באותה הפרעה יסודית וקבועה לשגרת החיים האזרחית.
שגרת החירום המתוארת, מצריכה מתן מענה ייחודי ושונה לתושבי האזור מצד רשויות המדינה והרשויות המקומיות, שכן לירי הרקטות במשך תקופה כה ארוכה השלכות משמעותיות הכוללות, בין השאר:

השפעות פסיכולוגיות – סוציאליות
מתחילת שנת 2012 ועד לחודש ספטמבר, טיפלו מרכזי החוסן באזור בכ- 900 בני אדם בטיפול פרטני ומשפחתי, כ-60% מתוכם ילדים ונוער. בנוסף, טיפלו מרכזי החוסן בשנת 2012 בלמעלה מ- 6,000 תושבים, במסגרת קבוצות טיפוליות, הכשרות וסדנאות הערכות לחירום.

הוצאות מיוחדות הנובעות מהמצב הביטחוני
הרשויות המקומיות באזור עוטף עזה נושאות בעלויות כספיות ייחודיות שמקורן במצב הביטחוני השורר באזור. בכלל זה, הוצאות מיוחדות לטובת שירותי אבטחה והסעות לבתי ספר, הוצאות בגין אבטחה ישובית, תחזוקה מתמדת של מקלטים, הפעלת מוקדי חירום ומתן סיוע לתושבים בעת הפעלת התראות "צבע אדום" וכיו"ב.

ד. כן דנה הממשלה בנוגע למיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית והחליטה:
1. בהמשך להחלטה מס’ 430 מיום 10 לספטמבר 2006, בדבר הקמת מועצה לאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה –
א. לכונן מוסדות ותהליכים שיבטיחו בסיס איתן לתכנון אסטרטגי לממשלה בתחום הכלכלי והחברתי, ובכלל זה – את האגף לאסטרטגיה כלכלית חברתית במועצה הלאומית לכלכלה, את הפורום המקצועי הבכיר לתכנון אסטרטגי, ואת הצוות לניהול אסטרטגיה, ולהמליץ על הקמת ועדת שרים לאסטרטגיה חברתית-כלכלית, הכול כמפורט להלן בהחלטה זו.
ב. המוסדות והתהליכים שיוקמו יתרמו למיסוד תהליכים כלל ממשלתיים מעמיקים, מבוססי מחקר, להתמודדות מבעוד מועד עם אתגרים ארוכי טווח ובין משרדיים בתחום החברתי-כלכלי.
אגף לאסטרטגיה כלכלית-חברתית
2. להקים אגף לאסטרטגיה כלכלית חברתית (בהחלטה זו: היחידה) במסגרת המועצה הלאומית לכלכלה _ (להלן – המועצה);
א. ייעוד האגף ותפקידיו
1) ייעוד האגף: האגף יהווה מוקד לעבודה המקצועית בתחום האסטרטגיה הכלכלית חברתית (בהחלטה זו: אסטרטגיה) של הממשלה, בהתבסס על נתונים עדכניים, ניתוחי עומק מקצועיים, חשיבה שיטתית ושיתופי פעולה עם יחידות הממשלה השונות, עם מומחים ועם נציגי ציבור.
2) תפקידי האגף יכללו, בין היתר:
א. לזהות ולנתח בצורה מעמיקה מגמות וסוגיות אסטרטגיות.
ב. לרכז את עבודת המטה של ועדת השרים, אם תוקם, של הפורום המקצועי הבכיר ושל הצוות לניהול אסטרטגיה, כהגדרתם בהחלטה זו להלן, והכול בתחומי האסטרטגיה.
ג. לרכז את עבודת המטה לגיבוש הערכת מצב אסטרטגית, אשר תוצג לממשלה נכנסת לא יאוחר מ-30 יום ממועד כינונה, ולאחר מכן מידי שנה לא יאוחר מ-1 במרץ של כל שנה.
ד. להוביל עבודת מטה, לגיבוש של מטרות אסטרטגיות, סוגיות אסטרטגיות ותשתית לתוכניות מתאר אסטרטגיות, שתינתן להן עדיפות בעיצוב מדיניות ממשלתית לאורך הקדנציה של הממשלה (להלן: דגשים אסטרטגיים ותוכניות מתאר) ראה נספח א’.
ה. לסייע לצוות לניהול אסטרטגיה במעקב אחר ההתקדמות במימוש הדגשים האסטרטגיים וביישום תכניות המתאר האסטרטגיות.
ו. לנהל קשר עם יחידות הממשלה, גורמי מחקר, מגזר שלישי, מומחים, ארגונים בין-לאומיים ונציגי ציבור להעמקת יכולות ולטיוב מתמיד של עבודת מטה תומכת אסטרטגיה, ככל שיידרש ובהתאם לכל דין.
3) האגף יתבסס בעבודתו, ככל שיידרש לצורך ביצוע תפקידיו דלעיל, על מקורות מידע מגוונים בארץ ובחו"ל, ובכלל זה מידע ממשרדי ממשלה וגופים ממשלתיים אחרים, מארגונים בין לאומיים ומגופי מחקר.
4) מסגרת ארגונית
א. לראש האגף במועצה הלאומית לכלכלה ימונה נושא משרה בכיר (להלן: ראש האגף), בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן – החוק) והכללים המקובלים על פיו.
ב. האגף יפעל בסיוע יחידות משרד ראש הממשלה.
ג. להטיל על ראש המועצה הלאומית לכלכלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לפעול מול הגורמים הרלוונטיים לקביעת מבנה ארגוני של היחידה ומסגרת תקציבית לפעילותה.
הפורום המקצועי הבכיר
3. להקים פורום מקצועי בכיר לתכנון אסטרטגי (בהחלטה זו: הפורום המקצועי הבכיר) שייעודו, תפקידיו והמבנה הארגוני שלו הם כמפורט להלן:
א. ייעוד הפורום המקצועי הבכיר: הפורום המקצועי הבכיר יהווה מוקד לתהליכי חשיבה ותכנון אסטרטגיים משותפים בממשלה, כדי ליצור רציפות והמשכיות בתהליכים אלו, וכן לפתח תשתית לעיצוב אסטרטגיה כלל ממשלתית לאורך זמן.
ב. תפקידי הפורום המקצועי הבכיר יכללו, בין היתר:
1. לזהות ולנתח מגמות בעלות השפעה ניכרת על המצב הכלכלי חברתי של מדינת ישראל.
2. להציג ניתוח מגמות וסוגיות אסטרטגיות למנהלים הכלליים של משרדי הממשלה ולוועדת השרים, אם תוקם.
3. לגבש הערכת מצב אסטרטגית, אשר תוצג לממשלה נכנסת ולא יאוחר מ-30 יום ממועד כינונה, ולאחר מכן מדי שנה, לא יאוחר מ-1 במרץ של כל שנה.
4. לסייע בהתוויית תכניות מתאר אסטרטגיות.
5. לחזק את שיתוף הפעולה הכלל ממשלתי בתהליכי תכנון אסטרטגי בתחום הכלכלי חברתי.
ג. בראש הפורום המקצועי הבכיר יכהן ראש המועצה הלאומית לכלכלה והחברים בו יהיו נציגים בכירים שעוסקים בתכנון ובתחומי פעילות הרלוונטיים לאסטרטגיה כלכלית חברתית מכל משרדי הממשלה, ובהם ראש האגף לאסטרטגיה כלכלית חברתית, ראש מטה התיקשוב הממשלתי, נציג נציבות שירות המדינה, ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר, סגן הממונה על תקציבים במשרד האוצר, ראשי יחידות רלוונטיות במשרד ראש הממשלה ובהם ראשי אגפי המטה הכלכלי-חברתי של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וכן נציגים מגופים ממשלתיים נוספים שעוסקים בתכנון ובתחומי פעילות הרלוונטיים לאסטרטגיה כלכלית חברתית כפי שיחליט יו"ר הפורום.
ד. הממשלה רושמת לפניה את הודעת בנק ישראל כי הוא מעוניין להציב משקיף בכיר קבוע בפורום זה.
ה. הפורום יתייעץ, לפי שיקול דעתו, עם נציגי המגזרים השונים במשק ובחברה וכן עם מומחים מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי ככל שימצא לנכון, בהתאם לכל דין.
ו. הפורום יתכנס בתדירות של פעם בחודש בממוצע.
הצוות לניהול אסטרטגיה
4. להקים צוות לניהול אסטרטגיה (בהחלטה זו: הצוות) שייעודו, תפקידיו והמבנה הארגוני שלו הם כמפורט להלן:
א. ייעוד הצוות: הצוות יוביל את תהליכי ניהול האסטרטגיה הכלכלית חברתית ויביאם לאישור הממשלה על פי העניין.
ב. תפקידי הצוות יכללו, בין היתר:
להכין המלצות למטרות ולסוגיות אסטרטגיות לדיון בוועדת השרים, אם תוקם, ובממשלה, בהתייחס להערכת מצב אסטרטגית ולתוצרי הפורום המקצועי הבכיר, זאת לא יאוחר מ-100 ימים מכינון ממשלה. להמליץ על תכניות מתאר אסטרטגיות לדיון בוועדת השרים, אם תוקם, ולאישור בממשלה, בהתייחס להערכת מצב אסטרטגית ותוצרי הפורום המקצועי הבכיר לא יאוחר מ-180 יום מכינון ממשלה..
1. לקדם הכנת תכניות מתאר אסטרטגיות ויישומן של התוכניות שאושרו, תוך שיתוף פעולה כלל ממשלתי.
2. לעקוב אחר תכנון מפורט ויישום של תכניות מתאר אסטרטגיות על-ידי הגורמים הרלוונטיים, ולהציג עדכונים תקופתיים של פעם אחת בשנה לכל הפחות, בפני וועדת השרים, אם תוקם, או בפני הממשלה, לא יאוחר מ-31 במרץ.
3. לגבש הצעות לשינויים בתכניות המתאר האסטרטגיות ככל שיידרשו ולהגישן לדיון בוועדת השרים, אם תוקם, ולאישור בממשלה.
4. להצביע על סתירות מהותיות בין הדגשים האסטרטגיים של הממשלה לכלי המדיניות המופעלים על ידי המשרדים, לפני המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ובמידת הצורך לפני ועדת השרים, אם תוקם, והממשלה.
ג. הרכב הצוות: החברים בצוות יהיו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אשר ישמש כיושב ראש, מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על תקציבים במשרד האוצר וראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.
ד. המלצות הצוות לניהול אסטרטגיה יגובשו תוך היוועצות עם מנהלים כלליים של משרדי ממשלה רלבנטיים בהתאם לנושא.
ה. הצוות יתכנס בתדירות של לפחות פעם ברבעון.

ועדת השרים
5. להמליץ לממשלות שיכוננו בעתיד להקים ועדת שרים לאסטרטגיה כלכלית חברתית (בהחלטה זו: ועדת השרים) בראשות ראש הממשלה ובחברות שר האוצר.
א. סמכויות ועדת השרים:
1. לגבש המלצה לדגשים אסטרטגיים שתוצג לממשלה, זאת לא יאוחר מ-100 ימים מכינון ממשלה.
2. לגבש המלצה באשר לתכניות מתאר אסטרטגיות שתוצג לממשלה, לא יאוחר מ-180 יום מכינון ממשלה.
3. לקיים דיון עיתי באופן התקדמות תכניות מתאר אסטרטגיות.
4. לקיים דיון עיתי בין היתר במגמות, סיכונים, סוגיות אסטרטגיות והערכת מצב אסטרטגית.
5. לדון בהצעות לשינויים בתכניות המתאר האסטרטגיות, ככל שיידרשו והבאתן לאישור הממשלה.
ב. ועדת השרים תתכנס שלוש פעמים בשנה לכל הפחות.
6. לתקן את החלטת הממשלה מס’ 430 מיום 10 לספטמבר 2006, בנושא "הקמת מועצה לאומית לכלכלה" ,כך שלייעודה ותפקידיה של המועצה הקבועים בסעיף 1 להחלטה מס’ 430 יתווספו תפקידי האגף לאסטרטגיה כלכלית חברתית שפורטו בהחלטה זו.
7. החלטה זו משלימה את החלטת הממשלה מס’ 4028 מיום 25.12.11 בנושא "חיזוק יכולות המשילות, התכנון והביצוע של הממשלה", בכל הנוגע לתהליכי חשיבה ותכנון אסטרטגיים.
8. עד להקמת האגף לאסטרטגיה כלכלית חברתית תפעל המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בשיתוף עם משרד האוצר, בהתייעצות עם משרדים וגורמים נוספים, לניתוח התחלתי של מגמות כלכליות חברתיות שתוצגנה לממשלה ה-33 לא יאוחר מ-30 יום ממועד כינונה.
9. החלטה זו תבוצע בתיאום עם החלטת ממשלה מס’ 5189 מיום 28.10.2012 בנושא "מבנה משרד ראש הממשלה", בכל הנוגע לאופן עבודת משרד ראש הממשלה.
להחלטה זו מצורף כנספח א’, מילון מושגים.
***

נספח א’ – מיסוד ושיפור יכולות הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית-חברתית
מושגים
• הערכת מצב אסטרטגית – מסמך הכולל מיפוי מקיף של המצב הכלכלי חברתי של מדינת ישראל ותמונה רחבה ככל האפשר של הסביבה שבה פועלת הממשלה, בהווה ובעתיד, בזירה המקומית ובזירה הגלובלית.
• מטרות אסטרטגיות – מספר מצומצם של הישגים משמעותיים כלל ממשלתיים בתחום כלכלי-חברתי שהממשלה שואפת להשיג במהלך הקדנציה מתוך ראיה ארוכת טווח.
• סוגיות אסטרטגיות – נושאים בעלי השפעה מהותית על המצב הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל, אשר דורשים ניתוח מעמיק של הממשלה לשם הבנת ההשלכות המרכזיות ומיפוי דרכי התמודדות במידת הצורך.
• דגשים אסטרטגיים – מספר מצומצם של מטרות וסוגיות אסטרטגיות נבחרות שעליהן תחליט הממשלה, אם תמצא לנכון.
• תכנית מתאר אסטרטגית – תכנית המפרטת את אופן גיבוש התשתית למדיניות ממשלתית בהתאם לדגשים האסטרטגיים של הממשלה, שתקבע הממשלה אם תמצא לנכון.
• מגמות – שינויים בסביבה הפנימית או החיצונית של מדינת ישראל אשר צפויים להשפיע באופן משמעותי על המצב הכלכלי חברתי של המדינה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-W

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-P

תגובות אחרונות