תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות: "כריסטובל בלנסיאגה – אוסף אופנה פרטי"

תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות: "כריסטובל בלנסיאגה – אוסף אופנה פרטי"

הפתיחה: יום חמישי, 20 בדצמבר 2012

נעילה: 27.4.13

אגף אניאס ובני שטינמץ לאדריכלות ועיצוב

הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר 

אוצר: אוליווייה סייאר, מוזיאון גליירה, פריז

אוצרת אחראית: מאירה יגיד חיימוביץ

התערוכה בארגון מוזיאון גליירה, פריז

המוצגים מאוסף מוזיאון גליירה ומארכיון בלנסיאגה

התערוכה בחסות שגרירות צרפת בישראל והמכון הצרפתי,ישראל 

ב- 1968 ננעל בפריז בית בלנסיאגה בגלגולו הראשון, והיו שאמרו כי באותו רגע תם עידן האלגנטיות. התערוכה הנוכחית מציגה את תשוקתו של מעצב האופנה הספרדי כריסטובל בלנסיאגה, 1895-1972, לתרבות הספרדית  –  אשר באה לידי ביטוי באיסוף חלקי לבוש וטקסטיל משלהי המאה ה 19 וראשית המאה העשרים.

התערוכה משלבת פריטים מן האוסף הפרטי של בלנסיאגה עם עיצובים שלו-עצמו, ומציגה את הקשרים התרבותיים וההסטוריים ביניהם. 

גוף העבודה של כריסטובל בלנסיאגה מהווה השראה לדורות של מעצבים, ומחקרו הולך ומסתעף מאז מותו של המעצב ב-1972. לאורך שלושה עשורים, מ-1937 עד 1968, שִיכלל  בלנסיאגה  לכלל אמנות את אומנות התפירה העִלית. הוא חקר את תכונות הבד ואת הפוטנציאל שבו, ובכל סוגי הבד שאיתם עבד ידע לצקת תנועה. הוא התחקה אחר נפחי הגוף והיחסים בין חלקיו השונים, ויצר חיתוך אופקי בגובה החזה שאיפשר חריגה של אי-סדירוּת ממסורת ה"קוּטוּר". בנוסף לפרשנות החדשנית שהעניק למגוון שמלות מסורתיות ממחוזות ספרד השונים, חולל מהפכה גם בהתייחסותו לבגדי עבודה של מעמד הפועלים, שתחת ידו התגלו כאלגנטיים להפליא. הצווארונים המיוחדים שיצר, במרחק מן הצוואר, יצרו את המראה הברבורי המוכר של התחביר הבלנסיאגי, המתאפיין בהמצאות נוספות – למשל שרוולי שבע-שמיניות המאפשרים ענידה נוחה של תכשיטים.

  בלנסיאגה ידע להחמיא לגוף הלא-מושלם וליצור עבורו סביבה נוחה, בשכלולי גִזרה מבניים-אדריכליים כמו חיתוך החבית מ-1947 או השכמיות של 1948, ובאמצעות הצללית המוארכת של הקו ה"הדוק למחצה" הטיפוסי לו (שלא כמו המִתארים ההדוקים של דיור), שהחל לפתח ב-1951 ומתאפיין בחלק קדמי צמוד וחלק אחורי משוחרר, בחליפות נטולות חגורות, חולצות רפויות שרוולים, חצאיות בלון תפוחות, טוניקות בקווים ישרים (1955), שמלות שק המטשטשות את קו המותניים (1957), שמלות בייבי-דול בגזרת טרפז (1958) ושלל מעילים רפויים ורחבים.

 אחת הדרכים לבחון את עולמו של יוצר ואת מקורות ההשראה שלו היא באמצעות פריטים שהצטברו ברשותו לאורך השנים, כאלה שרכש, קיבל במתנה או החליף עם יוצרים אחרים – יצירות אמנות ואופנה, ספרים, פתקים וגזרי עיתון. מקורות ההשראה הייחודיים של בלנסיאגה נחשפים באוספו הייחודי, המוצג כאן לראשונה בפני הקהל הרחב. אוליווייה סייאר, מנהל ואוצר המוזיאון לאופנה וטקסטיל בפריז ואוצר התערוכה, בחר להרכיב מהם תערוכה אנטי-ספקטקולרית בעלת חזות ארכיונית, המצליבה פריטי לבוש שעיצב בלנסיאגה מאז הגיע לפריז ב-1937 בגיל 42 ועד פרישתו ב-1968, עם פריטים מאוספו הפרטי: אריגים ומלבושים מסורתיים מאזורים שונים ברחבי ספרד, בגדים של לוחמי פרים, ז’קטים, חזיות, מעילים ושכמיות, צעיפים וצווארונים ופרטי קישוט דקורטיביים מרובי חרוזים, פאייטים, רקמות, תחרות ואפליקציות, וכן כתבי-עת וספרים שונים, מטווח הזמן שראשיתו בשלהי המאה ה-18 וסופו בשנות ה-70 למאה ה-20.

מאירה יגיד-חיימוביץ 

ביום שישי, 21.12.12, בשעה 12.00 בצהריים

תערך שיחה מול הקהל בין אוליווייה סייאר, אוצר התערוכה במוזיאון גליירה, פריז,

ובין מאירה יגיד-חיימוביץ, אוצרת לאדריכלות ועיצוב במוזיאון תל אביב לאמנות.

לפרטים נוספים: אורית אדרת, דוברת המוזיאון

טל’: 03-6077019, 054-2291999

מייל: orita@tamuseum.com

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 הצבעות, ציון ממוצע: 4.20 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-W

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

הלנה אור - עיצוב גרפי

Funzing-P

תגובות אחרונות