הודעה לעיתונות מטעם "המטה להצלת דרום תל אביב" ופעילי שכונות שפירא וקריית שלום

הודעה לעיתונות מטעם "המטה להצלת דרום תל אביב" ופעילי שכונות שפירא וקריית שלום

המטה להצלת דרום תל אביב פירסם בדקות האחרונות את ההודעה הבאה:

"בשעות האחרונות נרתמו כלי התקשורת בישראל יחד על מנת לסכל ככל שניתן את הפגנת התושבים הספונטאנית אשר אורגנה הערב בדרום תל אביב. בדיווחים השונים נאמר בכוונה כי ההפגנה אורגנה ע"י הימין הקיצוני. בשם תושבי דרום תל אביב אנחנו מצהירים בזאת כי ההפגנה הינה בראש ובראשונה הפגנה של תושבי השכונות ופעילי השכונות !

כל ניסיון לתאר את ההפגנה הערב כהפגנה פוליטית הינו ניסיון מכוון לפגוע בלגיטימיות של ההפגנה במטרה למנוע מציבור התושבים להצטרף. ההפגנה אורגנה בעקבות חשיפת מעשה האונס המחריד אשר ארע בשכונת נווה שאנן בשבוע שעבר ומטרתה לזעוק את זעקת תושבי שכונות דרום תל אביב.

אנו קוראים בזאת לכל יהודי יקר באשר הוא שעתיד המדינה חשוב לו, לבוא הערב לגינת לוינסקי ולתת כתף יחד עם תושבי דרום תל אביב בדרישה החד משמעית "פינוי עכשיו" של המסתננים מהשכונות !"

 

לכתבה המלאה בנוגע להפגנה – לחצו כאן.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (10 הצבעות, ציון ממוצע: 4.90 מ- 5)
הוסף תגובה

תגובות (3)

  1. דוד 31/12/2012 להגיב
    אם לדרוש העפה של פולשים,מסתננים,ועריקים נחשבת לחבירה ל"קיצונים" אז המחנה הפוליטי איבד את האינטלגנציה ואת הכבוד המזערי שעוד היה לו אי שם.
  2. דוד 31/12/2012 להגיב
    אם לשמאל הקיצוני מאשרים לעמוד דקה דומיה לזכר מחבלים באוניברסיטת חיפה ותל אביב אז מי הם שיעבירו ביקורת על תושבי השכונות הנאנקים מסבל המסתננים...? זועבי שמנעה טיפול רפואי מחיילי צה"ל על המרמרה מקבלת הכשר להמשיך ליהיות בכנסת. ענת קם מסרה מידע רגיש שסיכן חיי חיליים רבים ורק היום הודיעו שמקצרים את עונשה. אורי בלאו העיתונאי שקיבל את המידע הסודי קיבל עונש מגוחך של עבודות שירות. תושבי דרום ת"א מאסו בפולשים הלא רצויים,רק מי שמנצל אותם בהשכרת דירות או בכוח עבודה זול חפץ בהם, לא יעבור לסדר היום ניסיון ההרדמה של גופים פוליטים וגופים זרים,זכותם וחובתם של תושבי דרום תל אביב ושל המדינה לדרוש העפה ללא מתנות של כל המסתננים,נתנו להם מקלט ובתמורה הפשיעה עלתה,האונסים,האלימות,השודים. מי שיורק בפנים למארח המארח מתעשת ומעיפו.
  3. דניאל 01/01/2013 להגיב
    דוד, לא נתנו להם מקלט. הם לא היו זקוקים למקלט. הם היו זקוקים לעבודה עם שכר טוב (יחסית למה שהם הכירו במצריים שהיתה מקלט בשבילם). מדובר במכבסת מלים / פוליטיקליקורקט, שיחדש NEWSPEAK אורווליאני. חבל שדווקא אנחנו נופלים במלכודת הטרמינולוגיה של השמאל הקיצוני. ברור לנו איך ועל ידי מי נשטפנו, עד כדי כך שאיננו מרגישים שאנחנו אומרים: בן מיעוטים = ערבי התכנסות = נסיגה התנתקות = טיהור אתני של אוכלוסייה יהודית גדולה (כמו במקרה גוש קטיף) גירוש = השבה, החזרה (של מסתננים לארצות מוצאם) פינוי = גירוש (משל היו זבל) פליטים = שוהים בלתי חוקיים/מהגרים בלתי חוקיים מהגר עבודה (יעני הגיע שלא על מנת לשוב) = עובד זר (עם אשרת עבודה בתוקף, לתקופה מוגבלת) התנחלות = התיישבות מתנחל = תושב תהליך שלום = תהליך מדיני קורבנות שלום = נרצחים פעיל חמס/פתח = טרוריסט פעיל חברתי = אנרכיסט מרקסיסט גזען (ולכן גזירה שווה לנאצי) = סתם יהודי שאינו רוצה לשאת אישה שאינה יהודייה הדרה = הפרדה (כמו בבית כנסת, עזרת נשים ועזרת גברים) מבוגר = זקן אזרח ותיק = קשיש בית אבות = מושב זקנים מגדר (משורש גדר... מושג "ניטראלי") = מין משיבון = מזכירה אלקטרונית בת זוג = אשתי בן זוג/אישי = בעלי מגזר (שורש גזר כאילו שערבים ויהודים הנם נגזרים של אותה יחידה...) = עדה/קבוצה אתנית/בני דת. הגדה המערבית, השטחים הכבושים/המוחזקים = שטחים שנויים במחלוקת (יש"ע) מעברה = מחנה פליטים --------------- והנה קטע חשוב מאין כמוהו: "אין מונופול על המילון" מאת: רונן שובל בית הגידול הפילוסופי-הפוליטי של השמאל הקיצוני מצוי בהגות הפוסט-מודרנית. זהו הבסיס לטענה של ההיסטוריונים החדשים, שההיסטוריה איננה מה שהתרחש אלא מה שמסופר שהתרחש. כלומר, אין אמת מוחלטת, יש רק נרטיב המייצג באופן חלקי את האמת. טענתם היא, שלמאורעות העבר אין קיום אובייקטיבי, אלא הם מוסיפים להתקיים רק במסמכים או בזיכרונות של בני אדם. מכיוון שאת הזיכרונות אפשר לעצב באמצעות שליטה במוקדי הכוח, העבר הוא כל מה שיעלה ברצונם שיהיה. אין אמת אובייקטיבית, אין עבר אובייקטיבי, רק נרטיב. נכבה או עצמאות? תלוי את מי שואלים. הקורבן הקלאסי של הפוסט-מודרניזם הוא השואה. הפרופ' (לפיסיקה) נדב שנרב, מצביע על כך שבשנים הראשונות אחרי השואה, היא נתפשה כרצח נורא של מיליוני יהודים בידי גרמנים, ללא כל סיבה. המסקנה הפוליטית של אומות רבות היתה, שמכיוון שהעם היהודי נפגע אנושות, מגיעה לו מדינה עצמאית. התבוללות ודברים אחרים הפוגעים בלאום נתפשו כשליליים. אולם, טוען שנרב, לפי ערכי הפוסט-מודרניזם, אי אפשר עוד לטעון כי השמדת היהודים נעשתה שלא בצדק. הרי האמת והצדק הם מושגים תלויי נרטיב והמשטר הנאצי באמת האמין שהיהודים הם סכנה לביטחון הרייך, ומי יכול לשפוט את הנרטיב שלו? אצל הפוסט-מודרניסטים לא האמת והצדק מקודשים, אלא משחקי השפה. הם בחרו להעמיד את הרשע הנאצי על קוטב אחד: גזענות. טענה זו יוצרת לכאורה השוואה בין נאצי שרצח יהודים ליהודי שאיננו מעוניין לשאת אשה לא יהודייה: שניהם גזענים. המסגרת הפוסט-מודרנית של ערעור מושג האמת כללה לא רק את ערעור ההיסטוריה (והארכיאולוגיה), אלא גם שמטה את הקרקע מתחת לאחדות השפה. תעלולי השפה של השמאל הרהיבו עוז לקרוא לגירוש אתני "התנתקות" ולכנות מאות נרצחים "קורבנות השלום". לחלוקת נשק וייבוא רוצחים מתוניס הם קראו "הסכם שלום", עליו הם אף קיבלו פרס נובל. הפוסט-מודרניזם שחט את כל הפרות הקדושות, את ערכי היסוד החברתיים. וכאשר הערכים מבוזים, עולה הדרישה הפופוליסטית לא להתערב זה בענייניו של זה, שהרי לכל אחד האמת שלו. לכן עיתונאי יכול לפרסם כל ידיעה, גם תוך סיכון המדינה, בשם זכות הציבור לדעת. לכן דחוף למוסיקאי ה"נאור" לנגן דווקא את יצירותיו של ואגנר, גם אם הוא מכאיב לניצולי שואה. לכן האמנות הקונספטואלית ממלאת מוזיאונים בגרוטאות - ככה זה בהעדר יכולת שיפוט בסיסית בין טוב לרע, בין אמת לצדק ובין יפה ומכוער. זהו הבסיס של דת הספקנות, הרלטיביזם והשקר, דת ששוללת את מושג האמת ומכירה רק בשיח. במשחקי השפה, כל המערכות שקולות מבחינה ערכית וכל אידיאל מבטא בהכרח דיכוי של קבוצה פוליטית. הפוסט-מודרניסטים יכולים לטעון כי שחור הוא לבן, בניגוד לעובדות הגלויות לעין. אבל המשמעות האמיתית של המהלך היא לא בטיעון האבסורדי, אלא ביכולתם האותנטית להאמין בהבל הזה. באותה נשימה הם מסוגלים לשכוח כי בעבר האמינו שההיפך הוא הנכון. דבר זה תובע מן הסתם שינוי מתמיד של העבר. הפוסט-מודרניזם משתמש בהיגיון כנשק נגד ההיגיון. הוא כופר במוסר - שהרי אין אמת - אך טוען בה בעת לכתר המוסר. זהו תעלול מחשבתי מדהים. המאמר "כיבוש המילון ההומניסטי" (מאת ורד לי, "הארץ", 8.7) הוא דוגמה קלאסית לכך. לא רק פירוק השיח, אלא דרישה להחזיק את המקל בשני קצותיו: גם נרשה לעצמנו לפרק ולהרכיב את השיח, תוך רמיסת מושג האמת, וגם לא נאפשר לנרטיבים אחרים להתקיים. פירושה האמיתי של "הנאורות" הפוסט-מודרנית הוא הכוח לאחוז שתי דעות מנוגדות בעת ובעונה אחת. היכולת לומר שקרים גמורים ובה בשעה להאמין בהם בתום לב, לשכוח כל עובדה לא נוחה, לשכתב את ההיסטוריה ככל שיידרש ולכפור בקיומה של מציאות אובייקטיבית. 15-7-2012 פורסם ב"הארץ" http://www.imti.org.il/Docs/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/?ThisPageID=1262 -------------- על האקדמיה השותפה לתקשורת: באמצעות ביקורת בלתי פוסקת והרסנית של מוסדות החברה המערבית הם מקווים לרסק את החברה הזו זהו הבסיס של דת הספקנות, הרלטיביזם והשקר, דת ששוללת את מושג האמת ומכירה רק בשיח. במשחקי השפה, כל המערכות שקולות מבחינה ערכית וכל אידיאל מבטא בהכרח דיכוי של קבוצה פוליטית.

פרסם תגובה

Funzing-F

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-Fl

תגובות אחרונות