הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 03 בפברואר 2013

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 03 בפברואר 2013

א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. סקירה על פעולות המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיתוף פעולה אזורי בשנים 2009-2012
ג. סקירה על הנפקת אגרות חוב של המדינה וסקירה על המצב המאקרו-כלכלי בשנים 2009-2012

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:-

"אמש קראתי לסיעות הבית להצטרף אלי לממשלת אחדות לאומית רחבה ככל האפשר, שתאחד את הציבור בתקופה מכרעת בתולדותינו.
המשימה העליונה שתעמוד בפני ממשלת האחדות הלאומית היא לעצור את התחמשותה הגרעינית של איראן. זו משימה שנעשית יותר מורכבת, משום שאיראן מצטיידת בצנטריפוגות חדשניות שמקצרות את זמן ההעשרה. אסור לנו להשלים עם התהליך הזה. בנוסף יש שלוש מטלות עיקריות, שנידרש להן כבר בשנה הראשונה:
הראשונה שבהן – לאשר תקציב אחראי וכן רפורמות שיאפשרו לנו את הורדת יוקר המחיה.
המשימה השנייה היא להגביר באופן משמעותי את השוויון בנטל בלי להביא לקרע בעם.
המשימה השלישית היא להניע תהליך מדיני מפוכח ואחראי.
אנחנו צריכים לטפל בשלוש המשימות הללו במקביל, ולא רק לטפל באחת מהן או בשתיים מהן. המציאות דורשת זאת, הזמן דורש זאת, ואת זה אפשר לעשות רק על ידי ממשלת אחדות לאומית רחבה.
המטרה שלנו היא לאחד את העם סביב המשימות הללו ולא לפצל אותו. רק איחוד כוחות, רחב ככל שניתן, יכול לאפשר לנו לעמוד במשימות הללו ולהבטיח את מדינת-ישראל ועתידה בעת הזאת.
היום הממשלה תשמע שתי סקירות – האחת של השר סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל. נעשתה שם עבודה חשובה וגדולה, וראוי לתת לה סיכום. אני חושב שהדבר הזה גם מבשר את אותו איחוד שאנחנו מדברים עליו – איחוד הנגב והגליל, איחוד הפריפריה והמרכז, ביטול המרחקים ויצירת מרכזי חיים ופעילות שלא היו במשך שנים רבות. אני חושב שזו פעולה מאוד מבורכת של הממשלה ושלך, סילבן, וראוי שניתן לה את הסקירה הדרושה.
במקביל אני מבקש משר האוצר, יובל שטייניץ, שייתן דיווח על הפעולה שלו ושל החשבת הכללית בגיוס משאבים למדינת-ישראל, גיוס אשראי שהתבצע רק לאחרונה. בהזדמנות זו אני מבקש ממך גם למסור תמונה מקרו-כלכלית עובדתית לגבי מצבה של כלכלת ישראל. אני חושב שבארבע השנים האחרונות כלכלת ישראל בולטת בהישגיה אל מול הכלכלות המערביות ויש לנו הרבה במה להתברך. בכמה דברים עלינו לשפר, גם את זה נעשה בממשלה הבאה."

השר סילבן שלום הודה לראש הממשלה ואמר:

"אני חושב שבארבע השנים האלה המשרד לפיתוח הנגב והגליל התפתח, צמח וקיבל משאבים עצומים לפעול הודות להתמקדות ראש הממשלה בצורך לחבר את הנגב והגליל עם מרכז הארץ.
בתקופה הזאת השקענו באופן ישיר 830 מיליון ₪, ובפרויקטים משותפים עם משרדים נוספים למעלה מ-1.7 מיליארד ₪. אני חושב שמדובר בסכומים עצומים, לבד מההשקעה הרגילה של כל המשרדים האחרים בתחומים האלה.
החזון של הממשלה הזאת, כפי שראש הממשלה הציג אותו, הוא להגדיל את הפעילות ולהביא לכך שיהיו תושבים נוספים בנגב ובגליל. החזון שלנו לעשור הקרוב הוא להביא 300,000 תושבים נוספים לנגב וכך גם 300,000 תושבים נוספים לגליל, וזאת ביחד עם השארת הצעירים באזור. השקענו סכומים אדירים בגרעיני התיישבות, בכפרי סטודנטים, בצעירים שבאו לגור שם ובהנחות בדיור שיאפשרו לצעירים להישאר לגור שם ולצעירים אחרים להגיע.
בארבע השנים האלה עשינו ככל שיכולנו כדי להביא לכך שהנגב והגליל ילכו ויתפתחו. כמובן, שני הפרויקטים המרכזיים הם: פרויקט הדגל בגליל – בית הספר לרפואה בצפת, שכבר עכשיו הוא עם 250 סטודנטים, כשכל שנה יצאו ממנו 130 רופאים נוספים ושבהבשלה מלאה יהיו בו 1,000 סטודנטים והוא יעסיק 5,000 עובדים.
הפרויקט השני, בנגב, מעבר צה"ל דרומה – המענה האזרחי למעבר צה"ל דרומה – מדובר על מעבר של אלפי משפחות שיעברו לגור בנגב, ביחד עם השקעה גדולה בדיור, בתעסוקה, בחינוך, בתשתיות. כל הדברים האלה יביאו לכך שגם הנגב יגיע למצב שונה לחלוטין מאשר הוא נמצא בו היום.
שני הפרויקטים האלה, לצד פרויקטים נוספים עצומים, יביאו את הנגב ואת הגליל למקומות עוד יותר טובים, לאחר ארבע שנים של פריחה ושגשוג שהבאנו לנגב ולגליל."

ראש הממשלה הוסיף ואמר:

"המטרה שלנו היא לבטל את הפריפריה. המדינה שלנו קטנה, מן הקטנות במדינות העולם, וזה אבסורד שאנשים שגרים בטווח נסיעה של שעה ממרכז הארץ יחיו במציאות כלכלית וחברתית שונה כל כך. קודם כל צריך לדאוג שזה יהיה טווח של שעת נסיעה, ולכן השקענו השקעה גדולה בתחבורה כדי לקצר את הטווחים.
שנית, עשינו את הפרויקטים הרבים שתכף נשמע עליהם, שאני חושב שהם מייצרים איכות חיים טובה לא פחות באזורי הגליל והנגב, ואלו אמורים להיות המקומות המפותחים והמתפתחים הבאים של מדינת-ישראל.
אני חושב שזו תפיסה שאומרת שבמדינה כל כך קטנה כמו שלנו אין באמת מקום לפריפריה ואנחנו הלכה למעשה עושים זאת. אני רוצה לומר לכם, דיברו על כך במשך עשרות שנים, דיברו ודיברו ודיברו ואנחנו עשינו זאת ונמשיך לעשות זאת, כי זה דבר שאנחנו מאמינים בו מעומק לבנו. הוא נכון מבחינה חברתית, הוא נכון מבחינה לאומית, הוא נכון מבחינה כלכלית, ואני אגיד לכם יותר מזה, הוא נכון מבחינה ביטחונית. בעת הזאת שבה אנחנו מצויים מול האתגרים הרבים, צריך לבטל את הפריפריה ולאפשר תזוזה חופשית, בריאה, תוססת, של אזרחי ישראל, זוגות צעירים, חיילים משוחררים לנגב ולגליל. הם יכולים למצוא שם בית צמוד קרקע, הם יכולים למצוא שם מרכזי תרבות ומרכזי עשייה, ואם הם רוצים, הם יכולים לנסוע ברכבת מהירה או בכביש מהיר למרכז הארץ וגם ההפך הוא הנכון. זו תפיסה פשוטה, אבל היא דורשת השקעה מאוד גדולה, ועשינו זאת."

ב. המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, סקר בפני הממשלה את פעולות שני המשרדים בשנים 2012-2009 אשר בראשם הוא עומד.

בסקירה הראשונה סקר השר סילבן שלום את פעולות המשרד לפיתוח הנגב והגליל. בסקירתו התייחס השר להיבטים של גידול בהשקעות בנגב ובגליל וכן לפעולות בתחום ההתיישבות, קליטת העלייה, תעסוקה, חינוך לקהילה, תרבות וספורט, רווחה ובריאות וטיפול במיעוטים בשני האזורים.
השר שלום התייחס בהצגת הדברים לשני פרויקטים מובילים בגליל ובנגב – הקמת בית הספר לרפואה בצפת ומעבר מחנות צה"ל לנגב.
בסקירה השניה סקר השר סילבן שלום את פעולתו של המשרד לשיתוף פעולה אזורי שגם בראשו הוא עומד.
בסקירה התייחס השר סילבן שלום לפרויקטים מרכזיים שאותם הוביל המשרד כמו מובל השלום (תעלת הימים), פארק התעשייה "שערי הירדן", הצבת משקפי מכולות במעבר אלנבי ובמעבר כרם שלום, פיתוח תשתיות במעברים, עידוד קיומו של גשר יבשתי בין אירופה לירדן וכן פרויקטים בתחום התשתיות בתחומים כמו תעסוקה, איכות הסביבה, המחקר, הבריאות והחקלאות, וכן יצירת ממשקים בין אזרחי ישראל לבין עמי האזור.

ג. כן שמעה היום הממשלה סקירה מפי שר האוצר, יובל שטייניץ, ומפי החשבת הכללית של משרדו על ההצלחה שזכתה לאחרונה הנפקת אגרות החוב של מדינת ישראל – הצלחה המעידה על האמון שרוכשים המשקיעים הזרים בכלכלת ישראל וביציבותה.

בהמשך הציגו שר האוצר ובכירי משרדו נתונים השוואתיים בין כלכלת ישראל לבין כלכלות במדינות המפותחות בעולם המערבי בשנים 2013-2009.
בסקירה ניתנה התייחסות לצמיחת התוצר, לצמיחת התוצר לנפש, לגידול בהשקעות זרות בישראל, לגידול בייצוא, לשינויים ביחס חוב-תוצר וכן לדירוג הגבוה שלו זכתה ישראל על ידי חברות האשראי הגדולות.
לבסוף נמסרו נתונים לגבי צמצום האבטלה ושינויים בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה וכן שינויים בצריכה הפרטית וירידה באי השוויון בחברה הישראלית.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 הצבעות, ציון ממוצע: 4.67 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

הלנה אור - עיצוב גרפי

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F1

תגובות אחרונות