הלמ"ס מפרסמת: משפחות ומשקי בית בישראל – נתונים לרגל "יום המשפחה"

הלמ"ס מפרסמת: משפחות ומשקי בית בישראל – נתונים לרגל "יום המשפחה"

נתונים לשנת 2011:

כ-1.83 מיליון משפחות בישראל בשנת 2011, לפני עשור, בשנת 2000 היו כ-1.5 מיליון משפחות בישראל.

המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.73 נפשות, לפני עשור, בשנת 2000 ממוצע הנפשות היה דומה (3.76).

כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17.

כ-107 אלף משפחות הן חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 – כ-6% מכלל המשפחות. בשנת 2000 מספר המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה כ-89 אלף.

מבין הערים הגדולות, בפתח תקווה האחוז הקטן ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, בהשוואה לחיפה בה אחוז משפחות אלה הוא הגבוה ביותר.

מספר האמהות החד הוריות הרווקות גדל מ-8.4 אלף בשנת 2000 ל-13.5 אלף בשנת 2011, גידול של כ-60%.

בשנת 2011 ילדו 5,050 נשים יהודיות רווקות, בהשוואה ל-2,600 לידות לנשים יהודיות רווקות בשנת 2000. בשנים אלה אחוז הלידות לנשים רווקות עלה מ-2.8% ל-4.2%.

כ-95% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים והיתר (כ-5%) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין (כ-73 אלף זוגות) – בני זוג החיים יחד אך אינם נשואים זה לזו, מספר הזוגות היהודיים החיים במגורי יחד בשנת 2011, עלה פי 2.5 בהשוואה לשנת 2000, אחוז הזוגות החיים יחד ללא נישואין באיטליה 6%, בארה"ב 11%, בהולנד – 20%, בדנמרק – 23% ובנורווגיה – 26%.

בישראל 2.20 מיליון משקי בית, כ- 77% מהם – 1.698 מיליון – היו משקי בית עם מועסקים.

צפיפות הדיור ממשיכה לרדת ב-2011- 52.8% גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר, לעומת 48.7% בשנת 2001.

בישראל בשנת 2011 רשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-520 אלף משפחות. מתוך המשפחות הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-15% הן משפחות חד-הוריות.

ההוצאה של משק בית  בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 13,967 ₪ . משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.3 ממשק בית ללא ילדים.

משקי בית ללא ילדים מוציאים כמחצית מההוצאה שמוציאים משקי בית עם ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור (1,166₪ ו- 2,367  ₪, בהתאמה).

ל-73.5% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 55.8% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.

משפחות ומשקי בית

מקור הנתונים הינו סקר כוח אדם, 2011. הנתונים כוללים את כלל משקי הבית, פרט למשקי בית בקיבוצים, מוסדות, מעונות סטודנטים ואנשים הגרים מחוץ ליישובים (בדווים בדרום ואחרים).

משפחות

מספר המשפחות בישראל בשנת 2011 נאמד בכ-1.83 מיליון, מהן כ-1.47 מיליון משפחות יהודיות (81%), ו-310 אלף משפחות ערביות (כ-17%).

הגדרות:

משק בית: אדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. משק בית יכול לכלול אנשים שאינם קרובי משפחה.

משפחה (משפחה גרעינית): שני אנשים או יותר הגרים באותו משק בית, וקשורים זה לזה כבני זוג נשואים או לא נשואים או כהורה וילד. סוגי המשפחה העיקריים הם: זוג בלבד, זוג עם ילדים או הורה יחיד עם ילדים.

משק בית משפחתי: משק בית שיש בו לפחות משפחה אחת.

משק בית לא משפחתי: משק בית הכולל אדם אחד בלבד, או קבוצת אנשים שאינם משפחה.

מגורי יחד של זוגות (קוהביטציה; זוגרות): מגורים משותפים באותו משק בית של בני זוג שאינם נשואים זה לזה.

הרכב המשפחה

                                              לוח א: משפחות לפי סוג משפחה, 2011

סוג משפחה

משפחות (אלפים) (1)

משפחות (אחוזים) (1)

סך הכל

1,834.8

100.0

זוגות ללא ילדים

439.3

23.9

זוגות עם ילדים (בכל גיל)

1,156.4

63.0

  מהם: זוגות עם ילדים עד גיל 17

904.0

49.3

משפחות חד הוריות (עם ילדים בכל גיל)

224.8

12.3

  מהם: משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17

106.8

5.8

(1)     כולל גם כאחוז אחד של משפחות הכוללות אחים הגרים יחד ללא הוריהם, ללא בני זוג וללא ילדים משלהם, ומשפחות של סב ו/או סבתא ונכדים בלבד, ללא הוריהם.

  • הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות; באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (68%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (כ-46%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן שני בני זוג בלבד (27%) ומשפחות חד-הוריות (כ-13%), בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (כ-10% בכל סוג משפחה).
  • מבין מחוזות המגורים השונים, מחוז תל אביב מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (34.4%) ובאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (37.5%).מחוז ירושלים ומחוז הדרום מאופיינים באחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 (7.4% ו-7.0% בהתאמה), זאת בהשוואה לאחוז הארצי-5.8%.
  • משפחות בערים הגדולות: בירושלים אחוז המשפחות הגדול ביותר עם ילדים עד גיל 17.
  •  בפתח תקווה האחוז הקטן ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, בהשוואה לחיפה בה אחוז המשפחות החד הוריות הוא הגבוה ביותר.
  •  בתל אביב- יפו וחיפה אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים.

         לוח ב. משפחות, לפי סוג משפחה וגודל משפחה בערים הגדולות, 2011

סך הכל (1)

סך הכל (1)

מזה: סוג משפחה

ממוצע נפשות למשפחה

זוגות ללא ילדים

משפחות עם ילדים עד גיל 17

זוג עם ילדים

הורה יחיד

אלפים

אחוזים

סך כולל

1834.8

100.0

23.9

49.3

5.8

3.7

ירושלים

167.7

100.0

20.8

55.1

7.1

4.3

תל אביב-יפו

106.4

100.0

42.3

30.9

6.6

3.0

חיפה

75.4

100.0

37.2

33.6

8.2

3.0

ראשון לציון

64.2

100.0

26.5

41.6

6.2

3.3

פתח תקווה

59.1

100.0

24.9

44.0

5.1

3.3

אשדוד

52.6

100.0

26.1

46.2

5.8

3.7

(1)

כולל משפחות עם ילדים בגיל 18 ומעלה בלבד.

ומשפחות שבהן אחים ללא בני זוג וללא ילדים משלהם או סב ו/או סבתא ונכדים בלבד.

גודל משפחה

  • בשנת 2011 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.7 נפשות; 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-4.8 נפשות בממוצע במשפחה הערבית. הבדל זה נובע הן משיעורי פריון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית והן מהזדקנות האוכלוסייה בקרב היהודים.
  • כשליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר; אחוז גדול פי 3 מאחוז המשפחות בגודל זה באוכלוסייה היהודית (כ-10%).
  • ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא באזור יהודה והשומרון (4.7 נפשות למשפחה) ובמחוז ירושלים (4.2) והצפון (4.1), והנמוך ביותר במחוז תל אביב (3.2).

                   לוח ג: גודל משפחה, לפי מחוז, 2011

תל-אביב

3.2

חיפה

3.5

מרכז

3.6

סך הכל

3.7

דרום

3.9

צפון

4.1

ירושלים

4.2

אזורי יהודה והשומרון (1)

4.7

                                                      (1) משפחות ביישובים ישראליים בלבד.

מספר ילדים למשפחה

  • המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים בגיל זה) עמד בשנת 2011 על 2.4; באוכלוסייה היהודית 2.3 ובאוכלוסייה הערבית 2.9.
  • שכיחותן של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוה יותר מפי 2 בהשוואה לשכיחותן בקרב האוכלוסייה היהודית.

לוח ד: אחוז משפחות עם 4 ילדים ויותר ( במשפחות עם ילדים עד גיל 17) בשנת 2011

לפי קבוצת אוכלוסייה – באחוזים

סך הכל

16.8

יהודים

13.5

ערבים

29.6

משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17

  • ב-2011 היו 106.8 אלף משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 המהוות כ- 6% מכלל המשפחות, ובהן כ-187 אלף ילדים (עד גיל 17).
  • המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות בישראל – 1.8, בהשוואה ל-2.5 במשפחות עם שני הורים.
  • בהשוואה בינלאומית ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות בישראל גבוה ביחס למספר בארצות כגון: איטליה, גרמניה ודנמרק.

 לוח ה: מספר ממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות, במדינות נבחרות

מדינה

מספר ילדים ממוצע

פינלנד

1.0

איטליה

1.4

גרמניה

1.4

דנמרק

1.5

שוודיה

1.6

אנגליה

1.6

ישראל(2011)

1.8

ארה"ב

1.9

נורווגיה

2.3

  • בראש כ-92% מן המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 עומדת אישה.
  • בכ-60% מהמשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17, ראש המשפחה הוא/היא הורה גרוש/ה, 15% נשוי/אה אך חי/ה בנפרד, 13% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר אלמן/ה – 12%.
  • מספר האמהות החד הוריות הרווקות לילדים עד גיל 17 גדל מ-8.4 אלף בשנת 2000 ל-13.5 אלף בשנת 2011, גידול של כ-60%. חלקן היחסי של משפחות אלה מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ-10% בשנת 2000 לכ-13% בשנת 2011.
  • בשנת 2011 ילדו 5,050 נשים יהודיות רווקות, בהשוואה ל-2,600 לידות לנשים יהודיות רווקות בשנת 2000. בשנים אלה אחוז הלידות לנשים רווקות עלה מ-2.8% ל-4.2%.

מגורי יחד של זוגות (קוהביטציה; זוגרות)

  • רוב הזוגות בישראל (כ-95%) הם זוגות נשואים; יתר הזוגות, כ-5% מכלל הזוגות – כ-73 אלף זוגות הם בני זוג החיים יחד אך אינם נשואים זה לזו; כ-69 אלף (כ-94%) מתוכם זוגות יהודים.
  • הזוגות היהודיים במגורי יחד מהווים 4.6% מסך המשפחות היהודיות ו-5.3% מסך הזוגות היהודיים.
  • מספר הזוגות היהודיים החיים במגורי יחד בשנת 2011, עלה פי 2.5 בהשוואה לשנת 2000 (מ- 27,000
    לכ-69,000); חלקם היחסי של הזוגות היהודיים החיים במגורי יחד מכלל הזוגות היהודיים עלה מ-2.5% בשנת 2000 לכ-5% בשנת 2011.
  • הרכב הגילים של הזוגות היהודיים החיים במגורי יחד, צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. כמחצית (51%) האישה היא מתחת לגיל 35, בהשוואה לכ-25% בלבד מן הנשים החיות עם בן זוג בנישואין.
  • הזוגות היהודיים במגורי יחד, הם לרוב זוגות ללא ילדים (69%). ל-26% (כ-18 אלף) מן הזוגות היהודיים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17 בהשוואה ל-54% מן הזוגות הנשואים.
  • ל-14% בלבד מהזוגות היהודיים "הצעירים" (בהם גיל האישה נמוך מ-35) החיים במגורי יחד יש ילדים עד גיל 17 לעומת 80% מהזוגות היהודיים הצעירים הנשואים.
  • אחוז הזוגות במגורי יחד מכלל הזוגות, עמד על 6% באיטליה, 11% בארה"ב, 20% בהולנד, 23% בדנמרק ו-26% בנורווגיה.

משקי בית

  • בשנת 2011 היו כ-2.20 מיליון משקי בית, מהם כ-1.78 מיליון משקי בית "משפחתיים" וכ-423 אלף משקי בית "לא משפחתיים" (רובם משקי בית של אנשים הגרים לבד – 390 אלף).
  • כ-76% מכלל משקי הבית כללו משפחה אחת בלבד, כ-3% משפחה אחת ואחרים, כ-2% כללו שתי משפחות ויותר, כ-18% משקי בית של בודדים וכ-1% היו משקי בית לא משפחתיים אחרים, כגון סטודנטים שגרים יחד ולהם תקציב הוצאות משותף למזון.

מועסקים במשקי בית בשנת 2011

סקר כוח אדם הוא המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל והוא נערך באופן שוטף ע"י הלמ"ס*.

בשנים האחרונות נחקרים בכל שלושה חודשים כ-22,000 בני 15 ומעלה. אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בארץ יותר משנה ברציפות. הסקר עוקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה בישראל, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד.

בשנת 2011 היו בישראל 2.20 מיליון משקי בית, כ- 77% מהם – 1.698 מיליון – היו משקי בית עם מועסקים.

  • נפשות בגיל עבודה במשקי בית – ב-1.854 מיליון משקי בית הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה (כלומר מגיל 15 ועד גיל זכאות לקצבת זקנה) וב-88.7% ממשקי בית אלו היה מועסק אחד לפחות. בכ-350 אלף משקי בית התגוררו רק פנסיונרים, כלומר זכאים לקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • מספר משקי הבית היהודיים הגיע לכ-1.831 מיליון; ב- 2011 חלה עלייה קטנה באחוז משקי הבית עם מועסקים,מ-76.1% ב-2010 ל-76.8% ב-2011. ב-1.506 מיליון משקי בית הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ו-89.9% מתוכם היו משקי בית עם מועסקים.
  • מספר משקי הבית הערביים היה כ-319 אלף. אחוז משקי הבית עם מועסקים עלה מ-75.0 ב-2010 ל-76.8% ב-2011. בכ-298 אלף משקי בית ערביים הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ומתוכם 81.9% היו משקי בית עם מועסקים. מספר משקי הבית עם יותר משתי נפשות בגיל העבודה היה גבוה יותר אצל ערבים (91.0%) מאשר אצל יהודים (75.2%); למרות זאת, בקרב האוכלוסייה הערבית כ-57.2% ממשקי הבית הם עם מועסק אחד בלבד ובקרב משקי בית יהודיים, 39.2% הם משקי בית עם מועסק אחד בלבד, ו-60.8% הם משקי בית עם יותר ממועסק אחד.

* לתשומת לב: לא ניתן להשוות את הנתונים לשנים קודמות כי החל בינואר 2012, הנתונים מבוססים על סקר כוח אדם חודשי לכל תכונות כוח העבודה הכלליות.

מועסקים לפי סוג משק בית

  • במשקי בית "משפחתיים" (שיש בהם לפחות משפחה אחת), 84.5% הם משקי בית עם מועסקים, לעומת 45.6% בלבד במשקי בית "לא משפחתיים", וזאת עקב חלקם הגבוה של פנסיונרים בקבוצה זו.
  • במשקי בית של זוג עם ילדים אחוז משקי הבית עם מועסקים גבוה מאשר במשקי בית ללא ילדים, 93.1% ו-62.6% בהתאמה. במשקי בית של זוג עם ילדים כאשר גיל הילד הצעיר הוא 24-18, קיים אחוז גבוה עוד יותר של משקי בית עם מועסקים – 95.9%.
  • במשפחות חד-הוריות, 78.3% היו משפחות עם מועסקים. אחוז משקי הבית עם מועסקים עולה ככל שעולה גילו של הילד הצעיר (תופעה שנכונה לגבי תעסוקת נשים בכלל). במשקי בית של משפחות חד-הוריות בהם גיל הילד הצעיר הוא 4-0, 72.6% הם משקי בית עם מועסקים, לעומת זאת כאשר גיל הילד הצעיר הוא 17-15 עולה אחוז משקי הבית עם מועסקים ל-77.4%.

צפיפות דיור

  • צפיפות הדיור ממשיכה לרדת ב-2011- 52.8% גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר, לעומת 48.7% בשנת 2001. ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.80 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.56 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.31 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.43 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.
  • במשקי בית ערביים ממוצע נפשות לחדר הגיע ל – 1.50 (מוסלמים – 1.58, נוצרים – 1.16, דרוזים – 1.40).

במשקי בית יהודיים -ממוצע נפשות לחדר ב-2011 היה – 0.83.

משפחות הרשומות בשירותי הרווחה

הנתונים הם אודות משפחות הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים לפי מאפיינים נבחרים מתוך קובץ נתוני יסוד של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

נתונים דמוגרפיים: 

  • בישראל בשנת 2011 רשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-520 אלף משפחות.
  • מתוך המשפחות הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-15% הן משפחות חד-הוריות (ראו תרשים 1).
  • בקרב 75% מהמשפחות, ראש המשפחה הוא יהודי וב-20% מהמשפחות ראש המשפחה הוא ערבי.
  • 53% מראשי המשפחה הם גברים, לעומת 16% מראשי המשפחות החד- הוריות.
  • כ-4% מראשי המשפחה הם ממוצא אתיופי, בעוד שכ-17% ממוצא ברה"מ לשעבר שעלו החל משנת 1990.
  • כ-11% מהמשפחות מונות 6 נפשות ומעלה.
  • ב-40% מהמשפחות יש לפחות קשיש אחד בן 65 ומעלה וב-29% לפחות קשיש אחד בן 75 ומעלה.

נזקקויות: 

  • ב-71% מהמשפחות כל בני המשפחה מטופלים והוגדרה להם נזקקות כלשהי.
  • הנזקקות המשפחתית  העיקרית השכיחה ביותר בקרב כלל המשפחות המטופלות במחלקות לשירותים חברתיים היא "זיקנה" (33%), כאשר מתוכן 75% הם משקי בית של נפש אחת. הנזקקות השנייה בשכיחותה היא "תפקוד לקוי של הורים או ילדים/נוער" (23%) (הכוללת בין השאר בעיות בתפקוד האב/האם, בעיות אישות, חינוך ובעיות  התנהגות, בעיות ביחסים בין הורים לילדים/בין הילדים). הנזקקות השלישית בשכיחותה היא "סיבות רפואיות ומוגבלות" (21%) (הכוללת בין השאר נכות, פיגור שכלי, מחלות אקוטיות וכרוניות, אוטיזם), והנזקקות הרביעית בשכיחותה היא "עוני וקשיי הכנסה" (16%) (הכוללת בין השאר חוסר הכנסה מעבודה, רמת הכנסה נמוכה וחוסר הכשרה/אבחון מקצועי).

סקר הוצאות משק בית– 2011

הנתונים בפרקים הבאים מבוססים על סקר הוצאות משק הבית.

סקר הוצאות משק בית נערך מאז שנות החמישים, ועד לשנת 1997 בוצע אחת לחמש שנים לערך. משנת 1997 ואילך מבוצע הסקר באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה.

הסקר כולל את כלל האוכלוסייה למעט קיבוצים, מושבים שיתופיים ובדווים מחוץ ליישובים. נתוני 2011 מתבססים על 6,051 משקי בית המייצגים כ-2,200,000 משקי בית באוכלוסייה.

הוצאות לתצרוכת במשקי בית על פי סעיפים ראשיים 

  • בשנת 2011 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 13,967 ₪ . משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.3 ממשק בית ללא ילדים.
  • אחוז ההוצאה על מזון מסל ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית, גדול יותר במשקי בית עם ילדים – 16.9%, בהשוואה ל-15.3% במשקי בית ללא ילדים.
  • משקי בית ללא ילדים מוציאים כמחצית מההוצאה שמוציאים משקי בית עם ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור (1,166₪ ו- 2,367  ₪, בהתאמה).
  • במשקי בית ללא ילדים אחוז ההוצאה על בריאות גבוה יותר מאשר במשקי בית עם  ילדים (6.4% לעומת 4.3%, בהתאמה).
  • כחמישית מההוצאה על סל המצרכים והשירותים במשקי בית ללא ילדים ובמשקי בית בהם יש עד שני ילדים, היא עבור תחבורה ותקשורת. במשקי בית עם שלושה ילדים, אחוז ההוצאה על סעיף זה נמוך יותר – 18.5%.

הוצאות לתצרוכת לפי מוצרים נבחרים 

  • ככל שמספר הילדים במשק בית עולה, כך עולה ההוצאה על לחמניות ופיתות ממרח שוקולד וחטיפים, דגני בוקר   ומעדני חלב.
  • משקי בית עם ילדים תורמים יותר ממשקי בית ללא ילדים.

בעלות על מוצרי תחבורה ותקשורת בני קיימה בקרב משקי הבית

  • במשקי בית עם מספר ילדים קטן (עד שני ילדים) אחוז הבעלות על מוצרי תחבורה ותקשורת גבוה יותר מאשר במשקי בית עם מספר ילדים גדול (שלושה ילדים ויותר).
  • במשקי בית עם ילדים ל-86.4% בעלות על מחשב ו-76.1% מנויים לאינטרנט, ואילו במשקי בית ללא ילדים ל-71.4% בעלות על מחשב ו-65.4% מנויים לאינטרנט.
  • אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלווין גבוהים יותר במשקי בית ללא ילדים מאשר במשקי בית עם ילדים, כמו-כן, ככל שמשק הבית עם מספר ילדים גדול יותר כך אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על כבלים או לווין קטנים יותר.
  • ל-73.5% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 55.8% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.
 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (4 הצבעות, ציון ממוצע: 4.50 מ- 5)

תגובות נסגרו

Funzing-Fl

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F1

Funzing-W

תגובות אחרונות