מדעני מכון ויצמן למדע יגישו: מדע על הבר

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו: מדע על הבר

מדעני המכון יגיעו ל-61 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב, ויספרו לבליינים, בלשון שווה לכל נפש, על השאלות הפתוחות ועל החדשות האחרונות מחזית המדע

זה יקרה ביום רביעי, 24 באפריל, בשעה 20:30. עשרות מדענים בכירים ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-61 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב, וישוחחו עם הבליינים, באופן לא רשמי ובשפה ידידותית, על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.
האם ייתכנו מציאויות מקבילות? האם מחשבים יוכלו לחזות שינויים באופנת הלבוש? מה יעלה בגורל היקום? כיצד נוצרו החיים? האם אפשר ליצור מוח מלאכותי? האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? מהי רפואה מותאמת אישית? האם אפשר ללמוד תוך כדי שינה? מדוע כוכבים מתפוצצים? והאם אנחנו עשויים, באמת, מאבק כוכבים? אלה רק מעט מהשאלות שמדעני המכון ידונו בהן עם הבליינים בברים.

מדע ושירה
בכמה ברים יצטרפו משוררים ומסאים אל המדענים ויקראו מיצירותיהם, אשר מתכתבות עם נושאי המחקר. השיחות בברים אלה יכללו, בנוסף לתוכן המדעי, גם התייחסות לקשר ולזיקה בין מדע לשירה בפרט, ובין מדע לאמנות בכלל. בין המשוררים המשתתפים: אגי משעול, צבי עצמון, רחל חלפי, צביקה שטרנפלד, יהודית מוסל-אליעזרוב, מאיר וקסלר, וריקי רפפורט-פריזם. כן ישתתף המסאי חיים תדמון.

שינוי בהרגלי הבילוי
מכון ויצמן למדע רואה לעצמו חובה וזכות לחלוק את הידע המדעי, ואת תחושות ההתלהבות מההרפתקה הגדולה של הרחבת הידע האנושי. זו הפעם הרביעית שמדעני המכון מביאים את בשורת המדע לברים בתל-אביב. מדובר בסיפור הצלחה מהדהד, ששינה את הרגלי הבילוי והכניס מרכיב חדש, מקורי ובלתי צפוי לחיי הלילה בעיר הגדולה. "מדע על הבר" מהווה מודל לחיקוי, וארגונים רבים הולכים בעקבות המכון ("יזם על הבר", "כלכלה על הבר", "מדע לעם", ואפילו "קבלה על הבר", ועוד).

מדע על הבר מתקיים בברכת עיריית תל-אביב ובשיתוף עם "טיים אאוט תל-אביב", בית-הספר חמד"ע, ומותג הוויסקי בושמילס.

 

נושאי השיחות עם מדעני מכון ויצמן ומיקומן:

1. פרופ’ דניאל זייפמן
מדע, יופי, ורווח כלכלי
אברקסס – לילנבלום 40; 054-6745149
מדוע לא כדאי לכוון בדייקנות אל המטרה אם רוצים להגיע אליה? מה קורה במוחו של מדען ברגע ההמצאה? האם פתרון יפה הוא גם נכון? איך קרה שמשוואות מתמטיות מצליחות לתאר את העולם? ואיך למקסם רווחים מהשקעות במדע? פרופ’ דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע, מציע מידע פנים על מנועי הצמיחה של הכלכלה העולמית.

2. פרופ’ ישראל בר-יוסף
אור מחומר, חומר מאור: ננו-פיסיקה עכשיו
רדיו EPGB – שד"ל 7; 03-5603636
כמה חומר, באמת, יש באטומים הבונים את החומר? כיצד אור יוצר אטומים ואטומים יוצרים אור? וכיצד תהליכים אלה עשויים לקדם טכנולוגיה עתידית? הפיסיקאי פרופ’ ישראל בר-יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן לפיתוח משאבים, ודיקן לענייני חינוך, יתאר את התגליות המפתיעות בתחום הננו-פיסיקה, שיובילו, אולי, לפיתוח אלקטרוניקה קוונטית.

3. פרופ’ עודד אהרונסון
מדע מעולם אחר
רוטשילד 12; 03-5106430
חללית הצופה בטיטאן – ירחו של כוכב-הלכת שבתאי – גילתה עולם קפוא, זר אך מוכר, בו הגשם אורגני, והקרח קשה כסלע. טיטאן מזכיר את כדור-הארץ: התגלו עליו דיונות, תעלות, ואגמים מלאים בנוזל שבעולמנו מופיע כגז טבעי. מדוע לחקור כוכבי-לכת אחרים? כיצד אנו מחפשים חיים מחוץ לכדור-הארץ?

4. אילן מנוליס
הכחדות המוניות וסכנת האסטרואידים
הקונטיינר – מחסן 2, נמל יפו; 03-6836321
לפני כ-65 מיליון שנה נכחדו הדינוזאורים ואתם כ-75% מן המינים החיים. מה גרם להכחדה הזו? מה הסכנה לכך שאירוע מעין זה יקרה שוב בימינו? מה ידוע למדע לגבי מידת הסכנה, ואיך הכל קשור למטאוריט שהתפוצץ השנה בשמי רוסיה?

5. ד"ר קרינה יניב ופרופ’ אלדד צחור
זורם בעורקים, נוגע בלב – גרסת העובר
Molly Blooms – הירקון 100 (פינת מנדלי מוכר ספרים); 03-5221558
כיצד הופך תא בודד – ביצית מופרית – לעובר מושלם? איך זה קשור לתאי גזע, אבולוציה, התחדשות רקמות וסרטן? מדעני מכון ויצמן למדע בוחנים את המנגנונים העדינים והמתוזמנים היטב של ההתפתחות העוברית – ובעיקר התפתחות הלב וכלי הדם, ומקווים להשתמש בידע הזה כדי לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, מחלות לב וכלי דם, וסרטן.

6. פרופ’ עדי שטרן
הגן הקוונטי של שבילים מתפצלים
ועד הבית – רוטשילד 64; 077-3452494
הפיסיקה הקוונטית מאתגרת את הדרך שבה אנו רואים את העולם. השפעותיה ניכרות מעולם המיחשוב ועד לביולוגיה, מחורחה לואיס בורחס ועד לאתגר קרת. מי יכול להימצא בכמה מקומות באותו זמן? מתי ואיך הוא יכול לעשות זאת? וכיצד כל אלה משפיעים על עתידו של החישוב הקוונטי?

7. ענת ארזי
עם המשוררת אגי משעול
"ועוד הלילה חי…" – על שינה, ריח וזיכרון
שמפינה – רוטשילד 32; 03-5608852
גם בזמן שאנו ישנים, המוח ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק המוח עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרון? האם אנו יכולים ללמוד מידע חדש במהלך השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח?

8. ד"ר יוסי אלרן
מפגש חידות וחידודי מוח
תומס – הירקון 98; 054-4554876
כלי העבודה העיקרי של המתמטיקאים, מוחם, מלווה אותם לכל מקום. לפיכך, הם אוהבים לעבוד בברים ובבתי-קפה. שם הם נוהגים לחוד חידות אחד לשני, להציב אתגרים, ולפתור אותם על-גבי מפיות. לשעה קלה נלך בדרכיהם של קונווי, ארדש וחבריהם, ונשחק ביחד בחידות, בפאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתמטיקה היצירתית.

9. ד"ר ערן בוכבינדר
על הפיסיקה של מערכות מורכבות: מכוס בירה ועד רעידות אדמה
אוויטה בר – יבנה 31; 03-5669559
תופעות פיסיקליות כמו כוס נשברת, גלים בים או חריקת בלמי המכונית, מתרחשות במערכות המכילות כמות עצומה של חלקיקי חומר. כיצד חוקרים וחוזים תופעות כאלה? כיצד שאלות אלה משפיעות על חיינו? ומה באמת אפשר לדעת על כוסות בירה, חומרים מתקדמים שמרכיבים מכוניות ומטוסים, ורעידות אדמה?

10. ד"ר נחום אולנובסקי
אני אנווט – על עטלפים, אנשים, זיכרון ולמידה
אוטו – אבן גבירול 76; 077-4145043
עטלפי פירות עפים מדי לילה אל עץ הפרי האהוב עליהם – המרוחק עשרות קילומטרים ממערתם. כיצד הם מוצאים את דרכם? מדעני מכון ויצמן המשתמשים במכשירי ה-GPS הזעירים בעולם, יחשפו את סודות הניווט, הזיכרון והחישה של העטלפים, היכולים ללמד אותנו גם כמה דברים על המוח האנושי.

11. ד"ר ברק דיין
מתורת היחסות ועד מחשבים קוונטיים
Cookies Cream 2nd Floor – אלנבי 99; 03-6416303
תורת היחסות ותורת הקוונטים מנבאות תופעות מוזרות עד כדי כך שהן נדמות כבלתי אפשריות. מדעני מכון ויצמן מתכוונים לנצל את הפרדוקסים המוזרים של תורת הקוונטים כדי לבצע "משימה בלתי אפשרית": לגלות חלקיק אור אחד (פוטון) בלי להרוס אותו, ולבצע חישוב קוונטי עם חלקיקי אור.

12. ארז גרטי
חשמל זורם בכפות ידיך (ובכל שאר הגוף)
בר גיורא – בר-גיורא 2; 03-6204880
מדוע שוקו חם מתוק יותר משוקו קר? איך הצלופח מתגונן מטורפיו? ומדוע "מכת חשמל" יכולה לגרום ללב שדמם לחזור ולפעום? כל אלה קשורים למטען החשמלי של תאי הגוף, ולתפקיד של זרמים חשמליים בהעברת מידע עצבי, בהפעלת השרירים, בפיקוח על חלוקת תאים ועוד.

13. ליאור אמבון
מוליכות-על: פיסיקה קוונטית על השולחן
מלכי – מלכי ישראל 5; 058-4645444
מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיסיקה הקוונטית. מה מקור התופעה? ואיך יישומה עשוי להוביל לפיתוח רכבות מרחפות, מכשור רפואי מתקדם, ומיקרוסקופ ייחודי, אותו מפתחים במעבדות מכון ויצמן למדע.

14. גיא רוזנצוויג
עם המסאי חיים תדמון
כוכב נולד במעבדה: האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?
קפה נח – אחד העם 91 (פינת החשמונאים); 03-6293799
מיזוג גרעיני הוא התהליך שבו כוכבים מפיקים את האנרגיה שלהם. מדענים מנסים לחקות את התהליך הזה, כדי להפיק כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. כיצד מתנהלים הניסויים האלה? מהם הקשיים והאתגרים הניצבים בדרך, ומהם היתרונות הגלומים בשיטה זו?

15. ד"ר גיא שחר
ריקוד המלחמה של המערכת החיסונית
הנביאים – ירמיהו 54; 03-6050892
השאלה "האם לגייס את המילואים" מעסיקה ללא הרף את המערכת החיסונית, שהיא ארגון גדול ומורכב במיוחד, הכולל "לוחמים" מסוגים רבים ושונים, החייבים לפעול יחד בתיאום מושלם. ד"ר שחר גילה כיצד קומץ תאים חיסוניים, שמזהים פלישה של אויב זר, מצליחים לגייס את המערכת החיסונית למתקפה כוללת על הפולשים.

16. פרופ’ צחי פלפל
מה באמת כתוב בצופן הגנטי?
Tailor Made – אלנבי 99; 054-4310148
ביואינפורמטיקה היא מדע חדש המשלב גנטיקה, פיסיקה ומדעי המחשב, אשר נולד בעקבות פרויקט גנום האדם. כיצד מוצאים המדענים תבניות מסודרות באוסף הנתונים העצום של הגנום? מה באמת "כתוב" בצופן הגנטי? הבנה כזו תקדם, בין היתר, את פיתוחה של רפואה אישית מותאמת לחולה, ואת החיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים.

17. פרופ’ ארנסטו יוסלביץ
קפה לנדוור גן מאיר – רבנו תם 7; 03-6295870
האם הגודל קובע? ננו-חומרים שיעצבו את חיינו
מהי ננו-טכנולוגיה? במה שונים התקנים, מכונות וחוטים זעירים ממקביליהם בעולם ה"גדול"? כיצד הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע "לגדל" ננו-צינורות וננו-חוטים ולעצב אותם לפי רצונם? אילו יישומים יתאפשרו הודות לתגלית זו?

18. פרופ’ יחיעם פריאור
לייזרים – אתמול, היום, מחר
יונה – מחסן 1, נמל יפו; 03-7742222
מהו אור לייזר? במה הוא שונה מאור רגיל? מדוע הוגדרו הלייזרים, בתחילת דרכם, כ"פתרון שמחפש בעיה"? מה עושים עם לייזרים במעבדות מחקר? מה עושים עם לייזרים בתעשייה, בצבא ברפואה או בבידור? ומה צופן להם העתיד?

19. פרופ’ צבי ליבנה
מירוץ החימוש בין האבולוציה והסרטן
מנדלימוס – הירקון 102; 054-5795333
לכל מטבע יש שני צדדים. הדבר הזה, מתברר, נכונים גם כשמדובר במוטציות – שגיאות גנטיות בחומר התורשתי. מצד אחד, ככל שמתרבות המוטציות, עולה הסיכון להתפתחות סרטן. מצד שני, המוטציות הן המנוע האבולוציוני המספק שונות ומגוון ביולוגי. כיצד פועלים מנגנוני הבקרה המאזנים בין סיכוי לסיכון?

20. אוהד מנור
האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את עתידנו?
הרלינגר – בן יהודה 69; 050-5422552
מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? האם ירד מחר גשם? איזו קבוצה תעפיל לגמר ליגת האלופות? אם אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחת מהשאלות האלה אינה אקראית, נוכל לנסות ללמד מחשב כיצד לחזות תוצאות עתידיות. האם מחשבים שיבחנו את הגנים שלנו, ידעו לקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו?

21. שלומי קוטלר
לנגן על אטום בודד
Foster – שלמה המלך 38; 054-2373436 / 052-2204081
מתמטיקאים הראו שאם תורת הקוונטים אכן מתארת באופן מלא את התנהגות האטומים, אפשר יהיה, יום אחד, לבנות מהם מחשבים רבי עוצמה. לשם כך מנסים פיסיקאים זה 20 שנה לבודד אטומים, לאחסן בהם מידע, לעבד נתונים ולקרוא את התוצאה. אם יצליחו, ישתנו פני המיחשוב וההצפנה.

22. ד"ר מיכל גורדון
האם כל אחד יכול לתכנת בשפה טבעית?
Mate – דיזנגוף 226; 03-5241615
מהו תיכנות בשפה טבעית? האם אפשר לשנות את שפות התכנות כך שיתקרבו לשפה טבעית, כך שיתאפשר ליותר אנשים לתכנת? האם אפשר שבמקום שאנחנו נלמד את שפת המחשב, הוא ילמד את שפתנו? מה דורש תכנות? עד כמה יכול אדם להשפיע על מערכות קטנות או גדולות? ואילו תקלות עלולות לקרות?

23. עומר מרקוביץ’
ראשית החיים: השאלה הגדולה נכנסת למעבדה
Mate – חיים ויטל 2; 03-5185290
כיצד נוצרו החיים? מהן "טביעות האצבע" הכימיות של התהליך שהתרחש לפני ארבעה מיליארד שנים? האם החיים החלו ממולקולות סבוכות החיוניות כיום לכל תא חי, כגון די-אן-אי? או שמא נוצרו החיים מאבולוציה של מבנים פשוטים בהרבה כגון טיפות שומן?

24. שירה גבאי
כיצד "קוראים" את ספר גנום האדם
אוגנדה – סמטת בית הבד 5; 03-5101463
פרויקט גנום האדם הסתיים, אבל הוא מציב לפנינו כמה שאלות לא פתורות: כיצד אפשר לקרוא ב"ספר" כשאיננו יודעים היכן מילה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה? כיצד אפשר להבין את משמעותן של המילים ללא מילון המתרגם אותם לשפתנו? וכיצד נדע מהם החלקים החשובים בעלילה, ועל אילו פרקים אפשר לדלג?

25. זוהר פודה
על כלבים, אפים מלאכותיים וגילוי מוקדם של מחלות
אלטנוילנד – בן יהודה 41; 052-5292999
כלבים מסוגלים לגלות באמצעות חוש הריח שרידי חומרים שונים. המדע מנסה לחקות את היכולת הזו באמצעות יצירת אף מלאכותי, המסוגל לגלות מולקולות ביולוגיות שונות בדגימות דם או שתן. בדרך זו אפשר יהיה לאבחן מיגוון מחלות.

26. פרופ’ יחיאל זיק
עם הפסיכולוג והמשורר צביקה שטרנפלד
דיכאון או השמנה – מה מסוכן יותר?
דלי – אלנבי 47; 03-6425738
כיצד יתרונות קיומיים שהיו לאדם בעבר הפכו לאבני נגף בעולם המודרני? מה הקשר בין שחפת לבין השמנה? וכיצד כל זה קשור להפיכת הסוכרת למגיפה של המאה ה-21? מדעני מכון ויצמן למדע חוקרים "אבולוציה של מחלות״ – השמנה, סוכרת ודיכאון, ומקווים למצוא דרכים להתמודד אתן.

27. ענת צימר
מחפשים תרופה לסרטן
Bin 281 – דיזנגוף 281; 03-5444281
מהם התמרה סרטנית ותהליכי התמיינות? אילו שיבושים עלולים להוביל להתפתחות סרטן? מדוע לא נמצאה "תרופה לסרטן?", או, ליתר דיוק, מדוע אין תרופה אחת לכל סוגי הסרטן? כיצד משפעים "קוקטיילים" של תרופות על תאי הסרטן? ואיך משתלבת כאן ההנדסה הגנטית?

28. יאיר הרכבי
מה יהיה הסוף?
סטארסקי – אלנבי 48; 052-6380051
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, ביצעו אסטרונומים סדרה של תצפיות במטרה לענות על השאלה "מה יהיה סופו של היקום שלנו?". התשובה שהם מצאו הדהימה את כל הקהילה המדעית, נותרה ללא הסבר עד היום, וזיכתה שלושה מהם בפרס נובל. מה הם מצאו, ומה אנחנו עושים היום כדי לנסות ולהבין את הממצא הזה?

29. ד"ר איל כהן
המציאות הבלתי נתפסת של המודל הסטנדרטי
לבונטין 7; 03-5605084
האומנם הבוזון של היגס – שכנראה התגלה באחרונה במאיץ בסרן – הוא "פיסת הפאזל החסרה"? אם כן, מדוע התגלית הזאת אינה פותרת את שאלת מבנה החומר? מהו הדבר המפחיד שמסתתר מתחת לריק הבין-כוכבי? האם אנחנו צפויים לגורל המתואר ב"מדריך לטרמפיסט בגלקסיה"? ואיך כל זה קשור להיווצרות החיים ול"תיאוריה של הכל"?

30. ד"ר איילת ארז וד"ר איתן גרוס (The A Team)
הישרדות – גירסת התא הסרטני
פסאז’ – אלנבי 94; על בסיס מקום פנוי
כאשר תא עובר התמרה סרטנית, חלים שינויים בכל התהליכים הנחוצים להישרדותו. מדעני מכון ויצמן למדע חוקרים את יחסי הגומלין בין חילוף חומרים לבין סרטן. במחקר אחר הם בוחנים את השפעת חילוף החומרים על מנגנון ההתאבדות התאית. הבנת הקשר בין הישרדות התא הסרטני לחילוף החומרים, תאפשר כיוונים חדשים לטפול תרופתי בסרטן.

31. ד"ר אושרית יקנה
דרוויניזם ואוגניקה – בין ברירה לברירה טבעית
סאצ’מו – חיים ויטל 6; 052-4719070
חידושי הטכנולוגיה מאפשרים כיום לבחור את מין העובר, "לעצב" תינוקות לפי דרישה, לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי ועוד. אפשרויות אלה מעוררות שאלות בתחומי המוסר, הדת, וכן בתחומי חברה ומדיניות כלכלית. מהו הקשר הנמנע – או הבלתי נמנע – בין מדע לבין חברה, וכיצד הקשר הזה משפיע על חיינו?

32. ד"ר דניאל ללוש
עם המשורר מאיר וקסלר
המסע בעקבות החומר האפל
לניס בר – חיים ויטל 7; 03-5186637
כבר 80 שנה האסטרונומים נאבקים בחידה קשה: כנראה ש 80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? האם יש לתקן את חוקי הפיסיקה?

33. פרופ’ נועם סובל
Leo Blooms – ראול ולנברג 24 (מגדלי זיו); 03-6482126
כיצד חוש הריח מעצב את חיינו
כיצד פועל חוש הריח שלנו? כיצד המוח מעבד מידע שמגיע אליו בצורת ריחות? וכיצד ריחות משפיעים על ההתנהגות?

34. אפי שחמון
מסע בין כוכבים – גרסת המדע
רוזה פארקס – דיזנגוף 265; 054-6631006 / 054-6789998
מה כל כך מיוחד בתורת הקוונטים? ממה נובעת האקראיות שבטבע? והאם "אלוהים משחק בקוביות"? האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי, עם חוקיו המוזרים? מה הקשר בין כל זה ל"חלקיקים שזורים" ולטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים קוונטיים? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?

35. פרופ’ דן שחר
בין מוליכי-על למבודדי-על
פיצ’רס בר – בת עמי 3 (מתחם נוגה יפו); 050-5998549
מוליכות-העל הינה אחת התופעות המפתיעות, המרהיבות והמרתקות בטבע. היא נתגלתה, במקרה כמובן, לפני יותר מ-100 שנה. בשיחה נדון בשורשיה, ונתמקד בשאלת קיומה של התופעה המנוגדת וההפוכה: מבודדי-על.

36. דודי דויטש
כיצד אוסף המוח מידע על סביבתו?
שטרן 1; 03-5187354
בני-אדם וחיות אחרות אוספים את המידע החיוני להם מסביבתם. האיסוף נעשה באופן פעיל ותוך יחסי גומלין עם הסביבה. שימוש פעיל בחושים הם חלק מרכזי בתהליך בניית התמונה. כיצד שולט המוח בחושים השונים? האם קיימים עקרונות משותפים לחיות שונות? וכיצד מתמודדים היום מדעני המוח עם שאלות כאלה?

37. ד"ר דבורי יעקבי
עם המשוררת ריקי רפופורט פריזם
בין המוח הגברי למוח הנשי
ברברה פריי – פרישמן 39; 03-5232323
לא פעם אומרים "יחי ההבדל הקטן" כאשר משווים את אברי גופם של גברים ונשים, אבל האם קיימים הבדלים גם באיבר החשיבה שלנו – המוח? ואם קיימים הבדלים כאלה, כיצד הם מתבטאים בהתנהגותם של יחידים ושל חברות?

38. פרופ’ יובל אורג
העתיד הגדול של העולם הקוונטי הזעיר
Cheers – חיים ויטל 13; 052-6682721
כולם נהנים מתוצאותיה, ורבים שמעו עליה. אבל מהי היא בעצם תורת הקוונטים? איך אפשר להבינה באמצעות התבוננות בחוף הים, בגלים ובשוברי הגלים בתל-אביב?
כיצד הומצאה התורה הזאת? ואיך היא מתבטאת בעולם האלקטרוניקה הזעירה ובתחום הננו-פיסיקה?

39. ד"ר רועי עוזרי
עם המשוררת רחל חלפי
Time out Tel-Aviv – על הזמן
פרנדס אנדרגראונד – אבן גבירול 30 (מרתף מסחרי, לונדון מיניסטור); 054-8035757
האם אפשר להסכים על כמות הזמן שחלפה מאז ועד עכשיו? כיצד מודדים זמן? מדוע לזמן יש כיוון? מה הקשר בין תורת הקוונטים למושג הזמן? וכיצד פועלים שעונים אטומיים, השעונים המדויקים בתבל?

40. פרופ’ אבישי גל-ים
עם המשוררת יהודית מוסל-אליעזרוב
כוכבים מתפוצצים, בני-אדם ואבק כוכבים
פרנדס קמפוס – בן יהודה 59; 054-6352566
מתי נוצרו הכוכבים? מדוע וכיצד הם מתפוצצים? סופר-נובות – כוכבים מתפוצצים – משחררות לרחבי הגלקסיה חומרים שונים שמהם נוצרים כוכבים חדשים, וכן כוכבי-לכת, צמחים, בעלי-חיים ובני-אדם. מדעני מכון ויצמן גילו סוג חדש של סופר-נובה, התורם ליצירת יסודות כמו סידן וטיטניום.

41. כפיר אומנסקי
שתישאר צעיר לנצח: מדוע תאים סרטניים אינם מתים?
ג’קסון – חיים ויטל 4; 052-5420210
תאי הגוף הבריאים עוברים תהליך של הזדקנות, המתקדם במקביל לחלוקות התא, אך תאים סרטניים אינם מזדקנים באופן דומה, ולמעשה יכולים לחיות לנצח. מה מקנה להם את התכונה הזאת? כיצד אפשר להשתמש במנגנונים הסרטניים כדי ליצור אדם שאינו בן תמותה – כמעט.

42. פרופ’ מוטי הייבלום
גבולות המיזעור, ננו-פיסיקה ותורת הקוונטים
פאטיו בר – הירקון 114 (פינת מאפו); 054-2223327
מיזעורם של רכיבים אלקטרוניים (עד לתחום הננו-מטרים) משנה את חיינו. אבל ככל שהמיזעור מתקדם, עולה ונשאלת השאלה: מהו גבול המיזעור? מצד אחד, ההתנהגות הקוונטית של הרכיבים הממוזערים מקשה על פעולה תקינה. מצד אחר, התנהגות זו פותחת אפשרויות חדשות שאינן אפשריות ברכיבים הקיימים היום.

43. אור כהן
האם אפשר לחזות חילופי אופנה באמצעות נוסחאות?
בית העיר – ביאליק 27; על בסיס מקום פנוי
שיטות מתקדמות בפיסיקה משמשות לחיזוי התנהגות משותפת של חלקיקים, בין אם אלה מיליארדי מולקולות המרכיבות טיפת מים, או מיליארדי כוכבים המרכיבים גלקסיה. האם אפשר להשתמש בשיטות אלה כדי לתאר את התנהגותם של בני-אדם, ולחזות תופעות כמו פקקי תנועה, קריסות של שוק ההון וחילופי אופנה?

44. פרופ’ אלישע מוזס
מעצבי העצבים – האם וכיצד נייצר מוח ביולוגי מלאכותי
טראפיק – בן יהודה 188; 053-334-1232
כדי להבין איזה מין מחשב הוא המוח, מגדלים מדעני מכון ויצמן תאי עצב בתרבית, ובוחנים עד כמה הם "חכמים". תאי העצב יוצרים ערוצים של מידע שיתופי, וכך נבנים שערים לוגיים בסיסיים. אבל בתהליך זה מאבדים תאי העצב את היכולת לבצע חישוב מתוחכם. מדוע זה קורה?

45. ד"ר לביא סקונדו
ללכת בעקבות האף
צינה – דיזנגוף 116; 03-5235599
האם אנחנו יכולים להריח פחד, עצב או דומיננטיות? האם אנו יכולים לעקוב אחר נתיב ריח כפי שבעלי-חיים מנווטים? עד כמה חוש הריח שלנו רגיש? כיצד עובד חוש הריח? מה חלקו, או תפקידו במציאת בן/בת זוג, ובמערכות יחסים חברתיות?

46. ד"ר יערית אדמוביץ
מה מדען עושה כשהוא קם בבוקר
ג’קסון – דיזנגוף 268; 050-7238932
כיצד אנשים, מחקרים ותגליות חותרים להבנת הבסיס המולקולרי של מערכות החיים, ומהם היישומים הבאים בעקבות כך בתחומי מדעי החיים והרפואה.

47. ד"ר גורן גורדון
בין רובוטים לבני-אדם
מיין בזאר – סמטה 3350, שוק הפשפשים, יפו; 03-5183927
מהי סקרנות? האם עקרון מתמטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בעלי-חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרנים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים?

48. ד"ר אורן טל
על אלקטרוניקה מולקולרית וכבלי באנג’י
זאייצ’יק – נחלת בנימין 45; 054-9719102 / 054-9570772
האם אפשר לייצר רכיבים אלקטרוניים ומכונות המבוססים על מולקולות או אטומים בודדים? כיצד מבנה המולקולות משפיע על זרם חשמל העובר דרכן, ומה הן התכונות הקוונטיות של מערכות אלו? מהם החידושים שמציע בתחום זה המדע החדש, הקרוי "ספינטרוניקה"?

49. פרופ’ אלון חן
הגנטיקה של החרדה – לחץ נפשי, השמנה והתנהגות חברתית
Jessica Restro Bar – רציף הרברט סמואל 86; 03-5104072
הקשר בין חשיפה למצבי לחץ לבין התנהגות חרדתית ושינויים באכילה ברור ומוכר לרבים, אבל המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר הזה אינם ידועים. מדעני מכון ויצמן חוקרים את הגנים המאפשרים לגוף להתמודד עם מצבי לחץ, ואת השיבושים בפעילותם – הגורמים לתופעות כמו דיכאון, אנורקסיה ותסמונת פוסט-טראומתית.

50. ד"ר תום רן
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפנים
רובי – ירמיהו 7; 054-5511699
מדעני מכון ויצמן למדע בנו ננו-מחשב הבנוי מאבני הבניין של גוף האדם: די-אן-אי וחלבונים. המחשב, שהוכתר כזעיר בעולם ונרשם בספר השיאים של גינס, תוכנת לזהות תהליכים סרטניים. החזון הוא שמיליוני מחשבים כאלה ישוטטו בתאי גופינו, יזהו מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד.

51. פרופ’ אביגדור שרץ
המסלול הירוק: מדעי הצמח והמלחמה בסרטן
גילדה – אחד העם 64; 03-5603588
מדעני מכון ויצמן מצאו כי רכיבים צמחיים יכולים לשמש לפגיעה בגידולים סרטניים. המדענים משגרים "גרסאות" של כלורופיל אל הגידול הסרטני, ומאירים אותו באור תת-אדום באמצעות סיב אופטי. כתוצאה מכך, קורס הגידול הסרטני. השיטה מצויה כיום בשלב האחרון של ניסיונות קליניים על סרטן הערמונית, והוחל בבחינתה בגידולים אחרים.

52. פרופ’ אילן קורן וד"ר אסף ורדי
נקמתה של גאיה – על פיסיקה של עננים ופריחות באוקיינוס
בוגרשוב 26; 052-5359900
מה הקשר בין המיקרוביולוגיה הנסתרת של האוקיינוסים לבין מופע העננים, ואיך כל אלה משנים את המערכת האקלימית? מה הקשר בין נגיפים, פריחות של אצות מקרוסקופיות, הריח של הים, עננים ומאזני קרינה עולמיים? מה אנחנו יודעים, ומה אנחנו עוד לא יודעים – אבל עובדים על זה.

53. טל שמיע
סליחה, מה השעה?
Collins – מזא"ה 49; 052-4254116
כל תא בגופנו מכיל שעון ביולוגי פנימי אשר מאפשר לו לדעת מה השעה. מדוע הגוף זקוק למנגנון זה? כיצד שעונים אלה מבקרים את התנודות היומיות בחילוף חומרים, עייפות ורגישות לכאב? מה קורה לגוף במקרים קיצונים של יעפת ("ג’ט-לג") ועבודה במשמרות? מה הקשר בין השעון הביולוגי לסרטן, סוכרת, והזדקנות?

54. פרופ’ מיכאל הס
אנשים ואבק כוכבים – על מוצא היסודות ביקום
גאולה – גאולה 51; 052-3530647
כל בניי-האדם, בעלי-החיים, הצמחים, העולם שלנו, כדור-הארץ, ולמעשה, כל היקום, מורכבים מיסודות: מהקל ביותר, מימן, ועד הכבד ביותר, אורניום. איפה וכיצד נוצרו יסודות אלה? איך זה מתקשר ל"מחזור החיים" של הכוכבים? וכיצד מצליח האדם ליצור יסודות כבדים מאורניום?

55. ורד שחם
בעקבות ה-GPS הפנימי: כיצד תאי העצב מוצאים דרכם אל היעד?
ריץ’ רץ’ – דיזנגוף 192; 052-5416181
מיליוני תאי עצב מחברים את המוח לאיברי הגוף, ברשת מורכבת שמאפשרת העברת מידע מהמוח לאיברים ובחזרה. כיצד מצליחים תאי העצב לנווט בתוך הגוף ולמצוא את דרכם אל היעד, בתוך מבוך סבוך בהרבה מרחובות תל-אביב?

56. ד"ר אסף אלון ועדי גולדנצוייג
נוגדן כבקשתך – מחשבים והמערכת החיסונית
שישקו – הר סיני 2, מאחורי בית-הכנסת הגדול; 03-5606406
המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים הבולמים חיידקים ונגיפים. בדרך כלל היא נמנעת מיצירת נוגדנים שתוקפים את רקמות הגוף עצמו, אבל מה קורה כשהגוף נאלץ להילחם בתאים עצמיים, כמו תאי סרטן? במקרים אלה, מחשבי-על עשויים לסייע בעיצוב נוגדנים מלאכותיים. מה התקוות והאתגרים שטמונים בשיטה חדשה זו?

57. ד"ר יובל הרט
"מראה מראה שעל הקיר"
Cheers – אלנבי 56; 052-8046663
כאשר אנו יוצרים במשותף, בקבוצה, מתקבלת לעיתים תחושה נפלאה של יצירה הרמונית "ביחד". האם אפשר לחקור תופעה זו ואף לכמת אותה? איפה אנשים נפגשים ביצירה המשותפת שלהם? בעזרת הפשטה של "משחק המראה", בו שני שחקנים עוקבים זה אחר תנועתו של האחר, בוחנים מדעני מכון ויצמן את תחושת ה"ביחד".

58. תום ביאליק
עם המשורר והמדען צבי עצמון
שאלות קטנות וגדולות: בבית-הספר, בחיי היום-יום ובמעבדת המחקר
אוטו – רוטשילד 45; 054-7612170
"הבעיה עם שיעורי המדעים היא שנותנים לנו תשובות לא מעניינות לשאלות שאף פעם לא שאלנו". משפט זה, שאמר תלמיד בית-ספר, מעלה שאלות: כיצד ללמד את עקרונות החקר, החשיבה הביקורתית והידע המדעי באופן שיעורר עניין וסקרנות? מהי שאלת חקר טובה? ומדוע שאלה טובה חשובה לא פחות ממציאת התשובה?

59. ד"ר תמר פז-אליצור
סימני אזהרה גנטיים
הר סיני – הר סיני 2 (מאחורי בית-הכנסת הגדול); 052-8040080
מעשנים מסוימים חולים בסרטן ריאות, ואחרים לא. האם זה רק עניין של מזל? או שאנשים נבדלים זה מזה גם ביכולתם להתמודד עם נזקי העישון? מדעני מכון ויצמן למדע מאתרים סמנים ביולגיים שמעידים על מידת הסיכון לחלות בסרטן ריאות. איתור מוקדם של בעלי רמת סיכון גבוהה, עשוי להגדיל את סיכוייהם להימנע מהמחלה, או להחלים ממנה.

60. שי פליישון
הנדסה גנטית בחקלאות – מפזרים את מסך הערפל
אגנס – אבן גבירול 129; 03-6427260
מדוע להנדס צמחי מאכל? האם מזון "מהונדס" עלול לסכן את בריאותנו? האם חקלאות של צמחים "מהונדסים" מסכנת את הסביבה? האם קיימות אלטרנטיבות להנדסה הגנטית?

61. ד"ר שגית שושן
כשהריח בורח – מקומו של חוש הריח בחי היום-יום
אדוארד – הכרמל 12; 03-5101695
מהי חשיבותו של חוש הריח? האם אפשר לחיות ללא חוש זה? כיצד אנו מושפעים מריחות, גם אם איננו מריחים אותם? האם אפשר לשנות את חוש הריח?

פרטים נוספים אפשר למצוא בדף הפייסבוק של האירוע ובאתר האירוע

המידע באדיבות אתר מכון וויצמן למדע.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (4 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

ידידים - סיוע בדרכים

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

ידידים - סיוע בדרכים

ידידים - סיוע בדרכים

תגובות אחרונות