הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 26 במאי 2013

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 26 במאי 2013

א. דברי רה"מ בפתח ישיבת הממשלה.
ב. הצגת שבוע חרום לאומי – "עורף איתן 1″.
ג. מינוי המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
ד. אירוח אליפות אירופה 2013 בכדורגל לנבחרות עד גיל 21.
ה. הגדרת ישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית – הארכת תוקף החלטת ממשלה.
ו. החלת דין רציפות על פרק ב’ להצעת חוק לשינוי חברתי-כלכלי שעוסק בתיקון חוק ההגבלים העסקיים.
ז. טיוטת חוק רישוי שירותים לרכב – הסמכת ועדת שרים לענייני חקיקה.

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אנחנו פותחים היום את שבוע החירום הלאומי. השר להגנת העורף, גלעד ארדן, ימסור דיווח מפורט לממשלה בנושא.
האיומים על העורף הישראלי התגברו משמעותית בשנים האחרונות. ישראל היא המדינה המאוימת ביותר בעולם על-ידי איומי טילים ורקטות. אנחנו נערכים לכל תרחיש. בשנים האחרונות אנחנו משפרים משמעותית את מוכנות העורף מול התקפות אלה וגם התקפות אחרות. אנחנו משקיעים מיליארדי ₪ כדי שהעורף יהיה מוגן יותר ומוכן יותר. אנחנו משקיעים ב"כיפות ברזל", בצופרים, במקלוט, במיגון, ובשיפור מערכות ההתרעה. אנחנו נעשה שינויים בחקיקה כדי להתאים את המציאות המשפטית במדינת-ישראל למציאות הביטחונית ולאיומים שנגזרים ממנה.

חלק ניכר מהשינויים הללו כבר נצפו, ניתן היה לראות אותם בתפקוד של העורף במבצע "עמוד ענן", אבל לצד זה צריך לזכור שיהיה קשה להגיע למיגון מושלם, ובסופו של דבר, שום מיגון איננו יכול להוות תחליף לכח המחץ של צה"ל ולכח העמידה והחוסן של הציבור הישראלי בזמן ההתקפה.
אני מודה מראש לציבור, לשרים ולמשרדי הממשלה על שיתוף הפעולה, על העבודה החשובה של צה"ל ופיקוד העורף. בעבודה משותפת נהיה מוכנים יותר"

ב. השר להגנת העורף, מנכ"ל משרדו ומפקד פיקוד העורף, הציגו את מתווה התרגיל "עורף איתן 1″ שמתקיים בין הימים 30.5.2013-26.5.2013, במסגרת שבוע החירום הלאומי. הממשלה שמעה מפיהם את מטרות התרגיל ויעדיו, תוך שימת דגש לתרגול משרדי הממשלה, כל אחד במסגרתו שלו, בהתאם לנוהל הפעלה בעת חירום המצוי בכל משרד.
בסוף הדיון הנחה ראש הממשלה לפעול באורח נחוש ונחרץ בכל המערכות הממשלתיות, לרבות באמצעות תיקוני חקיקה והסרת החסמים במטרה להגדיל את אפשרויות המיגון של אזרחי ישראל.

ג. הממשלה מינתה, בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959, את יוסי סילמן לתפקיד המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

ד. הממשלה רשמה לפניה ובירכה על החלטת אופ"א (UEFA) לקיים בישראל את אליפות אירופה 2013 בכדורגל לנבחרות עד גיל 21 – טורניר הנבחרות הלאומיות השני בחשיבותו באירופה, מיום 5.6.2013 עד יום 18.6.2013, והחליטה כדלקמן:-

1. להקצות 4.1 מיליון ₪ לתמיכה בפרויקט, על פי החלוקה המפורטת להלן:
א. משרד התרבות והספורט: 2.3 מיליון ₪.
ב. משרד החוץ: 0.3 מיליון ₪.
ג. משרד החינוך: 0.5 מיליון ₪.
ד. משרד התיירות: 0.5 מיליון ₪.
ה. משרד ראש הממשלה: 0.5 מיליון ₪.

2. האחריות על איגום התקציבים והוצאתם תוטל על משרד התרבות והספורט, בהתאם לנהלים המקובלים במשרד התרבות והספורט ובכפוף לכל דין. האחריות להוצאת תקציבים נוספים תוטל על משרדי הממשלה השונים בהתאם לפעילות המקצועית ותיעשה בשווה כסף (השתתפות בהוצאות שיטור על ידי משרד הבט"פ, השתתפות בפעילות שיווקית על-ידי משרד התיירות, משרד החוץ והמשרד לירושלים והתפוצות).

3. הממשלה רושמת לפניה את החלטת המועצה להסדר ההימורים בספורט לממן סך של 2 מיליון ש"ח לשיפוץ והתאמת האצטדיונים המארחים את הפרויקט.

4. משרדי הממשלה הלוקחים חלק בפעילות כאמור בסעיף זה יתאמו את הפעילות המקצועית, כל אחד בתחומו, מול ההתאחדות לכדורגל בישראל.

ה. הממשלה החליטה לתקן את החלטת הממשלה מס’ 1060 מיום 13.12.2009 שעניינה הגדרת ישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית, כדלקמן:
א. בסעיף 8 רישא, במקום המילים "תוקף החלטה זו עד ליום 1.4.2013″ יבוא "תוקף החלטה זו עד ליום 4.8.2013″.
ב. לקבוע כי על אף האמור בסעיף 8 סיפא, תחולת ההחלטה על נפת עמק יזרעאל תוארך עד ליום 4.8.2013.

עדיפות לאומית
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, החלטה זו נסמכת על אותם שיקולים שעליהם נסמכה החלטת ממשלה מס’ 1060, ומבוססת על אותם נתונים תומכים, העומדים בעינם.
החלטת ממשלה מס’ 1060 נסמכה על מדד משולב המבוסס על שקלול של שני מדדים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס) – מדד הפריפריאליות, והמדד החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות, תוך החלתם ברמת הנפות המנהליות לפי החלוקה המנהלית הרשמית של מדינת ישראל (דהיינו תוך חישוב ממוצע של כל אחד משני המדדים עבור כל נפה, שכן נתוני הלמ"ס הם ברמת הרשות המקומית).

ההסתמכות על מדדים אלו ושילובם לכדי מדד משולב כמפורט בהחלטה מס’ 1060 תואמים את השיקולים הקבועים בחוק, ולמעשה מהווים שילוב של סעיף 151(ב)(2) לחוק –שעניינו חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או הישוב ורמת השירותים בו; סעיף 151(ב)(3) לחוק – שעניינו תכנון הפריסה של האוכלוסייה; סעיף 151(ב)(4) לחוק – שעניינו מיקומו הגיאוגרפי של האזור או הישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ, וסעיף 151(ב)(5) לחוק -שעניינו צמצום פערים בין האזור או הישוב לבין אזורים או ישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור או הישוב לבין קבוצות אוכלוסיות אחרות. סעיף 151(ב)(3) האמור, שימש בסיס גם לקביעתם של יישובים חדשים כבעלי עדיפות לאומית כאמור בהחלטה מס’ 1060.לאמור התווסף השיקול הביטחוני, כאמור בסעיף 151(ב)(1) לחוק, לעניין יישובים סמוכי גבול ויישובים מאויימים, כמפורט בהחלטה מס’ 1060.

החלטת ממשלה מס’ 1060, התקבלה ביום 13 בדצמבר 2009 ונקבע בה (סעיף 8 להחלטה) כי תוקפה יעמוד בעינו עד ליום 1.4.2013, אך תוקף ההחלטה ביחס לנפת עמק יזרעאל יהיה לפרק זמן של 3 שנים בלבד, קרי עד ליום 13.12.2012. כן נקבע בהחלטה כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעדכן את מדד הפריפריאליות ואת המדד הכלכלי-חברתי עם סיום תקופת תוקפה של החלטה 1060 האמורה.

מדד הפריפריאליות של הלמ"ס לא עודכן מאז קבלת החלטה מס’ 1060. הלמ"ס השלימה לאחרונה את עדכונו של המדד החברתי כלכלי של הרשויות המקומיות ופרסמה את המדד המעודכן רק ביום 3 באפריל 2013. כן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום 8.4.2013 מקבץ נתונים עדכני לשנת 2011 של הרשויות המקומיות.
כאמור, החלטה מס’ 1060 התבססה על עבודת מטה מקיפה ועיקרי הנתונים שבבסיסה הם אלו הנובעים ממדדי הלמ"ס, כאשר מדד הפריפריאליות הוא המדד התקף גם כיום והמדד הכלכלי חברתי של הרשויות המקומיות עודכן רק בימים אלו באופן שלא התאפשרה עבודת מטה על בסיסו של המדד המעודכן. בנסיבות אלו, השיקולים והנתונים שעמדו ביסוד החלטה מס’ 1060 יפים גם לעת הזו לצורך הארכת תוקפה של החלטה מס’ 1060 לתקופה קצרה נוספת כאמור לעיל, אשר תאפשר קיום עבודת מטה בנושא.
כמו כן, מוצע לקבוע כי תחולת החלטה מס’ 1060 ביחס לנפת עמק יזרעאל, אשר פגה כאמור ביום 13.12.2012, תוארך אף היא עד למועד שנקצב לשם גיבוש החלטת ממשלה חדשה בסוגיית העדיפות הלאומית, זאת נוכח העובדה שתוקף החלטה מס’ 1060 פקע לגביה בעיצומה של תקופת הבחירות, במועד בו לא עמדה על הפרק קבלת החלטה בנושא עדיפות לאומית.

ו. הממשלה הסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון ולהודיע לכנסת, על דעת הממשלה ובהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993, על רצון הממשלה להחיל דין רציפות על פרק ב’ להצעת חוק לשינוי חברתי-כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב-2012, שעוסק בתיקון חוק ההגבלים העסקיים (ה"ח הממשלה 702 מיום 7.6.2012).

להלן חלק מדברי ההסבר שהונחו בפני הממשלה בקבלת החלטה הנ"ל:-
הצעת החוק לשינוי חברתי-כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב-2012, היא הצעת חוק ממשלתית אשר אושרה בקריאה ראשונה על ידי הכנסת ה-18, בישיבתה מיום 9 ביולי, 2012.

הצעת החוק מבוססת על המלצות הועדה לשינוי חברתי כלכלי אשר בחנה, בין היתר, היבטים של יוקר המחיה והתחרותיות במשק הישראלי. בין המלצותיה של הועדה בהקשר זה נכללו שינויים שעניינם מערך ההגבלים העסקים ופיקוח על מונופולים.

על מנת להמשיך לקדם את הליכי החקיקה בכנסת ה-19, יש להחיל על פרק ב’ בהצעת החוק, שעוסק בתיקון חוק ההגבלים העסקיים, דין רציפות, בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות החוק, התשנ"ג-1993. בהתאם לסעיף 67 לתקנון עבודת הממשלה, ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בהצעות להחיל דין רציפות על הצעת החוק.
לאור חשיבות הצעת החוק ועל מנת לאפשר להשלים במהירות את הליך חקיקת החוק, מתבקשת הממשלה להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לקבל החלטה בעניין הרציפות על דעת הממשלה.

ז. הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013, בהמשך להחלטתה מס. 79 מיום 28/4/2013, והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של טיוטת החוק.

כמו-כן, הממשלה מבקשת מוועדת הכנסת, בהתאם לסעיף 81(ג) בתקנון הכנסת, להקדים את הדיון בהצעת החוק, ובהתאם לסעיף 88 בתקנון הכנסת, להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

להלן חלק מדברי ההסבר שהונחו בפני הממשלה בקבלת החלטה הנ"ל:-
ניתוח השוק של ענף הרכב אשר קדם לגיבוש הצעדים להגברת התחרות והסדרת הרגולציה בענף הרכב המפורטים בטיוטת החוק, הינו פרי עבודה משותפת של צוות בין משרדי אשר כלל נציגי משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים (להלן משרד התחבורה), הרשות להגבלים עסקיים, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות המסים והמפקח על הביטוח במשרד האוצר. לשם בחינת התחרותיות בענף הרכב חולק הענף לשישה מקטעים – מקטע יבוא הרכב, מקטע ההחכרה וההשכרה, מקטע הרכב המשומש, מקטע החלפים, מקטע התחזוקה, ומקטע הביטוח והשמאות. בכל אחד מהמקטעים נותחה על ידי הצוות רמת התחרותיות, וזוהו כשלים או עיוותים נקודתיים. בנוסף לבחינת כל אחד מהמקטעים, נבחנו השפעות רוחב המתקיימות בין המקטעים השונים.

ביום 28/4/2013 קיימה הממשלה דיון בהגברת התחרות והסדרת הרגולציה בענף הרכב, ובהחלטתה מס’ 79 אישרה את הפצת תזכיר חוק רישוי שירותים לרכב, אשר עקרונותיו אושרו ופורטו בהחלטה האמורה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 הצבעות, ציון ממוצע: 4.40 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-Fl

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F

תגובות אחרונות