החל שימור סביל הקיר – "סולימאן", ברח' רוסלאן ביפו

החל שימור סביל הקיר – "סולימאן", ברח' רוסלאן ביפו

עיריית תל-אביב-יפו, משרד התיירות ורשות העתיקות החלו בשימור סביל הקיר (מתקן מים ציבורי) – "סולימאן", הצמוד לקיר מסגד מחמודייה ברח’ רוסלאן ביפו. סביל הקיר שימש כמקור מים לבאי העיר העתיקה ביפו, בטרם נכנסו לעיר שהייתה מוקפת חומה. עלות השימור עומדת על כ- 350 אלף ש"ח, והיא כוללת את שימור וניקוי הקיר, השוקת וברזי המים, עד להשמשתם. שימור הסביל מתוכנן לסיום ביולי 2013.

שימור סביל הקיר הינו חלק מתכנית האב של פרויקט פיתוח התיירות ביפו. הפרויקט החל לפני כעשור והושקעו בו למעלה ממאה מליון ₪, בשיתוף עיריית תל-אביב-יפו ומשרד התיירות. בנובמבר 2011 סיימה עיריית תל-אביב-יפו את שיפוץ ושדרוג רחוב רוסלן בהשקעה של כ- 11 מיליון ₪ בפיתוח הרחוב, הכלל שחזור סביל היסטורי נוסף – "אבו נבוט". במסגרת שדרוג הרחוב הוחלפו כל התשתיות התת קרקעיות, הוטמנו רשתות חשמל ומים ורוצפו השבילים והמדרכות בריצוף ייחודי מאבן טבעית. על גבי כבישי הרחוב שוחזרה החומה ההיסטורית של יפו העתיקה, המהווה חלק משער ירושלים.

רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו: "בעשור האחרון העירייה השקיעה למעלה ממיליארד ₪ בפיתוח יפו לטובת שיפוץ של למעלה מ- 80 רחובות ותוספת של למעלה מ- 300 דונם שטחים ירוקים. המוקדים ההיסטוריים הפזורים ביפו, מספרים את סיפורה של העיר ושזורים במארג הקהילה הפלורליסטי המשלב תרבויות, דתות והיסטוריה משותפת. שחזור הסביל הוא אחת הדוגמאות היפות לכך. ה"סביל", מלבד היותו מקור מים, שימש גם כנקודת מפגש בין היוצאים לנכנסים לעיר והוא אחד מסמליה ההיסטוריים הבולטים ביפו".

לדברי ג’ק נגר, ראש ענף שימור אומנותי במינהל השימור של רשות העתיקות, "צוות של משמרים בעלי ידע בשימור פרטי אבן עדינים ומורכבים מטפל בחזית המבנה, בתקרה, בכתובות ועיטורים. אנו משמרים את האבנים בטכנולוגיות מתקדמות, ויוצרים שכבת הגנה שתשמור על הסביל מזיהום האויר הגבוה במקום".

הארכיאולוג ד"ר יואב ארבל מרשות העתיקות, מספר על סביל "סולימאן", כי "בשנת 1803 החלה ביפו תקופת שלטונו של מחמוד אגא אבו נבוט, מושל נמרץ ששם לו למטרה לשקם את העיר לאחר ההרס הרב שנגרם עקב כיבוש נפוליאון ומאבקי דמים שפרצו בין קצינים עות’מניים לאחר נסיגתו. בין השאר, שוקמו ביצורי יפו ומתחם השער המשמעותי היחידי של העיר, שבחומה המזרחית. הסביל, שהוקם בשנת 1810, הינו חלק ממערך השער, שבמחצית השניה של המאה ה- 19 שונה לבלי הכר כתוצאה מפירוק החומות. לצורך בניית הסביל נעשה שימוש באבני גיר אדמדמות ולבנות, וכן בקורות, עמודים ובסיסים משיש. הסביל חרג מנופה העירוני של יפו במימדיו ובהדרו, והרשים מבקרים זרים שביקרו ביפו באותה תקופה. מעבר לתפקידו המעשי ברענון החולפים בשער ובהמותיהם, סימל הסביל את עוצמת השלטון העות’מני ותרם להאדרת שם המושל המקומי. בכתובות החקוקות עליו מופיעים טקסטים דתיים וקטעי שירה, וכן אזכורים היסטוריים, בהם נזכרים שמות הסולטאן מחמוד השני, שבימיו נבנה הסביל, ושל המושל אבו נבוט. אחת הכתובות מזכירה את השם "סוליימן", ככל הנראה סוליימן פחה, מושל הארץ באותה תקופה – אם כי קיימת גם האפשרות שהשם מציין את בונה המתקן. הסביל מזכיר בצורתו, ובסגנונו, מתקנים דומים באיסטנבול. יתכן שהאדריכל שתכנן אותו הובא למטרה זו מבירת האימפריה העות’מנית".

צילום: ניקי דוידוב, באדיבות רשות העתיקות

המידע באדיבות אתר העירייה.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 הצבעות, ציון ממוצע: 4.20 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-P

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-F1

תגובות אחרונות