הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 7 ביולי 2013

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 7 ביולי 2013

א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. מינוי המנהל הכללי של משרד הביטחון
ג. סיכום עבודת ועדת השרים לעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה:
1. טיוטת חוק שירות ביטחון – הסמכת ועדת שרים לענייני חקיקה
2. טיוטת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות – הסמכת ועדת שרים לענייני חקיקה

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:

"אחרי 65 שנים אנחנו מביאים היום לאישור הממשלה את המתווה להגברת השוויון בנטל. אנחנו נעשה את השינוי הזה בהדרגה, תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של הציבור החרדי. המטרה שלנו היא לקדם שני יעדים: שילוב של צעירים חרדים בשירות בצה"ל ובשירות הלאומי, ולא פחות חשוב מזה – שילובם בשוק העבודה.
אני מבקש להודות לחברי הוועדה להגברת השוויון בנטל ובראשם השר יעקב פרי, שעשו עבודה מצוינת, ואתם ראויים באמת לכל שבח.

רוה"מ נתניהו בתחילת ישיבת הממשלה

אני מייחס חשיבות רבה לשילובם של ערביי ישראל בשוויון בנטל. במתווה המוצע יש התייחסות לנושא, אבל לדעתי הוא עדיין איננו שלם, ונצטרך להמשיך ולטפל בעניין זה ולהשלימו.

עכשיו, לגבי בלימת המסתננים – בחצי השנה האחרונה, כך קיבלנו נתונים רשמיים מאז הישיבה האחרונה של הממשלה, חצו את הגבול ממצרים רק 34 מסתננים, וזאת לעומת 9,570 בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר, אנחנו מדברים על צמצום של למעלה מ-99%. הגדר שבנינו תורמת תרומה משמעותית לבלימת ההסתננות לישראל. למעשה אף אחד לא נכנס, כי גם המעטים שהגיעו, לא הגיעו לערי ישראל.

הגדר עצרה באופן מוחלט את ההסתננות לישראל, אבל יש לה גם תפקיד נוסף, והתפקיד הנוסף הוא בלימה ופעולה נגד הטרור. אתם צריכים לזכור שהגדר הזאת מצוידת באמצעים מאד משוכללים. יש גם תורת עבודה שמתגבשת והולכת על מנת להגן על מדינת-ישראל מהאיום הכפול של מסתננים וטרור מכיוון סיני.
אני חושב שכל יום שעובר מחדד עד כמה הייתה נכונה וחשובה ההחלטה להקים את הגדר בדרום.

לבסוף, אני מבקש להודות לשגריר ישראל בוושינגטון מייקל אורן על סיום ארבע שנים של כהונה, שאני מגדיר אותה במילה אחת – מצוינת. מייקל היה שגריר למופת והוא עשה עבודה מאוד מאוד חשובה, שאני בטוח שתימשך ע"י מחליפו, אותו נמנה בימים הקרובים."

ב. הממשלה מינתה, בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, את דן הראל לתפקיד המנהל הכללי של משרד הביטחון במקום אהוד שני.
תוקף המינוי החל מיום כ"ה באב תשע"ג (1.8.2013)

ג. השר יעקב פרי, יו"ר ועדת השרים לעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה, מציג את מתווה ההמלצות שגובשו על ידי הוועדה שבראשותו – המלצות המגולמות בשתי טיוטות החוק המובאות לאישורה העקרוני של הממשלה היום ואחר כך לאישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה.

השר פרי הוסיף והבהיר כי ועדת השרים שבראשותו תגבש בשבועיים הקרובים הצעה להחלטת הממשלה שעניינה השלמת ההסדרים הקשורים למתווה השוויון בנטל.
השר יעקב פרי תאר את העקרונות שעמדו בבסיס גיבושו של המתווה האמור שעניינו הרחבת השתתפותן של אוכלוסיות מסוימות במסגרת השירות הצבאי, השירות האזרחי והשירות הלאומי והשתלבותן של אוכלוסיות אלה במרקם הכלכלי והחברתי.

השר יעקב פרי הודיע כי ועדת השרים שבראשותו תמשיך בעבודתה ותשמש ועדת מעקב אחר יישום המתווה.
השר פרי הודה לכל חברי ועדת השרים וכן לכל הגורמים שסייעו לוועדה בעבודתה.
שר הביטחון הוסיף כי המתווה ייושם בהדרגה וכי יוצבו יעדים למימושו במסגרת הצעה להחלטת הממשלה שתגובש.
מנהל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, מר שר-שלום ג’רבי, מסר נתונים ופרטים על השירות הלאומי.
מר מיכאל אטלן, יועמ"ש משרד הכלכלה, וגב’ מיכל צוק ממשרד הכלכלה, הבהירו את עמדת משרדם בעניין המתווה המוצע.

בתום הדיון החליטה הממשלה כדלקמן:-
1. לאשר עקרונית את טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של טיוטת החוק שתוגש לכנסת.
להלן חלק מדברי ההסבר שהונחו בפני הממשלה בקבלת ההחלטה הנ"ל:-
בהחלטה מס’ 15 מיום 7.4.2013 הקימה הממשלה את ועדת השרים לעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה, אשר הוסמכה להכין, בתוך פרק זמן קצר, טיוטת חוק אשר תסדיר את שילובם של חרדים ובני מיעוטים בשירות צבאי ואזרחי לצורך שילובם בשוק העבודה, וליצירת שוויון בנטל. ועדת השרים ישבה על המדוכה וגיבשה שתי הצעות חוק, האחת לתיקון חוק שירות ביטחון והשניה לצורך הקמת מערך השירות האזרחי. הצעת החוק נלווית להצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013 (להלן – חוק השירות האזרחי), ויחד, הן מהוות את ההסדר החקיקתי השלם בעניין גיוסם של תלמידי ישיבות.

על פי ההצעה, ייקבע הסדר מיוחד לגבי שירותם של תלמידי ישיבות, המתחשב, מחד גיסא, באורח חייהם ומאידך גיסא, לוקח בחשבון את ההיערכות הנדרשת במערכות השונות לצורך קליטתם של המתגייסים מבין תלמידי הישיבות לצה"ל ולשירות האזרחי.

אשר על כן, המודל שגובש נועד לכונן תהליך הדרגתי שיוביל בסופו להחלת חובת שירות סדיר על תלמידי ישיבות.

בהתאם לכך, מציעה הצעת החוק לחלק את המיועדים לשירות ביטחון ל-4 קבוצות:

א. תלמידי ישיבות ששירותם נדחה מעת לעת בהתאם לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב– 2002 (להלן – חוק דחיית שירות) ואשר גילם הוא 22 לפחות – הם יידרשו להתייצב לשם בחינת האפשרויות העומדות בפניהם, דהיינו השתלבות בשירות סדיר או בשירות אזרחי. ואולם תלמיד ישיבה מקבוצה זו שבחר שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו משירות סדיר.

ב. תלמידי ישיבות אשר במועד תחילתו של החוק מלאו להם 18 שנים לפחות וטרם מלאו להם 22 שנים – תלמידים אלו יהיו רשאים להמשיך ולבקש דחיית שירות מדי שנה לצורך לימוד תורני, עד הגיעם לגיל 24, ואם לא יבחרו להשתלב קודם לכן בשירות צבאי או אזרחי, יהא שר הביטחון רשאי לפטור אותם מחובת שירות סדיר. תלמיד ישיבה כאמור שלא יעמוד בתנאי צו דחיית השירות, יוזמן להתייצב לשירות ביטחון בהתאם לגילו ולתנאי החוק העיקרי.

ג. מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה בני פחות מ-18 שנים במועד תחילתו של החוק – אלה יהיו חייבים להתייצב לרישום ולבדיקה בהגיעם לגיל הקבוע בחוק העיקרי. תלמיד ישיבה, שעומד בתנאים שנקבעו בחוק וייקבעו בתקנות, רשאי לבקש דחיית שירות לשנה לשם לימוד תורה, ושר הביטחון יהא רשאי לדחות מדי שנה את התייצבותו לשירות סדיר עד הגיעו לגיל 21.
תלמיד ישיבה שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לגיל 21, יתייצב למיון לשירות ביטחון ולאחר מכן יתייצב לשירות סדיר. קבע הפוקד כי תלמיד הישיבה ישרת בשירות אזרחי, ותלמיד הישיבה הסכים לכך, ידחה שר הביטחון את שירותו הצבאי עד שישלים את השירות האזרחי בהתאם לתנאי חוק השירות האזרחי ותקנותיו. השלים תלמיד הישיבה את שירותו האזרחי, יפטור אותו שר הביטחון משירות סדיר. לא מצא הפוקד להפנות תלמיד ישיבה לשירות אזרחי או שתלמיד הישיבה לא הסכים לשרת בשירות האזרחי או שלא עמד בתנאי מתנאי השירות האזרחי ושירותו האזרחי הופסק, יתייצב לשירות סדיר, בהתאם להחלטת הפוקד ולהוראות חוק שירות ביטחון.

ד. כמו כן מוצע לקבוע כי בכל שנה יוכרו 1800 תלמידים מתמידים חדשים, אשר שר הביטחון יהיה רשאי לדחות את שירותם מדי שנה עד הגיעם לגיל 26. באופן דומה נקבע גם כי 300 תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות יהיו זכאים להמשיך בלימודיהם ולדחות שירותם עד הגיעם לגיל 26 אם יעמדו בכל תנאי דחיית השירות. נדחה שירותו של תלמיד ישיבה כאמור עד גיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו משירות סדיר. לא נמשכה דחיית השירות עד הגיל האמור, יתייצב תלמיד הישיבה למיון לשירות ביטחון. קביעת תלמידי הישיבה המתמידים תיעשה על-ידי שר הביטחון בשים לב לרשימת התלמידים שיציע ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, לפי העניין, או באופן שיקבע שר הביטחון בתקנות.

על אף האמור, בשל הרצון לאפשר השתלבות הדרגתית של מספר גדל והולך של תלמידי ישיבות בשירות משמעותי, ובשים לב לצורך בהיערכות מצד הרשות המבצעת לקליטה גדלה והולכת כאמור, מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע יעדי גיוס מדורגים, שיעלו מדי שנה, עד להחלה של חובת גיוס כללית בכפוף להסדרים האמורים ביחס לתלמידי ישיבה מתמידים ולתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות. היעד השנתי לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013 לא יפחת מ-2270 מתגייסים לשירות.

אם היקף הגיוס לשירות צבאי ולשירות אזרחי של תלמידי הישיבות יעמוד ביעדי הגיוס שתקבע הממשלה, שר הביטחון יהיה רשאי לדחות את שירותם של יתר תלמידי הישיבות בני אותו שנתון לצורך לימוד תורה עד לגיל 26, ולאחר מכן לפטור אותם משירות ביטחון.

ההסדר בדבר יעדי הגיוס מחולק לשתי תקופות, כאשר התקופה הראשונה היא תקופת הסתגלות, אשר מסתיימת בחודש יוני 2017, בה נעשים מאמצים לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה באמצעות מנגנוני תמרוץ ואכיפה. בתקופה השניה, המתחילה ביולי 2017, לגבי שנתון הגיוס המתחיל ביולי 2016, מוצע לקבוע כי אם לא תהיה עמידה ביעדים, בשנה פלונית מאותה שנה ואילך, תוטל חובת גיוס כללית על תלמידי הישיבות בני אותו שנתון ואילך, בהפחתה של 1800 תלמידי ישיבה מתמידים ו-300 תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות.

בהתאם לאמור, נקבע כי אם לא יתמלאו היעדים בשנה פלונית החל מיולי 2017, יזמן הפוקד את תלמידי הישיבות בני אותו שנתון ואילך, למעט תלמידי הישיבה המתמידים ותלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות, למיון ולאחר מכן לשירות סדיר או לשירות אזרחי.

ההסדר המתואר לעיל יימשך כהוראת שעה עד ל-30 ביוני 2020, מתוך תקווה שעד לאותו מועד תהיה רמת ההתגייסות של תלמידי הישיבות תואמת את היקפי הגיוס של האוכלוסייה הכללית. עם זאת, ההסדר לגבי דחיית שירות של תלמידי ישיבה מתמידים ותלמידי ישיבות גבוהות ציוניות יהפוך להיות חלק מהוראות חוק שירות ביטחון גם לאחר פקיעתה של הוראת השעה.

עוד מוצע להסמיך את שר הביטחון לקבוע את רשימת הישיבות המוכרות לעניין חוק זה ואת רשימת ישיבות ההסדר, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות ובהתחשב בהמלצות ועד הישיבות בארץ ישראל, איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות ואיגוד ישיבות ההסדר. על מנת לשמר על רציפות הפעלת ההסדרים, מוצע לקבוע כי ישיבות שהוכרו על ידי שר הביטחון לפי חוק דחיית שירות יהיו מוכרות לעניין חוק זה עד תום שנה מיום תחילתו של החוק והכרתן תימשך בכפוף להחלטה חדשה של שר הביטחון.

על פי ההצעה, תתאפשר הקמתן של ישיבות הסדר חרדיות, באישור שר הביטחון ובשים לב להמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל.

כחלק בלתי נפרד מהטיפול בגיוסם של תלמידי הישיבות, מוצע לקצר את תקופת השירות הסדיר של גברים החל מיום 1 ביולי 2015 ולהעמידו על 32 חודשים במקום 36 חודשים. במקביל, מוצע להאריך את משך שירותן הסדיר של נשים ולהעמידו על 28 חודשים במקום 24 חודשים. זאת לאור צרכי צה"ל ובמטרה לקדם היבטים של שוויון הזדמנויות מגדרי במסגרת השירות הצבאי. צמצום הפערים בין משכי השירות של נשים וגברים, יוביל להסרת חסם משמעותי בפני איוש תפקידים שונים אשר נוצר, בין השאר, בשל ההבדלים המשמעותיים בין משכי השירות בין גברים לנשים בצה"ל, ואשר יש בו כדי לפגוע בשוויון ההזדמנויות המגדרי. המהלך של צמצום הפערים בין משכי השירות של גברים ונשים הינו חלק ממהלך כולל בו נבחנים מהלכים להרחבת ההכשרות המשותפות לנשים ולגברים, איחוד במידת האפשר של תהליכי המיון כך שיותאמו למערך ותפקיד ולא למגדר, וכל זאת על מנת לאפשר לקדם את שילובן של נשים בתפקידים ובמערכים נוספים.
באשר לשירותן של נשים בצה"ל, מוצע לקבוע כי כבודן, מעמדן ושילובן של הנשים בצה"ל לא ייפגע כתוצאה מיישומו של החוק, על מנת להבטיח כי גם במהלך החלתו של שינוי חברתי זה במסגרת החוק המוצע, לא ייפגעו שיקולים הנוגעים לכבודן ומעמדן של נשים בצה"ל.

עוד מוצע לקבוע כי אחת לשנה ימסור שר הביטחון דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על יישומו של פרק ג’1 לחוק בשנה שחלפה, ובכלל זה דיווח על ההתקדמות בגיוסם של תלמידי הישיבות לשירות סדיר ולשירות אזרחי. דיווח על השפעות יישום החוק על כבודן, מעמדן ושילובן של הנשים בצה"ל יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.

2. לאשר עקרונית את טיוטת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013, ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של טיוטת החוק שתוגש לכנסת.

להלן חלק מדברי ההסבר שהונחו בפני הממשלה בקבלת ההחלטה הנ"ל:-

החוק המוצע מבקש להסדיר את השירות האזרחי לתלמידי ישיבות ששירותם הצבאי נדחה לצורך ביצוע שירות אזרחי.
נושא חובת השירות הצבאי ואפשרות ההתנדבות בשירות האזרחי או הלאומי שבצידו, מלווים את מדינת ישראל מיום היווסדה.
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 (חוק דחיית שירות) הסדיר את סוגיית הגיוס של בני המגזר החרדי לצבא, סוגיית קבלת הפטור משירות צבאי וסוגיית השירות בשירות האזרחי.
תוקפו של חוק דחיית שירות פקע ביום 31.7.2012.
עקב פקיעתו של חוק דחיית שירות לא ניתן היה לקלוט לשירות האזרחי משרתים חדשים.

בכדי לאפשר רצף של קליטה למסלול ולהיענות לבקשות שהגיעו, קיבלה הממשלה, ביום 9.12.2012, את החלטה מס’ 5275. החלטה זו הקימה את מסלול השירות המשמר שאליו יכלו להצטרף משרתים חדשים ואשר, על-פי החלטת הממשלה, פעל ברובו על-פי הכללים שבהם פעל השירות האזרחי.

על-פי החלטת הממשלה הנ"ל ניתן היה לצרף מתנדבים חדשים למסלול זה עד ליום 31.8.2013.
לאחר תאריך זה לא ניתן יהיה להמשיך לקלוט משרתים חדשים לשירות האזרחי ללא חקיקה חדשה שתסדיר את הסוגיה.

תמונת הכנסת באדיבות google street view.

 
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 הצבעות, ציון ממוצע: 4.00 מ- 5)

אין תגובות

פרסם תגובה

Funzing-F1

מדור חוק ומשפט

מדור חוק ומשפט

Funzing-I

Funzing-F

תגובות אחרונות