פרשת בראשית באור הקבלה והחסידות / עריכה: דוד אגמון

פרשת בראשית באור הקבלה והחסידות / עריכה: דוד אגמון

שורש כל הבריאה

הפרשה מגלה לנו מהם עשרת המאמרות של מעשה בראשית ואיך דוקא על ידם ניתן להגיע אל מקום הגילוי וההתחדשות של האדם עצמו.

קורות ותכנים בפרשה
מתחילים מחדש מבראשית. הפרשה פותחת בסיפור בריאת העולם, בריאתם של אדם וחוה ומיד לאחר מכן החטא של עץ הדעת. הפרשה ממשיכה בסיפורם של קין והבל ולאחר מכן מונה את עשרת הדורות מאדם ראשון ועד נח.

מתחילים מבראשית

שנה אחר שנה, בסיום חגי תשרי, אנחנו מתחילים ללמוד את התורה מתחילתה, “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ” (בראשית א’ א’). אלה אותן התיבות, אותם הפסוקים, אותן הפרשות, ובכל זאת אנחנו יוצאים בכל פעם למסע נוסף של למידה והתעמקות. “התורה היא נצחית”, אומר הרב שיינברגר שליט”א, “בעולם הגשמי כשאדם אוכל הוא נהיה שבע, לכל דבר יש גבול, לכל תענוג יש קץ. אבל ברוחני אין גבול. אם התורה הייתה רק אינפורמציה, אוסף של סיפורי המקרא בלבד, לא משנה עד כמה שהסיפורים היו מעניינים, אי אפשר היה להגות בהם כל שנה מחדש. אולם כיוון שזה דבר נצחי, אפשר לחזור על אותם הדברים ויהיה בהם עדיין תענוג חדש בכל פעם” (שיחות). מדרש בראשית רבה אומר שהתורה היא אחד משישה דברים שקדמו לבריאת העולם (בראשית רבה א’ ה’). כך גם מתואר בזוהר הקדוש, “מטרם שנברא העולם, הקדימה התורה לעולם ב’ אלפים שנה” (הסולם שמות תרל”ו), בטרם הבריאה כבר הייתה התורה קיימת ומובן מכך שהתורה היא למעשה דבר מופשט שבשורשו אין לנו השגה, אור רוחני עצום. הזוהר ממשיך ומסביר שכאשר רצה הקב”ה לברוא את העולם, “היה מסתכל בתורה בכל מלה ומלה, ועשה כנגדה אומנות בעולם. משום שכל הדברים והמעשים של העולמות כולם הם בתורה. ועל כן הקב”ה הסתכל בה וברא העולם” (הסולם תרומה תרל”ז). התורה הייתה כלי אומנתו של הבורא בכל מעשה הבריאה והיא נשקפת אלינו מכל פרט ופרט. דרך הסיפורים, דרך הוראת הדרך שבה, אנו מוצאים בכל מעגל למידה תוכן מחודש והוראת דרך מיוחדת למקום בו אנו אוחזים בחיינו. בכל שנה אנו מגיעים אל הלימוד בה כחדשים, ובהתאם לכלי שלנו כך מאיר לנו האור שבה, ומי שפותח את הפתח ללמידה והתבוננות אמיתית, זוכה בטוב שגנוז בה בכל פעם מחדש.

הכל נמצא בבראשית

אי אפשר לכלול במאמר אחד, או אפילו בספר אחד, את קצה קצהו של מה שמכילה פרשת בראשית. היו חכמים שבמהלך כל השנה היו לומדים את פרשת בראשית על כל רבדיה. כבר בפסוקים הראשונים של הפרשה ניתן ללמוד על הבריאה, העולם והתכלית. שלוש המילים הראשונות, “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים” (שם), מגלות את כל סוד הצמצום של האור בבריאה, ענין בו עוסקת חכמת הקבלה באריכות. צמצום שנעשה על מנת שיהיה לנשמות מקום לעבוד על גילוי האור של הבורא בתוכן ובעולמן. בהמשך, מה שכתוב, “תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם” (בראשית א’ ב’), מרמז על ארבעת הגלויות שעברו עם ישראל במשך כל הדורות (בראשית רבה ב’ ד’). במקבץ מילים קצר זה, אוגדת התורה את כל ההשתלשלות ההיסטורית רוחנית של עם ישראל בתנועתו התמידית בין גלות לגאולה. מיד אחריו, “וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם” (שם), מרמז על רוחו של משיח ומגלה שבעצם תכלית כל הבריאה היא להגיע לשלמות הרצויה בגמר התיקון, בסיום ששת אלפים שנה של קיום העולם. חכמי הקבלה אומרים שאילו היינו מתבוננים רק במילה “בְּרֵאשִׁית”, היינו רואים את הכל בה. כידוע ללומדי הקבלה, בספר תיקוני הזוהר מגלה רבי שמעון בר יוחאי שבעים פירושים רק על המלה “בְּרֵאשִׁית”. סודות כל הבריאה כולה מקופלים במילה האחת הזאת ממש. גדולי החסידות הפליגו ואמרו שכל המציאות מוצפנת באות בּ’ של בראשית, והגדולים מכולם אמרו שהכל נמצא בנקודה שבתוך האות בּ’. היה רבי אחד שבפשטות הכריז על עצמו שהוא הנקודה שבתוך האות בּ’, ויש כאן סוד גדול.

הכל נמצא באדם

באמת הבריאה כולה נמצאת בתוך כל אדם יחידי ולכן בבחינה מסוימת כל אחד מאתנו הוא הנקודה הנ”ל. כמו שאמר האריז”ל, “העולם אדם גדול והאדם עולם קטן”. הכוחות שנמצאים באדם זה עולם ומלואו. למעשה כל העולם כולו נברא בשביל האדם, ולכן חז”ל אמרו, “כל אדם צריך לומר בשבילי נברא העולם” (סנהדרין ד’ ה’). הרב שיינברגר שליט”א אומר, “אם היינו מתבוננים במיקרוסקופ רוחני באברי האדם, היינו מוצאים את כל חלקי הבריאה במציאות של האדם. לכן יש לאדם אחריות עצומה. כל מה שהוא עושה משפיע על כל העולם כולו” (שיחות). יוצא שעיקר הלימוד בכל פרשה ופרשה, סובב על מהות האדם ועל תכליתו ותפקידו בעולמו. לכן בזוהר הקדוש כתוב, “בראשית דנישמתא”, בראשית זה הנשמה. מבראשית כבר מדובר על האדם שהוא הנשמה. רבי שמעון בר יוחאי אומר שמי שחושב שהתורה זה רק אוסף של סיפורים פשוטים, תיפח רוחו, הרוחניות מסתלקת ממנו (זוהר הסולם בהעלותך נ”ו). הוא גם אומר שאם היו אלה רק סיפורים אז אפשר היה לכתוב תורה יותר מעניינת. בעצם כל סיפור בתורה הוא כמו אבן ספיר שמאירה באינסוף סודות – פשט, רמז, דרש וסוד. תורה מלשון הוראה, שהיא מדריכה את האדם איך לתקן את דרכיו ולעשות את תפקידו בבריאה. לכן כבר בהתחלה כתוב, “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם” (בראשית ב’ ד’). ‘בהבראם’ זה אותיות ‘באברהם’ (בראשית רבה י”ב ט’). כל המטרה של תולדות שמיים וארץ זה להגיע לנשמה כזאת כמו של אברהם. נשמה שתאמין בקב”ה, תחיה באמונה, ותתחיל את עבודת התיקון שלשמה נברא האדם.

עשרה מאמרות

בפרקי אבות כתוב, “בעשרה מאמרות נברא העולם”, והמשנה שואלת שם, “ומה תלמוד לומר, והלוא במאמר אחד יכול להיבראות”. הרי לא הייתה שום בעיה לבורא הכל יכול לברוא את העולם במאמר אחד. אם כן, למה בעשרה מאמרות. ממשיכה המשנה, “אלא, להיפרע מן הרשעים, שהן מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים, שהן מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות”. יש כאן עניינים עמוקים. עשרה מאמרות אלו הם השורש של הבריאה כולה. תשע פעמים כתוב “וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים” אלה תשעה מאמרות. המאמר הראשון הוא המילה “בְּרֵאשִׁית” והוא נקרא מאמר סתום הכולל את כל המאמרות כולם, ושכולם מקבלים ממנו את חיותם (מגילה כ”א ע”ב). חכמת הקבלה מסבירה שעשרה מאמרות אלה הן עשר הספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. הבורא גילה את אורו בעשרה כלים וכך הוציא את הבריאה לפועל. כתוב בתהילים, “השם מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ” (תהילים צ”ג א’), עשר הספירות מלבישות את האור של הבורא בעשרה לבושי כבוד, כל אחת היא גילוי כבוד אחר. כבוד בגימטרייה זה לב. בסיפור הבריאה מופיע השם ‘אלקים’ שלושים ושתים פעמים, גם כן בגימטרייה לב. הלבושים הללו הם העלמות והסתרות על האור על מנת שיהיה אפשר לגלותו לנבראים, והם נקראים גאות ומלבוש כי הם בעצם יוצרים הרחקה של אור הבורא מהנבראים. כמו הגאות בים שמרחיקה את קו החול מהמים. כמו אדם שרוצה להתגלות מחוץ לביתו ולשם כך הוא לובש מלבושים. נאמר על הבורא, “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (ישעיהו ו’ ג’), עשרה סוגי כבוד ממלאים את כל הארץ, את כל הבריאה.

גילוי הכתר

בכדי להבין מעט את דברי המשנה ב’אבות’ שהבאנו לעיל, מה זאת אומרת, “להיפרע מן הרשעים, שהן מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות” (אבות ה’ א’), נתבונן בדבריו של רבי נחמן מברסלב. הוא מלמד שהמאמר “בְּרֵאשִׁית” הוא כנגד ספירת הכתר, שהיא השורש לעשר הספירות ובה נמצא כל מה שעתיד להתגלות בכולן. לכן נאמר ש“בְּרֵאשִׁית” זה מאמר סתום, ממש כמו ספירת הכתר שנמצאת מעבר לתפיסה שלנו. רבי נחמן מסביר שזה בסוד “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ”, שאנו אומרים בקדושת ‘כתר’ של תפילת מוסף בשבת (מוהר”ן תנינא י”ב). בקדושת ‘כתר’ אנו זוכים לגעת במקום שאין לאף ברייה שום תפיסה בו כלל, כי הוא בסוד אין סוף ברוך הוא, בלי שום צמצום ולבוש כלל.

הרשעים נמצאים כביכול במקום הכי מרוחק מהכתר. רשע זה ראשי תיבות – רצון של עצמו. דהיינו הרשע הוא מי שתקוע במקומות הכי נסתרים, הכי נמוכים, של צמצום וחושך, עסוק רק ברצונות של עצמו בלבד. כמו שמסביר רבי נחמן על הרשעים, “אלה שכבר נפלו למקומות המטונפים ובתי עבודה זרה, ונכשלו בכל העברות שבעולם ומונחים במקומות המטונפים ועוברים עליהם ספקות ובלבולים, קושיות ועקמומיות עליו יתברך, שזה תכלית הירידה וכו’…”. אולם גם להם הבורא הכין סולם חילוץ. כמו שמוסיף רבי נחמן, “ועם כל זאת כשאדם מתעורר גם משם, ממקום שהוא נמצא, אף שהוא עכשיו רשע גמור, אך מתחיל לרחם על עצמו ולצעוק ולבקש ולהתחנן על נפשו, ושואל ומחפש ומבקש “איה מקום כבודו”, על ידי זה הוא עולה אל הכתר, שהוא מאמר סתום, והקב”ה מרחם עליו ומוחל לו”.

לכן המשנה משתמשת דוקא בלשון ‘להיפרע מן הרשעים’. משום שהמילה ‘פריעה’ היא אמנם גם מלשון פרעון כפשוטו, לפרוע את החוב של הרשעים. אולם היא גם מלשון גילוי. כמו שאנו לומדים משלושת שלבי ברית המילה – מילה, פריעה ומציצה. כאשר במילה מסירים את העורלה, ובפריעה מעלים את יתרת העור כלפי מעלה ומגלים את העטרה. דהיינו, פריעה משמעותה גילוי, ומכאן ניתן להבין שאפילו הרשע הגדול ביותר יכול לזכות לגילוי מציאות הבורא בחייו. זאת שנאמר, ‘להיפרע מן הרשעים’. דוקא מהמקום הנמוך ביותר יכול הרשע לגלות את הכתר שהיא המדרגה הגבוהה ביותר, וע”י כך לגלות את כל שאר תשע המדרגות ולזכות להתחדשות, תשובה ותיקון.

בכל שנה, אחרי שעברנו את ראש השנה וכיפור, כשמתחילים שוב את התורה מבראשית, יש לכל אחד מאתנו הזדמנות גדולה להתחיל מחדש. הזדמנות סגולית להתחיל מהכתר מחדש, לפתוח במסע לתיקון עצמי במעגל שנתי נוסף של פרשות, ימים טובים ושבתות – הזדמנות להיות יותר טובים ומיטיבים, להיות פחות מה”רשעים”, בעלי רצון של עצמם, “שהן מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות”, ולהיות יותר מה”צדיקים”, בעלי הרצון להשפיע, “שהן מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות”. פרשת בראשית באה לעורר את הנקודה הפנימית שבכל אחד, את הנקודה של ראשית הדברים.

מוקדש לרפואת יעקב בן רוזה, בתיה בת ויקטוריה, קרן נעמי בת עפרה בתוך חולי עמו ישראל

מוקדש לעילוי נשמת עמרם חיים בן יהודה ז”ל, דב שמואל ישראל בן מרדכי ז”ל ת’נ’צ’ב’ה

מודעות מרכז רוחני לקבלה וחסידות
בדרכו של בעל הסולם
רח’ בוסתנאי 4 נווה צדק, תל אביב
054-4793070 | 03-5100587

באדיבות “ישראל היום”
Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.