"מה יותר טוב מלראות ילדים שמחים ומשחקים בגינה ציבורית בשבת בבוקר?" כך אמרו הבוקר פעילי שכונות דרום תל אביב לאחר שהצליחו במאבקם להשיב את הגינה הציבורית לחיקם לפחות זמנית.

כפי שדיווחנו במהלך השבוע, הבוקר יצא לדרכו מבצע תושבי דרום תל-אביב שנועד להחזיר את הגינה הציבורית היחידה שבשכונת שפירא לתושבי המקום. הגינה אשר הפכה בחודשים האחרונים למקום התאבלות קבוע של קהילת המסתננים מאריתריאה שינתה הבוקר פניה והפכה לגינה שמארחת פיקניק תושבים וילדים שמחים.

זה בהחלט לא היה קל. החל משעות הבוקר המוקדמות הגיעו למקום מספר פעילים תושבי שפירא וקריית שלום והחלו לתלות בלונים ולתחום את הגינה לפיקניק שכונתי.

מן העבר השני כמדי שבוע הגיעו גם הפעם קבוצות של עשרות מסתננים והחלו להתמקם בשטחי הגינה.

ככל שנקפו הדקות זרמו עוד תושבי שכונה שחלקם סיימו תפילה בבתי הכנסת, והבהירו לעשרות המסתננים כי השבת הזו אין בכוונתם לוותר והם הולכים לחגוג במקום, תוך שהם משתמשים במשרוקיות, ושרים שירים.

המסתננים שבשלב הראשון עוד התעקשו להישאר, הבינו מהר מאד כי הגינה הבוקר איננה מקום לאבל ולקינות וכי ראוי שיחפשו לשם כך מקום אחר.

בשלב זה, הגיעו למקום מספר פעילי שמאל קיצוני שגרים בסמוך לגינה ומוכרים לתושבי השכונה וזאת במטרה לעורר פרובוקציות.

הם החלו לצלם הפעילים ולהתעמת עם התושבים. מהר מאד הוויכוח גלש לעימות חריף עוד יותר וכוחות המשטרה שנכחו במקום נאלצו להפריד בין הניצים.

מאחר ובשלב הזה לא נשארו בגינה מסתננים אולם פעילי השמאל הקיצוני המשיכו בשלהם, הם התבקשו על ידי כוחות השיטור להתפנות מהמקום ולא להפר את הסדר הציבורי.

לאחר שסירבו בתוקף תוך עימות גם עם השוטרים, הם הובלו לניידת ונלקחו משם למטה המשטרה.

סוזי, תושבת שכונת קריית שלום ואחת מהמארגנות אמרה: "מבחינתו מדובר בהישג גדול. בשפירא יש גינה קהילתית אחת בה יכולים בשבת בבוקר הילדים וההורים לבלות. מדי שבוע מגיעים למקום עשרות ומאות מסתננים ופשוט כובשים את הגינה. הם מפריעים בקולי קולות את מנוחת התושבים, עורכים במקום טקסי אבלות, חגים במעגלים ונשארים בגינה החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הצהריים. כשהם מתפזרים מהגינה, רובם הגדול מטיל את מימיו בסמוך לגדרות המקום ואני לא צריכה לתאר מעבר לכך. החלטנו שגם לתושבי שפירא מגיעה גינה קהילתית בה הם וילדיהם יכולים לצאת ולבלות בבוקר שבת ולכן הגענו הבוקר וקיימנו את הארוע. לא ברור למה הקהילה האריתראית לא יכולה לקיים את הטקסים בגינת לוינסקי שכבר נכבשה או אפילו בכל גינה אחרת בעיר".

בין התושבים היו גם פעילי שמאל מתון תושבי השכונה שתמכו וסייעו להצלחת הארוע הבוקר. "הצביעות של ארגוני הסיוע והשמאל הקיצוני עולה על כל דמיון. אם יגאל שתיים וחבריו כל כך דואגים להם אז מה הבעיה שמדי שבת בבוקר יעמידו לרשותם אוטובוסים ויסיעו אותם לטקסי אבל בגינות במרכז וצפון העיר? מי קבע שגינת דה-מודינה צריכה להיכבש כל שבוע על ידי זרים?", אמרו.

שפי פז כתבה בדף הפייסבוק שלה: "בשבע בבוקר כבר ישבו בגינה שתי חבורות של אריתראים. מספרם היה קטן מתמיד, ונראה שהשמועה על בואנו התפשטה. בשקט, ללא עימותים, התחלנו למתוח חבלים ולתלות בלונים, ואט אט התקבצו האנשים. לא מנענו מאף אחד להיכנס לשטח הגינה, לא גירשנו אף אחד ולא נכנסנולמלחמות. פרשנו מחצלת, שרקנו קצת במשרוקית, הסתובבנו בשטח ושרנו שירים. הקו היה פשוט: היום לא יתקיים פה שום טקס אבלות. היום יישבו זקנים על הספסלים, אנשים יטיילו בדרך לבית הכנסת וילדים ישחקו במגלשות.

כל הזמן הזה עמדה בצד ניידת משטרה ובשלב מסוים גבר המתח והשוטרים באו לחצוץ בינינו. פה ושם גם נכנסנו לשיחות. קשות, לא הכי נעימות, אבל שיחות. חלק מהאריתראים מאסו במצב והלכו. ודווקא אז הגיעו הליצנים מהקומונה, אלה שבאו לגור בדרום ולהכתיב לתושבים את המוסר שלהם, והתחיל הבלגן. כמו בכל הסיפור העצוב של דרום תל אביב, כך גם בגינת דה מודינה, יש מי שבא להתסיס ולחמם את האווירה למטרות שלו, ומיד הומר המתח השקט בעימות קולני רווי יצרים.

בסופו של דבר, הליצנים נעצרו בעקבות עימות עם השוטרים (לאחר שסירבו להתפנות מהשטח ולהפסיק את ההתגרויות), הישראלים ערכו פיקניק, הילדים שיחקו בבלונים, והאריתראים לא קוננו.

בשבת הבאה בשבע בבוקר אנחנו שוב כאן. עד שיהיה ברור לכול שזו גינת משחקים של ילדי השכונה, כל ילדי השכונה, מכל הלאומים והגזעים והצבעים."

המארגנים שהכתירו את מאבקם כהצלחה מתכננים לשוב למקום גם בשבת הבאה בכוחות מתוגברים.

סייעה בצילום: איריס רפאל.