חבית חומר הנפץ לפני פיצוץ; ילדי מסתננים לתושבי השכונות: "תודה רבה לנאצים"

סיור של תושבי שכונות דרום תל אביב גרר התקפות של מסתננים וגידופים. שוטרים שהוזעקו למקום לא עשו דבר

תושבי השכונות בדרום תל אביב שערכו בימים האחרונים סיור בגינות הציבוריות בשכונות הדרום, הותקפו על ידי מסתננים בקללות, גידופים ודחיפות.

המסיירים "זכו" במהלך האירוע לקללות ולאמירות כמו: "אנחנו אוהבים את הנאצים ששחטו והרגו אתכם", "תודה רבה לנאצים ששחטו אתכם", המדינה לא שלכם היא של הערבים".

על פי התושבים, גם השוטרים שהגיעו למקום לא עשו דבר.

סרטון שפרסמו פעילים מהשכונות זכה למאות אלפי צפיות בפייסבוק, וביו-טיוב ולכמעט אלפיים שיתופים, 3,000 לייקים ותגובות רבות.

"חצופים קטנים וגדולים! שיחזירו אותם לאיפה שבאו נראה אם יפתחו את הפה. נמאס כבר מכל יפי הנפש שאוספים עבורם תרומות ורוצים לעזור להם. הם תקועים כמו עצם בגרון ומסכנים האנשים בדרום תל אביב שסובלים מהאלימות וההתנהגות שלהם" כתב גולש.

"ממשלה מטומטמת. אתם לא מבינים שזה גייס חמישי? אתם לא רואים? הם רק מחקים ליום פקודה ויהיה כאן שחיטה של אלפי ישראלים. כל שנה נולדים 2000 תינוקות. בתי הספר בדרום יהיו בשליטה המוחלטת שלהם.. עם כל הבלגן בעולם זה הזמן להעיף את כולם מכאן. ויפה שעה אחת קודם" כתב נוסף.

שפי פז מפעילות התושבים ואשר נכחה באירוע רשמה בעמוד הפייסבוק שלה:

"הרבה נאצות שמענו בסיור הגינות במוצ״ש. בעיקר מהדור הבא של ילדי המסתננים שאנחנו מגדלים במערכת החינוך שלנו. קן צרעות אמיתי המדינה מטפחת פה.

אז כדאי שתדעו שאנחנו זבלים, ללבנים יש צבע של שפיך, זו בכלל המדינה של הערבים, והנאצים טיפלו בנו טוב טוב. בגלל זה הם אוהבים אותם.
אה, והיטלר הוא תותח.

שימו לב כמה הם מרגישים בבית. הגברים, הנשים, הילדים. החוצפה, האלימות, הידיעה שהם חסינים, התחושה שמותר להם הכול. אפילו השוטרים כשהוזמנו לא עשו כלום.

ומכיוון שיש מי שכבר יצאו במסע הכפשה, אני אומרת ועומדת מאחורי דברי: לא הצקנו לילדים ולא רדפנו אחריהם. לא משנה כמה ביקשנו מהם לזוז, הם באו, נתקעו מול המצלמה, התגרו וקיללו. כמה מהם אף רדפו אחרינו מגינה לגינה. כל אוצר המילים והדימויים הוא שלהם בלבד (ושל מי שלימד אותם ושטף להם את המוח).

הפרובוקציה היחידה שלנו היתה עצם הנוכחות בגינות. זו זכותנו ונמשיך לקיים אותה. מי שלא מתאים לו, מוזמן ללכת הביתה.

זהו סרטון של רגעים קצרים. הסיפור המלא יעלה בהמשך. אני מבקשת מכל מי שהמאבק יקר לו לשתף, ולשלוח לכל קובעי המדיניות ואנשי המדיה שהם מכירים. אלה החיים שלנו וזו בתמצית המלחמה שמתנהלת כאן.

ואולי מישהו יצליח להסביר לי למה אני אמורה להסתובב באותם רחובות עם אנשים קטנים וגדולים שאומרים תודה לנאצים."

 

הכתבה בשיתוף האתר הקול היהודי.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.

דילוג לתוכן