קרוב לעשר שנים שמדינת ישראל נאלצת להתמודד עם גלי הגירה מאפריקה דרך גבולה הדרומי עם מצרים. יותר מ-3 פעמים עתרו ארגוני הסיוע למסתננים לבית המשפט העליון כנגד חוק ההסתננות שיזמה הממשלה ובכל הערכאות הייתה ידם של הארגונים על העליונה והוכנסו בחוק שינויים. במקביל בנתה ממשלת נתניהו גדר הפרדה מאסיבית שצמצמה אך לא לחלוטין את אפשרות המעבר בגבול.
כחודש מהיום, ביום ראשון ה-9/10/16 ידון בית המשפט העליון ב-"הסכם המדינה השלישית" אותו השיגה מדינת ישראל וגם עליו החליטו ארגוני הסיוע לערער (זו הערכאה השנייה הדנה בהסכם).
לא רבים מודעים לכך אולם ככל הנראה דיון בית המשפט העליון המתקרב בסוגיית "הסכם המדינה השלישית" ופסק הדין שיבוא בעקבותיו, עשויים מחד להוות פתח גדול של תקווה לתושבי דרום תל-אביב אולם מאידך עלולים להוות מכה נוספת ואולי אף אנושה לשאריות התקווה שעדיין נשארה בלבם.
החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 אנו עדים תופעת ההסתננות האפריקאית לישראל כאשר התופעה אף הלכה והתרחבה במידה ניכרת החל משנת 2007.
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לאפריל 2013, נכנסו לישראל כ-65,000 אנשים באורח בלתי חוקי דרך גבול ישראל-מצרים, ומתוכם היו בישראל בשנת 2013 כ-55,000 בני אדם. כ-17,000 מתוכם הסתננו בשנת 2011.
נכון לשנת 2013 מהווים האריתראים כשני שליש והסודאנים (צפון סודן) כרבע מאוכלוסיית המסתננים בישראל כאשר מרבית האוכלוסיה כאמור מתגוררת בדרום ת"א.
ממשלת ישראל אמנם רואה בהסתננות בעיה חמורה ומסוכנת אולם נמנעת מגירוש אזרחיהן של שתי מדינות אלו או מהחזרתם למצרים (כפי שנהגה בעבר הרחוק במסגרת "נוהל החזרה חמה" אותו הפסיקה ב-2011 בעקבות לחץ ציבורי מצד ארגוני הסיוע והחשש מבג"צ). במקביל וככל הנראה מאותן הסיבות בוטלו גם נוהל "חדרה-גדרה" ואיסור ההעסקה הגורף.
כצעדי מנע וטיפול ממשלת ישראל הקימה גדר בגבול ישראל-מצרים, יזמה את התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובנתה את מתקן חולות – מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שבנגב.
המכשול הפיזי בגבול, בשילוב החקיקה שהפחיתה מעוצמת המניע העיקרי להגירה לטענת הממשלה – עבודה ששכרה בצדה (רובם המכריע של המסתננים הם גברים בגילאי העבודה), הביאו במידה רבה לבלימתה של התופעה בסוף 2012 אולם זרם המסתננים לא פסק וקיים חשש שאף יגבר בעקבות חוסר יכולת הממשלה לעמוד איתן ובצורה נחושה כנגד התופעה.
נכון לימים אלה אין מספר מדויק של כמות המסתננים ודור ההמשך שלהם בישראל, אולם ההערכות מדברות על עשרות אלפים ויש הטוענים כי המספר אף חצה את רף ה-100 אלף, וזאת אף בהתחשב בקצב הילודה הגבוה שמזמן חצה את רף ה-1000 לידות בשנה.
חוק ההסתננות – עתירות לבג"צ – ביטולי החוק – עדכונים ועתירות נוספות – ביטולים – וחקיקה מחדש
- תושבי דרום ת"א בבג"צ
3 פעמים עתרו לבג"צ ארגוני הסיוע למסתננים כנגד "חוק ההסתננות" אשר יזמה ממשלת ישראל.
3 פעמים נטו שופטי בג"צ לעמוד לצידם של העותרים וכנגד ממשלת ישראל וגרמו בכך להביא לשינוי משמעותי ומהותי בחוק ובעצם לעקר בכך את תוכנו ואת מנוף הלחץ שהיה אמור לייצר למניעת התופעה.
בפעם הראשונה בוטל החוק כיוון שביקש להלין המסתננים שלא יסכימו לעזוב את ישראל במתקן סגור ולמשך 3 שנים.
בפעם השנייה ניסתה הממשלה להלין במתקן סגור למשך שנה ובמתקן פתוח למשך 3 שנים את המסרבים לעזוב את גבולותיה ושוב היו אלה שופטי בג"צ שביטלו את החוק.
בפעם השלישית ביקשה הממשלה לקצר את התקופות ל-3 חודשים למתקן סגור ו-20 חודשים במתקן פתוח, ושוב שופטי בג"צ הביעו את התנגדותם.
לבסוף נחקק החוק מחדש (בתחילת 2016) ובו נעשה שינוי נוסף במסגרתו עומדות התקופות על 3 חודשים במתקן סגור ו-12 חודשים במתקן פתוח, כאשר עד כה נראה שארגוני הסיוע לא יגישו עתירה שכנגד ומוכנים לבלוע זמנית את הצפרדע… (לכתבה – לחצו כאן).
במקביל היו מי שטענו כי החוק החדש מנוסח בהתאם לפסיקת בג"ץ ובשל כך הפך בעצם למוגבל ביותר תוך הטלת ספק רב אם יש בו כדי לתת מענה לסוגיית ההסתננות הבלתי חוקית לישראל ובמיוחד לאור ההתגברות בזרם המסתננים אשר החלה בחודשים האחרונים לפני חקיקתו מחדש.
לכולם היה ברור כי החוק לבדו לא יביא את הישועה למיגור התופעה וכי רק צעדים משלימים שיכללו הוצאה לפועל של הסדרים עם מדינות שלישיות והגבלות כלכליות על העסקת מסתננים עשויים לתת מענה אפקטיבי.
הסכם מדינה שלישית – ערעור – אישור – ושוב עתירה לעליון
ממשלת ישראל שנמנעה מגירוש המסתננים בחזרה למדינות מוצאם חתרה תקופה ארוכה במגעים סודיים ליצירת הסכם עם מדינה שלישית שתסכים לקלוט את מסתנני אפריקה השוהים בישראל וזאת בתמורה למענקים כספיים וסיוע נוסף.
באוגוסט 2013 חשף שר הפנים דאז גדעון סער במסגרת דיון בוועדת הפנים, כי היועמ"ש חתם על הסכם שהושג עם מדינה שלישית, ממזרח אפריקה, לפיו בתמורה לקליטת אריתראים וסודאנים, ישראל תספק ידע חקלאי וכסף.
במסגרת התכנית הרב-שלבית עליה הודיע השר סער, בכל אחד מהשלבים תוגדר אוכלוסיית מסתננים שיהיה עליה לעזוב את המדינה תוך פרק זמן מוגדר, אשר לאחר מכן תבוטל אשרת השהייה של אותם נתינים זרים.
סער אף ציין באותו המעמד כי התכנית הוצגה לראש הממשלה נתניהו, וכי בשלב הראשון היא תתרכז בהגברת המודעות והסברה בקהילת המסתננים, תוך סיוע להסדרת עזיבתם שיכלול גם דמי התארגנות, מענק עזיבה בסך 3500 דולר, דאגה לרכושם ואף תשלום בגין הנסיעה.
לדבריו, השלב השני אמור היה להתבצע לקראת סוף 2013 ובמהלכו תוגדר האוכלוסייה הראשונה שיהיה עליה לצאת למדינה השלישית תוך פרק זמן שיוגדר מראש. כאשר לאחר מכן ייאכף האיסור על מבקשי המקלט לעבוד וכן האיסור על מעסיקים להעביד אותם. במקביל המדינה תלין מסתננים שיסרבו לעזוב מרצון במתקן שהיה לתקופה בלתי מוגבלת וזאת מכוח חוק אחר הנוגע להסגת גבול וכניסה לא חוקית לישראל.
מרבית פרטי ההסכם כאמור חוסים תחת חיסיון ויש מניעה מלפרסם, כאשר בהמשך ככל הנראה אף נחתם הסכם דומה עם מדינה אפריקאית נוספת.
מדינת ישראל החלה ביישומו של ההסכם עליו טרחה זמן רב, והחל מהלך של העברתם של מסתננים למדינה השלישית, אולם בזאת לא הסתיימה המלאכה וארגוני הסיוע עתרו שוב לבית המשפט והפעם כנגד ההסכם ואופן ביצועו הכולל כאמור מעצר של מסתננים אשר יסרבו למלא את חלקם בהסכם.
פעמיים דחה בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע את עתירת ארגוני הסיוע כנגד ההסכם והמתווה. בראשונה הייתה זאת השופטת רחל ברקאי, אשר דחתה בקשתם של מסתננים (ועותרים נוספים) להוציא צו ביניים האוסר על השמתם במשמורת במסגרת המתווה של ביצוע ההסכם.
בהמשך שוב דחה אותו בית המשפט ערעור נוסף וקבע בעצם כי המדיניות לפיה מסתננים שמסרבים לעזוב את ישראל למדינה שלישית יולנו במתקן היא מדיניות חוקית.
בפסק הדין אף נקבע כי ההסכמים שעניינם העברת המסתננים ממדינה אחת לאחרת אפשריים לפי המשפט הבינלאומי, ובלבד שהם מבטיחים למורחקים זכויות בסיסיות ולאור מבחן זה, בית המשפט לא מצא פגם בהסכמים שחתמה המדינה ואף נתן להם גושפנקה חוקית וחד משמעית.
באותו מעמד שרת המשפטים איילת שקד ושר הפנים דאז, סילבן שלום, בירכו על החלטת בית המשפט לאשר את מתווה המדינות השלישיות.
השרה שקד אף הגיבה באומרה כי "מזה תקופה היו ידיה של מדינת ישראל כבולות בכל נוגע לפתרון בעיית ההסתננות הקשה. הגענו היום לפריצת דרך אשר תאפשר למדינת ישראל לפעול בדרך המלך ולהעביר מסתננים למדינות שלישיות. זוהי החלטה הגונה וצודקת המאושרת על פי הדין הבינלאומי. אני מברכת על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע".
והשר שלום הוסיף אף הוא ואמר כי "אני שמח שבית המשפט דחה את העתירה בקבעו כי המתווה החדש, לאחר התיקונים שנעשו בו בכל הנוגע להליכי המעקב והפיקוח על יישומם של ההסדרים על ידי המדינות השלישיות, עומד במבחן התקינות ואני מברך על כך".
השר שלום אף ציין כי "אישור הרחקתם של המסתננים למדינות השלישיות, הוא הפתרון ההומני והצודק, אשר מבטיח את שלומם וביטחונם של תושבי מדינת ישראל מחד והמסתננים לישראל מאידך. אני מאמין כי זרם המסתננים, אשר יעזוב את ישראל כעת ילך ויגבר ויאפשר למדינת ישראל, להחזיר את השקט לשכונות ותושבי הפריפריה" (דברי השרים כפי שנרשמו באתר ערוץ 7).
לאחרונה אף חשפו פעילי ארגון איתן ב"ידיעות אחרונות", כי משלחת רשמית של משרד הפנים הבריטי נפגשה באריתראה עם 30 מסתננים שעזבו מרצון את ישראל ומדווחת כי לא אונה להם כל רע.
במסגרת הכתבה בידיעות דווח כי כל המרואיינים מספרים כי עזבו את אריתראה ממניעים כלכליים ובחרו לחזור לארצם כאשר סיימו לחסוך כסף או כאשר נדרשו להגיע למתקן חולות. לדברי פעילי איתן "הדו"ח מחזק את מה שאנו אומרים במשך שנים, שלמרבית האריתראים לא נשקפת כל סכנה בארצם ואם ימנעו מהם לחלוטין את התמריץ הכלכלי להישאר הם יעזבו את ישראל".
משלחות רשמיות נוספות מטעם דנמרק ושווייץ הגיעו אף הן לאותה המסקנה (לחצו כאן).
- החשיפה של הדוח המיוחד במהדורה הדיג' של ידיעות אחרונות
יונתן יעקובוביץ מ"המרכז למדיניות הגירה ישראלית" (איתן) אף הוסיף ואמר: "ידוע לנו גם ממקורות בשוויץ, דנמרק ונורבגיה על מהגרים אריתראים רבים שחוזרים בבטחה לארצם, אך זו הפעם הראשונה שיש דיווח רשמי ומקצועי על ראיונות שנעשו עם החוזרים מישראל. על מדינת ישראל לפעול מול ממשלת אריתריאה על מנת לקדם החזרה מהירה ובטוחה של המסתננים השוהים בישראל".
לפני יותר משנה הסתבר כי אף בריטניה החלה לדחות את מרבית בקשות המקלט של מסתננים מאריתראה.
במרץ 2015 פרסמה מחלקת המחקר היוקרתית של משרד הפנים הבריטי שני דו"חות בנוגע למצב באריתראה. הדו"חות התבססו על מחקר של משרד הפנים של דנמרק, ועל ממצאיה של משלחת בריטית שנשלחה לאסמרה בירת אריתראה. הדו"ח הראשון, העוסק בשרות בצבא האריתראי, קובע כי מרבית המגויסים משרתים לתקופה שאינה עולה על כארבע שנים וחלקם אף משרתים בשרות לאומי אזרחי. עוד קובע הדו"ח כי למעט מתנגדי משטר פעילים, עריקים או משתמטים מהצבא שיתפסו אינם צפויים לענישה משמעותית למעט החזרה לשירות פעיל. (לכתבה בנושא – לחצו כאן)
במקביל פורסם לאחרונה בתקשורת דוח חמור של מרכז המידע והמחקר של הכנסת לגבי שהיית מסתננים בשכונות דרום תל-אביב שחשף את הקטסטרופה בכל הקשור למחדל המסתננים ברמה הלאומית בכלל והשלכותיה ההרסניות על שכונות דרום תל-אביב בפרט.
במסגרת הדוח נמצא כי קיים גידול חד בקצב הילודה של המסתננים, בוא בעת שאלפי ישראלים נטשו את דרום תל אביב בשנים האחרונות, וכאשר במקביל גובר העומס על שירותי החינוך והרווחה בדרום העיר.
לקריאת הכתבה על הדוח והדוח במלואו – לחצו כאן.
אך בפועל מסתבר ששוב שופטי בית המשפט העליון הם שיחרצו גורלות…
לפני יותר משנה ערערו ארגוני הסיוע על אותו פסק הדין ופנו שוב לבית המשפט בדרישה לביטול ההסכם.
בעקבות העתירה לעליון הוקפא הנוהל החל מדצמבר 2015 וזאת עד לדיון שהיה צפוי להתקיים תוך 45 יום אך נדחה ליוני 2016 וכאמור נדחה בשנית ויתקיים לבסוף ב-9/10/16. כאשר פסה"ד צפוי להתפרסם ככל הנראה לקראת תחילת 2017.
יש שיאמרו שאישור ההסכם ודחיית עתירות הארגונים יביא למהלך ראוי של ממשלת ישראל להוצאתם של עשרות אלפי מסתננים למדינה השלישית בשנים הקרובות ובמקביל לשיקומן של שכונות רבות בישראל שנפגעו מהתופעה.
מצד שני לאור מקרי העבר והחלטות שופטי בג"צ קיים חשש בקרב תושבי דרום ת"א כי גם תקוותם האחרונה עלולה להיגנז וכי החלטה שכנגד ההסכם עשויה להוות מכת מוות על מאבקם להשבת השכונות לחיקם.
כאמור ב-9/10 יערך הדיון בבית המשפט העליון והכרעת הדין ככל הנראה תינתן לקראת תחילת שנת 2017.
תגובות
ביקשנו את דעתם של הבאים לגבי ההסכם והדיון בבית המשפט העליון:
שרת המשפטים איילת שקד:
"מדינה שלישית זה פתרון נכון וראוי שאושר בבית המשפט המחוזי. אחרי ריכוך חוק ההסתננות, פתרון המדינה השלישית הוא הפתרון האפקטיבי ביותר העומד בפני הממשלה".
חבר מועצת העיר חיים גורן, ויו"ר ועדת הביטחון בעיריית ת"א:
"בימים אלו, אנו רואים בצורה ברורה וחד משמעית את משמעותה של כמות המסתננים בשכונות.
מזה זמן רב התרענו על כך שההסתננות לארץ לא באמת פסקה. אחוזי הילודה בקרב אוכלוסיית המסתננים גבוהים באופן קיצוני ולמרות עצימת העיניים של הרשויות בעניין- הילדים האלו לא נעלמו. ליהפך- בשכונות יש כיום אלפי ילדים זרים ועקב כך העירייה נדרשת לבנות להם עשרות כיתות גן ואף בתי ספר. מי שחושב שהדבר לא חייב לבוא על חשבון הילדים הישראלים בשכונות – טועה ומטעה.
אתמול זה מבני ציבור שנלקחו מהקהילה לטובת כיתות גן, היום זה בתי ספר שנלקחים לטובת אוכלוסיה זו, ומחר מי יודע?
אנחנו תושבי השכונות חיים במציאות קשה מאד, ואת זה לצערי כל גורמי השלטון לא מבינים או לא רוצים להבין.
הפתרון היחידי הוא מהלך לאומי להוצאת אוכלוסיית הזרים מהשכונות, כולל פתרון להוצאת משפחות.
אנחנו יכולים לצעוק ולמחות עוד שנים, אבל כל עוד זה לא יקרה, לצערי הרב נראה עוד ועוד דברים שנלקחים מהתושבים הותיקים, אזרחי ישראל, לטובת אוכלוסיית הזרים.
לכן, חשוב כל כך לאפשר למדינה להוציא למדינה שלישית את אוכלוסיית הזרים, ועל המדינה לעשות את מרב המאמצים כדי לאפשר להוציא גם משפחות."
ארגון איתן – מדיניות הגירה ישראלית ׁׁ(באמצעות יונתן יעקובוביץ):
"ההחלטה של בית המשפט העליון בנוגע לעתיד ההרחקה למדינות שלישיות בטוחות של מסתננים שאין להם עילת מקלט, היא אחת ההחלטות המשפטיות החשובות ביותר בהיסטוריה השיפוטית של מדינת ישראל. דחיית העתירה, שבערכאה הקודמת הושלכה מכל המדרגות על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, תביא ליציאה של אלפי ואף עשרות אלפי מסתננים לא חוקיים ממדינת ישראל תוך זמן קצר. מדובר בבשורה של ממש לתושבי דרום תל אביב ושכונות רבות נוספות ברחבי הארץ, כמו גם לכל אזרח הדואג לעתידה של מדינת ישראל.
הנוהל, העוסק במסתננים שלא הגישו בקשת מקלט או שבקשתם נדחתה, מספק הסדר למעבר בטוח למדינה שלישית בטוחה שאיתה יש למדינת ישראל הסכמים והוא אושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, עו"ד יהודה וינשטיין. קבלת העתירה של אותם ארגונים לא ממשלתיים כפייתיים, שלא סיפקו כל בסיס עובדתי בנוגע לסכנה אפשרית שנשקפת למורחקים באותן מדינות, עלול להביא להשתקעותה הבלתי הפיכה של אוכלוסיית המסתננים בישראל ואף להביא לחידוש זרם ההסתננות לישראל. אנו מקווים כי בית המשפט העליון יעמיד בראש מעייניו את טובתם אל אזרחי המדינה הזו ויאשר את הנוהל המאוזן, שמבטיח גם את שלומם של המורחקים והולם את כל עקרונות המשפט הבינלאומי".
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי:
"העירייה מברכת על כל לקיחת אחריות ממשלתית ודאגה לפתרונות למצוקה הקשה שנוצרה עקב הגעת רבבות הזרים שנשלחו לעיר. יחד עם זאת, הצעות והבטחות לפתרון מהיר הועלו פעמים רבות בעבר ובינתיים השנים חולפות".
כך כתבה שפי פז ממובילות מאבק התושבים בדף הפייסבוק שלה (8/2016):
" על העתירה העומדת כעת בבג״ץ…
ב-28 באוגוסט 2013 דיווח שר הפנים דאז גדעון סער שישראל חתמה על הסכם עם מדינה שלישית שתקלוט מסתננים ומבקשי מקלט מסודאן ואריתראה. נאמר שמשרד הפנים יפעיל תכנית-רב שלבית להוצאת המסתננים מישראל שתתחיל כנראה לאחר החגים. כולנו יודעים מה פירוש ״לאחר החגים״.
ב-31 במרץ 2015 (בזמן שחוק ההסתננות גסס) הודיעה סוף סוף רשות האוכלוסין וההגירה על הפעלת הנוהל החדש, שלפיו כל מסתנן שלא הגיש בקשת מקלט או שהגיש ובקשתו נדחתה יועמד בפני הברירה לצאת לאוגנדה או לרואנדה או להישלח לכלא סהרונים. בבסיס המדיניות הזאת עומדת התפיסה (במילים של יוכי גינסין) כי "אדם שמוצעת לו הרחקה למדינה שאיננה מעמידה אותו בסכנת חיים או חירות – אין לו זכות וטו״. יסרב, יישב בסהרונים ללא הגבלת זמן.
תגובת הארגונים היתה מיידית.
בסוף אפריל 2015 הגישו שישה ארגוני ״זכויות אדם״ עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (פלוס בקשה לצו ביניים) בדרישה לבטל את המדיניות החדשה.
בנובמבר 2015 דחה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע את העתירה. הארגונים הגישו ערעור לבית המשפט העליון. במסגרת הערעור הוגשה שוב בקשה לצו ביניים שניתן ב-30.12.2015.
הדיון התקיים ב-15.3.16, ובסופו נדרשה המדינה לתת לשופטים תשובות ונקבע שהדיון הבא והמסכם יתקיים תוך 45 יום. בסופו של דבר נקבע מועד לדיון ב-5.6.16. ואז, כשבוע לפני המועד, הוא נדחה לבקשת המדינה ל-9 באוקטובר 2016. האם ביבי רצה לחשק את ההסכמים לפני הדיון בבג״ץ? נקווה.
במידה ולא יהיו דחיות נוספות, ובמידה שפסק הדין יינתן כשלושה חודשים לאחר הדיון, הסאגה הזאת עד ינואר 2017.
מה מוטל על כף המאזניים? בעיקרון, הכול. עד היום מי שבקשתו נבדקה ונדחתה פשוט נשאר בדרום תל אביב כי לא הייתה דרך לגרש אותו. נוהל הגירוש פותח סוף סוף ערוץ אמיתי להרחקה מישראל ונותן טעם לבדוק בקשות מקלט. ברגע שהנוהל ייכנס לתוקף, תיפתח דרך חוקית ומסודרת לגירוש כל מי שלא קיבל מעמד של פליט.
מה הציפיות מהבג״ץ? יש לנו 3 תרחישים.
1. הבג״ץ ידחה את העתירה של הארגונים ויאשר את נוהל ההרחקה למדינה שלישית או מאסר ללא מגבלת זמן. במקרה הזה יתחיל גירוש מסודר (ואנחנו מקווים שגם מזורז).
2. הבג״ץ יאשר את העתירה ויפסול את נוהל הגירוש. במקרה הזה יישברו כל הכלים בדרום תל אביב.
3. הבג״ץ ידחה את העתירה ויאשר את הנוהל בתנאים מגבילים שיסרסו את מדיניות הגירוש. במקרה הזה לא ישתנה כלום. ואז נשאלת רק השאלה מה יחולל הייאוש.
לדעתי, זו העתירה החשובה ביותר בנושא המסתננים מאז הבג״ץ על ההחזרה החמה. עד הכרעת הדין מוטלת על כולנו החובה לשמור את דרום תל אביב בעין הציבור. תשתפו פוסטים וסרטונים, תכתבו עלינו, תדברו עם הח״כים שלכם, תבואו לאירועים, תציפו בכל מקום אפשרי. הארגונים מנסים להרדים את השטח. אנחנו מעירים אותו."
לבינתיים השתתפו גם אתם בסקר האתר בנושא וגם הביעו את דעתכם בתגובות
(לסקרים נוספים לחצו כאן)
Sorry, there are no polls available at the moment.
השאר תגובה