בחירתה של סופי (מנשה) ז”ל

בחירתה של סופי (מנשה) ז”ל

סופי (סופיה) מנשה, תושבת דרום ת”א ותיקה ואחת מסמלי המאבק כנגד המסתננים הלכה לעולמה בערב ראש השנה, אמש (שלישי) ערכו התושבים טקס לזכרה בלב שכונת נווה שאנן שהייתה ביתה מאז הגיעה ארצה בעליתה מהודו.

סיפורה של סופי מנשה ז”ל מוכר ונוגע לליבם של תושבים רבים בשכונות דרום ת”א, סיורים רבים וביקורים של אישי ציבור שפקדו את השכונה בעשור האחרון לא פסחו על מפגש עם סופי והקשבה למצוקתה.

בבניין בו התגוררה סופי ברחוב לוינסקי באותה הדירה שרכשה עת עלתה ארצה כבר לא גרים ישראלים, סופי אשר התגוררה בקומה האחרונה בבניין היתה השריד האחרון לתושבים הותיקים שפעם התגוררו בו. לאורך השנים האחרונות סבלה סופי רבות מההגירה ההמונית של מסתננים לשכונה שאט אט כבשו כל חלקה טובה שעוד נשארה.

מעולם לא היתה נווה שאנן שכונת פאר, ההזנחה הממסדית את שכונות דרום ת”א לא פסחה גם עליה, אך ההרעה במצב בשני העשורים האחרונים הביאה תושבים ותיקים לנטוש את השכונה וסופי חסרת האמצעים נאלצה לבחור בהמשך המגורים והסבל שהיה מנת חלקה בשנתיה האחרונות.

לעיתים היה נראה כי סופי מהיותה ציונית ואידיאליסטית בחרה דווקא להאחז במגורים בדירתה, אולי מלית ברירה, ולהתעקש להמשיך להתגורר בשכונה כי הרגישה שהיתה סוג של חלוץ או יותר נכון מאסף בקרב ההישרדות של יהדותה של נווה שאנן.

מעולם סופי לא איבדה תקווה שיבוא יום והשכונה תחזור למה שהיתה, שיגיע היום בו לא תחשוש יותר להסתובב בשעות הערב ברחובות שהיו מקום מבטחה שנים רבות. כמעט לכל הפגנה, או דיון בכנסת ובבתי המשפט הגיעה סופי הקשישה לייצג את התושבים הותיקים וליצור פתח של תקווה לעתיד טוב יותר.

תמונתה של סופי לצידו של ראש הממשלה נתניהו בביקורו ההיסטורי בשכונה הדהדה רבות בתקשורת והפריחה תקווה שאכן הישועה לה קיוותה אוטוטו תגיע, אך לשווא.

כך כתב חבר מועצת העיר מר שלמה מסלוואי בדף הפייסבוק שלו:

הביקור שהפיח תקווה (התמונה מדף הפייסובק של שלמה מסלוואי)

“סופיה היקרה איננה איתנו עוד…
סופיה היתה סמל המאבק במסתננים הבלתי חוקיים בדרום תל אביב.
כשעלתה ארצה מהודו רכשה דירה ברחוב לוינסקי, ומאז ועד יומה האחרון גרה בלב התחנה המרכזית. בבית עתיק, בקומה גבוהה ללא מעלית, עם חדר מדרגות חשוך ומלוכלך. אחת משתי דיירות בבניין מלא במסתננים.
בכל סיור שערכנו בדרום העיר עצרנו בביתה. סופיה אירחה חברי כנסת, סטודנטים, תיירים וקבוצות רבות שהבאנו, ושיתפה אותם בההתמודדות היומיומית בצל המסתננים.
על אף המראות הקשים שחוותה, השוד הקשה שעברה, ההחלמה הממושכת מהפציעה שנגרמה לה במהלך השוד, עדיין לא ויתרה והמשיכה לגור בביתה ולספר את סיפורה.
ליווינו את סופיה בשנים האחרונות, חיזקנו אותה, ועכשיו נלווה אותה בדרכה האחרונה.
סופיה מנשה גליק היקרה, כואבים ומרכינים ראש. ת.נ.צ.ב.ה”

טקס זכרון בנוכחות בני משפחה וחברים – “סופי כבר לא מחכה לביבי”…

כך נכתב בארוע שאורגן ע”י שפי פז ופעילי מאבק התושבים:

“3 שנים חיכתה סופי שביבי ימלא את ההבטחה שנתן לה במטבח ביתה.
גם כשנשארה לבד בכל הבניין היא עדיין חיכתה.
גם כשמסתנן מסומם שדד אותה ברחוב היא עדיין חיכתה.
עד שבראש השנה תשפ״א היא הפסיקה לחכות ועצמה את עיניה.

ביום שלישי בשעה 20:00 נקיים טקס זיכרון, בהשתתפות בני המשפחה והחברים, מתחת לבית מגוריה, במקום שבו גידלה את ילדיה וחיה את מרבית שנות חייה, עד שנשדדו ממנה כל זכויותיה ועולמה חרב.

הטקס יהיה בהתאם לתקנות.
נא להקפיד על שמירת מרחק ומסיכות.
ואם עוצרים אתכם בדרך, תגידו שאתם הולכים להפגנה. זה מותר.”

אל מלא רחמים. רחם עלינו.

Posted by Sheffi Paz on Tuesday, September 22, 2020

יהי זכרה ברוך!

ת.נ.צ.ב.ה

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.