פסקי דין תקדימיים של שניים מבתי המשפט הבכירים באירופה: ניתן להשיב מהגרים סודנים יוצאי דרפור והרי הנובה לסודן

פסקי דין תקדימיים של שניים מבתי המשפט הבכירים באירופה: ניתן להשיב מהגרים סודנים יוצאי דרפור והרי הנובה לסודן

בית הדין האירופי לזכויות אדם, בית המשפט הבכיר במועצת אירופה, והטריבונל העליון של הממלכה המאוחדת, הוציאו בסמיכות זמנים פסקי דין תקדימיים הקובעים כי אין כל מניעה להשיב סודנים יוצאי דרפור והרי הנובה בחזרה לארצם, גם בכפייה

בפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR), נדחה ערעור שהגיש אזרח סודן שמוצאו משבט אפריקאי לא-ערבי בדרפור, כנגד החלטת ממשלת הולנד לגרשו חזרה לסודן. זאת לאחר שפסיקות חוזרות ונשנות של בתי המשפט בהולנד אישרו את מהלך הגירוש.

בית המשפט קבע באופן תקדימי כי “לא ניתן לקבוע כי נשקפת סכנה לאזרחי סודן ממוצא אתני “לא ערבי” מדרפור אם יוחזרו לחרטום בירת סודן רק על סמך השתייכותם האתנית”. בהתאם לכך, נקבע כי החזרתו לסודן לא תהווה הפרה של האמנה האירופית לזכויות אדם (שמבוססת בין היתר על אמנת הפליטים של האו”ם).

בנוסף, בית המשפט גם דחה את טענתו כי נשקפת לו סכנה מצד ממשלת סודן בגלל שהשתתף לכאורה בהפגנה נגד המשטר בהאג בשנת 2016, במנותק ממוצאו האתני. פסק הדין קבע כי הממשלה כנגדה הפגין הוחלפה במהפכה בתחילת 2019 וכעת שולטת בחרטום מועצת הריבונות הזמנית, שבה חברה גם קואליציה אזרחית התומכת בדמוקרטיה.

מדובר בבית המשפט הבכיר ביותר באירופה בכל הנוגע לאכיפת האמנה האירופית לזכויות אדם, והוא מוסמך לדון בעתירות וערעורים כנגד החלטות ואף פסקי דין של בתי משפט המדינתיים הבכירים שהתקבלו ב-47 המדינות החברות במועצת אירופה.

פסק דין ברוח דומה פורסם בסמיכות של יום אחד על ידי הטריבונל העליון של הממלכה המאוחדת (UKUT). פסיקותיו המעמיקות בשפה האנגלית בכל הנוגע למעמד פליטות ובקשות מקלט זוכות למשקל רב בעיני בתי משפט מדינתיים ברחבי האיחוד האירופי ואף בבתי הדין האירופיים, ה- ECHR, ו-ECJ.

פסק הדין עסק בערעורו של אזרח סודני, יליד 1983 ממוצא אתני “נובי” (הרי הנובה), כנגד החלטה לגרשו לארצו. בית המשפט קבע כי אין בעיה משפטית לגרש סודנים שמוצאם מהרי הנובה חזרה לחרטום בירת סודן ולא נשקפת להם סכנה רק על סמך שייכותם האתנית. כמו כן, המצב הביטחוני באזור הרי הנובה השתפר משמעותית והפסקת האש מצד הממשלה מחזיקה מעמד כבר זמן רב. חשוב מכך, בית המשפט ציין כי קביעה זו הייתה נכונה אף לפני המהפכה הסודנית בשנה שעברה, אך מאז המציאות הפוליטית ומצב זכויות האדם בסודן רק הולכים ומשתפרים עוד יותר, ורדיפת מתנגדים פוליטיים בממשלה פחתה באופן משמעותי.

לבסוף, בדומה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, הטריבונל ציין כי בחרטום בירת סודן חיים מאות אלפי יוצאי הרי הנובה וכן חברי שבטים “לא-ערבים” מדרפור. על אף שתנאי החיים שם לא תמיד אופטימליים, לא נשקפת להם כל סכנה רק על סמך מוצאם האתני. לכן, גם אם מבקש מקלט טוען כי איננו יכול לחזור ישירות לאזור הרי הנובה הנמצאת במרחק רב מהבירה, בגלל האלימות המקומית, אין כל בעיה כי יוחזר לחרטום גופא בכל מקרה. בית המשפט טרח להדגיש כי על אף שפסק הדין איננו עוסק ביוצאי דרפור אלא במבקש מקלט מהרי הנובה, הקביעות העובדתיות נכונות באופן עקרוני גם לגבי יוצאי אזור זה.

משלהי שנת 2018 חשף המרכז למדיניות הגירה ישראלית מספר דו”חות של ממשלות מערביות כגון משרד הפנים הבריטי, משרד המבקר של בלגיה ועוד שקבעו כי ניתן להחזיר גם יוצאי אזורים אלו לסודן. אך זו הפעם הראשונה שעמדה זו מתקבלת כקביעה משפטית מחייבת בבתי משפט בכירים כל כך. במקרה של בית הדין האירופי לזכויות אדם, מדובר בלא פחות מראש הפירמידה.

יש להדגיש כי מדינות אירופה מחזירות מהגרי עבודה לסודן וכאלו שבקשתם למקלט נדחתה כדבר שבשגרה ובאופן רציף בשני העשורים האחרונים. אך פסקי הדין הם תקדימיים כיוון שמזה כעשור הפסיקה קבעה כי לא ניתן להחזיר בכפייה יוצאי דרפור, והרי הנובה באופן ספציפי, בשל מוצאם האתני. לכן, מדובר במהפך של 180 מעלות בפסיקה.

ישראל העניקה במשך השנים “מעמד הומניטארי”, המעניק תושבות ארעית, לכאלפיים מסתננים סודנים מאזורים אלו. בהחלטה מאוגוסט 2018 אף נכללו יוצאי הרי הנובה במכסה של 300 מסתננים שקיבלו מעמד דומה.

רק לאחרונה קבע בג”ץ כי יש להכיר בחברי קבוצה של 600 יוצאי דרפור שקיבלו מעמד קבוצתי בהחלטה של שר הפנים משנת 2006, כפליטים לכל דבר. בנוסף, המדינה קיבלה ארכה של מספר חודשים כדי לגבש מדיניות לגבי בקשות מקלט של עוד אלפי מסתננים מאזורים אלו, בעתירה שהוגשה בדרישה להעניק להם מעמד פליטות. לכן, לפסיקות בתי המשפט משמעות מרחיקת לכת גם על מעמדם של הבקשות שעדיין תלויות ועומדות וגם לגבי מעמדם של אלו שכבר קיבלו מעמד ארעי.

עו”ד יונתן יעקובוביץ’, מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית: “מרבית המסתננים שהגיעו לישראל לאורך השנים נחשבו למהגרי עבודה לכולי עלמא, אך לא ניתן היה להחזירם בכפייה בהעדר יחסים דיפלומטיים, אם כי למעלה מחמשת אלפים כבר חזרו מרצון. הסכם הנורמליזציה מסיר כמובן את המכשול הזה. אך כבר עכשיו נשמעים קולות שטוענים כי למרות ההסכם, לא ניתן להחזיר את מרבית המסתננים שעוד נותרו בישראל כיוון שאלו הגיעו מאזורי הנובה ודרפור. ברור כי פסקי הדין ובתוכם זה של בית הדין האירופי לזכויות אדם, מבכירי בתי המשפט באירופה ובעולם, שומטים טענות אלו לחלוטין. אמנם, ייתכנו מקרים פרטניים של מבקשי מקלט שיוכלו לטעון כי נשקפת להם סכנה, אבל ככלל, מרביתם המוחלט והמכריע של המסתננים הסודנים יכולים לחזור בבטחה לארצם, ומרגע שנחתם ההסכם, אין כל מניעה במשפט הבינלאומי להחזירם גם בכפייה”.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.