מליאת הכנסת אישרה אמש (שני 3/6) סופית שתי הצעות העוסקות בנושא המסתננים – הצעת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה) התשע"ג-2013 ואת הצעת חוק לאיסור הלבנת הון (הוראת השעה), התשע"ג-2013, שהגישה הממשלה.

הצעות החוק אושרו בקריאה ראשונה בכנסת ה-18 וחל עליהן דין רציפות באישור ממשלה לכנסת ה-19.

ההצעות אושרו לאחר שנתקבלה הסתייגותו של סגן שר האוצר, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) לפיה, שר הפנים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר (במקום "שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון הפנים"), "רשאי לקבוע הוראות לעניין הטיפול ברכוש התפוס, לרבות אופן החזרתו, ובכלל זה החזרתו לפי החלטת בית המשפט, כאמור בפסקה 5 או עם פקיעת תוקפו של חוק למניעת הסתננות (הוראת שעה) התשע"ג-2013".

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב, שהציגה את החוקים אמרה: לצערי במשך שנים המדינה לא טיפלה כראוי בסוגיית המסתננים וטוב עשה רה"מ שהקצה כסף לבניית הגדר. הצלחנו למנוע את הכניסה וכרגע נותר לטפל במסתננים שבתוך המדינה, בין 60 ל-100 אלף. זכויות אדם הם לא רק למסתננים, מה עם זכויות האדם של אלה שחיים כאן? אנחנו כמדינה יש לנו אחריות על אזרחנו. עניי עירך קודמים ותפקידנו לדאוג לאינטרס הציבורי.

לפי ההצעה הראשונה שאושרה סופית ייאסר על מסתנן להוציא רכוש מישראל כל עוד הוא שוהה בארץ, ויותר לו להוציא רכוש רק בעת צאתו ממנה, בשווי שאינו עולה על המכפלה של שכר המינימום לחודש במספר חודשי שהייתו בארץ, והכל למעט מקרים חריגים בהם יינתן לו אישור לכך מטעם הממונה על ביקורת גבולות.

כמו כן, שוטר או פקיד מכס רשאים לתפוס את הרכוש האסור בהוצאה ללא צו שופט אולם, לבקשת המסנן בית המשפט או הממונה על ביקורת הגבולות רשאים לצוות על החזרת הרכוש למסתנן. רכוש אסור שנתפס ולא נדרש למשך שנה יחולט לאוצר המדינה. כמו כן, יוטל איסור על סיוע בהעברת כספים עבור מסתנן על ידי אחרים. החוק המוצע נקבע כהוראת שעה עד ליום 18.1.2015.

הצעת החוק השנייה באה כהמשך להצעת החוק הראשונה. ההצעה שאושרה סופית קובעת כי האיסור להוציא כספים עבור מסתנן כאמור תהא עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. עוד נקבע כי מועד תחילתה של הצעת חוק זו יהיה ביום תחילתו של ההסדר המוצע בהצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן – הוראת שעה), התשע"ג–2013.

כיום בישראל ישנם כ- 60,000 מסתננים בלתי חוקיים. גורמי המקצוע מעריכים כי מתוף היקף פעילות של 35 נותני שירותי מטבע בדרום תל אביב העומדים על כ- 2 מיליארד ₪ בשנה, כשליש מההעברות הן של מסתננים בלתי חוקיים-כ- 680 מיליון ₪. הצעת חוק זאת תאפשר לגורמי האכיפה לפעול כנגד חלפני הכספים ולמנוע העברות של סכומי כסף אדירים לחו"ל, המהווים את התמרוץ האמתי לכניסת עשרות אלפי מסתננים לישראל.

הצעת החוק קובעת לראשונה איסור פלילי על העברת כספי מסתנן לחו"ל הן על המסתנן עצמו והן על אחרים המבקשים להעביר את הכסף למענו. על פי ההצעה מסתנן בלתי חוקי יוכל להוציא כסף או רכוש מישראל רק בעת יציאתו מישראל. עוד על פי ההצעה כי גם במועד היציאה יוטלו מגבלות על גובה הסכומים שניתן להוציא מישראל וזאת במטרה להתמודד עם מצב בו בעת היציאה מישראל יוציא מסתנן כסף או רכוש עבור מסתנן אחר. ככלל, הסכום שמותר יהיה להוציא בעת היציאה מישראל יהיה כגובה שכר המינימום בישראל כפול מספר החודשים בהם שהה המסתנן בישראל.

במסגרת הוראת השעה נקבע כי תחול חריגה הומניטארית שתתיר העברת כספים מישראל במקרה בו מצוי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המסתנן בסכנת חיים והמסתנן אינו יכול לצאת מישראל.

שר הפנים, גדעון סער, אמר בוועדת שרים לחקיקה: "העברה שוטפת של כספי המסתננים הבלתי חוקיים לחו"ל היא התמריץ הכלכלי לתופעת ההסתננות. החוק יאפשר למנוע העברת סכומי כסף גדולים לחו"ל ולגורמי האכיפה לפעול".

בדברי ההסבר להצעת החוק איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן בקריאה ראשונה נאמר כי: "החוק המוצע נועד לסייע בהתמודדות עם תופעת ההסתננות לישראל באמצעות קביעת איסור פלילי על הוצאת כספי מסתנן מישראל, שמטרתו להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות ועל ידי כך לצמצם את התמריץ להסתננות לישראל וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל. בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם גל של מסתננים, בעיקר מאפריקה (רוב המסתננים מגיעים מסודן ואריתריאה), הנכנסים לישראל דרך הגבול עם מצרים. ההערכה, המבוססת בין השאר על ממצאי התשאולים שעורכת רשות האוכלוסין למסתננים מיד עם כניסתם לישראל, היא שחלק גדול מהמסתננים הם מסתנני עבודה. האיסור המוצע יוצר איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני תופעה הולכת וגוברת של הסתננות לשטחה, לבין חובתה לנהוג באופן הומני כלפי כל מי שנמצא בשטחה ולהגן על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא. האיסור המוצע הוא מידתי, הן בשל החריגים המצוינים בו, והן בכך שהוא חל רק על פעולות הוצאת הכסף מגבולות המדינה, ואינו מגביל ביצוע פעולות בכספים בישראל. כמו כן האיסור הוא זמני בלבד, שכן בעת עזיבת המסתנן את הארץ הוא רשאי להוציא עמו את כספו."

בדברי ההסבר להצעת החוק איסור להלבנת הון בקריאה ראשונה, נכתב כי: " הוספת העבירה על האיסור להוציא כספי מסתנן מישראל לרשימת עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון תאפשר לייעל את האכיפה, מכיוון שהדיווח שיימסר לרשות לפי חוק איסור הלבנת הון על פעולות בלתי רגילות, יאפשר העברת מידע ממוקד מהרשות לרשויות החקירה .כמו כן, יחולו בעניין זה הסדרי החילוט הקבועים בחוק איסור הלבנת הון המאפשרים חילוט רכוש בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, הרכוש ששימש לביצוע העבירה, שאפשר את ביצועה או שיועד לביצוע העבירה או בשווי רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך."

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו), אישרה לקריאה שנייה ושלישית את שתי הצעות החוק בשבועיים האחרונים:

בפתח הדיון להכנת ההצעות, הסבירה היו"ר, ח"כ רגב, כי מטרת החוק לאיסור הוצאת כספי מסתנן היא להגביר את האכיפה על גורמים המסייעים למסתננים להוציא כספים מהמדינה בניגוד לחוק.

מר אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, אמר כי עדיין קיים חשש משמעותי להסתננות למרות שיעורי ההסתננות הנמוכים וכי יש למנוע העברת כספים על ידי המסתננים כדי להפוך אותה ללא-אטרקטיבית למהגרי עבודה. עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים, הדגישה כי החוק מתמקד בעיקר בטיפול בבלדרים ולא במסתננים.

51 ח"כים תמכו בהצעת החוק למניעת הסתננות בקריאה השנייה ו- 23 התנגדו לה

50 ח"כים תמכו בהצעת החוק למניעת הסתננות בקריאה השלישית ו-22 התנגדו לה.

48 ח"כים תמכו בהצעת חוק לאיסור הלבנת הון בקריאה השנייה ו-24 התנגדו לה.

49 ח"כים תמכו בהצעת חוק לאיסור הלבנת הון בקריאה השלישית ו-23 התנגדו לה.