חוות דעת משפטית בדבר זכותה של מדינת ישראל, בהתאם לכתוב בסעיפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים שישראל צד לה, להוציא מישראל לאלתר ו/או לעצור במתקני כליאה לאלתר את כל המסתננים מאפריקה השוהים בישראל, לרבות את כל הצפון סודאנים והאריתראים.

1.  על פי סימנים ט' ו-לב' לאמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) בתוספת הפרוטוקול (1967) – גם אילו היו המסתננים נחשבים פליטים, מכח שיקולי ביטחון לאומי, זכותה של ישראל ועליה לגרש ו/או לעצור באופן מיידי את כל המסתננים המצויים בישראל לרבות את הצפון סודאנים והאריתראים. (שמספרם הרשמי מגיע לכ – 60,000 מסתננים).

2.  סימן ט' – אמצעים זמניים – לאמנה בדבר מעמדם של  פליטים (1951):

"שום דבר האמור באמנה זו לא ימנע מדינה מבעלות האמנה, בעת מלחמה או בנסיבות אחרות חמורות ויוצאות מן הכלל, לנקוט באורח זמני אמצעים כלפי אדם מסוים, שיהיו בעיניה הכרחיים לצרכי הביטחון הלאומי, עד שתקבע כי אותו אדם הוא באמת פליט וכי המשכת קיומם של אמצעים כאלה לגביו נחוצה לצרכי  הביטחון הלאומי"

3. על פי סימן לב – גירוש – לאמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951):

"1. המדינות בעלות האמנה לא יגרשו פליט השוהה בארצן בהיתר אלא מטעמי ביטחון לאומי וסדר ציבורי.

3. המדינות בעלות האמנה יתנו לפליט כזה זמן מספיק כדי לבקש כניסה חוקית לארץ אחרת. המדינות בעלות האמנה שומרות לעצמן את הזכות לנקוט למשך זמן זה אותם אמצעים פנימיים שיראו צורך בהם".

4. זכותה הבסיסית והטבעית מדינת של ישראל מכח סעיפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים לרבות משיקולי הביטחון הלאומי, בשילוב החוק הישראלי למניעת הסתננות, שלא לאפשר את הצפת ישראל במסתננים אפריקאים ושלא לאפשר את הפיכת ערי/יישובי ישראל מערים/יישובים בעלי אוכלוסיה ישראלית לערים/יישובים בעלי אוכלוסיה ישראלית – צפון סודאנית – אריתראית.

5. זאת ועוד, ישראל היא מדינה קטנה ומוקפת אויבים הנמצאת במצב מתמיד של מלחמה ובנסיבות חמורות יוצאות מן הכלל ומצויה תחת איום ביטחוני מצד מדינות ורשויות ערביות אשר מאיימות להשמידה בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית ולמחוק אותה מהמפה.

מכוח שיקולי הביטחון הלאומי ישראל אינה יכולה איפוא לאפשר מצב של תוספת כלשהיא של  אוכלוסיה מבחוץ, שתשנה את המרקם הדמוגרפי השברירי המצוי בישראל, למעט על פי חוק השבות וודאי אינה יכולה לאפשר מצב של הצפה במסתננים אריתראים וצפון סודאנים ואחרים.

6. בנסיבות אלו, הותרת עשרות אלפי אריתראים,צפון סודאנים ויתר המסתננים בריכוזי הערים הישראליות מהווה הותרה לא סבירה ולא מידתית שאינה מותרת על פי כל דין וכלפי אוכלוסיית ישראל.

7. זאת ועוד, בנוסף לעובדה האמורה לעיל, שגם אילו היה מדובר בפליטים אזי זכותה של ישראל לא לאפשר להם לשהות בתחומי יישובי ישראל, וזכותה לגרשם, לשימם במשמורת (כלא) ולנקוט כל אמצעי אחר שהכרחי בעיני ישראל לביטחון הלאומי, עדיין, על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) והפרוטוקול שקשור לאמנה (1967) אין כלל מדובר בפליטים ואין על ישראל להתנדב להחיל אמנה שאינה חלה, בנסיבות הענין, כפי שיפורט להלן.

8. הגדרת המונח פליט באמנה בדבר מעמדם של פליטים:

הגדרת המונח "פליט" בסימן א לאמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) (אשר הוחלה בפרוטוקול משנת 1967 ללא הגבלת שנת 1951), הינה לגבי האנשים הנמצאים מחוץ לארץ אזרחותם "בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור: או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור".

9. למסתנני אפריקה, לרבות מסתנני אריתראה וצפון סודאן המהווים את מרבית אוכלוסיית המסתננים אין כל ביסוס לקיום פחד כלשהוא וודאי שלא פחד מבוסס היטב להיות נרדפים מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת.

האריתראים אינם פליטים יש להוציאם מישראל ובכל מקרה לשימם לאלתר במעצר (וזאת אפשרי על פי אמנת הפליטים ונדרש גם אם יוחלט משום מה שמי מהם פליט וגם אם יוחלט שאינם פליטים)

10א. האריתראים אינם פליטים ואין כל פחד מבוסס היטב שיהיו נרדפים מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת.

10ב. שגריר אריתראה בישראל הודיע חזור והודע בכלי התקשורת השונים כי לא יאונה לאריתראים כל רע בחזרתם לארצם ואף קרא להם לחזור לארצם והודיע שכבר היו מי שחזרו לארצו ולא אונה להם כל רע.

10ג. על כן אין באי רצונו של מסתנן אריתראי כזה או אחר לחזור בעצמו לאריתראה מכל סיבה שהיא בכדי להוות עילה מספקת להשארתו בישראל.

10ד. על כן זכותה של ישראל ויש לגרש לאלתר את כל המסתננים האריתראים מישראל ובכל מקרה מכח שיקולי הביטחון הלאומי, זכותה של ישראל ויש לשים לאלתר במעצר את כל האריתראים אשר אינם רוצים לצאת בעצמם מישראל, עד להוצאתם מישראל בין אם בהסכמתם ובין אם שלא בהסכמתם.

הצפון סודאנים אינם פליטים, יש להוציאם מישראל ובכל מקרה לשימם לאלתר במעצר (וזאת אפשרי על פי אמנת הפליטים ונדרש גם אם יוחלט משום מה שמי מהם פליט וגם אם יוחלט שאינם פליטים)

11א. הצפון סודאנים הינם אוכלוסיה אשר הגיעה ממדינת אויב לישראל, וגם הם אינם עומדים בתנאי הגדרת "פליט".

11ב. גם אם נכונה הטענה כי הצפון סודאנים יענשו על כניסתם לישראל, דבר שכלל אינו ידוע, עדיין הם אינם נחשבים כפליטים על פי הגדרת המונח "פליט", באשר אין הדבר מהווה נרדפות מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת, אלא יתכן שזאת מכוח עבירה של כניסה למדינת אויב, או מכל סיבה אחרת, שהביאו על עצמם מרצונם, דבר שאינו נכלל בגדר אמנת הפליטים כסיבה להגדרת אדם כפליט.

11ג. על כן אין באי רצונו של צפון סודאני כזה או אחר לחזור בעצמו לצפון סודאן מכל סיבה שהיא, בכדי להוות עילה מספקת להשארתו בישראל.

11ד. על כן זכותה של ישראל ויש לגרש לאלתר את כל המסתננים הצפון סודאנים מישראל ובכל מקרה מכוח שיקולי הביטחון הלאומי זכותה של ישראל ויש לשים לאלתר במעצר את כל הצפון סודאנים אשר אינם רוצים לצאת בעצמם מישראל, עד להוצאתם מישראל בין אם בהסכמתם ובין אם שלא בהסכמתם, גם את אלו שלא ניתן להחזירם ישירות לצפון סודאן עקב העדר יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסודאן, כל עוד הם עצמם אינם מוכנים לצאת מישראל בעצמם לצפון סודאן דרך מדינה אחרת.

12א. כיום שוהים בישראל כשישים אלף מסתננים שנרשמו ואשר משום מה מורשים להלך להתגורר לעבוד ולהקים משפחות בישראל. עד לסיום הקמת הגדר וכל עוד יישאר שער אחד פתוח בגדר עלולים להגיע מסתננים נוספים ברגל מסיני מרביתם אריתראים וצפון סודאנים.

סה"כ מספר המסתננים הרשומים עלול להיות גדול יותר (על כך יש להוסיף את כל המסתננים שנכנסו בעצמם מבלי להירשם בקרב חיילי צה"ל).

זאת ועוד, באם ישראל לא תוציא לאלתר את כל האריתראים או את כל הצפון סודאנים או כל תושבי כל מדינה אחרת ולא תעצור אותם לאלתר ובאם ישראל תאפשר להם להמשיך לעבוד לגור ולהקים משפחות בישראל, אזי גם לאחר הקמת גדר הביטחון בגבול ישראל מצרים באופן רציף, תושבים נוספים מאותן מדינות שיידעו כי באפשרותם להגיע, לשהות, לעבוד ולהקים משפחות בישראל עלולים להגיע בדרכי כניסה נוספות כגון בסירות מים סוף או מהים התיכון.

בכל מקרה, גם אם יכנסו מכאן והלאה פחות מסתננים מהאמור, או אם לא יכנסו עוד בכלל, עדיין מספרם כיום כשישים אלף הוא עצום, באופן שישראל לא יכולה לאפשר את שהייתם בתחומה מכוח שיקולי הביטחון הלאומי שבראשם זכותה למנוע את שינוי הרכב אוכלוסייתה.

12ב. זאת ועוד, בתוך שנים ספורות עקב ילודה טבעית עלול מספר המסתננים שכבר שוהים בישראל וצאצאיהם להגיע למאות אלפי אנשים, רובם עלולים להישאר לגור בתל אביב אילת ונוספים בערד, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בת ים, בני ברק, ראשון לציון ועוד.

באם יאפשרו לאריתראים ולצפון סודאנים להישאר בתחומי ישראל ולא יוציאו אותם לאלתר מישראל או באם בשלב ראשון לא ישימו את כולם במשמורת (כלא), עלולה העיר אילת משך השנים להפוך לעיר ובה רוב צפון סודאני אריתראי עקב ריבוי טבעי של האריתראים והצפון סודאנים השוהים בה תוך אפשרות לא בלתי סבירה של עזיבת אוכלוסיה יהודית את העיר לעבר יישובים אחרים.

זאת ועוד, תל אביב עלולה משך השנים להפוך לעיר ובה אחוז ניכר מהתושבים יהיו צפון סודאנים, אריתראים וצאצאיהם.

ערים נוספות בישראל כגון אשקלון, אשדוד, בת ים, ראשון לציון, ערד, בני ברק ועוד עלולות להיהפך לערים בעלות אוכלוסיה קבועה יהודית – צפון סודאנית – אריתראית.

13. הזכות לשקול שיקולי ביטחון לאומי אשר גוברת על כל יתר הסעיפים האמורים באמנה בדבר מעמדם של פליטים כתובה במפורש באמנה בדבר מעמדם של פליטים, כאמור לעיל, ובנסיבות הענין כאמור לעיל, הם מחייבים הוצאה מיידית של כל האריתראים והצפון סודאנים וכל יתר המסתננים מיישובי ישראל ראשית ובאופן מיידי למתקני כליאה/אוהלים תוך אכיפת איסור העסקתם והלאה באופן מהיר אל מחוץ לישראל.

14. אשר על כן, יש צורך דחוף להוציא באופן מידי את כל עשרות אלפי המסתננים לרבות הצפון סודאנים והאריתראים והמסתננים הנוספים, אשר כבר מתגוררים בישראל, מריכוזי היישובים בישראל למתקני כליאה, עד להוצאתם מישראל ולמנוע מהם לאלתר כל אפשרות לעבוד בין בישראל ובין במתקני הכליאה. זו זכותה של ישראל הן מכוח החקיקה הקיימת בישראל והן מכח האמנה בדבר מעמדם של פליטים.

15. השארת המסתננים בריכוזי היישובים היהודיים בישראל עלולה להביא בתוך מספר שנים לחיסולה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית והפיכתה למדינה יהודית – ערבית – צפון סודאנית – אריתראית.

בכבוד רב

עורך דין עדי ברוך