בזמן שבשכונות עוקבים אחרי לוח הזמנים לפינוי התחנה המרכזית, מתנהל ברקע מאבק אחר על אותו מבנה: מי ינהל אותו בשנים שנותרו. לפי הדיווח, הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה מקדמת מהלך להוציא מחברת "נצבא" את ניהול התחנות המרכזיות והחניונים ברחבי הארץ, ולהעבירו לחברה הממשלתית "נתיבי איילון".

מה בדיוק על השולחן

נצבא מחזיקה, לפי הדיווח, ב-17 תחנות מרכזיות ובתשעה חניונים ומוסכים — כ-22% משטח החניה של צי האוטובוסים בישראל. במשרד התחבורה מציגים את המתקנים האלה כתשתית לאומית קריטית שאינה יכולה להישאר תלויה בגורם פרטי, ובוחנים הפעלת סמכות לפי סעיף 16ב לפקודת התעבורה כדי לחייב את נצבא להמשיך להשכיר את המבנים במחיר מבוקר.

המדינה טוענת להזנחה מכוונת של נכסים, לדרישות פינוי חד-צדדיות ולסדרת תביעות כספיות שהגישה נצבא מאז 2021. מנצבא נמסר בתגובה כי הטענות תמוהות, כי תקציב הניהול של המשרד בחסר והוא שקובע את הסטנדרט, וכי החברה כבר ביצעה חפיפה מלאה לנתיבי איילון לפני כשישה חודשים — אלא שמשרד התחבורה הוא שמתמהמה מלקחת את הניהול בפועל. מהרשות לתחבורה ציבורית נמסר כי מתנהל הליך גישור כשנתיים.

מה זה נוגע לתל אביב

בתל אביב, לפי הדיווח, דורשת נצבא כ-100 מיליון שקל כהחזר תשלומי ארנונה. בשלב הראשון של המתווה, ברבעון הראשון של 2027, אמור ניהול התחנות בבאר שבע, נתניה, עפולה, צפת, נהריה ועכו לעבור לנתיבי איילון; תל אביב אינה נכללת ברשימה הזו. עדכון כלל הסכמי השכירות צפוי להסתיים עד סוף 2027.

מה זה אומר לשכונה

בספטמבר דיווחנו כאן שהוסר חסם תכנוני בדרך לפינוי התחנה המרכזית, ושהמסוף החלופי במקווה ישראל צפוי להיפתח רק ב-2031 או 2032. הכתבה הזו ממלאת את החלל שבין שני התאריכים: חמש שנים ויותר שבהן המבנה ימשיך לעמוד כאן, ושבהן השאלה מי אחראי על התחזוקה שלו היא שאלה מעשית לגמרי לתושבי נווה שאנן ושפירא.

הדוגמה שכדאי לשים לב אליה נמצאת דווקא בטבריה: לפי הדיווח, שם הובילו סכסוכי ניהול להזנחה קשה של התחנה עד שאינה ראויה לשימוש. כשמחזיק הנכס ומפעיל השירות מסוכסכים, מי שמשלם את המחיר הוא מי שגר ממול.