א. בפתח הישיבה אמרו ראש הממשלה, שר הפנים ושר החינוך:

ראש הממשלה:

"ארבעה נושאים היום בפתח ישיבת הממשלה: ראשית, בעיית המסתננים הבלתי חוקיים – ביום חמישי ביקרתי בדרום תל אביב יחד עם השר גלעד ארדן והשרה מירי רגב וחה"כ אמיר אוחנה. אנחנו נפגשנו עם תושבים, שמענו את התושבים, עליתי עם סופיה, היא בת 72, שש קומות לבית שלה, שכולו, כולו, כרגע חוץ ממנה, אם אינני טועה, ואולי עוד דייר אחד, כולו מאוכלס על ידי מסתננים בלתי חוקיים. הזוהמה, הריחות זה דבר אחד, אבל העובדה שהיא יכולה לרדת מהדירה הקטנה שלה שם ליד הגג אחרי שהיא עולה בקושי, יכולה לרדת פעם אחת ביום בליווי, היא לא יכולה לרדת בלי ליווי, והיא עולה בחזרה בסוף היום בקושי רב, וזה בלתי נסבל. הדברים ששמעתי שם ממנה ומתושבים אחרים זו מצוקה אדירה אל מול הבעיה הרצינית הזאת של מסתננים בלתי חוקיים, אני מדגיש, זאת הבעיה. לא פליטים, מקצת מקצתם זה פליטים, הרוב זה מסתנני עבודה בלתי חוקיים במדינת ישראל ויש לנו את הזכות כמו לכל מדינה לפקח על הגבולות שלנו ולהוציא מתוך גבולותינו מי שנמצא כאן באופן לא חוקי.

החלטתי להקים צוות שרים מיוחד שנקים אותו היום בישיבת הממשלה. הוא ייפגש כבר השבוע יחד עם נציגים של התושבים, לא רק מתל אביב, אלא גם משכונות אחרות ומאזורים אחרים. אנחנו ניפגש אחת לכמה שבועות בחודשים הראשונים כדי להניע פתרונות מעשיים לבעיה הזאת. המטרה העיקרית היא להחזיר את השכונות הללו לתושבים ולהרחיק ממדינת ישראל, כפי שכבר הרחקנו, כ-20 אלף מסתננים בלתי חוקיים שמקומם לא כאן. בסוף דבריי אני אבקש משר הפנים לומר כמה דברים בעניין הזה, ואני עובר לנושא השני שהוא פתיחת שנת הלימודים, ובסוף דבריי אני אבקש גם משר החינוך לספר בעניין הזה.

ביום שישי אנחנו פתחנו את שנת הלימודים בחריש, שר החינוך ואנוכי, אני חייב להגיד שזה היה מאוד מרגש בשני מובנים: קודם כל, חשוב, הרבה מאוד ילדים חדשים, הרבה מאוד כיתות, זה נפתח ללא תקלה, אני חושב שזה דבר חשוב לכשעצמו. שנית, בעיר חריש עצמה יש התפתחות אדירה, זה כרגע 5,000 תושבים לפי החלטות הממשלה, ויש שם אפשרות ל-50,000 ואף ל-100,000, עיר ממש גדולה, במיקום אסטרטגי. אנחנו צריכים לפתור לה כמה בעיות, ולזה נייחד ישיבות אחרות. בעיקר לפתור לה בעיות תחבורה והתחברות גם לרכבת וגם לכביש 6.

בשם השרים והממשלה אני רוצה לאחל לילדי ישראל שנת לימודים מוצלחת וגם להורים שנה מוצלחת. שר החינוך ירחיב בעניין בהמשך.

הדבר השלישי זה פתרון למפוני עמונה – אנחנו קבענו דרכים להקים את היישוב עמיחי. התחלנו לנוע שם ונתקלנו בבעיה, בעיה תקציבית, ואני רוצה להודות לך, שר הפנים, שפתרת את הבעיה של חלוקה תקציבית ממשרדך ואני רוצה לברך אותך. אנחנו הולכים לקבל החלטת ממשלה בעקבות הפתרון הזה כדי להניע קדימה את הקמת היישוב.

דבר אחרון, אנחנו מביאים תוכנית לתשתיות לאומיות – מסתבר שאין כתובת אחת לכל פעולות התשתיות. זה מעכב הרבה דברים ואני יכול להגיד לכם שזה מעכב גם השקעות חיצוניות. אנחנו דיברנו עם כמה משקיעים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואני, עם משקיעים גדולים שמשקיעים בעולם בתשתיות ואומרים שבין השאר, בגלל החוסר הזה, אנחנו מונעים מעצמנו השקעה של כספים גדולים מאוד בתשתיות שהן חשובות למדינת ישראל. ולכן אנחנו נפרסם היום תוכנית רב-שנתית שמאגדת את כל הפרויקטים בתחום התשתיות עד שנת 2021. היקף הפרויקטים הוא מעל 100 מיליארד שקלים, ובחלקם, כפי שאמרתי, ישולב גם המגזר הפרטי, ובישיבה נפרדת, לא בישיבה הזאת, נשלב גם את הכבישים העוקפים ביהודה ושומרון."

שר הפנים:

"בעקבות פסיקת הבג"ץ, ביום רביעי האחרון קיימתי דיון במשרדי עם כל גורמי המקצוע ואישרתי להתחיל להפיץ ולתקן חוק כניסה לישראל, שעל פיו תוכל המדינה להרחיק שוהים בלתי חוקיים למדינה שלישית, גם ללא הסכמתם. על פי אומדנים שלנו, חיים בישראל כ-40,000 שוהים בלתי חוקיים מסודאן ודארפור, זה לא כולל הנולדים – כ-1,000 כל שנה.

בשבועות הקרובים אביא את התיקון לאישור הממשלה כדי לסייע לתושבי השכונה בדרום תל אביב ולתושבי השכונות באילת, בפתח תקווה, באשדוד, בפרדס כץ ובעוד יישובים בארץ לחיות חיים שלווים ובטוחים.

החלטת בג"ץ קבעה חד משמעית, כי המדינות השלישיות אליהן יוצאים המסתננים הן מדינות בטוחות והשופטים לא מצאו כל דופי בתהליך היציאה. המדינה עושה מאמצים כדי לעודד את המסתננים לצאת באמצעות מענק יציאה מכובד ובאמצעות ליווי בהליך היציאה. החיים של תושבי דרום תל אביב ותושבים בשכונות נוספות ברחבי הארץ בלתי נסבלים כבר כמה שנים. חובתנו כממשלה ושלי, כשר הפנים, לעשות כל מה שנדרש כדי להחזיר את חיי התושבים למסלולם ולאפשר להם לחיות בביטחון ובשלווה. אנחנו לא יכולים להמתין שעשרות אלפי המסתננים יתנדבו לצאת, אנו חייבים להפעיל גם את הדרך הנוספת – יציאה גם ללא הסכמה.

בג"ץ החליט להשאיר את המצב כמות שהוא, ולכן אני מוביל כעת ביחד עם שרת המשפטים לקיים דיון אחרי ישיבת הממשלה שיאפשר יציאה למדינה שלישית גם ללא הסכמת היוצא. המשמעות למסתנן היא שהייה במשמורת או יציאה למדינה שלישית. אני נחוש לקדם את המהלך בהקדם האפשרי כדי להוציאו לפועל."

שר החינוך:

"שנת הלימודים תשע"ח נפתחה בצורה שקטה וחלקה. ילדי ישראל בזינוק, בעלייה כפי שלא היה שנים. 2,270,000 ילדים מגיעים למערכת החינוך, מערכת חינוך אישית יותר, ערכית יותר והישגית יותר: אישית יותר מכיוון שהוספנו 5,112 גני ילדים עם סייעת שנייה. המשמעות היא שלושה מבוגרים בגן על נניח 32, 33 ילדים. זה הופך את ה-babysitting לחינוך, ותודה לשר האוצר גם על הסיוע בעניין הזה. אישית יותר גם בגלל שהכיתות קטנות – כיתות א', ב', והשנה גם ג', עומדות על ממוצע של 27 ילדים בלבד בכיתה. זה כבר מביא אותנו לסטנדרטים בין-לאומיים סבירים. כמובן תמיד היינו רוצים יותר. אני רק אזכיר שמקום המדינה, עד לפני שנתיים, הרף העליון היה 40 ילדים בכיתה; מערכת חינוך ערכית יותר – יש יותר חניכים, זינוק במספר החניכים שמשתתפים בארגוני נוער, בתנועות נוער, ב"מסע ישראלי" כמעט הכפלנו, בשנות שירות, במכינות קדם צבאיות. ערכית יותר גם בגלל שיישמנו את דו"ח ועדת ביטון להטמעת ערכי יהדות ספרד והמזרח, וזה כבר בתוך מערכת החינוך, בתוך תכני הלימוד. בהיסטוריה ובספרות זה כבר מוטמע ולומדים על אישים מרכזיים. יש פה תיקון גדול, אבל אני חייב לומר שזה נעשה באווירה מאוד חיובית, לא במרירות, אלא מתוך שמחה שעכשיו אנחנו נספר את הסיפור היהודי המלא.

זה מביא אותי גם לתוכנית "יהדות ישראלית" – יש הרבה רעש וביקורת. אנחנו מתקדמים בתוכנית "יהדות ישראלית" מכיתות ג' ועד ט' שמועברת על ידי המורים במערכת החינוך, ככה שכל ילד במדינת ישראל ידע לפתוח סידור, ידע מי זה הרמב"ם, ידע מה זה "מבצע יונתן", ידע מי אלו החלוצים, ידע את כל המורשת היהודית-ציונית, כי אנחנו גאים במורשת היהודית-ציונית, כי זאת הסיבה שאנחנו כאן, ואנחנו לא רק מכונת ציונים, אלא גם צריכים להטמיע את הערכים שלנו; ומערכת חינוך הישגית יותר – ראו רבותיי, לפני שבוע פגשתי את ראש העיר של קריית מלאכי, ללו זוהר, והוא אמר לי: היו לי שני תלמידים בלבד בכל קריית מלאכי שעשו 5 יחידות במתמטיקה, עכשיו – 31; וככה בטירת הכרמל – אף לא ילד אחד, ועכשיו אנחנו סביב ה-10%; ובאבו גוש – אף לא ילד אחד, ועכשיו אנחנו סביב 8%; חורפיש – מ-3% ל-20% מסיימי 5 יחידות במתמטיקה.

אנחנו רואים זינוק גם בפיזיקה ובכימיה ובביולוגיה. אחרי עשור שהידרדרנו מ-13,000 מסיימי 5 יחידות, ל-12,000, ל-11,000, ל-10,000, ל-9,000 והגענו לשפל של 8,500, בעיקר בפריפריה ראינו את הצניחה, אנחנו סיימנו את השנה שעברה עם 16,000 מסיימי 5 יחידות במתמטיקה, ולכן אני מודיע מכאן שאת התוכנית הארבע שנתית שהגדרנו להכפיל את מספר מסיימי 5 יחידות במתמטיקה, אני מקדים בשנה. המטרה עכשיו – אני מקדים את היעד בשנה, כדי שכבר בסוף שנת הלימודים הנוכחית אנחנו נחצה את קו 18,000 התלמידים. מה שלמדנו – ששכל יש לא רק בתל אביב ולא רק בקריית אונו, אלא גם באופקים ובחצור הגלילית וברהט ובקריית שמונה. אלוהים לא חילק את השכל רק באזור המרכז.

המצב הזה, שאם במקרה נולדת בערד או במצפה רמון, אז אין לך זכות להיכנס ל-"8200" ואין לך זכות ללכת להיי-טק, המצב הזה נגמר. אנחנו דורשים רף גבוה יותר ודורשים מאמץ כבד של הילדים. זה לא משחק, החיים הם לא קלים, ואנחנו דורשים ולא מוותרים לאף ילד ולא מוותרים על אף ילד.

נקודה אחרונה השנה, החידוש – השנה אנחנו נכנסים חזק לאנגלית מדוברת. אנחנו בשנת 2017, כל ילד וילדה במדינת ישראל חייבים להיות מסוגלים לצאת לחו"ל, לנהל שיחה ברמה, לשלוח אי-מיילים. בשונה ממתמטיקה שרק בערך 20% צריכים להיות 5 יחידות, פה כל ילד צריך אנגלית. זה תנאי הכרחי בשביל להצליח בחיים ואנחנו חייבים לתת את הכלי הזה. ושוב, השכבות הגבוהות יסתדרו עם מורים פרטיים מפה ושם. אני רואה בתוכניות האלה את המהלך המשמעותי ביותר לצמצום פערים, יותר מקצבאות, יותר מכסף.

אני רוצה להודות לשר האוצר משה כחלון, שהוא שותף אמת לכל המהלכים בכל הרפורמות, ותודה מיוחדת למנכ"ל המשרד, המנהל הכללי שמואל אבואב, שנכנס לפני כחצי שנה בתנופה גדולה ותפס את השור בקרניו, ולמנהלים ולמורים, ל-180,000 מורי ישראל. שנה טובה לכולם."

ראש הממשלה מוסיף:

"שתי הערות לשני הנושאים המרכזיים הללו: קודם כל, לגבי כניסת מסתננים – ישראל הייתה המדינה הראשונה, אם אינני טועה, בעולם, שבלמה פיזית כניסה של מסתננים. אנחנו הגענו לקצב של בערך 20 אלף מסתננים לשנה. ללא בניית הגדר היינו מגיעים בקלות ל 100,000 לשנה לאור מה שקורה באפריקה, מינימום. פירוש הדבר שבתוך עשור, ואנחנו עוד מעט מתקרבים לגמר העשור, המדינה הייתה מסתיימת כמדינת היהודים. היה כאן איום אמיתי לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והקמת הגדר, שיזמתי וליוויתי באופן רצוף, בלמה את זה.
עכשיו, יש כאן שאלת ההוצאה. הוצאנו בערך שליש, קצת פחות משליש. כדי להוציא עוד שליש, ואני לא בטוח מה יישאר, יכול להיות שיש פליטים… אבל מה שיש לך זה כמובן את הבעיה ששר הפנים אמר, שזה הריבוי הטבעי.

אנחנו ננקוט בשורה של צעדים, אבל צריך להבין שכבר יצרנו את המסד בביקורים שלי באפריקה ובשיחות שלי עם מנהיגים אפריקניים. יצרנו מסד של מדינות שמוכנות לקלוט את המסתננים הללו, ועכשיו ייתכן שנצטרך לשפר לא רק את החקיקה כאן, אלא גם את ההסכמים. על כך תשמעו בהמשך. ובכן יש כאן משימה – בלימה והוצאה. בדיוק כפי שהתמקדנו בזה, ומי שהיה בממשלות הקודמות זוכר את זה, אותו הדבר אנחנו מתמקדים בזה עכשיו ואנחנו ניתן לזה ליווי רצוף כדי להביא את התוצאה כי הסבל הוא בלתי יאומן, וגם ההשלכות העתידיות, הייתי אומר: הגאומטריות, לגבי הנטל על מדינת ישראל, הם דברים שמחייבים פעולה עכשיו.

נושא שני, לגבי החינוך – אני מעריך מאוד את המתמטיקה כאם המדעים, מלכת המדעים, היא חיונית. אנגלית – חיונית, זו השפה הבין-לאומית והיא תהיה יותר ויותר השפה הבין-לאומית, כששפות נעלמות ונעלמות, אבל אנחנו צריכים להבטיח ששפה אחת לא נעלמת, וזו העברית. היא צריכה להשתכלל, מעבר ל"כזה, כאילו". היא צריכה להשתכלל. ילדים בארץ, יהודים ולא יהודים, צריכים להיות מסוגלים להביע את עצמם. להביע רעיונות, להביע ולהיות מסוגלים לתקשר עם זולתם, כי זה תנאי הכרחי להצלחה בחיים ולהצלחה גם בפרנסה. בסוף יש עוד מקצוע אחד חיוני – אם אנחנו רוצים להבטיח את עתידנו כאן, אנחנו צריכים לדעת את עברנו כאן ואת כל המסד של המורשת והערכים שאנחנו יושבים עליו, והמסד הזה הוא התנ"ך. אני מבקש פעם נוספת, אני קורא פעם נוספת לגרום לכך שיהיו לנו יותר מורים איכותיים למקצוע החיוני הזה ואני נוהג בדיוק כפי שאני אומר. אומרים בלעז: "I practice what I preach".

ב. הממשלה החליטה להציע לכנסת להכריז על מצב חירום, לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה, לתקופה של שנה אחת, בהמשך להכרזה הקודמת של הכנסת מיום ו' בחשון התשע"ז (7 בנובמבר 2016), שתוקפה עד יום י"ז בחשון התשע"ח (6 בנובמבר 2017). כל אחד ממשרדי הממשלה, בתיאום עם משרד המשפטים, ימשיך לפעול לקידום הניתוק של החקיקה שבתחום אחריותו מהזיקה להכרזה על מצב החירום, ובכלל זה קידום חקיקה ראשית וחקיקת משנה, שתאפשרנה את ביטול הצווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957. השרים ידווחו לממשלה על פעולותיהם לשם ביצוע החלטה זו עד ליום א' בסיון התשע"ח (15 במאי 2018).

ג. הממשלה החליטה, בהמשך לסעיף 13 להחלטת הממשלה מספר 1838 מיום 11 באוגוסט 2016 (להלן – החלטה מס' 1838) שעניינו גיבוש תכנית רב שנתית לפיתוח תשתיות:

1. להקים צוות ליווי ומעקב לתכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, החשב הכללי, הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגיהם (להלן: "צוות הליווי"). נציג בנק ישראל ישמש משקיף בצוות.

2. להטיל על צוות הליווי, בשיתוף עם מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים, לבחון וליישם את הפעולות בתחומים הבאים:

א. במטרה לקבוע סטנדרט גבוה בתחום התשתיות בין כלל משרדי הממשלה, לבנות, בתיאום עם החשב הכללי, מדריך שירותים ממשלתי למשרדי הממשלה וליחידות הסמך וכן לייצר עבורם הליך הטמעה מחייב להתאמת שיטת המימון והביצוע עבור כל פרויקט תשתית חדש, וכחלק מכך לקבוע מועד ואופן ביצוע בדיקת ההתאמה להקמת פרויקט בשילוב עם המגזר הפרטי (PPP) בהיקף של מעל 250 מלש"ח, כאמור בסעיף 13(ג) להחלטה מס' 1838. לעניין זה, פרויקט תשתיות הינו כל פרויקט פיתוח פיזי בביצוע, תקצוב או באישור של משרדי הממשלה, יחידות הסמך והחברות הממשלתיות.

ב. במטרה להקטין עלויות עסקה ולייצר יתרון לגודל לממשלה, לבחון את מבנה המכרז, מחירונים אחידים, מאגרי קבלנים ונושאים נוספים שיסוכמו בין חברי הצוות. המלצות מחייבות לפי סעיף זה ביחס למשרדי הממשלה וליחידות הסמך יובאו לאישור ועדת השרים לליווי, גיבוי, ביצוע, מעקב ובקרה אחר קידום פרויקטים לתשתיות לאומיות.

ג. לפרסם אחת לשנה, על בסיס דיווחי המשרדים הרלוונטיים, עדכון לתכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות הכוללת את מיפוי פרויקטי התשתיות של הממשלה שיצאו לביצוע בחמש השנים מעת פרסום העדכון, עברו בדיקת כדאיות כלכלית, שאושרו תקציבית או שיש לגביהם החלטת ממשלה לאחר 1.1.2016 וכן שהם באומדן עלות של מעל ל-100 מיליון ש"ח.

ד. מעקב ופרסום עמידה בתקציבי הפרויקטים ובלוחות הזמנים לביצועם על בסיס דיווחי המשרדים הרלוונטיים.

3. להטיל על כל חברי הממשלה למנות גורם בכיר ממשרדם, שישתתף בדיוני הצוות הרלוונטיים, יסייע בידי חברי צוות הליווי ביישום סעיפי החלטה זו, וכן יהווה איש הקשר בין הצוות לבין המשרד ולזרועות הביצוע, יחידות הסמך והחברות הממשלתיות שתחת סמכות המשרד.

4. הצוות ידווח אחת לחציון על פעילותו לוועדת השרים לליווי, גיבוי, ביצוע, מעקב ובקרה אחר קידום פרויקטים לתשתיות לאומיות (תת"ל) שהוקמה על פי סעיף 14 להחלטה מס' 1838.

ד. שר הפנים דיווח בעניין פעילות האכיפה נגד השוהים שלא כחוק בישראל. במסגרת הדיווח מסר שר הפנים נתונים על מספר הזרים השוהים בישראל שלא כחוק הכוללים מסתננים, עובדים זרים ותיירים שאשרת שהייתם בארץ פגה.

שר הפנים פירט לגבי פעולות האכיפה שנוקט משרדו באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה הכוללות הפעלת מרכזי שהייה ומרכזי משמורת, אכיפה נגד מעסיקי מסתננים ועובדים זרים השוהים בארץ שלא כחוק ועידוד וסיוע לשוהים הלא חוקיים בעת הוצאתם מהארץ בשים לב לפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים.
בתום סקירת שר הפנים, הודיע ראש הממשלה כי הוא יקים צוות שרים בראשותו להתמודדות עם תופעת השוהים הבלתי חוקיים בישראל.

ה. הממשלה החליטה, בהמשך להחלטת הממשלה מספר 2178 מיום 18.12.2016 בדבר הקמת אתר מגורים זמני לתושבי עמונה ותשעת המבנים בעופרה וסיוע לתושבים (להלן – החלטה מס' 2178) ולהחלטת הממשלה מספר 2583 מיום 30.3.2017 בדבר הקמת יישוב למפוני עמונה במועצה האזורית מטה בנימין:

1. להנחות את שר הפנים לפעול להעמדת תקציב, כאמור בסעיף 2 להחלטה זו, למועצה האזורית מטה בנימין לצורך סיוע שייועד וישמש להקמת יישוב הקבע, בכפוף לאישור תוכנית יו"ש/252/1 עמיחי, ומתחם המגורים הזמני בשטח יישוב הקבע.
2. משרד האוצר יעביר למשרד הפנים תקציב תוספתי בסך 55 מלש"ח וזאת על בסיס ובהתאם לתקציב שנקבע בסעיף 5 להחלטה מס' 2178 אשר יועבר בהתאם לכל דין למועצה האזורית מטה בנימין לצורך סיוע בהקמת היישוב ומתחם המגורים הזמני, כאמור בסעיף 1.
3. משרד האוצר יעביר למשרד הביטחון תקציב תוספתי בסך 5 מלש"ח וזאת מתוך התקציב שנקבע בסעיף 5 להחלטה מס' 2178 אשר יועבר בהתאם לכל דין, כסיוע מיוחד למועצה האזורית מטה בנימין לטובת שכירת חדרי אירוח למשפחות המפונות, שכירת מבני ציבור ומבנים אחרים שישמשו בתקופת הביניים מתום התקופה שנקבעה בסעיף 2(א) בהחלטה מס' 2178 ועד למעבר למתחם המגורים הזמני.
4. העמדת ומימוש הסיוע התקציבי למועצה תיעשה בכפוף לאישור תכנית ביצוע להקמת היישוב ומתחם המגורים הזמני ובהתאם לביצוע בפועל ועל פי דוחות מפורטים שיוגשו על ידי המועצה.
5. הממשלה רושמת לפניה התחייבות המועצה האזורית מטה בנימין לפעול לביצוע והשלמת כלל העבודות הנדרשות להקמת היישוב ומתחם המגורים הזמני וזאת בהתאם לתכנית הביצוע ובהתאם לכל דין וכי הפעולות האמורות ייעשו על ידה במסגרת ועל בסיס קבלת סיוע תקציבי שלא יעלה על התקציב כאמור בסעיף 2 להחלטה זו.

ו. הממשלה דנה בהקמת רכבל תיירותי באזור הר תבור ונצרת עילית והחליטה כדלקמן:

1. להטיל על משרד התיירות לבצע תכנון הנדסי להקמת פרויקט רכבל תיירותי באזור "דרך הבשורה" בתוואי שבין נצרת עילית לשיפולי הר תבור, והכל בכפוף לכל דין.
2. לצורך התכנון ההנדסי של הפרויקט, יקצה משרד התיירות תקציב של עד 600,000 ₪, והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה תקציב של עד 400,000 ₪ .

ז. שר החינוך סקר את היערכות משרדו לפתיחת שנת הלימודים התשע"ח. מסגרת סקירתו התייחס שר החינוך לארבעה יעדים עיקריים שמשרדו מקדם: השקעה בגיל הרך ובבית הספר היסודי באמצעות צמצום מספר התלמידים בכיתות והוספת סייעת לגני הילדים; המשך קידום המצוינות במתמטיקה ובמדעים; חיזוק החינוך לערכים יהודיים, ציוניים ואוניברסליים וצמצום הפערים בין המרכז לבין פריפריה וקידום החינוך במגזר הערבי, הבדואי והדרוזי והחינוך במגזר החרדי.

ראש הממשלה נתניהו ושר הפנים דרעי ערכו סיור סמוי בדרום תל אביב

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי ערכו הערב סיור סמוי בדרום תל אביב כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהנעשה בשכונות, זאת בליווי אנשי מקצוע.

הסיור נערך במקומות בהם סייר ראש הממשלה נתניהו ביום חמישי האחרון- אזור נווה שאנן, גינת לוינסקי וגם בשכונת התקווה.

ביום חמישי תתקיים ישיבה ראשונה של צוות השרים שהקים ראש הממשלה, לטיפול בסוגיית המסתננים הבלתי חוקיים.