א. בפתח ישיבת הממשלה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"אני מביא היום לממשלה את הסכם השלום ההיסטורי עם איחוד האמירויות. זהו הסכם השלום הראשון שישראל חותמת עליו מזה למעלה מ-25 שנים. במקביל אנחנו משלימים את ההסכמים עם בחריין. כלומר, אנחנו נעשה שלום עם שתי מדינות ערביות במקביל.

ההסכם הזה שונה מקודמיו בכך שישראל איננה מוותרת על שטח כלשהו. שנית, המרכיב הכלכלי הוא מאוד דומיננטי בו והתמורות הכלכליות ייטיבו עם כל אזרחי ישראל. שלישית, ההסכם הזה מלווה בפתיחת השמיים, פתיחת השמיים של סעודיה למטוסים ישראלים, למטוסים מישראל, למטוסים אל ישראל. זה אומר שישראל מפסיקה להיות סמטה ללא מוצא אלא הופכת לצומת מרכזי וחשוב גם לומר שזה משתנה לא רק במונחים הגיאוגרפיים, אלא גם במונחים הגיאופוליטיים והכלכליים.

אין לי ספק שאחת מתוצאות הלוואי שקשורות במהלך ההיסטורי הזה, זה  שינוי היסטורי נוסף – חברת "שברון", אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, החליטה להיכנס לישראל, להשקיע בהוצאת הגז מהמים, דבר שגם הוא יכניס מיליארדים לקופת המדינה, והם תמיד היו רגישים למה שקורה ביחס של מדינות המפרץ לישראל. אני חושב שבנוסף למאמצים שאנחנו משקיעים, ואתה משקיע, יובל, אין ספק שההסכם הזה כבר מחולל תפנית גיאופוליטית גדולה מאוד.
ההסכם הזה הוא הסכם שמבוסס על שלום מתוך עוצמה. לא שלום מתוך ויתורים שיחלישו את ישראל ויסכנו אותה, אלא שלום מתוך עוצמתה של ישראל. התפיסה הזאת מלווה אותי שנים רבות, אני כתבתי על כך לפני 25 שנים. כתבתי שהתפיסה הרווחת שנשיג שלום עם מדינות ערב רק אם נפייס את הערבים בוויתורים מרחיקי לכת שיחלישו אותנו, היא שגויה. אדרבה, אנחנו צריכים להשיג שלום ויכולים להשיג שלום מתוך שכנוע של הערבים שאנחנו כאן עובדה קיימת, מתוך העוצמה שלנו שהיא בלתי מעורערת.

לפני שש שנים אמרתי באו"ם שהתפיסה שהשלום הישראלי-פלסטיני יסייע לפריצה למרחב בין ישראל לעולם הערבי גם היא נתונה לשיקול חדש. אמרתי שמה שאני חושב זה שזה פועל להפך, שפיוס רחב בין ישראל לעולם הערבי יביא לשלום ריאלי בינינו לבין הפלסטינים. אמרתי שעלינו לשאת עינינו לאבו דאבי ולריאד, ואני חושב שכולכם מבינים שהשלום הזה מלווה בהרבה מאוד מעשים, רוב המעשים מתחת לפני השטח – הרבה פגישות, הרבה מגעים, הרבה מאוד קשרים שנרקמו במהלך השנים.

אני מבקש להודות בהזדמנות הזאת ליצחק מולכו ולטוני בלייר שסייעו מאוד בכינון הקשרים האלה לפני כחמש שנים, בהידוקם ובקידומם לאחר שנים של הפסקה. אני מבקש להודות ל"מוסד" שסייע בזה כל הזמן ואני מבקש להודות לכל מי שנטל חלק במאמץ הגדול הזה, כמובן לנשיא טראמפ ולצוותו, שהתרומה שלהם הייתה מרכזית. בדרך כלל, אפשר להגיד ללא יוצא מן הכלל, כל הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב לוו בסיוע של ארצות הברית וכאן לא רק שזה לא יוצא דופן אלא שהייתה מעורבות ישירה וחשובה מאוד של הנשיא טראמפ וצוותו.

בסוף השבוע שוחחתי עם ידידי, נסיך הכתר של איחוד האמירויות, השייח׳ מוחמד בן זאיד. הזמנתי אותו לביקור בישראל, הוא הזמין אותי לביקור באבו דאבי, אבל עוד קודם לכן אנחנו נראה כאן משלחת מאיחוד האמירויות ותצא משלחת נוספת שלנו לשם. אני מבטיח לכם שנקבל את המשלחת מאיחוד האמירויות באותו חום ובאותה התרגשות גדולה כפי שהתקבלה המשלחת הישראלית באבו דאבי.

אנחנו דיברנו על שיתופי הפעולה שאנחנו מקדמים בהשקעות, בתיירות, באנרגיה, בטכנולוגיה, בתחומים נוספים. אנחנו גם נשתף פעולה ומשתפים פעולה במאבק נגד הקורונה – זה כבר קורה, זה יקרה בהיקף הרבה יותר גדול ואני חושב שזה מאוד יסייע לנו לצלוח את המצר.

אמרתי לנסיך הכתר בן זאיד שאנחנו נאשר השבוע את הסכם השלום ההיסטורי קודם בממשלה ואחר כך כמובן בכנסת. ההסכמים הללו מבטאים את השינוי הדרמטי שחוללנו במעמדה של ישראל באזור – מדינות ערב רוצות לעשות איתנו שלום כי הן רואות איך הפכנו את ישראל למעצמה, הן רואות גם איך אנחנו עומדים מול איראן, לפעמים לבד מול כל העולם, הן מבינות שאנחנו יכולים לסייע להן בהרבה מאוד תחומים, שישראל לא רק שהיא אינה נטל ולא רק שאינה האויב, היא בעלת ברית חיונית בכל זמן, בייחוד בעת הזאת. אין לי ספק שבקרוב נראה הסכמים עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

לפני חצי שנה התחייבתי להעלות את שארית קהילת יהודי אתיופיה, היום אני מביא לאישור הממשלה את הבאתם לישראל של 2,000 מבני עמנו, אחינו ואחיותינו מאתיופיה. אנחנו נפעל להביא גם את כל השאר, כפי שהנחיתי בהחלטת הממשלה שנאשר היום. הבאנו בשנים האחרונות לעלייתם של אלפים רבים מבני עמנו באתיופיה וכך נמשיך לפעול.
במקביל  השקענו תקציבים עצומים של עשרות מיליונים בקליטתם ושילובם של העולים, ובקידום וחיזוק הקהילה בתחומים השונים וכך נמשיך גם לעשות.

שוחחתי לפני ימים אחדים עם ידיד נוסף שלי, ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, והוא אמר שהוא ייתן כל סיוע לפעולה החשובה שאנחנו עושים עכשיו. אתיופיה פתוחה לפעולה הזאת ושיתוף הפעולה המדיני בינינו לבינם מאפשר כמובן את העלאת שארית יהודי אתיופיה ללא הפרעה כלשהי."

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון אמר:

"ראשית, אני רוצה להצטרף לברכות שקשורות בהבאת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ולתמוך כמובן בעניין הזה. אני סבור שכל מהלך שתכליתו בסופו של דבר להביא שלום הוא מהלך מבורך וכמובן שנצטרך לעשות אותו מתוך אחריות ביטחונית מלאה. אני רוצה שחברי הממשלה ידעו שאני עוסק בעניין הזה מול הרשויות האמריקניות המוסמכות ואני מקווה שבאמת ההסכם הזה יוכל להיות מקודם תוך שאנחנו שומרים על האינטרסים הביטחוניים שלנו.
אני מאמין, חברים, שאסור לנו להרפות ממאמץ להגיע להסדרי שלום עם כל השכנים, גם במקומות שבהם האינטרסים טיפה יותר מורכבים, ואני חושב שזו חובה מוסרית ולאומית מהמעלה הראשונה להמשיך ולחתום על קידומם של הסכמי שלום גם לחמם את הסכמי השלום הקיימים עם ירדן ועם מצרים באופן שבו לא רק ייחתם הסכם אלא גם באמת שהוא יהיה בטמפרטורה הנכונה.

אני רוצה לברך על נושא העלאת יהודי אתיופיה, אני מצפה משרת העלייה והקליטה שתמשיך לפתח את המתווה הזה, ומכל החברים לעשות לסיוע בהגעתם לארץ. אני מזכיר לציבור שהעלאת יהודי אתיופיה  איננה משימה של להעביר ציבור במרחק של ארבע או חמש שעות טיסה, זו משימה מתמשכת לאורך שנים של כל משרדי הממשלה באופן שבו אנחנו קולטים את העולים מאתיופיה וגם עולים ממקומות אחרים, ומשימת הקליטה היא משימה נמשכת והמשרדים בכל המקומות צריכים להמשיך לפעול ולקדם אותם.

הנקודה השלישית קשורה פחות לפורום הזה אבל אנחנו נמשיך לעסוק בה באופן קבוע – המאבק בקורונה, כפי שהתייעצנו אתמול וכפי שנמשיך בפורום קבינט הקורונה, חייב להימשך. המגמות הן אומנם מגמות טובות אבל המאבק הזה צריך להימשך. אני נמצא ביחד עם משרד הביטחון בלמעלה מ-130 רשויות, אנחנו מפוזרים בכל הארץ, אנחנו רואים את ההירתמות של הציבור, אנחנו רואים גם את הכמיהה להתקדמות במקומות האחרים ואני מאמין שבהינתן שאירועי התחלואה האלה ימשיכו לרדת, אפשר יהיה לבצע הקלות מבוקרות, הן בתחום העסקים שלא מקבלים והן בתחום הילדים, הגיל הרך, באופן שבו נוכל לעשות איזשהו מהלך מקדמי שיוכל לתת למשק עוד כוח להמשיך את הסגר החשוב הזה, שבסופו של דבר יוריד את מגמות התחלואה כלפי מטה. אני מקווה שנקבל את שיתוף הפעולה של הציבור ואת שיתוף הפעולה של כל המשרדים להמשיך את העניין הזה."

ב. הממשלה החליטה להעביר לאישור הכנסת את חוזה השלום "הסכמי אברהם לשלום: חוזה שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות".

ג. הממשלה החליטה  לאשר הבאתם לישראל  של עד 2,000 איש מבני קהילות גונדר ואדיס אבבה מטעמי איחוד משפחות. משרד האוצר יתקצב קליטתם של הנכנסים בהתאם לחלוקה תקציבית המוערכת  בתקציב כולל של כ- 379 מלש"ח.

ד. הממשלה החליטה להקים ועדת שרים לעניין תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון. 

ה. הממשלה מינתה, מכוח הסמכות לפי סעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה, את השרה אורית פרקש – הכהן לתפקיד שרת התיירות, בנוסף על תפקידה כשרה לנושאים אסטרטגיים. המינוי האמור יובא לאישור הכנסת.
כן החליטה הממשלה מכוח סמכותה לפי חוק יסוד: הממשלה, לצרף את חבר הכנסת יצחק כהן כשר נוסף לממשלה מיד לאחר המועד שבו תיכנס לתוקף התפטרותו מתפקידו כסגן שר במשרד  האוצר ולמנותו לתפקיד שר הבינוי והשיכון. עוד החליטה הממשלה למנות את השר יצחק כהן לשר נוסף במשרד האוצר, בנוסף על תפקידו כשר הבינוי והשיכון. השר כהן יהיה אחראי, בכפוף לשר האוצר, על תחומי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך.
צירוף שר לממשלה ושינוי בחלוקת התפקידים כאמור לעיל  יובאו לאישור הכנסת.