מר עמוס שפירא יו"ר ועדת "החינוך בראי החינוך המיוחד" הגיש היום (ג') לשר החינוך מר יואב קיש את מסקנות הביניים כפי שגובשו על ידי חברי הוועדה . שר החינוך הודיע כי בכוונתו לאמץ את מסקנות הביניים והנחה את מנכ"ל המשרד להקים צוות ייעודי בראשותו כדי להתחיל בהערכות ליישומם עם הגשת ההמלצות הסופיות, תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים המעורבים לעשייה החינוכית.
מסקנות הביניים משפיעות דרמטית על מערכת החינוך כולה. בין המסקנות: עדיפות ראשונה לגיל הרך, הכשרה מתמשכת של צוותי החינוך, הקטנת הכיתות לממוצע 19 תלמידים בכיתה, מעבר ל-5 ימי לימוד במערכת.
בוועדת שפירא חברים מירב השותפים לעשייה החינוכית מהמשרד ומחוצה לו כולל בין היתר משרדי ממשלה ,ארגוני מורים , הורים ועמותות מנהלים מהשטח ומהמטה , אגפי החינוך ושלטון מקומי, גורמי מקצוע ועוד , הרכב הוועדה מגדיל את הסיכוי לגיבוש ויישום המלצות באופן מיטבי.
הוועדה ממשיכה את עבודתה במטרה לבחון נושאים חשובים שטרם נבחנו במטרה להגיש המלצות סופיות כוללות
עיקרי מסקנות הביניים כפי שגובשו על ידי חברי הוועדה:
א. מיקוד אסטרטגי של משאבים בחינוך לגיל הרך- "היפוך הפירמידה"
ב. הגברת השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הכולל (הרגיל) על ידי:
✔️הכשרה רציפה של צוותי הוראה תוך הפקת לקחים מהעבר
✔️שיפור סביבת העבודה של המורה באמצעות הקטנה דרמטית של גודל הכיתות לכ19 תלמידים בממוצע
✔️הקטנת גודל הכיתות מבלי ליצור ביקוש נוסף למורים -משאב שנמצא במחסור גם בימים אלה
✔️קיצור שבוע הלמידה ל- 5 ימים ויישום פתרונות במקומות הנדרשים
ג. גמישות ניהולית בראיה מקומית
שר החינוך, יואב קיש: "אני מודה למר עמוס שפירא ולחברי ועדת "החינוך בראי החינוך המיוחד 2023", על דו"ח מסקנות הביניים המעמיק והיסודי אותו הגיש לי ומקבל אותן. הנחיתי את מנכ"ל המשרד להקים צוות ייעודי בראשותו כדי להתחיל בהערכות ליישום. המורכבות ההולכת וגוברת עקב העלייה המואצת של מספר התלמידים עם צרכים מיוחדים, לצד נתוני השילוב הבלתי מספקים של אותם ילדים במערכת החינוך המשולבת, מחייבת אותנו, במבט צופה פני עתיד, לשינויים פרדיגמטיים בתפיסת העבודה האסטרטגית של מערכת החינוך כולה. נראה שהוועדה השקיעה מחשבה מרובה מתוך מטרה להוביל את כלל המערכת לחינוך טוב יותר. האתגר ביישום יהיה כיצד ניתן במשאבים הקיימים של כוח האדם להוביל את מערכת החינוך כולה למודל שאכן יאפשר חינוך איכותי, יעיל ומשלב."
יו"ר הועדה, עמוס שפירא: אני מאמין בכל לב בזכותו של כל ילד למצות את יכולותיו, ככל שניתן, במסגרת החינוך הכולל(הרגיל) יחד עם חבריו בשכונת מגוריו כדי שיגדל להיות בוגר התורם לעצמו ולחברה. אני מודה לשר החינוך על התמיכה בוועדה ובמסקנות הביניים שלה. אני בטוח שחברי הוועדה ישאבו מכך עידוד רב. אני מודה לכל חברות וחברי הוועדה שהשקיעו מהידע והניסיון שלהם ,כל אחד בתחומו ועוד דרך ניכרת לפנינו. הבטחתי שקיפות ושותפות וכך אני נוהג ואמשיך לנהוג.
כזכור, שר החינוך, יואב קיש מינה את מר עמוס שפירא לעמוד בראש הוועדה לנושא החינוך המיוחד לאור החשיבות העצומה שהשר מייחס לסוגיית שירותי החינוך המיוחד ולנוכח האתגרים הנובעים מהגידול במספר הזכאים והזכאיות לשירותי חינוך מיוחד לצד התקציב הנדרש לנושא בגין גידול זה. נכון להיום, למעלה מ-300 אלף תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחד (כ-12% מכלל תלמידי מערכת החינוך).
באשר למסקנות הביניים שהוגשו לשר החינוך, ביתר פירוט:
מיקוד אסטרטגי של משאבים ותשומת לב ניהולית לגיל הרך
שיפור המענה בחינוך הכולל (הרגיל) בהשוואה למערכת החינוך המיוחד הנפרדת, הוא הכרחי כדי לצאת מהסחרור הקיים במערכת החינוך. זאת משימה לכל שכבות הגיל אבל בסדר הפוך מזה שהיה עד היום. בגלל מורכבות הנושא, מערכת החינוך לגיל הרך נדחקה עד היום במורד סדר העדיפויות. חובה להפוך את הפירמידה ולהציב בראש סדר העדיפויות את הגיל הרך!
במסקנותיה ציינה הועדה כי, השנים הראשונות הן קריטיות להתפתחותו התקינה של הילד בכל תחומי החיים: קוגניטיבי, רגשי, חברתי ומוטורי. לפיכך, השקעה אסטרטגית וממוקדת של משאבים בשכבת גיל זו תסייע למנוע קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים בהמשך החיים, וצפויה להקטין את הצורך במתן שירותי חנ"מ בבית הספר.
הכשרה ופתוח של צוותי החינוך כמהלך מתמשך במקום העבודה
הכשרת ופתוח צוותי החינוך יחד עם סביבת העבודה עלו כגורמים המשפיעים ביותר על יכולת המענה החינוכי של המורים והמורות לכלל התלמידים ובתוכם לאלה עם צרכים מיוחדים. הועדה המליצה לשר לבחון אימוץ של ההכשרה עובדי הוראה וטיפוח ההון האנושי כמהלך מתמשך ורציף במקום העבודהOn the job training -. בהמלצותיה ציינה הועדה כי הנושא משמעותי ביותר ליכולת הצוותים לתת מענה חינוכי ראוי לכלל התלמידים ובתוכם לאלה עם צרכים מיוחדים. תת וועדה מיוחדת לנושא הזה שוקדת בימים בתקופה הקרובה על הפקת לקחים מתהליכי ההכשרה ופתוח צוותי החינוך עד כה מתוך מטרה לגבש תהליך מיטבי .
השבחת סביבת ההוראה של המורים-תנאי הכרחי להצלחת המהלך כולו
הועדה סבורה שהקטנה מהותית של מספר התלמידים הממוצע לכיתה, עד כדי 19 תלמידים בממוצע לכיתה , בין היתר באמצעות צמצום מספר שעות הלימוד בכיתה ומעבר לחמישה ימים מבלי להגדיל את הבקוש למורים הוא מהלך אפשרי. בהמלצותיה ציינה הועדה כי, לגודל הכיתות והגנים השפעה מכרעת על יכולת המורים לתת מענה חינוכי לכלל התלמידים ובמיוחד לאלה עם צרכים מיוחדים.
מספר הילדים הממוצע בכיתות הלימוד ובגנים מהווה לא רק מכשול ליכולת של מורי בתי הספר ומורות הגיל הרך להתמודד עם האתגר, אלא מהווה סיבה מרכזית בנטישת המערכת על ידן.
מספר התלמידים הממוצע לכיתה בישראל גדול ממוצע התלמידים בכיתה ברב המוחלט של מדינות הOECD , כך גם כמות השעות המוקצות לכל כיתה . הוועדה בחנה והגיעה למסקנה שניתן לבצע הקטנה דרמטית של כמות התלמידים הממוצעת לכיתה , על ידי הפחתה מסוימת של כמות השעות לכיתה (ללא שנוי בהיקף המשרה של המורים ובכך ,בין היתר , לבצע את מהלך הקטנת הכיתות מבלי להגדיל את הביקוש למורים נוספים.
הרחבת הגמישות הניהולית למנהלי בתי הספר
הועדה המליצה לשר לבחון את הגדלת הגמישות הניהולית הניתנת למנהלי בתי הספר. הועדה ציינה בהמלצותיה את חשיבותו של מרחב הגמישות שיש למנהל לצורך התאמת המענים הניתנים לתלמידים לצרכים הפרטניים שלהם. נושא זה יידון בהרחבה בהמשך עבודת הוועדה בכל הקשור לתהליכי האפיון והזכאות.
בחינת תהליך האיפיון והזכאות
נושא זה עדיין לא נדון בוועדה. יש צורך לבחון את הנושא החשוב הזה שמשפיע על כל המעורבים -תלמידים, הורים, פסיכולוגים, מנהלי בתי ספר, שלטון מקומי ועוד. בצדק סברו חברי הוועדה שיש להתייחס קודם לשיפור היכולת של מערכת החינוך הכוללת/הרגילה ורק בשלב הבא לשנות בהתאם את מנגנון הזכאות. שום מנגנון בירוקרטי לא יכול לבא במקום שפור המענה והיכולות של המערכת. זה לא הצליח בעבר ולא יצליח גם בעתיד. בימים הקרובים הוועדה תתחיל לעסוק גם בנושא הזה.
השאר תגובה