עתירה לבג”ץ: לאפשר רכבי מזון ניידים (בתנאים) בעיר תל אביב – יפו

הישג ראשון לעותרת חברת נגד הזרם אשר עתרה לבג”ץ באמצעות עו”ד נבון קצב ממשרד עורכי הדין נבון נגד ראש העיר תל אביב – יפו מר רון חולדאי והעירייה

חברת נגד הזרם , המפעילה את המסעדה היוקרתית “האיטלקייה בתחנה” במתחם התחנה בנווה צדק בתל אביב – יפו, עתרה לבית המשפט הגבוה לצדק בירושלים, על רקע פגיעה שלא כדין שמבצעים לטענתה ראש העיר תל אביב – יפו ומועצת העיריה בעניין חוק יסוד: חופש העיסוק, באשר אלה מונעים ממנה באמצעות חוק עזר ומדיניות שלא כדין לקבל רישיון עסק לשם הפעלת רכבי מזון ניידים ובתנאים ברחבי העיר תל אביב – יפו.   

כבוד שופט בית המשפט העליון ג’ובראן, אשר העתירה הובאה לפניו כדן יחיד, החליט כי העתירה תובא לדיון בפני הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בירושלים. כאשר בהחלטה זו נענה כבוד השופט לבקשת העותרת, אשר בקשה להעביר את העתירה לדיון בפני הרכב, ולא שעה לבקשת המשיבים לסלקה על הסף, או להעבירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב – יפו.

מטבח מאובזר בפנים הרכב

העותרת תוקפת בעתירתה לבג”ץ את החוקיות, החוקתיות, המידתיות והסבירות של חוק העזר לתל אביב יפו  (רוכלות) תשס”א 2001 וכן את מדיניות ראש העיר והעיריה לגביו, שעה שאלה אוסרים לטענתה כבר מראש ובאופן כוללני וגורף, כל בקשה חדשה לשם קבלת רישיון עסק לרכבי מזון ניידים ברחבי העיר תל אביב – יפו, כפי שהעותרת מבקשת לקבל בתנאים, על מנת למכור פיצות ו/או המבורגרים בעיר וזאת באמצעות רכבים מאובזרים וחדישים ביותר מחו”ל הפועלים כך כבר שנים רבות ובמדינות ובערים רבים ומרכזיים ברחבי העולם כגון: לונדון, ניו יורק, לוס אנג’לס ועוד.

העותרת מפנה בעתירתה להחלטה אשר נתנה לה בבקשה שהגישה למחלקת רישוי העסקים בעיר, בה נכתב לסיכום, ע”י ראש ראשות העסקים בעיר מר אלחנן משי ת”א כך: “לסיכום: רוכלות חדשה בתל אביב – יפו אסורה הן מתוקף החוק, והן מתוקף מדיניות הנמשכת מזה שנים רבות” העותרת מפנה גם לדף ההנחיות המיוחדות שהוציאה רשות הרישוי לעסקים, שגם מהן ניתן לטענת העותרת להיווכח כי המשיבים בוחרים בדרך הקלה ואוסרים כבר מראש על קבלת רישיון עסק לרוכלות ניידת חדשה בעיר, זאת ללא כל אבחנה בין סוגי הרוכלות ובכל רחבי העיר ולמעט פארק גני יהושע,  כאשר מדובר לטענת העותרת באיסור שלא כדין ולא כצדק. איסור גורף, מקיף וכללי, זאת מבלי שיוצבו תחילה למבקשי רישיון העסק ובהם גם העותרת  תנאים מוקדמים, סבירים ומידתיים, שיהיה עליהם לעמוד בהם כתנאי לקבלת הרישיון, ומבלי שיופעל כל שיקול דעת בעניין הבקשה.

העותרת טוענת בעתירתה כי היא מכירה כמובן בזכותם של המשיבים לחוקק חוק עזר, וכן להתוות מדיניות לנושא מתן רישיון עסק לרוכלות מזון ניידת, ואולם, לטענתה אלה חייבים להיות חוקיים, חוקתיים, סבירים, מידתיים, ולתכלית ראויה, ולאחר שהופעל שיקול דעת לגבי כל בקשה שמוגשת לקבלת רישיון עסק כזה, ולאחר שנבחנו על ידם כל החלופות המידתיות האפשריות לשם הגשמת הדין, והכל בכפוף כמובן לחוק יסוד : חופש העיסוק.

עוד מוסיפה וטוענת העותרת בעתירתה, כי אחד מעקרונות הדמוקרטיה הינו כאמור שמירת עקרון השוויון ומניעת הפליה, והרי ניתן לראות כי המשיבים נוהגים בנוסף גם בהפליה, וזאת כאמור שעה שבו בזמן שהם אוסרים מראש על מתן אפשרות לקיומה של רוכלות מזון ניידת מרכב בעיר ואולם, באותה הנשימה הם כן מתירים לרכבי גלידה להמשיך ולהסתובב ברחבי העיר ולמכור ממרכולתם, עובדה אשר כשלעצמה גם מוכיחה אלף מונים כי הדבר כן אפשרי ובר ביצוע כפי שטוענת העותרת בעתירתה.

מתוך העתירה :

העותרת תטען כי לאור כל האמור לעיל, חוק העזר אינו חוקי ואינו חוקתי, ואינו ממלא אחר פסקת ההגבלה בסעיף 4 בחוק היסוד: חופש העיסוק, ולכן בנסיבות אלה, נדרש ביטולו של חוק העזר של המשיבים וכן ביטולה של מדיניות המשיבים לגביו. ולחילופין, וככל שבית משפט נכבד זה סבור כי אין מקום לפסול את חוק העזר בכללותו, הסעד הראוי והחוקתי הרלוונטי צריך לשלב בין “העברת עיפרון כחול” על מנת לבודד את הוראות החוק שאינן חוקתיות ובהן הוראת סעיף 2 (ג) לחוק העזר והתוספת לחוק העזר, ו-“קריאה לתוך ההסדר  (Reading in)  או “שחזור הטקסט”    (Reconstruction) על מנת שחוק העזר ימלא אחר אמת מידה חוקית וחוקתית. העותרת תטען כי על המשיבים לאמץ כאמור אמצעים אחרים מידתיים וסבירים ולתקן את חוק העזר ואת המדיניות שלהם לגביו ולפעול לשם הגשמת תכלית החקיקה הראשית באמצעות חוק עזר ומדיניות שונים מידתיים וסבירים ולא קיצונים, גורפים וכוללניים כפי שנוהגים כיום.”

עו”ד נבון קצב מסכם :

“העותרת אינה משלימה ואינה יכולה להשלים, עם פגיעה שלא כדין ושלא כצדק בזכות החוקתית שלה לחופש עיסוק במדינה, זכות אשר גם עוגנה בחוק יסוד: חופש העיסוק. העותרת סבורה כי ניתן להגשים את התכלית והמטרה של חוק רישוי עסקים באמצעות חוק עזר ומדיניות חלופיים, שיהיו חוקיים וחוקתיים, סבירים ומידתיים, ואשר יאזנו כדין וכצדק  בין זכות היסוד החוקתית שלה לחופש עיסוק, לבין זכות המשיבים לחוקק חוק עזר ולקבוע מדיניות פיקוח והגבלה על עיסוק ברוכלות מזון ניידת מרכב, ואולם וודאי שלא למנוע מראש ובאופן גורף ומוחלט כל בקשת רישיון חדשה כזו תוך הנצחת הפליה. העותרת סבורה כי טענתה מקבלת משנה תוקף בפרט כאשר מדובר בדבר המוכר ומקובל בערים רבות ומרכזיות בעולם כפי שהוסבר בעתירה, וכאשר עסקינן דווקא בעיר תל אביב – יפו שהינה לכל הדעות עיר מרכזית, תוססת, רחבת ידיים, מהמפותחות, המתקדמות והחדשניות ביותר בעולם, שנבחרה גם לעיר המתקדמת ביותר בעולם במסגרת תחרות שערך מגזין וול סטריט ג’ורנל, כאשר למקום השלישי הגיעה העיר ניו – יורק.”

 ( בג”ץ 2370/13 ) 

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.