אושר תקציב עיריית תל אביב-יפו לשנת 2021

אושר תקציב עיריית תל אביב-יפו לשנת 2021

התקציב העירוני הכולל עומד על 6.6 מיליארד ₪  

כמעט 50% מתקציב העירייה הרגיל מיועד לתחומי חינוך, רווחה וקהילה

בתכנון לשנת 2021: סיוע לאוכלוסיות שנפגעו ממשבר הקורונה: משפחות נזקקות, קשישים, בעלי עסקים, אוכלוסיות מוחלשות, אמנים ויוצרים * טיפוח וקידום העסקים המקומיים * הוזלת עלות הקיום לתושבים * טיפוח המרחב הציבורי שחשיבותו מועצמת בתקופת הקורונה * חיזוק שכונות דרום העיר * קידום תחבורה ציבורית, שיתופית ואלטרנטיבית כחלופה לרכב פרטי * הקמת 15 בתי ספר חדשים ברחבי העיר  * העלאת רמת הניקיון 

מועצת העירייה אישרה השבוע (ב’) את הצעת התקציב של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2021. הצעת התקציב הרגיל מסתכמת לסך של 5.510 מיליארד ₪ (גידול של 20 מיליון בהשוואה לתקציב 2020), באמצעותם תמשיך העירייה להעצים את השירותים הניתנים לתושבי העיר בצל משבר הקורונה בכל תחומי החיים, בדגש על תחומי החינוך, הרווחה, הקהילה ואיכות החיים והסביבה. הצעת תקציב הפיתוח לשנת 2021, המסתכמת ב- 1.15 מיליארד ₪ (לעומת תקציב של כ-1.54 מיליארד ב-2020), נגזרת מתכנית חמש שנתית מעודכנת הכוללת פיתוח תשתיות, הקמת מבני ציבור, תרבות, חינוך וספורט.

תכנית העבודה לשנת 2021 נבנתה בצל משבר הקורונה תוך ריסון תקציבי ואחריות ציבורית, ומתייחסת  לאתגרי העיר והעירייה בפרויקטים נקודתיים ורב שנתיים, תוך ראייה גמישה המאפשרת שינויים בהתאם להתפתחויות והשלכות הקורונה וההנחיות.

ביסוס מצבה הכלכלי של העירייה מאפשר לעירייה להרחיב את השירותים הניתנים לתושבי העיר ולהעלות את איכותם, בייחוד בתקופה מורכבת זו. ניהול תקין ומוקפד לאורך שנים ארוכות היא המפתח ליכולתה לשל העירייה השקיע משאבים רבים יותר על מנת להעניק לתושבי העיר- עם דגש מיוחד על יפו והדרום- מערכת חינוך איכותית יותר, שירותי רווחה מתקדמים ומקיפים, היצע תרבותי עשיר ומגוון כיאה למטרופולין ושיפור משמעותי באיכות החיים ואיכות הסביבה שהופכת נקיה וירוקה יותר.

  • תקציב מינהל החינוך- 1.38 מיליארד ₪ (גידול של כ-25 מיליון ₪)
  • תקציב מינהל שירותים חברתיים- 675 מיליון ₪ (גידול של כ-30 מיליון ₪)
  • תקציב מינהל קהילה- כ-386 מיליון ₪ (גידול של כ-2.5 מיליון ₪)
  • תקציב חטיבת התפעול, איכות החיים והסביבה- 1.15 מיליארד ₪ (גידול של כ-22.5 מיליון ₪)

מה מצפה לנו בתכנית העבודה העירונית לשנת 2021 בצל משבר הקורונה?

מינהל השירותים החברתייםבזמן משבר הקורונה פועל המינהל במתן מענה לשלל אוכלוסיות נזקקות; למעלה מרבע מיליון ארוחות חולקו לאזרחים ותיקים, 22 אלף חבילות מזון חולקו למשפחות, מעל 100,000 שיחות טלפון לקשישים.

כחלק מההתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה והרצון להקל על התושבים תקדם העירייה תכניות במספר תחומים עיקריים:

  • סיוע לאזרחים ותיקים
  • סיוע במיצוי זכויות בדגש על קצבאות, דיור ודיני עבודה
  • משפחות נזקקות- בחינת היכולת לעזרה מעבר למענים הקיימים כיום
  • חוסן חברתי- הגברת האחדות החברתית באמצעות התנדבות תושבים, מנהיגות ובעלי עסקים
  • משפחות ואנשים בעלי צרכים מיוחדים
  • שילוב בתעסוקה- מסלולים מותאמים, התמקדות בצעירים ובגילאי 45+, שיתוף פעולה עם שירות התעסוקה, תכנית אמצע הדרך לגילי 45+, הפעלת מרכז למיצוי זכויות
  • אלימות- מניעה, טיפול ופיתוח שירותים בתחום- המשך הפעלת מרכז אור-נור לאלימות במשפחה, טיפול בנשים חסרות מעמד, פתיחת דירה לגברים מורחקים, טיפול בילדים, מנהיגות קהילתית, הסברה
  • טיפול בסוגיית דרי רחוב, זנות ושימוש בסמים- פתרונות ארוכי טווח לדרות רחוב, יישום תכנית “דיור תחילה”
  • המשך מתן מענה לאוכלוסיית חסרי המעמד והקהילה הזרה ולשיפור מצב תושבי השכונות

חינוך- מטרות עירוניות בצל הקורונה-

  • למידה משולבת מיטבית המשלבת בין למידה מרחוק למידה בכתה
  • הצטיידות מיטבית של בתי הספר במחשבים ורשת אלחוטית
  • מרכז שירות פעיל נותן מענה מותאם למגוון צרכים של הורים בעיר
  • בתי ספר כעוגן שכונתי בחירום ובשגרה לאורך כל היום
  • הידוק החיבור של גילי לידה עד 3 לחינוך

בניה חדשה של 15 בתי ספר חדשים ברחבי העיר וכ-50 כתות גן כמענה לגידול המבורך במספר המשפחות הצעירות והילדים-

  • 6 בתי ספר יסודיים חדשים (אלונים, צמרות איילון, אג’יאל, הנרייטה סאלד, נווה צדק, כיכר המדינה)
  • 5 בתי ספר על יסודיים (צמרות איילון תיכון, סמינר הקיבוצים, יצחק שמיר בתל ברוך צפון, גלבוע- על יסודי בכפר שלם)
  • 4 בתי ספר חינוך מיוחד ( מצדה חדש, גיל חדש, נווה צדק חדש, יחדיו חדש)
  • הקמת 28 אולמות ספורט, אודיטוריומים ואולמות רב תכליתיים וכן בינוי אגפים ותוספת כתות

מינהל קהילה- השמת מגוון קהילות בפוקוס עירוני:

  • הגיל השלישי- פעילויות להפגת הבדידות, טיולים של מועדון הגמלאים, מועדוני זמר, גינות הזהב ועוד
  • משפחות צעירות- פיתוח שירותים ותכנים בדגש על סדנאות סלתא, הכשרות לרכזות הגיל הרך, סל שירותים מותאם קורונה, סרטוני הדרכה להורים, קפסולות פעילות במרחב הציבורי לגיל הרך, ערכות משחק לבניינים ולבידוד
  • צעירים- פיתוח שירותים מותאמים לצעירים, אירועים ביוזמת צעירים, יצירת קבוצות קהילתיות
  • בני נוער- התנדבות בחלוקת מזון, קורסי הדרכה לנוער, הכשרות בנושא התנהגויות סיכוניות, ביקורים פרטניים
  • משפחות מיוחדות- פעילויות קיץ מיוחדות ומשולבות, שילוב ילדים בחוגים, אירועי היום הבין-לאומי לשוויון זכויות
  • עולים חדשים- מיפוי הצרכים של אוכלוסיות העולים, מפגשים והרצאות, קיום סיורים וסדנאות בשפות שונות
  • הקהילה הגאה- קורס מנהיגות, כנס להט”ב זהב, אירועי הגאווה, יום הנראות הטרנסית, חתונה גאה ועוד

סיוע לתרבות, אמנות ויוצרים בזמן משבר-

  • תמיכה בגופי תרבות, ספוט בסלון הכולל כ-120 מוזיקאים ב-3 פסטיבלים, אוהבים אמנות עושים אמנות, 6 מרכזי עבודה עבור 150 יוצרים, 50 פרויקטים של אמנים עצמאיים, קול קורא לאמנים להופעות ברשת, הרצאות וסדנאות
  • קרנות סיוע לאמנים ותמיכה באמנים עצמאיים

סיוע לעסקים- חיזוק יחסי האמון בין העירייה- תושבים- עסקים למינוף הכלכלה המקומית והעסקים המקומיים

  • המשך מתן הנחות לעסקים בהתאם לקריטריונים שקבעה המדינה, אכיפה “נושמת”, זיהוי עסקים שנמצאים בסיכון והכוונתם, תשלום מלא לספקי עירייה, פטור מתשלום אגרות עירוניות, מערכת מקוונת לקבלת תו סגול
  • סיוע למסעדות, ברים ובתי קפה באמצעות התרחבות למרחב הציבורי, כולל חניות והצבת כסאות ושמשיות לקהל
  • קשר עם ראשי ארגונים וקבוצות המייצגות את העשייה הכלכלית
  • קידום מיזם דיגיתל לעסקים וקידום ופיתוח מתחמים מסחריים
  • חיבור העסקים לקהילה- קליטה והכשרה של מנהלות קשרי קהילה לעסקים

הוזלת עלות הקיום לתושב בדגש על המרחב הציבורי:

  • קידום דיור בר השגה- דיור שיתופי, חלופות מגורים לאוכלוסייה מבוגרת, תמהיל ליחידות דיור קטנות.
  • השכרת מתקני חוף מוזלים בכל חופי העיר, פיקוח על מחירי המוצרים וחלוקת צעצועים לילדים ולטף וספריות חוף.
  • מאות פעילויות פנאי ותרבות- מקוונות וכן  פעילויות קפסולות חינם במרחב הציבורי ובחצרות בניינים
  • דיגיתל ודיגיטף- הוזלת יוקר המחיה באמצעות הטבות בעסקים מקומיים, השקת אפליקציית הטבות ואירועים ייעודית, תגבור פעילויות דיגיטף במרכזים הקהילתיים ובמרחב הציבורי, סיוע למוסדות התרבות לאחר חזרתם לפעילות, הגברת השימושים בדרום העיר וביפו, התמקדות בקהילת הוותיקים ופעילויות מותאמות ברחבי העיר.
  • הנגשת נכסי עירייה ליזמות וחדשנות ולפעילות לציבור הרחב- חללי עבודה ולימוד, מרחבי עבודה, הרציף בנווה שאנן ליזמות, מחרשות לצעירים ללימוד לקראת בחינות, הקצאת מקלטים לשימוש רב תכליתי לאמנים, הפעלת בתי צעירים חדשים, הפיכת בתי העירייה למרכז קהילתי ופעילות חינמית לציבור.

יפו- פיתוח יפו כמרחב ייחודי רב תרבותי, המאפשר איכות חיים מיטבית בכל תחומי החיים (קהילה, רווחה, חינוך, תשתיות, תיירות ועסקים), צמצום פערים תוך חיזוק ובניית קהילה ומנהיגות משפיעה ודומיננטית ומתן מענה וייצוג לכל קהילה

  • טיפול בנושאי סדר ציבורי והגברת הביטחון האישי- הגברת פעילות ותיאום עם כלל גופי האכיפה והמשטרה, הרחבת תכניות לילדים ונוער בסיכון, הגברת פעילות “אכפת בלילה”
  • חיזוק הדו קיום והקהילתיות ביפו- הקמת מרכז נשים ערבי-יהודי, ציון לחגים לכל הדתות, פעילות דו לשונית ביפו
  • בניית תהליכי אמון לשיפור הדיאלוג והתודעה והשיח עם התושבים- רישות קהילתי והקמת מערך של מאות נציגי בניינים וקהילות, עידוד יזמות ופעילות חברתית, מערכת הסברה ודברור שוטף לקהילה להגברת האמון והשקיפות.
  • הרחבת המענה והטיפול בילדים ונוער- תכניות ייחודיות לבני נוער במרחב הציבורי ובאזורים אשר לא קודמו בעבר, הקמת אקדמיה לכדורגל, פרויקט שירות עירוני לנוער לאחר סיום הלימודים, מנגנון השמה, הכשרה ותעסוקה לצעירים
  • עידוד תיירות פנים, תמיכה וליווי עסקים- סיוע וקידום העסקים המקומיים ביפו, שיפוץ נמל יפו ושילוב מרכיבי קהילה במתחם תוך עידוד יזמים צעירים ומקומיים, חיבור מתחמי התיירות השונים.
  • ייזום ופיתוח תשתיות ומבני ציבור- שדרוג מתחמי רחובות, תכנית אב לתשתיות ופיתוח עג’מי ורחוב קדם, קידום בית צ’רנר כקאנטרי הקהילתי הראשון ביפו, שיפוץ והרחבת מרכז נוער לב יפו, קידום מרכז תרבות בית הבאר.
  • התחדשות עירונית ודיור בר השגה- קידום תכנון למתחמי הפרדסים ושם הגדולים, העצמת תושבים בתהליכי התחדשות עירונית, השלמת פרויקטים לדיור בר השגה ודיור ציבורי ביפו (מיכאלאנג’לו, ארליך, הבית הירוק ושם הגדולים)

תחבורה- ביטול התלות ברכב הפרטי והיפוך הפירמידה- הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות:

  • עיר האופניים- עד 2025 תורחב רשת השבילים ל-310 ק”מ במטרה להכפיל את שיעור הנסיעות באופניים וכלים זעירים. בנוסף יתווספו מתקני עגינה, תבוצע אכיפת נסיעת אופניים שלא כחוק לצד פעילות הסברה
  • הולכי רגל- צמצום זמן המתנה בצמתים, פיתוח 17 מקטעי רחובות כרחובות מנוהלי תנועה להולכי רגל בלבד, הרחבה ופינוי מדרכות מכלי רכב.
  • תחבורה ציבורית- הוספת נתיבי תחבורה ציבורית (חשמונאים, תל גיבורים, יצחק שדה, שאול המלך, קק”ל) ואכיפה, מתן מענה לנסיעה וחניה במקטעים בין הנת”צים, תכנית לשיפור תשתית סביבת התחנה בתחנות ראשיות.
  • תחבורה שיתופית- הוספת 100 רכבים חשמליים לאוטותל
  • מרחבי תחבורה משולבים- דוגמת מרחב השלום העתיד לכלול תחבורה ציבורית, הולכי רגל ושבילי אופניים.
  • שירות ותדירות נסיעות באוטובוסים- תוספת תשומות של אוטובוסים בעיר לאור עבודות הרק”ל
  • הרכבת הקלה- ליווי העבודות, הסטות תחבורה ציבורית והסדרי תנועה מותאמים, הסברה ויידוע תושבים
  • רכב פרטי- גיבוש מדיניות חניה עירונית,  הקמת מרכזי תחבורה רובעית (מת”ר רדינג), מענה תחבורתי למסחר ברחוב.

פיתוח העיר ושיפור תשתיות

  • המשך קידום תכניות לדיור בר השגה בקרקע עירונית ופרטית- כ-5,000 יחידות דיור (שוק עלייה, צפון מערב העיר, פרויקטים לאורך המע”ר, יד אליהו, שכונת שפירא, מיכאלאנג’לו, מבואות יפו)
  • פיתוח שכונות חדשות- שדב דב, מכבי יפו, נס לגויים, תע”ש השלום, חבר הלאומים- סה”כ כ-34 אלף יחידות דיור
  • צפון מערב העיר- השלמת תכניות מפורטות, תחילת תכנון פיתוח ציבורי
  • הסדרת שכונות קיימים- הסדרת בעלויות בשכונות התקווה, עזרא, שפירא וקריית שלום וטיפול בבנייה לא מוסדרת.
  • הקמת בניין העירייה החדש בסומייל
  • כיכר רבין- פיתוח כיכר ציבורית חדשה
  • פרויקט שידרת הקריה
  • תחנה מרכזית- הערכות לפיתוח
  • שוק עלייה- אכלוס פרויקט המגורים כולל דיור בר השגה ולצידו קאנטרי עירוני
  • עדכון תכנית המתאר לעיר תא/5000- במטרה לשמר אותה ככלי עבודה תכנוני מוביל, עדכני, חדשני ורלוונטי למימוש החזון והמטרות העירוניות באופן ברור ושקוף.
  • הסבת צירי תנועה לרחובות עירוניים- הפיכת רחובות העיר ממרחב מוטה כלי רכב למרחבים מוטי הליכה
  • תכנון לאורך צירי הרק”ל- חזון לרחובות המתחדשים לאורך קווי הרק”ל, טיפול במרחב הציבורי.
  • שיפוץ וחידוש נמל יפו- האנגרים 2,3 ופיתוח מרחב ציבורי
  • פיתוח והסדרה של שוק הכרמל
  • ציר הים- המשך שדרוג טיילת להט ופיתוח שטח הדולפינריום, ניהול רצועת החוף על ידי חברה עירונית אחת

פיתוח המרחב הציבורי ואיכות חיים וסביבה

  • קידום פעולות עירוניות לעידוד קיימות ולשיפור איכות החיים והסביבה במרחב הציבורי- הרחבת המחזור והפרדת הפסולת, הערכות לשינויי אקלים, מדיניות מזון בריא, שיפור איכות האוויר (תכנית עיר אוויר נקי), תו ירוק לעסקים וקניונים, חקלאות עירונית וטבע בעיר, מניעת זיהומים ומטרדים סביבתיים מעסקים, שכונות מקיימות, התייעלות אנרגטית, תכנון וחדשנות סביבתית.
  • תוספת ואחזקה שוטפת של ריהוט רחוב, מתקני משחק, כושר והצללות
  • מרחבים מארחים- הסבת 11 מקטעי רחובות נוספים למנוהלי תנועה
  • שיפור נגישות לאנשים עם מוגבלויות- חופים, גינות, מבני חינוך, מבני רווחה
  • הרחבת שטח המדרכה לטובת בעלי העסקים ויצירת תנועת הולכי רגל חדשה ומוגברת, בהתאם להנחיות הבריאות
  • שדרוג רמת הניקיון במרחב הציבורי- אכיפה, תגבור והסברה- דגש על שכונות נווה שאנן, פלורנטין, הצפון הישן ויפו
  • שימור וטיפוח אתרי טבע בעיר והנגשתם לציבור באמצעות פעילויות קהילתיות
  • טיפוח החופים- מקלחות חוף לתינוקות בכל החופים, שיפוץ השירותים הציבוריים בחופים
  • שדרוג מערך השירותים הציבוריים ברחבי העיר.

שכונות הדרום

  • מרכז קהילתי הגר”א והקמת קאנטרי עירוני בשוק עלייה, מרכזי הצעירים קשת ורדיאל 7, גינה קהילתית בנווה שאנן
  • חלוקת מלגות שכירות לסטודנטים בדרום ומזרח העיר
  • חיזוק קהילתיות באמצעות אמנות- פסטיבל מנורת לילה, אירוע רוח מזרחית ופרויקטים בשיתוף התושבים.
  • עשרות תכניות חברתיות קהילתיות, תכנית “שכונה כעיר”
  • נוכחות ובולטות 24/7 של סיירת סל”ע – שמירת הסדר הציבורי, צמצום מטרדים ואכיפה מוגברת, פעילות סיור רגלי
  • שכונת התקווה, עזרא והארגזים- המשך קידום תכניות הפרצלציה והסדרת הבעלויות
  • גיבוש ויישום מדיניות רב מגזרית להתמודדות עם תופעת דרות הרחוב והשלכותיה.
  • תכנון להתחדשות עירונית בנווה שאנן ומתחם התחנה המרכזית הישנה.
Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.