ראש עיריית תל-אביב מר רון חולדאי מוביל בימים אלה, גם את הריסת מגרש המכביה באזור שפך הירקון שליד נמל ת"א. הדשא כבר הוצא ועבודות העירייה להכשרתו כגן משחקים בעיצומן. אחרי הריסת אולם הכדורסל המיתולוגי באוסישקין הפעם זה אצטדיון המכביה ההיסטורי שהופך לנחלת העבר.

מתוך אתר ויקיפדיה:

אצטדיון המכביה היה אצטדיון הספורט הראשון שנבנה בישראל. הוא שכן בשטח מגרשי התערוכה הישנים בתל אביב, סמוך לשפך הירקון בגדה הדרומית של הנחל.

האצטדיון נבנה לקראת משחקי המכביה הראשונה שנערכו במרץ 1932 עלות ההקמה הייתה 3,000לירות (15,000 דולר) סכום עתק באותם הימים. האצטדיון תוכנן על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, על שטח חולי שמסרה ממשלת המנדט (ויועד כבר בתוכנית גדס לשמש למתקני ספורט). בניית האצטדיון החלה באיחור רב, ולכן הוא נבנה בחופזה, בתוך עשרה ימים. בנייתו הסתיימה ביום פתיחת התחרויות,28 במרץ 1932.

האצטדיון הכיל כ-5,000 מקומות ישיבה (בטריבונות עץ) וכ-15,000 מקומות עמידה. לקראת פתיחת משחקי המכביה נסלל המשך רחוב בן יהודה שקישר בין השטח הבנוי של תל אביב לאצטדיון. סמוך לאצטדיון נבנו מתקני ספורט נוספים. לקראת המכביה השנייה, שנערכה בשנת 1935 הורחב האצטדיון, נבנו מתקני שירות, והוגדל מספר מקומות הישיבה. לאחר תום משחקי המכביה שימש האצטדיון כמגרשה הביתי של קבוצת מכבי תל אביב עד שעברה לאצטדיון בלומפילד ביפו בשנת 1968.

לקראת פתיחת משחקי המכביה השלישית ב- 1950, הוחלט שלא להמשיך ולשחק באצטדיון הקטן אלא לבנות אצטדיון חדיש (לתקופתו) וגדול ברמת גן, שיוכל להכיל עשרות אלפי צופים. משחקי המכביה השלישית התקיימו באצטדיון רמת גן.

אצטדיון המכביה המשיך לשמש כמגרש למחלקת הנוער של מכבי תל אביב עד שנבנה למחלקת הנוער מגרש האימונים בקרית שלום. האצטדיון נהרס באפריל 2012, כחלק מתוכניות הפיתוח של עיריית תל אביב-יפו לקו החוף, נמל תל אביב, מתחם הירידים הישן וגדות הירקון.

לטענת העירייה מגרש המכביה לא עומד בתקנים הדרושים עקב תחזוקה בלתי ראויה ולא נעשה בו כל שימוש. לדבריה בהתאם להסדר החתום בפסק דין משפטי, החליטה אגודת מכבי ת"א לפנות את המגרש, לאחר שסירבה להצעת העירייה להמשיך ולשחק במקום בתנאי שייערכו שיפוצים במגרש. עוד נמסר כי עיריית ת"א מכשירה את המגרש לגינה בה ישולבו מתקני משחקים כחלק משיפוץ אזור שפך הירקון שהחל לפני שמונה חודשים.

נראה כי סמל ספורט מיתולוגי נוסף בתל אביב מגיע אל קיצו ואין ספק כי יש להביע על כך צער רב.