נגמר לנו הזמן / מאת פעילי שכונת קריית-שלום

אנו הפעילים החברתיים בתוך השכונות, העובדים בכל רגע פנוי לקידום הקהילות שלנו, למדנו תוך כדי המאבקים שלנו בשנתיים האחרונות איך לדבר עם כל מי שליבו למען ביתנו, לא משנה אם דעתו שונה משלנו, כל עוד ליבו איתנו בדרום. בהפגנות של השנתיים האחרונות למדנו שלפעמים אלו שאתה צועק עליהם בצד השני של הכביש יכולים להיות אלו שצועדים איתך באותו צד של הכביש במאבק אחר. בסופו של יום, הפעילים בדרום העיר חולקים יותר מן המשותף מאשר מהמנוגד.

רוב הפעילות החברתית בשכונות שלנו היא מאבק בלתי פוסק בגורמי עירייה ומדינה כדי לקדם את המטרות שלנו בקהילה. מטרות קידום החינוך והרווחה בשכונות נפרטות למו"מ אינסופי מול פקידים רבים מספור בעיריית תל אביב. ואל מול המצב כרגע בהתנהלותם של הפעילים הפוליטיים בשכונות הדרום, אנחנו חוששים שההתנהלות מול פקידי העירייה האלו לא תוקל גם בארבע השנים הבאות.

נראה כי אי היכולת להגיע להחלטה על הקמת רשימה שמייצגת את שכונות הדרום נובעת מההבנה שהשכונות הן כוח אלקטורלי מרשים לראשות העירייה ולמועצת העיר. ההבנה הזו גורמת לחיפוש שם של מועמד שייצג נאמנה את מטרות השכונות. חיפוש המועמד הוא עיקר המאמץ והוא נכשל שוב ושוב בגלל שבכל פעם שמוצאים אדם שמייצג חלק מהשכונות הוא נפסל בגלל שהוא ימני מדי או שמאלי מדי. מהצד שלנו, ההתנהלות הזו נראית כמו ירייה לעצמנו ברגל. הרבה מאוד אגו ומרדף אחר כוח מורגש באוויר ואי היכולת של הצדדים להגיע להסכמה על מה חשוב, נראית כאילו כל הצדדים החליטו כבר מראש להפסיד את הבחירות האלו.

בסופו של דבר אנחנו מגיעים לבעיית המסתננים / שוהים בלתי חוקיים. הבעיה הזו מעוורת את כל המעורבים – יותר מדי פחד אמיתי, יותר מדי חוסר אונים  ויותר מדי כעס הם שגורמים לכל מי שנוגע בסוגיה הזו לפספס את הסיכוי לכוח עבור השכונות. הבעיה הגרעינית הזו ממלאת את כל המסך של כל מי שעומד מולה. בבחירות האלו יש סיכוי לכוח אמיתי עבור תושבי השכונות ובגלל שהמעורבים מתעסקים רק בבעיית המסתננים אף אחד לא מנסה להשיג את הכוח האמיתי שנדרש כדי לטפל בבעיה.

הבעיות של תושבי שכונות הדרום הן לא רק בעיית המסתננים, אנחנו מתמודדים כל יום עם ההחלשה המכוונת של עיריית תל אביב את מוסדות החינוך שלנו, את אי ההשקעה המוציא מן הדעת בתשתיות בשכונות, את ניסיונות פינוי תושבי המקום המקוריים על ידי הכבדה בתנאי התעבורה, התעסוקה, החינוך, ומחיה. עיריית תל אביב מוציאה שקל אחד על כל תלמיד בדרום תל אביב לעומת שמונה שקלים לתלמיד בצפון העיר. עיריית תל אביב משקיעה את כל מאמצי שיפור התשתיות בצורה ניכרת רק בצפון העיר, עיריית תל אביב הפקירה את מוסדות החינוך הממלכתיים בשכונות והפכה את דרום תל אביב לאזור עם מספר בתי הספר הפרטיים הגדול ביותר בארץ. עיריית תל אביב יוזמת החשכה, הזנחה והפקרה של אזורים שלמים בעיר וקוראת בפועל לגורמי פשיעה להיכנס למקומות שאותם היא הפקירה, ועיריית תל אביב שותפה בהחלטה של מדינת ישראל לשנע את כל אוכלוסיית המסתננים למקום בו נמצאת האוכלוסיה המוחלשת ביותר. אבל כל אלו בעיות שלא ניתן יהיה להתמודד איתן ללא השגת כוח בתוך העירייה.

צריכה להתגבש הסכמה לכל שכונות הדרום וזה צריך היה לקרות אתמול. אם אנחנו כפעילי שכונה מוצאים כל פעם את הדרך לדבר אחד עם השני ולמרות ההבדלים בינינו למצוא את המשותף שהוא תמיד טובת הקהילה והבית שלנו, אז שיחה כזו יכולה להתקיים גם בין כל הפעילים. אנחנו צריכים לנהל שיחה ולהגיע להסכמה על עתיד הילדים שלנו ועל ההווה של הקהילות שלנו, אנחנו צריכים להוריד דרישות ולהתחיל למצוא שותפים לעבודה. אין ספק שאחד הנושאים שצריך לדבר עליהם הוא בעיית המסתננים, אבל זו אחת מבעיות רבות שצריך לדבר עליהן. בסופו של דבר נושא השיחה הראשון הוא איך מצילים את עתיד הדרום ולא מי יהיה ראש העיר הבא. כי אם נעבוד נכון וביחד, כל מי שייבחר לראשות העיר יהיה חייב לעבוד איתנו. הקמת רשימה משותפת למועצת העירייה צריכה להיות המעשה הראשון של השכונות בבחירות האלו, ואם בדרך גם יימצא מישהו שיכול לייצג את כולנו לראשות העירייה, אז גם את זה נוכל לעשות.

פעילי קרית שלום

(השמות שמורים במערכת)

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.

דילוג לתוכן