לרגל יום הקשיש הבינלאומי פרסה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקט מאפיינים דמוגרפים של בני 65 ומעלה בישראל 2012

אוכלוסיית בני 65 ומעלה

בסוף שנת 2012 חיו בישראל כ-832.9 אלף תושבים בני 65 ומעלה המהווים כ-10% מתושבי המדינה. עם קום המדינה היוו בני 65 ומעלה 4% בלבד מכלל אוכלוסיית המדינה. קרוב למחצית (כ-46%) מבני 65 ומעלה הם מעל לגיל 75.

מאז 1995 חלקם של בני 65 ומעלה באוכלוסייה יציב (כ-10%), אך על פי התחזיות עד שנת 2035 חלקם באוכלוסייה יעלה ל-14.6%.עד אותה שנה תכפיל אוכלוסיית בני 65 ומעלה את עצמה ותמנה כ – 1.66 מיליון איש. 

קבוצות אוכלוסייה וגיל

מכלל בני 65 ומעלה, בסוף שנת 2012 היהודים היוו כ-88% (לעומת כ-75% מכלל האוכלוסייה) והערבים 8% (לעומת כ-20% מכלל האוכלוסייה).

חלקם של בני 65 ומעלה באוכלוסייה היהודית היה 12.2% ובאוכלוסייה הערבית – 4.2%. חלקם היחסי הנמוך של בני 65 ומעלה בקרב האוכלוסייה הערבית נובע בחלקו משיעורי הפריון הגבוהים המאפיינים אוכלוסייה זו, הגורמים לכך שחלקם של הילדים באוכלוסייה גדול. 

לוח א. בני 65 ומעלה לפי קבוצות אוכלוסייה, סוף 2012 (אלפים)

אחרים[1]	ערבים	יהודים	כלל האוכלוסייה
337.8	1647.2	5,999.6	7,984.5	כל הגילים
29.6	69.0	734.3	832.9	בני 65+
8.8%	4.2%	12.2%	10.4%	אחוז בני 65+

 בני 75 ומעלה מהווים כ-48% מכלל בני 65 ומעלה באוכלוסייה היהודית וכ-35% באוכלוסייה הערבית.

 לוח ב. בני 65 ומעלה לפי גיל וקבוצות אוכלוסייה, סוף 2012 (אחוזים)

אחרים	ערבים	יהודים	כלל האוכלוסייה	קבוצת גיל
100.0	100.0	100.0	100.0	סך הכל 65+
64.5	65.5	52.2	53.8	65-74
27.8	27.7	33.8	33.0	75-84
7.7	6.9	14.0	13.2	85+

 התפלגות לפי מין

מכלל בני 65 ומעלה, נשים היוו כ-56% (468.4 אלף), וגברים כ-44% (364.5 אלף). חלקן היחסי של הנשים גדל עם העלייה בגיל. כך, בגיל 85 ומעלה נשים מהוות כ-63% וגברים כ-37%.

לוח ג. בני 65 ומעלה לפי מין וגיל, סוף 2012

נשים	גברים	סה"כ
468.4	364.5	832.9	בני +65 (אלפים)
11.6	9.2	10.4	אחוז בני +65 מסה"כ האוכלוסייה
56.2	43.8	100.0	אחוז מתוך בני 65+
59.1	40.9	100.0	אחוז מתוך בני 75+
62.6	37.4	100.0	אחוז מתוך בני 85+

 חלקן היחסי של נשים בנות 65 ומעלה גבוה יותר מזה של הגברים בכל קבוצות האוכלוסייה בעיקר עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.

 לוח ד. אחוז בני 65 ומעלה לפי מין וקבוצות אוכלוסייה, סוף 2012

נשים	גברים	סה"כ
11.6	9.2	10.4	סך הכל
13.6	10.9	12.2	יהודים
4.6	3.8	4.2	ערבים
10.5	6.8	8.8	אחרים

 השוואות בין-לאומיות

חלקם היחסי של בני 65 ומעלה בישראל גבוה מחלקם היחסי באוכלוסיית העולם וכן ביחס לאסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית – אזורים שבהם היום או בעבר הקרוב שיעורי הפריון היו גבוהים יחסית, ותוחלת החיים נמוכה יחסית. חלקם של בני 65 ומעלה בישראל נמוך בהשוואה למדינות אירופה, צפון אמריקה ואוקיאניה – אזורים בעלי שיעורי פריון נמוכים מישראל^[2]. 

מוצא (יהודים ואחרים)

בקרב אוכלוסיית היהודים והאחרים, 18.5% מבין בני 65 ומעלה הם ילידי ישראל. 61.0% מבני 65 ומעלה החיים כיום בישראל הם ממוצא אירופה-אמריקה, מעל לשליש (35.7%) ממוצא אסיה-אפריקה ו-3.3% ממוצא ישראל (ילידי ישראל שאבותיהם ילידי ישראל).

עולי בריה"מ לשעבר

חלקם היחסי של בני 65 ומעלה בקרב עולי בריה"מ לשעבר, שעלו לארץ החל בשנת 1990, הוא  21.1% – כמעט כפול מחלקם של בני 65 ומעלה בכלל האוכלוסייה (כ-10%). חלקם היחסי של עולי בריה"מ לשעבר בקרב כלל בני 65 ומעלה בישראל הוא 19.1%.

 מצב משפחתי (נתוני סוף 2011)

יותר ממחצית בני 65 ומעלה נשואים (כ-57.8%) וכשליש מהם אלמנים (29.4%). חלקם של האלמנים עולה עם העלייה בגיל – בקרב בני 80 ומעלה מהווים האלמנים 53.9% והנשואים 37.4%. בקרב הגברים בני 65 ומעלה 77.1% נשואים וכ-12.1% אלמנים בעוד שבקרב הנשים בגילים אלו כמעט מחצית הן אלמנות (42.7%).

לוח ו. בני 65 ומעלה לפי מין ומצב משפחתי (סוף 2011)

נשים			גברים
אלמנות	נשואות	סה"כ	אלמנים	נשואים	סה"כ
42.7%	42.9%	468.4	12.1%	77.1%	364.5	בני 65+
61.0%	28.3%	227.5	20.8%	70.3%	157.5	בני 75+
70.6%	20.3%	136.9	27.8%	64.2%	87.9	בני 85+

הסדרי מגורים של בני 65 ומעלה

כ-95% מבני 65 ומעלה התגוררו בשנת 2012 במשקי בית והשאר גרו במוסדות (לרבות דיור מוגן).

מגורים בלי בני משפחה [4]

• כ-170 אלף מבין בני 65 ומעלה גרו בגפם (23%, בהשוואה לכ-6% בקרב בני 64-18).
• נשים בנות 65 ומעלה גרו בגפן בשיעור גבוה פי שלושה מאשר גברים (32% ו-11%, בהתאמה), ויהודים בשיעור גבוה פי 1.6 מאשר ערבים (24% ו-15%, בהתאמה).
• כ-19 אלף בני 65 ומעלה גרו במשק בית עם אדם אחד נוסף שאינו קרוב משפחתם (לרוב מטפל), כמעט פי 2 ממספרם לפני כעשור; זאת בהשוואה לגידול של פי 1.2 בכלל בני 65 ומעלה.

מגורים עם בני משפחה

• כ-83% מהגברים בני 65 ומעלה גרים עם בת זוג (277 אלף), זאת בהשוואה ל-47% בלבד מהנשים בגיל זה שגרות עם בן זוג (כ-200 אלף).
• כ-5% מבני 65 ומעלה גרו במשק בית משותף עם משפחת ילדיהם (אך ללא בן/בת זוג), רובם (85%) אלמנים או אלמנות; תופעה זו שכיחה יותר בקרב נשים (7%) מאשר בקרב גברים (2%).

עבודה – תכונות עבודה של בני 65 ומעלה

• בשנת 2012, 16.7% מבני 65+ השתתפו בכוח העבודה (24.8% בקרב גברים ו-10.4% בקרב נשים). אחוז המשתתפים בכוח העבודה יורד עם הגיל: בקבוצת הגיל  65-69  השתתפו בכוח העבודה 35.1% (46.6% מהגברים ו-25.0% מהנשים) ואילו בגיל 70+ רק 8.6% השתתפו בכוח העבודה (14.2% מהגברים  ו-4.5% מהנשים).
• אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב יהודים בני 65+ גבוה יותר מזה של ערבים:  17.7% לעומת 6.4% בהתאמה.
• 50.0% מבין המועסקים בגילי 65+ עובדים במשרה מלאה בדרך כלל (35 שעות ומעלה)  ו-50.0% מהם עובדים במשרה חלקית בדרך כלל; אולם יש הבדל גדול בין המינים: בעוד שבקרב גברים 60.4% עובדים מלא ו-39.6% עובדים חלקית, הרי שבקרב נשים המצב הוא  הפוך, 31.1% עובדות במשרה מלאה ואילו 68.9% עובדות במשרה חלקית.
• בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב בני 65+ יש קשר בין רמת ההשכלה ובין שיעור ההשתתפות בכוח העבודה: ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך עולה שיעור ההשתתפות בכוח  העבודה. בקרב בני 65+ שיעור ההשתתפות של בעלי השכלה של  0-4 שנות לימוד היה  3.0%,  ואילו בקרב בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ויותר שיעור ההשתתפות היה 30.6%.

• 32.5% מהמועסקים בני 65+ עובדים במשלחי יד אקדמי או במקצועות חופשיים וטכניים. 25.5% עובדים כפועלים מקצועיים או בלתי מקצועיים, לעומת 24.0% בכלל האוכלוסייה.

משקי בית  שבהם אנשים מעל גיל העבודה (62 ומעלה לנשים; 67 ומעלה לגברים) לפי תכונות כוח העבודה 

• בשנת 2012 היו 339.6 אלף משקי בית שבהם כל בני משק הבית היו מעל גיל העבודה. 53.1% ממשקי בית אלו היו משקי בית של בודדים, משקי בית אלו מהווים כ-15.0% מכלל משקי הבית. אחוז משקי בית אלו גבוה יותר בקרב היהודים – 17.1% (316.2 אלף), לעומת 5.5% בלבד באוכלוסייה הערבית (17.7 אלף), שוני  הנובע מהרגלי מגורים שונים.
• 19.1% ממשקי הבית שבהם כל בני משק הבית מעל גיל עבודה, היו משקי בית עם מועסקים.

רווחה

הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים

הנתונים המובאים בחלק זה עובדו בלמ"ס על סמך קובץ נתוני יסוד של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. קובץ זה כולל את כל מי שרשום במחלקות לשירותים חברתיים, בין אם הוגדרה לו נזקקות ובין אם לא.

• בשנת 2012 כ-266 אלף בני 65 ומעלה היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות בישראל, והם מהווים כ-20% מתוך סך כל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בכל הגילים, לעומת כ-10% מכלל אוכלוסיית ישראל .

מתוך הרשומים  בני ה- 65 ומעלה:

• לרוב בני 65 ומעלה הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים (258 אלף) הוגדרה נזקקות, הסיבה שבגינה הפרט פנה או הופנה למשרד הרווחה. עבור 72% מהם, הנזקקות הרשומה על ידי העובד הסוציאלי היא "זיקנה", הכוללת בעיות הנובעות מזקנה ומצב סיעודי. הנזקקות השנייה השכיחה ביותר בקרב בני 65 ומעלה (13%) היא "סיבות רפואיות ומוגבלות",  הכוללת בין השאר בעיות הנובעות ממחלות אקוטיות/כרוניות או ממגבלות ומומים פיזיים. ל-8% מבני 65 ומעלה הנזקקות המוגדרת היא של "עוני וקשיי הכנסה".

חינוך

בשנת תשע"ג (2012/13) למדו 676 סטודנטים בני 65 ומעלה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מהם 381 סטודנטים באוניברסיטאות (56.4%), 218 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (32.2%), 72 סטודנטים במכללות האקדמיות (10.7%) ו-5 סטודנטים במכללות אקדמיות לחינוך (0.7%).

45.4% מהסטודנטים בני 65 ומעלה למדו לקראת תואר ראשון, 34.3% למדו לקראת תואר שני ו-19.4% – לקראת תואר שלישי.

הסטודנטים בני 65 ומעלה בחרו להתמקד במדעי הרוח, כאשר מעל ממחצית הלומדים לתואר ראשון למדו מדעי הרוח וכשלושה רבעים מהלומדים לתארים גבוהים למדו תחום זה. תחום נוסף שבו בחרו בני 65 ומעלה להתמקד, יחסית לשאר אוכלוסיית הסטודנטים, היה משפטים, כאשר חלקם היחסי של הסטודנטים בני 65 ומעלה שלמדו משפטים (12.4%) כמעט כפול מהחלק היחסי של הלומדים משפטים בכלל האוכלוסייה (6.8%). מאידך הם מיעטו ללמוד הנדסה ומקצועות עזר רפואיים ולא למדו כלל רפואה וחקלאות (ראו לוח א).

לוח ז' – כלל הסטודנטים וסטודנטים בני 65 ומעלה לפי תואר ותחום לימודים – תשע"ג[5]

נתונים מהסקר החברתי 2012

• 78% מבני 65 ומעלה מרוצים מחייהם (88% מבני 64-20); 19% מבני 65 ומעלה 'מרוצים מאוד' מחייהם (36% מבני 64-20).
• 62% מבני 65 ומעלה מרוצים ממצבם הכלכלי  – שיעור גבוה מזה שבקרב בני 64-20 (55%).
• 50% מבני 65 ומעלה מעריכים את מצב בריאותם כ'טוב' או 'טוב מאוד' (90% בקרב בני 64-20) – 59% מהגברים
  ו-43% מהנשים.
• 38% מבני 65 ומעלה חשים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם (25% בקרב בני 64-20). נשים בנות 65 ומעלה חשות בדידות בשיעורים גבוהים יותר מאשר גברים בגיל זה (47% לעומת 26% בהתאמה).
• בני 65 ומעלה מגלים אופטימיות בשיעורים נמוכים יותר – רק 12% מהם מצפים לשיפור בחייהם בשנים הקרובות, לעומת 56% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. 23% מבני 65 ומעלה מצפים כי חייהם יהיו פחות טובים בשנים הקרובות (לעומת 9% מהאוכלוסייה הצעירה יותר).

הסדרי פנסיה

• ל-46% מבני 65 ומעלה שאינם מועסקים יש הסדר פנסיה, לגברים (59%) יותר מנשים (37%).
• 97% מבני 65 ומעלה שאין להם הסדר פנסיה מתקיימים מקצבאות של הביטוח הלאומי (או משרד ממשלתי אחר). 39% מהנשים מתקיימות מקרן פנסיה של בן הזוג או קצבת שארים, 16% מהגברים מתקיימים מקרן פנסיה של בת הזוג.

לוח ח. בני 65+  שאינם מועסקים, ללא הסדר פנסיה לפי אמצעי קיום (אחוזים)*

* סך הכול עולה על 100% מאחר שיתכן שלאדם יש יותר מאמצעי קיום אחד.

פעילות לאחר פרישה

• 70% מבני 65 ומעלה שאינם מועסקים נפגשים עם חברים
• 49% מבני 65 ומעלה מטפלים בבן משפחה או במשק הבית
• 47% מבני 65 ומעלה מדווחים כי הם מטיילים.
• גברים בני 65 ומעלה נפגשים עם חברים (75%) יותר מנשים (67%).

• שיעור הגברים בני 65 ומעלה שמתנדבים גבוה משיעור הנשים המתנדבות (22% לעומת 15% בהתאמה).
• גברים בני 65 ומעלה עוסקים בספורט מעט יותר מנשים: 41% ו-38%, בהתאמה.
• מעל מחצית מהנשים בנות 65 ומעלה (54%) מטפלות בבן משפחה או במשק הבית לעומת 42% מהגברים.
• גברים ונשים בני 65 ומעלה עוסקים בתחביבים בשיעורים דומים (42% ו- 40% בהתאמה).

לוח ז. בני 65+ שאינם מועסקים, לפי פעילות לאחר פרישה (אחוזים)*

* סך הכול עולה על 100% מאחר שיתכן שאדם עוסק ביותר מפעילות אחת.

הוצאות משק הבית 2011

משק בית של קשישים להלן – מתייחס למשק בית של קשיש שחי לבד או משק בית של זוג שלפחות אחד מהם קשיש.

קשיש מוגדר לפי גיל הפנסיה – אישה בת 60 ומעלה וגבר בן 65 ומעלה.

• ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית של קשישים – 10,353 ש"ח, נמוכה מההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של כלל האוכלוסייה – 13,967. אולם בהשוואה של הוצאה לנפש, בגלל שמספר הנפשות במשקי בית של קשישים נמוך (1.5 נפשות בממוצע לעומת 3.3 בכלל האוכלוסייה), ההוצאה לנפש בקרב הקשישים גבוהה מההוצאה בכלל האוכלוסייה (813,6 ש"ח לעומת 4,176 ש"ח, בהתאמה).

• אחוזי ההוצאה על סעיפי הדיור והבריאות גבוהים יותר במשקי בית של קשישים לעומת כלל האוכלוסייה. אחוז ההוצאה על סעיף הדיור–  33.8% במשקי בית של קשישים, לעומת כלל האוכלוסייה 25.1%, אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות  8.8% במשקי בית של קשישים, לעומת כלל האוכלוסייה 5.3%.
• אחוז ההוצאה על סעיף הלבשה והנעלה נמוך יותר במשקי בית של קשישים – 2% לעומת כלל האוכלוסייה – 3.1%, ההפרשים בולטים כיוון שמדובר בסעיף  קטן.

בעלות על מוצרים בני קיימה

• במשקי בית של קשישים אחוז הבעלות על טלוויזיה גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה (95.5% לעומת 88.4%, בהתאמה) גם אחוז המנויים לטלוויזיה בכבלים ובלווין גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה ( 74.3% לעומת 61.8%, בהתאמה).
• אחוז הבעלות על טלפון נייח גבוה יותר במשקי בית של קשישים (92.6%) מאשר בכלל האוכלוסייה (80.9%), ואילו אחוז הבעלות על טלפון נייד נמוך יותר במשקי בית של קשישים (77.9%), מאשר בכלל האוכלוסייה (93.5%).
• במשקי בית של קשישים אחוז הבעלות על מחשב ומנוי לאינטרנט (46.4% ו- 41.9%, בהתאמה) נמוכים יותר מאשר בכלל האוכלוסייה (78.2% ו- 70.3%, בהתאמה).

תחבורה

מורשים לנהוג
בשנת 2012 היו 342.5 אלף מורשים לנהוג בני 65 ומעלה המהווים כ-41% מכלל בני 65 ומעלה.
מכלל המורשים לנהוג בני 65 ומעלה גברים היוו 66% ונשים 34%, זאת בהשוואה ל-44% גברים ו-56% נשים בכלל בני 65 ומעלה.
נפגעים בתאונות דרכים
בשנת 2012 נחקרו על ידי משטרת ישראל 12,484 תאונות דרכים עם נפגעים, בהן נפגעו 23,904 אנשים, מתוכם 1,841 בני 65 ומעלה (כ-8%). מתוך כלל בני 65 ומעלה שנפגעו בתאונות דרכים היו 55 הרוגים (21% מכלל ההרוגים), 293 פצועים קשה (כ-18% מכלל הפצועים קשה) וכל השאר פצועים קל (כ-7% מכלל הפצועים קל).
בני 65 ומעלה מהווים כ-36% מבין הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים – פי 3.5 מחלקם באוכלוסייה.
עבירות הנהיגה השכיחות ביותר בקרב נהגים בני 65 ומעלה, שעברו עבירת נהיגה בעת תאונת דרכים עם נפגעים בשנת 2012 היו: אי מתן זכות קדימה להולך רגל, כ-21% מהנהגים בגיל זה (לעומת כ-12% בשאר הגילים), ואי ציות לרמזור, כ-19% מהנהגים בגיל זה (כ-20% בשאר הגילים). אי ציות לרמזור הינה עבירת הנהיגה השכיחה ביותר בקרב נהגים בני שאר הגילים.

[1]  אוכלוסיית האחרים כוללת את הנוצרים הלא ערבים וכן את הבלתי מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין.

[2]  מקור: http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/dyb/dyb2011/Table02.xls