השופטת בדימוס נילי ארד: "קיים צורך דחוף לקידום מהלכי השקיפות בדרך של מינוי ממונה שקיפות בכל רשות מקומית"

השופטת בדימוס נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל) בכנס  Smart Cities Expo2020:

"ככל שהציבור יהיה שותף למידע המצוי אצל הרשות, כך ניתן יהיה לבנות תרבות של דיאלוג ולהעמיד את יחסי השלטון המרכזי והמוניציפאלי כאחד, על מסד של עובדות אמת, למנוע תופעות של שחיתות ולהרחיק את תופעת ה FAKE NEWS אשר תופסת לה שליטה בחברה וגורמת לערעור יסודותיה". "שקיפות היא הזכוכית המגדלת אשר בה אנו מבקשים לעשות שימוש ב"גילוי" הזכויות המוענקות לנו בדין והבאתן לידיעת הכלל. היא מגלמת את הדרישה מהרשויות לפרוש לעיני הציבור את דרכי ההתנהלות שלהן ואת המדיניות העומדת ביסודה". "קיים צורך דחוף לקידום מהלכי השקיפות בדרך של מינוי ממונה שקיפות בכל רשות מקומית". "במסגרת פעילותו יהיה ממונה השקיפות אמון על חובת חופש המידע והמצאתו לציבור, כמו גם על שיכלול האתר של הרשות המקומית והמידע שבו, באופן שהציבור ימצא בו כלי נוסף לקשר עם הרשות ועם השירותים עליהם היא מופקדת".

השופטת בדימוס נילי ארד. קרדיט: ניב קנטור

השופטת (בדימוס) ארד, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, דיברה על מדד שקיפות אתרי האינטרנט ברשויות המקומיות בפתח כנס Smart Cities Expo2020 שהתקיים אמש (13/01) במתחם הכנסים אווניו קריית שדה התעופה בהשתתפות מאות בכירים מהרשויות המקומיות, ראשי מועצות ומומחים לערים חכמות. הכנס נערך זו השנה ה-11 ברציפות על ידי קבוצת אנשים ומחשבים, בשיתוף עם פורום המנמ"רים בשלטון המקומי בראשותה של ליאורה שכטר, יו"ר הפורום ומנמ"רית עיריית תל אביב יפו.

"כמה כסף נכנס לקופת העיריה מקנסות חניה? אילו סכומים השקיעה הרשות בבניית בריכות ציבוריות? רוב תושבי הערים בישראל יתקשו לשים ידם על מידע כזה", אמרה. "עבור תושבי לוס אנג'לס, המידע זמין במרחק כמה קליקים, בזכות יוזמה של גזבר העיר, רון הלפרין, שהעלה לרשת את תקציב העירייה ועטף אותו בממשק לחיפוש מידע וניתוח נתונים. המאגר הפתוח, הכולל את התנועות בחשבון העיר, מאפשר למצוא תקציבי חינוך, תכנון תחבורה וכיו"ב, לזהות כסף שלא נוצל ולדאוג לניצולו באמצעות נציגי הציבור בעירייה. המידע משרת את התושבים, ובה במידה מעמיד לרשות הספקים מידע על מכרזים ועל תעריפי תשלום. האם מדובר בהתנהלות המאפשרת שקיפות יוצאת דופן שעליה אפשר רק לחלום אצלנו? אני טוענת- שקיפות בהתנהלות גופים ציבוריים בכלל, וברשויות המקומיות בפרט, אפשרית ואף חיונית", ציינה.

"שקיפות היא היפוכה של עמימות ומהווה את הזכוכית המגדלת אשר בה אנו מבקשים לעשות שימוש ב"גילוי" הזכויות המוענקות לנו. היא מגלמת את הדרישה מרשויות הממשל לפרוש לעיני הציבור את דרכי ההתנהלות שלהן ואת המדיניות העומדת ביסודה, הרשות השלטונית והמנהלית היא בבחינת "נאמן הציבור", וככזו חלות עליה חובות הנאמנות והאחריות בכל תחומי הפעילות עליהם היא מופקדת", הדגישה.

עוד אמרה ארד, כי "בכל הנוגע לפעילות השלטון המקומי, שקיפות היא בראש וראשונה הכרה של ראש הרשות, נבחריה, עובדיה והפועלים מטעמה, בחשיבות בשיתוף הציבור במידע אודות פעילותה. ככל שהציבור יהיה שותף למידע המצוי אצל הרשות, כך ניתן יהיה לבנות תרבות של דיאלוג, למנוע תופעות של שחיתות ולהימנע מהן, ולהרחיק את תופעת ה FAKE NEWS אשר תופסת לה שליטה בחברה וגורמת לערעור יסודותיה", ציינה.

בהתייחס לעמותה בראשה היא עומדת, סיפרה ארד, "עמותת שבי"ל היא סניף אחד מבין 100 סניפים של ארגון בינלאומי מוכר הפועל מזה 25 שנה בשם   – TRANSPARENCY INTERNATIONAL TI אשר המוטו שלו הוא עולם ללא שחיתות". "בפעילותה של עמותת שבי"ל, אנו שמים לנגד עינינו את קידום ערכי הדמוקרטיה, את טוהר המידות ואת הנחלת השקיפות כאמצעי מונע תופעות של שחיתות וככלי התורם לשיתוף הציבור ומעורבותו בהתנהלות הרשויות והמנהל", הסבירה. "במסגרת פעילותנו לקידום השקיפות, אנו מקיימים מזה כ-9 שנים את מדד שקיפות האתרים ברשויות המקומיות. משנת 2016 ואילך התגבש המדד לכדי אמצעי הוגן ותקף דיו, בתחולתם של 57 קריטריונים על 75 הערים בישראל. בחודש דצמבר האחרון השקנו את מדד 2019 הכולל 39 ערים בישראל אשר עברו בחינה מורחבת של 90 קריטריונים באתרי האינטרנט שלהן. מדד 2019 הוא בעל שתי פנים – צמצום מזה והרחבה מזה. צמצום המדד מצא ביטוי בתחולתו על 39 ערים בלבד אשר במדד 2017 הגיעו לציונים בין 80 ל-100. נוכח הרמה הגבוהה של שקיפות המדד בערים אלה הרחבנו את הקטגוריות והקריטריונים הנבחנים באתרים של אותן רשויות שנמדדו ל 90 קטגוריות בעלות השלכות רוחב משמעותיות בדרישה לשקיפות ולטוהר המידות, ובהן: תכנון ובניה, רישוי עסקים, חברות עירוניות, רכש – חוזים ומכרזים, עליהם הוספנו 2 קטגוריות חדשות: ממשק ידידותי למשתמש והון האנושי ברשות. חלק ניכר מהקריטריונים מעוגן בהוראות הדין בנוגע לפרסום מידע, לרבות דרישות משרד הפנים החלות על הרשויות המקומיות באשר לחובת הפרסום באתרי האינטרנט שלהן", פירטה.

"בזכות הדיאלוג האינטנסיבי ושיתוף הפעולה בנוגע לציוני המדד, המידע, ודרכי ניהולו מול הרשויות הנמדדות, חל שיפור ניכר בניהול האתרים עצמם ובשקיפות המידע שהוצג בהם. ראוי לציין כי מרבית הרשויות אימצו את מדד השקיפות המנוהל על ידי עמותת שבי"ל כמקור העיקרי ומנחה לבחינת האתר שלהן. אנו שואפים להמשך קיומו של המדד בשנים הבאות, בהרחבתו על כלל הערים בישראל וככל שניתן יהיה על כלל הרשויות, בציפייה שנזכה לשיתוף פעולה ולסיוע בקידומה של פעילות זו", הוסיפה.

לבסוף, סיכמה השופטת בדימוס, "קיים צורך דחוף לקידום מהלכי השקיפות בדרך של מינוי ממונה שקיפות בכל רשות. במסגרת פעילותו, יהיה ממונה השקיפות אמון על חובת חופש המידע והמצאתו לציבור, כמו גם על שיכלול האתר הווירטואלי של הרשות המקומית והמידע שבו, באופן שהציבור ימצא בו כלי נוסף לקשר עם הרשות ועם השירותים עליהם היא מופקדת. בתוך כך נחזור ונשים לנגד עינינו את חשיבות ההכרה במחויבותם של נבחרי הציבור ומנהיגיו, לפעול כנאמני הציבור, להקפיד על טוהר המידות, לשמור על שקיפות ולקיימה באופן שיהיו ראויים לשרת את הציבור ביושר, בנאמנות, באחריות בניקיון כפיים ובהגינות".

קרדיט צילום: ניב קנטור

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.

דילוג לתוכן