בהמשך לניטור פוליו במערכות הביוב, העמיק משרד הבריאות את הבדיקות בדרום. עקב כך התגלו שרידים נוספים של הנגיף גם במערכות הביוב בערערה, תל שבע ובמט"ש שוקת.
יודגש כי הבדיקות אשר בוצעו עד כה, העלו שרידי נגיף באשדוד (כנקודה הצפונית ביותר).
מדובר במצב המצריך עירנות ומחייב הערכות מיוחדת. משרד הבריאות מקיים התייעצויות שוטפות עם ארגון הבריאות העולמי וכן עם ה CDC האמריקאי.
כמו כן התקיימה היום ישיבת התייעצות רחבה בהשתתפות אנשי המקצוע במשרד הבריאות, נציגי הצט"מ (צוות טיפול במגיפות), נציגי הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים ונציגי הוועדה למעקב אחר הפוליו בישראל. בין השאר נבחנה, שאלת מדיניות החיסון והתאמתו למצב שנוצר.
בעקבות ההתייעצויות עד כה, החליט משרד הבריאות לפעול באופן הבא:
1. איתור והשלמת החיסונים לכל הילדים שאינם מחוסנים לפוליו עד גיל 6, בכל הארץ, בדגש מיוחד על אזור הדרום. במטרה לממש זאת, טיפות החלב יזמנו באופן אקטיבי את הילדים שאינם מחוסנים באופן מלא על פי תכנית החיסונים המותאמת לגילם. חשובה עירנות ההורים לבחון את פנקסי החיסונים של ילדיהם ולפנות לטיפות החלב להשלמת חיסונים.
2. משרד הבריאות יצא בימים הקרובים בהסברה באמצעי התקשורת המתאימים כדי להגביר מודעות לחשיבות השמירה על היגיינה. שטיפת ידיים עם סבון לאחר שירותים , החלפת חיתולים ולפני מגע עם אוכל.
3. בימים הקרובים יתבצעו דיגומים נוספים ויאספו נתונים בהיקף רחב יותר. כמו כן תבוצע הערכת סיכונים נוספת. בהתאם למכלול הנתונים שיצטברו, יתקיימו התייעצויות נוספות עם ארגון הבריאות העולמי וה CDC , כדי להחליט על המדיניות המתאימה למאפייניה הייחודיים של ישראל כמדינה עם כיסוי חיסוני גבוה של 95% כנגד פוליו.
שאלות ותשובות בנושא חיסון כנגד פוליו
האם משרד הבריאות הזמין חיסונים נוספים?
הוזמנו 220,000 חיסוני פוליו שיגיעו בימים הקרובים.
האם בשלב זה שוקלים במשרד הבריאות לחסן את כלל האוכלוסיה?
לא מדובר על חיסון כלל האוכלוסיה, אלא רק על השלמת חיסוני השגרה בילדים עד גיל 6.
האם צריך להרתיח את המים?
​לא, אין העברה של הנגיף באמצעות מי שתיה בישראל ואין צורך בהרתחת המים.
כיצד אפשר להתגונן בפני הנגיף בנוסף לחיסון?
​רחיצת ידיים חיונית ביותר במניעת העברת המחלות.
יש להקפיד על כללי ההיגיינה, במיוחד על רחיצת ידיים במים וסבון במשך כ- 20 שניות, לאחר יציאה משירותים, לפני מגע עם אוכל ולאחר החלפת חיתולים של תינוקות.
אנו לא מוצאים את פנקס החיסונים של הילד ולא בטוחים אם הוא חוסן. מה לעשות?
לרוב החיסונים מתועדים בטיפת חלב ובבית הספר ברשומה ממוחשבת. כדי לוודא כי הילד מחוסן על פי תכנית שגרת החיסונים בגיל הילדות מומלץ לפנות:
ילדים עד גיל 6 שנים – יש לפנות לאחות בטיפת חלב שם מטופל הילד.
ילדים בכיתה א' עד כיתה ט' – יש לפנות לחברת נטלי: 1-700-504-121.
לילדים מכיתה ט' עד יב' – יש לפנות ללשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות.
האם ישנן אוכלוסיות מיוחדות נוספות שצריכות להתחסן?
לעובדי בריאות ועובדי ביוב, העלולים לבוא במגע עם הנגיף בשכיחות גבוהה יותר, מומלץ להתחסן במנה אחת נוספת מעבר לשגרת החיסונים. הנחייה זו מתייחסת לכל עת ומודגשת בימים אלה.
אם הילדים חוסנו לפוליו במועד בטיפת חלב ובכיתה ב' – האם הם זקוקים לחיסון נוסף?
לא.
מה ההנחיות לגבי תינוקות בני פחות מחודשיים?
​החיסון המשולב נגד פוליו ניתן מגיל חודשיים. בשלב זה אין המלצה להקדים את החיסון.
למי מומלץ להתחסן כעת נגד פוליו?
לגילאי חודשיים-6 שנים: משרד הבריאות ממליץ להשלים חיסון לכל הילדים עד גיל 6 שנים שאינם מחוסנים לפי תוכנית החיסונים לפוליו.
החיסון ניתן בהתאמה לגיל, אין צורך להקדים חיסונים. כל תינוק או פעוט יחוסן בהתאם לגילו.
החיסונים ניתנים בטיפות החלב אליהן שייכות המשפחות.
טיפות החלב מבצעות כעת פנייה יזומה להורים לילדים בקבוצת גיל זו שטרם השלימו את חיסוני השגרה.
האם החיסונים נגד פוליו בטוחים ויעילים?
כן, החיסונים בטוחים ויעילים.
לחלק ממקבלי החיסון תתכן תופעת לוואי (תגובה) קלה לאחר קבלת החיסון. תופעות הלוואי בדרך כלל מקומיות, קלות וחולפות מהר.
איזה חיסונים נגד פוליו קיימים בישראל?
תכנית החיסון השגרתי נגד פוליו בגיל הילדות בישראל מבוססת על מתן תרכיב מומת – IPV , תרכיב נגד פוליו (IPV) ניתן בשילובים שונים יחד עם תרכיבים נגד אסכרה (דיפתריה), פלצת (טטנוס), שעלת, פוליו והמופילוס אינפלואנזה b (DTaP+IPV+Hib), הניתן בזריקה אחת.
בשנה הראשונה לחיי התינוק – ניתן חיסון בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, ושנה, על ידי תרכיב משולב המכיל חיסון נגד אסכרה (דיפתריה), פלצת (טטנוס), שעלת, פוליו והמופילוס אינפלואנזה b (DTaP+IPV+Hib).
בכיתה ב' – ניתן חיסון נגד אסכרה (דיפתריה), פלצת (טטנוס), שעלת ופוליו (Tdap + IPV) .
מדוע מומלץ לקבל חיסון נגד פוליו?
חיסון נגד פוליו הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת המחלה.
היסטוריה:
משנת 1988 לא נתגלו בישראל מקרי פוליו באדם.
המעקב והניטור של משרד הבריאות אחר המצאות נגיף הפוליו בישראל מתבסס ברובו הגדול על דגימות שפכים הנאספות אחת לחודש בשמונה אתרי דיגום בישראל, כולל רהט. מאז 1995 לא בודד נגיף פוליו טבעי (שמקורו איננו בתרכיב החיסון) בביוב בישראל. במסגרת ניטור שוטף זה של מערכות הביוב שמבצע משרד הבריאות, נתגלה נגיף פוליו במערכות הביוב של היישובים רהט, באר-שבע, אשדוד, קריית גת, תל שבע, ערערה בנגב ומט"ש שוקת. עוד נמצא, כי הנגיף כמעט זהה לנגיף שנמצא במצרים לפני מספר חודשים . עד כה לא התגלו מקרי תחלואה במצרים. גם בישראל לא ידוע על תחלואה באדם ומדובר בממצא סביבתי בביוב בלבד.
מהו פוליו?
מחלת הפוליו (Poliomyelitis), היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף (וירוס) הפוליו, השייך לקבוצת נגיפי המעיים. מועבר מאדם לאדם. הנגיף חודר לגוף דרך הפה, ומופרש בצואה. רוב מקרי ההדבקה באדם הם ללא תסמינים – הנדבקים אינם מפתחים סימני מחלה או מפתחים סימנים קלים.
למחלה שלוש צורות:
הצורה השכיחה היא שאין כלל סימני מחלה (מעל 90% של הנדבקים).
הצורה השנייה (כ-10% של הנדבקים) – החולה סובל ממחלה קלה עם חום, כאב ראש, כאב בטן, כאב גרון, בחילה והקאות, ומבריא ממנה תוך כמה ימים. לעתים רחוקות מאוד יכולים להופיע סימני דלקת קרום המוח.
הצורה השלישית – הנדירה ביותר והמתאימה לישראל (ב-1 מתוך 1,000 נדבקים), היא הצורה השיתוקית, (paralytic) בה הנגיף חודר למערכת העצבים המרכזית. מופיע שיתוק של האיבר שנפגע עם כאב חזק מאוד בשריר. עוצמת השיתוק תלויה במספר תאי העצב שנפגעו, והוא מתקדם כל עוד נמשך החום. השיתוק פוגע יותר בגפיים התחתונות. מצב זה מכונה "שיתוק ילדים".
יודגש כי במדינת ישראל למעלה מ 95% מהתושבים מחוסנים ומוגנים כנגד פוליו.
למרות המצאות הנגיף בביוב, אין עדות לתחלואה בישראל .
במידה שמעוניינים להשלים חיסונים לגילאי 7-17 שנים לילדים שטרם חוסנו, היכן ניתן לעשות זאת?
לילדים מכיתה א' עד כיתה ט' – החיסונים יינתנו במסגרת שירותי בריאות התלמיד על ידי אחיות בית ספר.
בתיאום עם מוקד חברת "נטלי" בטלפון: 1-700-504-121
לילדים מכיתה י' עד יב' – החיסונים יינתנו לאחר תיאום עם מוקד "קול הבריאות" בטלפון *5400 בלשכות הבריאות של משרד הבריאות.