מליאת הכנסת אישרה אמש (שלישי) ברוב של 39 תומכים מול 21 מתנגדים,  את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שמוביל שר הפנים גדעון סער, בקריאה שניה ושלישית. הוראות הרפורמה ייכנסו לתוקף באופן הדרגתי, החל ב-1 אוגוסט הקרוב. 

שר הפנים סער אמר בעת הדיון במליאה: "השיטה הקיימת מיררה וממררת את חיי האזרחים והיזמים. בפעם הראשונה לאחר 49 שנים חוללנו שינוי אמיתי, שינוי תפיסתי בחוק התכנון וההבניה בישראל. זהו שינוי שפועל למען האזרח, על ידי מתן דרגות חופש לאזרח לפעול בקניינו הפרטי. הרפורמה מסדרת ומשנה את פני מערכת התכנון ממערכת ריכוזית למערכת יעילה, דמוקרטית ואפקטיבית יותר".

שר הפנים סער ענה למתנגדי החוק :"אי אפשר להציב בכל מקום את דחליל השחיתות, ותחת התפיסה הזאת לומר שכל נבחר ציבור הוא עבריין וכל פקיד הוא מלאך. זאת השיטה שמעצימה את המאכרים, משום שאיפה שיש פקק יש מאכר. זו מלחמה באזרחים וביזמים, זו לא מלחמה בשחיתות".

מטרת העיקרית של הרפורמה הינה שיפור הליכי התכנון והרישוי בישראל.

הרפורמה תשנה מהותית את מערכת התכנון הריכוזית הקיימת בישראל, על ידי העברת סמכויות בנושאים שונים מ-6 וועדות מחוזיות, אשר רוב סמכויות התכנון נמצאות תחת אחריותן, דבר שיוצר "פקק" באישור תוכניות, ל-125 וועדות מקומיות.

יתקיים מדרוג בין הוועדות המקומיות השונות, כך  שהוספת נפחי בנייה משמעותיים יוכלו להיעשות רק על ידי וועדות מקומיות שיוגדרו כעצמאיות. העברת הסמכויות לכלל הוועדות המקומיות תעשה תוך מתן תמיכה מקצועית וכספית על ידי הממשלה, ומתוך ראייה של חיזוק השלטון המקומי כגורם מעצב ומשפיע על סביבת החיים של כל אזרח.

בנוסף, פועלת הרפורמה להקלה על האזרחים על ידי הפחתת הבירוקרטיה באמצעות מתן זמן קצוב למדינה למענה ולאישור תכניות – תוכנית מצומצמת בסמכות הוועדה המקומית תאושר בתוך 8 חודשים, תוכנית רגילה בסמכות הוועדה המקומית תאושר בתוך שנה, ותוכנית בסמכות הוועדה המחוזית תאושר בתוך 18 חודשים בלבד.

בתחום הרישוי משחררת הרפורמה בתכנון ובניה את האזרחים מהצורך לקבל אישור מהרשויות לפעולות בניה פשוטות ברשות בפרט, כגון: הקמת פרגולה, הקמת מחסן, גדר, שער וכדומה, הכל בהתאם לתקנות שיקבע שר הפנים. בנוסף, מונעת הרפורמה מהרשויות את האפשרות שלא להשיב לפניית האזרח, וקובעת כי ביחס לפעולות בניה מסוימות  בקניין הפרטי  (כגון: תוספת ממ"ד, סגירת מרפסת, תוספת חדר) כי ככל שלא התקבלה תשובת הרשויות לבקשה להיתר שהגיש האזרח – הופכת הבקשה להיתר – להיתר בפועל.

 בנוסף לאלה, על מנת להפוך את המערכת לנוחה ונגישה יותר לאזרח, יוקמו בשלב מאוחר יותר- בעוד כשנה וחצי,  מכוני בקרה ברחבי הארץ, בהם יהיה ניתן להפיק תחת קורת גג אחת (One Stop Shop  ) את כל האישורים הנדרשים מכלל הגורמים הממשלתיים עבור אישור הבנייה או שיפוץ : מכבי  אש, משרד  בריאות, המשרד להגנת העורף וכו'.

להלן עיקר השינויים במסגרת הרפורמה: 

 לא לכל דבר צריך היתר (פטור)

בוטל הצורך בקבלת היתר בניה להקמת מחסן / פרגולה / סגירות חורף לבתי אוכל / גגון וכו'.
על מנת להקל ולקצר את הליכי הרישוי, נקבעו פריטים שבנייתם הינה משמעותית לחיי היום יום ברשות הפרט של האזרח, אך אינה מהווה הפרעה למרחב הציבורי, ולכן, מעכשיו ניתן פטור מהיתר להקמתם. הליך רישוי מקוצר.

רלוונטי עבור הוספת ממ"ד, סגירת/הוספת מרפסת, תוספת בנייה שלא עולה על 25 מ"ר, הוספת מעלית, סגירת קומת עמודים בבניין.
על מנת להקל על האזרח, הוחלט על הליך רישוי מקוצר שיאפשר מתן אישור מהיר וקל עבור פעולות שכיחות, בעלות השפעה רבה על האזרחים. רשות הרישוי מחויבת לקבלת החלטה בבקשה ולהחזיר תשובה לפונה עד 45 יום. במידה ולא הוחזרה תשובה, רואים זאת כהחלטה לאישור הבקשה, ובסופו של התהליך יכול וינתן היתר באופן אוטומטי.

 קיצור משמעותי של לוחות הזמנים

כדי להקל על האזרחים, לקצר הליכים ולקדם תכניות בנייה, נקבעו לוחות לראשונה זמנים סגורים וקשיחים לדיונים בנושאים השונים. במידה של אי עמידה בלוחות הזמנים, מגיש הבקשה רשאי להעבירה לוועדה ברמה הגבוהה יותר. במסלול של הליך רישוי בדרך מקוצרת , אי התייחסות בזמן הקבוע בחוק, משמעו אישור אוטומטי של הבקשה. הוראות אלה מייצרות וודאות וסופיות עבור האזרח במהלך הליך התכנון והרישוי.
עבור בקשות במסלול רישוי מלא, הוועדה מחויבת להחזיר תשובה תוך 90 יום.

 רישוי מקוון

כל מערכת התכנון והרישוי תעבור בהדרגה למערכת מקוונת.
המשמעות עבור האזרח – הגשה קלה, נוחה ומהירה יותר של בקשות לוועדות השונות, שיפור תהליך הרישוי, ובמקביל הנגשת כלל המידע לציבור (יהיה פתוח באמצעים הממוחשבים ונגיש לכל מבקש).

מכון בקרה – One stop shop

במסגרת החשיבה על נוחות ונגישות לאזרח, בכדי לחסוך זמן, עלויות ובירוקרטיה, יוקמו מכוני בקרה ברחבי הארץ, בהם יהיה ניתן להפיק את כל האישורים הנדרשים מכלל הגורמים הממשלתיים עבור אישור השיפוץ/הבנייה: מכבי אש, בריאות, המשרד להגנת העורף וכו'. (פיילוט יתקיים בזמן הקרוב, ייכנס לתוקף מלא ב-2016).

חלוקה מחדש של סמכויות בין הוועדות 

רפורמת התכנון והבנייה מייחסת חשיבות מיוחדת להעברת חלק מסמכויות הוועדה המחוזית (העמוסה ביותר) לוועדות התכנון המקומיות.

• השינוי יפחית בצורה משמעותית את הריכוזיות הקיימת במערכת התכנון, ישפר את השירות לאזרח ויצמצם את הבירוקרטיה.
• במקום אישור תכנית בפרק זמן של שנתיים עד ארבע שנים, תכנית תאושר בממוצע תוך שנה.
• במסגרת הרפורמה יעברו חברי הוועדות המקומיות הכשרות וקורסים אשר ישפרו את מקצועיותם ויעניקו להם כלי עבודה טובים יותר. במקביל, מנהל התכנון יפקח על פעילותם באופן שוטף.
• הוועדות המקומיות מכירות היטב את השטח ואת הצרכים של העיר/היישוב. העברת האחריות אליהם מעלה את זמינות נציגי ועדת התכנון ומגבירה את מחויבות חברי הוועדה לטובת הציבור והיישוב.
• הסמכויות שמקבלות כל הוועדות המקומיות במסגרת הרפורמה: הוועדות המקומיות יוכלו לתת מענה לצרכי תושבים ותוכניות נקודתיות להן השפעה על המרחב המקומי והאישי. הרחבת דירה בנויה עד לגודל של 140 מ"ר, הוספת שטחי בניה במגרשים (לדוגמא: בבנייה רוויה עד 20% משטח המגרש, בבניה לא רוויה בישוב עירוני עד 7% משטח המגרש או 50 מ"ר), , הוספת שטחים למסחר ומלונאות בבנייני מגורים עד 25%, הוספת שטחי בנייה בתת הקרקע לצורכי שירות (חניה, מחסנים וכו'), הגדלת שטחים לצרכי ציבור.

דיור בר השגה.

• השכרה ארוכת טווח: יינתנו תמריצים לבניית דיור להשכרה ארוכת טווח על קרקע פרטית ותמריצים לדיור להשכרה בקרקע מדינה בתנאים הקבועים בחוק. על מנת לוודא שאכן מתאפשרת השכרה ארוכת טווח, ייבנו מנגנוני פיקוח, ניהול ורישום הדירות, מנגנוני פיקוח על עליית דמי השכירות ועוד

• יחידות דיור קטנות:

במסגרת הרפורמה בכל תכנית חדשה הכוללת למעלה מ-100 יחידות דיור חדשות, יש חובה לבנות לפחות 20% דירות קטנות, שמחירן נמוך יותר.

• שיווק דירות בהישג יד על ידי המדינה:

 הרפורמה קובעת יעדים ברורים למדינת ישראל לשיווק יחידות דיור לשכירות במחיר מופחת וכן יחידות דיור לשכירות ארוכת טווח. בתוך כך, יש דגש לשיווק יחידות דיור בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל.

במידה והמדינה לא תעמוד ביעדים לדיור בר השגה שיוצבו מידי שנה, יועבר סכום מסוים המגלם את יחידות הדיור שלא שווקו לקרן להתחדשות עירונית. מטרות הקרן: סיוע לפעולות התורמות להתחדשות מרכזי ערים, לרבות חידוש מבנים בדיור הציבורי, שדרוג המרחב הציבורי, שיפוץ וחידוש מבנים ותשתיות, תוך מתן עדיפות למיזמי פינוי ובינוי וחיזוק מבנים ומיזמים שאין בהם כדאיות כלכלית.