הכפלת היצע הדיור בעיר * הוספת שטחי תעסוקה * פיתוח המרחב הציבורי והטבע העירוני *העדפת תחבורה רב אמצעית ומקיימת * הגדרת אזורים לשימור * שמירה ופיתוח מבני ציבור

תכנית המתאר הראשונה לעיר תל אביב-יפו אושרה  למתן תוקף על ידי הועדה המחוזית ונחתמה היום (א') על ידי ראש העירייה רון חולדאי.

תכנית המתאר לעיר, תא/5000, אשר חלה על כל שטחה המוניציפלי של העיר, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת היעד 2025. התכנית מאפשרת לועדה המקומית של תל אביב-יפו לאשר בסמכותה תכניות בניין עיר אשר תואמת את תכנית המתאר העירונית. עוד תוחמת התכנית את גבולות שיקול הדעת של הועדה המקומית וקובעת הוראות שינחו את הכנתן  של התכניות המפורטות. חשיבותה של התכנית היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה וכן היא תאשר את קיצור הליכי התכנון בעיר.

התכנית קודמה החל משנת 2008 על ידי מינהל ההנדסה, בהובלת היחידה לתכנון אסטרטגי ואגף תכנון העיר.

ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי חתם הבוקר (א')  על חוברת התכנית וברך על אישורה הסופי: "היום הוא יום חג לעיר תל אביב-יפו. עירנו היא כמעט בת 108 שנים, אך עד היום לא הייתה לה תכנית מתאר סטטוטורית מאושרת. תכנית המתאר, שעליה חתמתי היום, היא תוצר של תהליך עבודה ארוך ויסודי שקיימנו במשך כמעט עשור. תהליך שנועד לבנות תכנית התומכת ככל הניתן בהמשך התפתחותה של העיר ותיתן מענה לאתגרים העומדים בפניה כמרכז המטרופולין הגדול במדינה. התכנית מכפילה את היצע הדיור, תוך שמירת האיכויות האורבניות הייחודיות של תל אביב-יפו כדוגמת עירוב שימושים ומרחב ציבורי מזמין והרחבתם מעבר למרכז העיר, גם לדרומה ולצפונה. התכנית מעניקה וודאות ושקיפות תכנונית, באמצעותה יוכלו התושבים להתוודע לאופן השפעתה על חייהם. עם אישורה יוענקו לוועדה המקומית סמכויות הנמצאות כיום בידי הועדה המחוזית. הדבר יאפשר את קיצור וייעול הליכי התכנון.

תכנית המתאר היא העבודה התכנונית הגדולה והמקיפה ביותר שנעשתה מאז תכנית גדס המפורסמת אשר הוכנה לפני כ-90 שנה ועד היום משמשת מודל לאיכויות אורבניות ומשפיעה לטובה על חייהם של תושבי העיר והמבקרים בה. אנו מאמינים כי בדומה לתכנית גדס, גם תכנית המתאר עוד תשפיע לטובה ותשפר את איכות חיים בתל אביב-יפו בעתיד". 

עו"ד דורון ספיר, סגן ראש העירייה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה: "אישורה של תכנית המתאר הוא יום העצמאות התכנוני של העיר תל אביב יפו. התכנית קובעת את סדר היום התכנוני של העיר לטווח הארוך, שומרת על מרכזיותה ונותנת וודאות תכנונית לתושבי העיר וליזמים". 

בין עיקרי התכנית: הוספת 120,000 יחידות דיור * הקמת טיילת קירוי איילון * הוספת שטחי תעסוקה באזורים הסמוכים להסעת המונים * העתקת מבנה התחנה המרכזית החדשה * ציר ירוק בין שד' רוטשילד לים * איסור על בניית מגדלים במתחם העיר הלבנה* שימור מבנים טמפלרים במתחם הקריה הצבאית * חידוש כיכר אתרים

תכנית המתאר מתבססת על "חזון העיר", אותו אישרה מועצת העיר בשנת 2004 , כחלק מהתכנית האסטרטגית לעיר ומאמצת את הקווים האסטרטגיים המרכזיים שנקבעו בו: שמירה וחיזוק מעמדה של העיר תל־אביב-יפו כמרכז כלכלי ותרבותי, קידום תל־אביב-יפו כעיר אטרקטיבית למגורים לכל הגילים, חיזוק ממשל עירוני עם הפנים לאזרח- מתייעל, משתף ומבוזר וכן פיתוח סביבה אטרקטיבית פתוחה להתחדשות ומשמרת את המורשת, משלבת בין הבנוי לפתוח, פועלת לצמצום מטרדי סביבה ומקדמת מערכת תחבורה רב-אמצעית.

תכנית המתאר קובעת הוראות והנחיות להכנתן של תכניות מתאר מקומיות חלקיות ותכניות מפורטות חדשות ומציגה את היקף האוכלוסייה הצפוי ואת יעדי המועסקים לשנת היעד של התכנית- 2025.  התכנית קובעת את אופן הפיתוח הפיזי בעיר: אילו אזורים בעיר ייעודו למגורים, לתעסוקה, למסחר, לשימושים ציבוריים או ליעודי קרקע אחרים; אילו מקומות ראוי לשמור ואילו מקומות ראוי לפתח; מהן ההוראות וההנחיות בהיבטים תחבורתיים, סביבתיים והיבטים רבים נוספים בעלי השפעה על הפיתוח הפיזי של העיר. זאת ועוד, אישור התכנית יאפשר את מימוש ההסמכה מכוח תיקון 76 ותיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, על פיה יינתנו סמכויות לוועדה המקומית לאשר תכניות מפורטות התואמות את תכנית המתאר הכוללנית.

עיקרי הנושאים בהם עוסקת התכנית:

• יצירת מגוון פתרונות דיור ברחבי העיר לאוכלוסיות השונות המתגוררות בה
• ציפוף והגדלת היקפי הבניה באזורי המגורים והתעסוקה של העיר
• יצירת העדפה לתחבורה רב אמצעית ומקיימת, בדגש על תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ורכיבה על אופניים
• חיזוק האיכויות העירוניות של תל אביב-יפו ע"י הגדלת עירוב שימושי הקרקע והוספת רחובות מסחריים
• פיתוח מרחב ציבורי רציף ואיכותי- רשת של רחובות עירוניים, צירים ירוקים, שבילי אופניים ופיתוח של המשאבים הירוקים בעיר: חוף הים, הפארקים והגינות הציבוריות, שחלקן הוגדרו כאתרי טבע עירוני
• התחדשות עירונית על כל היבטיה, בדגש על פיתוח דרום העיר ומזרחה
• שמירה ופיתוח של מבני ציבור
• הגדרת אזורים לשימור, קביעת הנחיות עיצוב עירוני לבניה לגובה ולשימור מרקמים
• קביעת הנחיות סביבתיות לבניה ולפיתוח בעיר

הכנת התוכנית לוותה מראשיתה בתהליך שיתוף ציבור אשר כלל מפגשים רבים עם משתתפים מגוונים, וכן סדנאות הפתוחות לתושבים באזורי העיר השונים. יותר מ-1,700 תושבים, נציגי ארגונים סביבתיים וחברתיים, נציגי ארגונים מקצועיים מתחום התכנון, הבניה והכלכלה ומומחים מקצועיים בתחומים שונים לקחו חלק בתהליך שיתוף הציבור בתכנית המתאר עד כה.

אז מה כוללת תכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב-יפו?

הוספת שטחי המגורים הנדרשים לעיר –

היקף האוכלוסייה הצפוי בשנת היעד 2025 הוא של  כ-500,000 תושבים (לעומת כ-426,000 תושבים כיום). בשל מצוקת הדיור בעיר התכנית  מאפשרת היקפי בניה למגורים גבוהים יותר שמאפשרים  לתת מענה אף לגודל אוכלוסייה של כ- 650,000 תושבים. בהתאם לכך התכנית מציעה להגדיל את המלאי התכנוני בכ- 120,000 יחידות דיור חדשות, שמתווספות לכ- 100,000 יחידות דיור שטרם נבנו, הכלולות בתב"עות מאושרות או בהליכי אישור. התכנית מבטיחה כי בכל תב"ע משמעותית למגורים, יבחן תמהיל יחידות הדיור ע"מ לאפשר למגוון של אוכלוסיות להתגורר בעיר. התכנית גם קובעת תנאים כדי לעודד בניה של  יחידות דיור בהישג יד.

הוספת שטחי תעסוקה הנדרשים לעיר –

צפי התכנית הוא ל כ-486,000 מועסקים בשנת היעד- שנת 2025 (לעומת כ-400,000 מועסקים כיום). התכנית קובעת היקפי בניה לתעסוקה האמורים לתת מענה לצפי זה ומציעה להוסיף כ-5,000,000 מ"ר לתעסוקה.

עיקר תוספת שטחי התעסוקה תתממש באזור התעסוקה הראשי של העיר, סמוך למערכת הסעת המונים, לאורך מסילת האיילון וסמוך למרכזי תחבורה מטרופולינים.  עירוב שימושים היוצר איכויות עירוניות מאפיין בעיקר את מרכז העיר. תכנית המתאר מאפשרת להביא איכויות אלה גם לשכונות שמחוץ למרכז העיר וקובעת אזורים וצירים בהם יתאפשר עירוב של שימושי תעסוקה ומגורים. 

פיתוח משמעותי של המרחבים הפתוחים בעיר : קירוי האיילון, אתרי טבע עירוני ופיתוח של כיכר אתרים –

• קירוי האיילון והוספת ציר ירוק לאורכו – תוכנית המתאר מסמנת את קירוי  ציר האיילון מרחוב פנקס בצפון עד רחוב ההגנה בדרום. קרוי האיילון יאפשר פיתוח של שטח ציבורי חדש ופתוח שיהפוך למוקד של פנאי, מסלולי אופניים והליכה, שטחים ירוקים, בתי קפה ופעילות מסחרית תומכת .

• תכנון ובניה מחדש של  כיכר אתרים לטובת חיבור שדרות בן גוריון עם חוף הים – תכנית המתאר קובעת כי באזור כיכר אתרים ניתן יהיה להקים בניינים למלונאות ומגורים, במטרה לשפר את הקשר של העיר לים ע"י חיבור של שדרות בן גוריון לרצועת החוף, תוך שמירה על מרחב עירוני פתוח בקצה השדרה.

• טבע עירוני– תכנית המתאר הגדירה אתרים ומכלולים של טבע עירוני, במטרה לשמר ולהשביח  ערכי הטבע הייחודיים לאזורים השונים.

• קביעה ומיסוד של צירים ירוקים בעיר לטובת תנועת הולכי רגל ואופניים, כמו הציר ירוק" משכונת נחלת יצחק ועד לפארק מנחם בגין המכיל בתוכו את כל מוסדות החינוך המרכזיים של השכונה וכן רצף של גינות ומעברים ציבוריים המחברים ביניהם.

הוספה והסדרה של מבני ציבור –

• מוסד ציבור בתחום תחנת הכוח רדינג- מתחם תחנת הכוח רדינג הינו חלק מרצף השטחים המיועדים לפיתוח למטרות נופש פנאי ותרבות באזור שפך הירקון. תוכנית המתאר קובעת ששטח תחנת הכוח יצומצם, כך שמבנה רדינג ההיסטורי והשטח שבחזיתו יהפכו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור, ויהוו חלק מפיתוח רצועת החוף התל אביבית כולה.

• מוקד ציבור עירוני בלב שכונת כפר שלם- תוכנית המתאר מציעה לכלול בלב שכונת כפר שלם מוקד ציבורי שיהווה מנוף חיובי להתחדשות האזור ולשיפור תדמיתו. מוצע ליעד שטח נרחב במרכז השכונה למוסד ציבורי מרכזי, אשר יפעל בזיקה לסביבתו וישפיע באופן חיובי על האזור. המוסד ימוקם על  "ציר ירוק" שיחצה את השכונה מצפון לדרום, ישפר את הנגישות בין חלקיה להולכי רגל ורוכבי אופניים, יחבר את השכונה באופן נוח ונגיש לפאר דרום הגובל בה מדרום, וייצור יתר פתיחות בין כפר שלם  ליתר חלקי העיר.

• אצטדיון בלומפילד- תוכנית המתאר שומרת על אצטדיון בלומפילד במקומו כמתקן ספורט מרכזי ואף מאפשרת את שדרוגו ואת פיתוחו. בסמוך לאצטדיון התכנית מעגנת את גן כרונינגן הקיים כשטח פתוח עירוני ומחברת בינו לבין רחוב שלבים על ידי מוסד ציבורי עירוני חדש. רצף שטחי ציבור אלה הוא חלק מציר ירוק עירוני המחבר את שכונות דרום העיר ומגיע מקרית שלום, דרך פארק החורשות ועד לשדרות ירושלים. 

הגדרת אזורים לשימור –

• העיר הלבנה- אזור "העיר הלבנה" הוא אחד המרקמים העירוניים הייחודיים בעיר שאף זכה להכרה כאתר מורשת עולמית על פי אכרזת אונסקו. תוכנית המתאר נותנת תוקף תכנוני וחוקי מחייב לאכרזת אונסקו, התוכנית אוסרת על בניית מגדלים חדשים בתחום העיר הלבנה וקובעת את הכללים לשמירה על איכויות המרקם העירוני הייחודי של האזור. התוכנית אינה מסתפקת בעיגון תחום אכרזת אונסקו ומרחיבה את תחום האיסור לבניה במגדלים ושימור המרקם העירוני צפונה עד לנחל הירקון.

• שימור השכונות ההיסטוריות ביפו- מבנים ומתחמים לא מעטים ביפו מיועדים לשימור. תוכנית המתאר מציגה תפיסה כוללת וקובעת את השכונות ההיסטוריות ביפו כמרקם בנוי לשימור. בדומה למרקם לשימור שנקבע ב"עיר הלבנה" גם כאן יחול איסור על בניה גבוהה. התוכנית דורשת הנחיות לשמירה על האופי הייחודי הקיים, אך יחד עם זאת שומרת על השכונות כאזור מגורים חי ומאפשרת בהן יצירת תמהיל מגורים הכולל דירות בגדלים מגוונים. סימון השכונות ההיסטוריות כמרקם לשימור יוצר רצף של מרקמים עירוניים מהעיר הלבנה, דרך כרם התימנים, נוה צדק, פלורנטין והמושבה האמריקאית ועד ליפו העתיקה, עג'מי וגבעת עליה.

• שימור אופייה של שכונת פלורנטין, המושבה האמריקאית ומתחם נגה – שכונות אלו הוגדרו כמרקם בנוי לשימור בו תיאסר בניה גבוהה, וכן הוגדרו גם כאזור מעורב שימושים, על מנת לשמר גם את המסחר ברחובות ואת המאפיינים העירוניים הייחודיים של מתחמים אלו.

• "פארק שימור" צפון שרונה- פארק שרונה שמדרום לרחוב קפלן מתפתח כבר כיום כאזור המשלב תרבות, בילוי ופנאי כחלק מ"פארק שימור" הכולל את מבני המושבה הטמפלרית הגרמנית שהייתה במקום. מבני המושבה מצויים גם בתחום הקריה הצבאית שמצפון לרחוב קפלן ואינם נגישים כיום לציבור. תוכנית המתאר קובעת "אזור פעילות מיוחד" בלב השטח התפוס כיום על ידי הקריה הצבאית, כך שאם וכאשר השטח יפונה, יפותח גם מצפון לרחוב קפלן "פארק שימור". השטחים שמסביב לפארק השימור יהיו חלק משטחי אזור התעסוקה המטרופוליני של העיר ויחוברו למרקם העירוני שמסביבם. כך למשל, אם וכאשר יפונה השטח, רחוב ויצמן ימשך דרומה תוך יצירת רחוב עירוני חדש.

מצירי תחבורה לרחובות עירוניים – 

התכנית המתאר מתייחסת לדרכים בעיר כחלק ממרכיבי המרחב הציבורי במטרה שימשכו תנועה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. התכנית מציעה רחובות מסחר גם מחוץ למרכז העיר:

• רחוב איינשטיין- תוכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב איינשטיין לרחוב העירוני המרכזי של רמת אביב תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה. תוכנית המתאר מציעה כי הרחוב יכלול מדרכות רחבות ושבילי אופניים ויתאפשר מסחר לאורכו. הרחוב ימשך מערבה תוך יצירת קשר מהאוניברסיטה ועד לחוף הים ולטיילת החוף, שם הוא יסתיים בכיכר ציבורית פתוחה. מן הצד השני, הרחוב ממשיך מערבה כציר ירוק דרך קמפוס האוניברסיטה ובגשר מעל נתיבי האיילון עד לשכונות צפון מזרח העיר.

• רחוב לה גוורדיה- תוכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב לה גוורדיה לרחוב העירוני המרכזי של שכונת יד אליהו ומזרח העיר. הרחוב יהפוך לרחוב עירוני פעיל שלאורכו יהיו חזיתות מסחריות, מדרכות רחבות ושבילי אופניים. את בתי המגורים שלאורך הרחוב ניתן יהיה להרחיב ולהגדיל ובחלק מהמקרים אף לאפשר פינוי-בינוי תוך יצירת מלאי יחידות דיור חדשות בשכונה הוותיקה.

• רחוב שלבים- תוכנית המתאר רואה באזור מוקד חדש בין יפו לבין תל אביב.  ציר שלבים יהפוך לרחוב שלבים, רחוב עירוני פעיל הכולל חזיתות מסחריות ואשר יתקשר לשכונות הסמוכות באמצעות רחובות מזרח מערב אשר יחברו את דרום העיר אל הים. לאורך רחוב שלבים יוגדל מלאי שטחי המגורים ויתאפשר גם שילוב מוגבל של שטחי משרדים. לאורך הרחוב נקבעו מספר מוקדים למוסדות ציבור עירוניים אשר יתרמו להתפתחות האזור, בדומה למכללה האקדמית ת"א-יפו שכבר הוקמה במקום.

• רחוב ארלוזרוב- תכנית המתאר מציעה להפוך את הרחוב לרחוב עירוני תוסס תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הסגול של הרכבת הקלה. לאורך הרחוב יקבעו מדרכות רחבות ושבילי אופניים ויתאפשרו בו חזיתות מסחריות.                  

בתמונת הנושא: ראש העירייה רון חולדאי, סגן ראש העירייה ויו"ר הועדה המקומית עו"ד דורון ספיר ומהנדס העיר, אדר' עודד גבולי. וכן תמונה משותפת עם צוות מינהל ההנדסה והתכנון העירוני