הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 22 בנובמבר 2020 שהתקיימה בוועידה חזותית – VC

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 22 בנובמבר 2020 שהתקיימה בוועידה חזותית – VC

א. בפתח ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"בראשית דבריי, אני מבקש לברך על כך שתקופת ההגבלות על יונתן פולארד לא הוארכה ושההגבלות הוסרו. אני בטוח שאני מדבר בשמם של כל שרי הממשלה ורבים רבים מישראל כשאני מביע ברכה זו. אני מודה לשגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, על שניהל את המגעים מול הממשל האמריקני וגם שניהל את המגעים מול יונתן פולארד. הוא קיים איתו בזמן האחרון, בשנים האחרונות, למעלה מ-150 שיחות. תודה לך, רון.אני מצפה שיונתן פולארד יגיע בקרוב לישראל יחד עם רעייתו אסתר ואני מבקש לחזק אותם יחד עם כל אזרחי ישראל.

בסוף השבוע הבאנו הישג נוסף במאבק נגד נגיף הקורונה. הגענו להבנה עם חברת "אסטרהזניקה" לרכישת מיליוני חיסונים לאזרחי ישראל. אני מציין לכם שזה מצטרף להסכמים שהגענו עם "פייזר" ו"מודרנה" על אספקת מיליוני חיסונים אחרים למדינת ישראל. המדיניות שלנו היא להביא כמה שיותר חיסונים, מכמה שיותר מקורות, לכמה שיותר אזרחים וכמה שיותר מהר. כל אזרח ואזרחית בישראל שירצו בכך יוכלו להתחסן. הכלל שקבעתי הוא: עדיפה היערכות יתר מהיערכות חסר. לאחר שהבאנו לפני כמה שבועות בשורה על הקמת יישוב חדש בעוטף עזה, אנחנו מביאים היום בשורה נוספת – תוכנית סיוע רחבת היקף של למעלה ממיליארד ₪ ליישובי העוטף. התוכנית כוללת, בין השאר, הטבות מס והנחות בארנונה, יצירת מנועי צמיחה כמו פיתוח תחום האגריטק, תגבור פעולות רווחה, חיזוק הביטחון האישי, השקעות בתחומי החינוך, פיתוח תשתיות ועוד.

אנחנו נמשיך לתמוך ולמנף את העוטף, ובשבוע הבא נביא החלטה לסיוע גם לאשקלון, משום שגם היא נמצאת בתחום הפגיעות. אף על פי שאני חייב להגיד לכם, שמה שאנחנו רואים גם בעוטף וגם באשקלון זה ביקוש הולך וגובר לדירות. אנשים רוצים לבוא, כולל היישוב החדש. אני חושב שזה אומר הכול. המדיניות הביטחונית התקיפה שלנו, כפי שבאה לידי ביטוי רק אתמול, על כל פגיעה שמכוונת כלפינו, לצד חיזוק החוסן האזרחי והתנופה באזור, הם המענה האמיתי לארגוני הטרור. הם באים לעקור, אנחנו באים לנטוע, וברוך השם אנחנו נוטעים. אני רוצה להודות לכל משרדי הממשלה, לשרי הפנים והאוצר, למשרדיהם, לאנשים במשרדי, שתרמו תרומה גדולה מאוד ולכל משרדי הממשלה, 29 משרדי ממשלה, כך אומרים לי, תרמו למאמץ הזה. תודה לכם, השרים, ולכל עובדי המשרדים.

אני מביא היום לאישור הממשלה החלטה להסרת חסמים העומדים בפני העסקת עולים במקצועות הרפואה. אנחנו חייבים להשתדל לסייע לעולים להשתלב בשוק העבודה בישראל וההצעה הזו היא מיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של העולים החדשים בתחום הרפואה. אנחנו נאבקים בזה הרבה שנים ואין שום סיבה. אנשים למשל שבאים מצרפת, הם באים ממערכת בריאות מצוינת, מן המתקדמות בעולם, והמכשולים הביורוקרטים היו מכשולים ביורוקרטים ולא יותר מזה. ההחלטה הזאת גם תתרום כמובן למדינה ובכך תתגבר את העוסקים ברפואה בישראל, תחום שהוא תמיד חשוב, בייחוד בימים האלה.

אני מביא היום לממשלה את המלצת ועדת ההיגוי שהקמנו, להגדיר כאזורי עדיפות לאומית, אזורים בהם שיעור המסתננים הוא גבוה. האזורים יקבלו הטבות משמעותיות, וכן 20 מיליון ₪ נוספים לחיזוקם. אני יודע שהתושבים במקומות אלה חיכו להחלטה הזו הרבה מאוד זמן, גם ראשי היישובים, ואני שמח שהיא יוצאת עכשיו אל הפועל. שוב, אני מודה למשרדים שסייעו בכך. הממשלה צפויה לאשר היום החלטה חשובה נוספת – הסכם פטור מאשרות בין ישראל לאיחוד האמירויות. כלומר, ויזות. זו המדינה הערבית הראשונה שנחתם איתה הסכם כזה, וזהו צעד חשוב שיאפשר תיירות הדדית. לדעתי, בהיקף חסר תקדים. חסר תקדים – ברור, כי לא הייתה לנו תיירות לאיחוד האמירויות, אבל אני חושב שתראו את זה ביחס למקומות אחרים, זה יהיה גל גואה וזה יפתח ויחזק כמובן את הקשרים בין המדינות ואת הקשרים הכלכליים. אני מאמין שכל אזרחי ישראל, כל העולם, רואה את השינוי הכביר שאנחנו מחוללים באזורנו בכל תחום. אולי לא שמתם לב לכך, כי זה לא קיבל כיסוי תקשורתי גדול, אבל בשבוע שעבר ביקר פה שר החוץ של בחריין, מדינה שלא היו לנו יחסים רשמיים איתה, ביקר במעון ראש ממשלת ישראל בירושלים. זה שינוי עצום. עוד דבר שבוודאי לא שמתם לב אליו – סודאן, גם בשבוע שעבר, ביום רביעי, בפעם הראשונה, נמנעה בהצבעה נגד ישראל באו"ם, לאחר שבאופן מסורתי הצביעה נגדנו. נו, אלה סימנים לבאות, ולא רק בתחומים האלה, אני מקווה שיהיו לנו תמיד עוד ועוד בשורות טובות.

ולבסוף, אנחנו מציינים היום את יום פטירתו של דוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. לבן-גוריון זכויות יסוד בהחלטה ההיסטורית להכריז על הקמת מדינת ישראל. הוא עשה זאת מול התנגדות פנימית לא מבוטלת, ההחלטה הזו כמעט שלא עברה. יש לו זכויות עצומות בקביעת ירושלים כבירתנו ובתשתיות היסוד, בכל כך הרבה תחומים, שהניח לפיתוחה של מדינת ישראל. יהי זכרו ברוך."

ראש הממשלה החליפי בנימין גנץ אמר:

"עוד נושא שאני רוצה לעמוד עליו זה באמת העניין של המשך הברכות על המשך קידומם של מהלכי הנורמליזציה. אלה דברים שככל שאפשר לקדם אותם, בוודאי צריך לעשות את זה בשיתוף פעולה, זה לטובת כל אזרחי מדינת ישראל מהקצה ועד הקצה, ואני חושב שאנחנו צריכים להמשיך לנהוג בסיפור הזה.

בעקבות הירי לכיוון אשקלון, צה"ל ביצע הלילה תקיפה רבה ועוצמתית. המחיר שאנחנו נפדה על כל פגיעה בריבונות שלנו יימשך, ילך ויאמיר. לא יהיו בתחום הזה שום הנחות קורונה. אנחנו מוכנים עם מגוון רחב מאוד של תוכניות מבצעיות להגן על תושבי הדרום, ואם הפרות הריבונות האלה והפגיעות הביטחוניות האלה תימשכנה, חמאס ותושבי עזה יפגשו את התוכניות האלה בקרוב ומקרוב, ואני ממליץ להם שלא יעשו כך.

אני שמח על ההחלטות שתבואנה היום בתחום חיזוק יישובי עוטף עזה וחיזוק החוסן באזור הזה, גם בעידן שבו אין תקציב או בעידן שלקראת תקציב, אלו דברים חשובים.

אני אומר, ראש הממשלה, שיש עוד חמישה תחומים שאני ממליץ שתהיה ועדה שתביא לנו החלטת המשך על הנושא הזה: דרום אשקלון, מימון עיריית שדרות, כביש 232, קציר ירוק לחקלאים ותעדוף רכש כחול-לבן לתושבי העוטף. אני בטוח שאין חולק על כך שכל הדברים האלה, גם חלקם בהמשך להנחיות הממשלה, אלה החלטות נדרשות. אותו עיקרון מבורך שנעשה עכשיו, של לקיחת X אחוזים מהיתרות הלא מנוצלות ושימוש בהן, אפשר באפס פסיק משהו לסגור את הפער שנדרש ולהביא מזור לעניין הזה. אנחנו כמובן נעביר את הצעתנו בעניין הזה.

אני חושב שנדרש שיתוף פעולה של משרד ראש הממשלה, המשרד שלי, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד התעשייה, משרד החקלאות, משרד הפנים ומשרד השיכון. אפשר לגמור עם זה ככה, צריך לגמור את זה ככה ואני מצפה שנעשה את זה בשבועות הקרובים ונפתור את כל הבעיות שנמצאות באזור הזה.

אני שמח על ההתקדמות בנושא הקורונה. אני חושב שיש בסך הכול קשיים במגמת הירידה של התחלואה, אנחנו רואים את זה, אבל יש יותר ויותר קשב ציבורי לעניין הזה. אני סבור שהמדיניות הדיפרנציאלית שלנו היא מדיניות נכונה ואני כמובן שמח על הנושא של תהליכי החיסונים, שהולכים ונרכשים, ואני מזכיר לכולם, גם מפותחים כחול-לבן, פה בארץ, על ידי המכון הביולוגי. צר לי ששמעתי, לפי התקשורת, שישיבת הקבינט נדחית ליום שני, כי אני חושב שביום שלישי כבר מחכים להחלטות וטוב היה אם היינו מקדימים את העניין הזה. יש הרבה גורמים במשק הישראלי שמחכים להחלטות ממשלת ישראל ואנחנו חייבים להתקדם בנושא הזה.

אנחנו מחדשים את המינויים, או לפחות את חלקם, כבר עכשיו. אני מאוד שמח על העניין הזה. אני אכן חושב שאנחנו צריכים לקדם את כל המינויים במשרדים השונים. מדינת ישראל צריכה חשכ"ל, אנחנו תומכים בזה. משטרת ישראל צריכה מפכ"ל, אנחנו תומכים גם בעניין הזה. חייבים להמשיך לקדם את כל המינויים. אני מקווה מאוד שלא תהיה התערבות של גורמים חיצוניים בעניין הזה וחייבים לקדם את המינויים. עכשיו משמינינו חשכ"ל או נמנה חשכ"ל, בעזרת השם, בעוד כמה דקות, כל נושא פתיחת התקציבים יתקדם.

אני גם מברך על הגעתו של יונתן פולארד לארץ ואני מאחל לו בריאות ואריכות ימים.

לסיום, אני מבקש להצטרף אליך, ראש הממשלה, באזכור היום החשוב, יום הציון למותו של דוד בן-גוריון. זכויות היסוד שלו, כל מה שהוא עשה, אנחנו עוד רחוקים מאוד מלהתקרב לתחתית מעלתו. אני חושב שהוא באמת היה האיש הנכון למדינת ישראל בזמן הנכון, ובזכותו אנחנו יכולים לקיים את כל מה שאנחנו מקיימים פה, בין שזה בטוב ובין שזה ביותר קשיים, אבל בסך הכול הקמנו פה מדינה רמה והוא אחראי מעשית למה שהיה פה בהמשך.

כאיש צבא וכשר הביטחון, אני לוקח ממנו את האמירה ש"אם נילחם – נילחם בעתיד, ולא נחזור לעבר". אני חושב שתפיסת הביטחון ברמות השונות, מרמת ראש הממשלה ועד רמת החיילים בשטח, הן ברמת התפיסה המבצעית, יודעת להסתכל על קרבות עתידיים ולא על מלחמות העבר בלבד, אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב.

יש לנו הרבה מאוד אתגרים ביטחוניים, שונים לחלוטין מאלו שעמדו בפני דוד בן-גוריון כשהוא קיבל את ההחלטות, ואנחנו חייבים להתקדם ביכולת שלנו לתת מענה ביטחוני לאתגרים הביטחוניים שניצבים בפני מדינת ישראל שהם חמורים לא פחות מבעבר, אך הם שונים לחלוטין באופיים ואנחנו חייבים להציב להם מענה. אני סבור שגם במישור הפוליטי אנחנו חייבים לחזק את גישתו הממלכתית של דוד בן-גוריון, להתעלות על הוויכוחים הפוליטיים שלנו ולקחת קדימה את מה שמדינת ישראל צריכה ולא רק מה שחלק מהאנשים שלה רוצים."

ראש הממשלה, בנימין נתניהו הוסיף:

"אני מבקש להבהיר שהשינויים שכבר החלטנו עליהם לגבי פתיחת כיתות ה'-ו' וכיתות י"א-י"ב, הדברים האלה יתממשו. אין שאלה כאן, אנשים לא צריכים לחכות בחרדה, זה לא עומד להשתנות. מה שכן ביקשתי זה להביא לדעתי את המרכיב המכריע שיכול לעזור לנו להימנע מהגבלות רוחביות מסוימות, זה מרכיב שעובדים עליו כמה וכמה שרים, בנושא של המעקב הדיגיטלי. אני לא רוצה להכביר מילים וכרגע לכלות את זמנה של הממשלה כי נדון בזה בקבינט, אבל יש שם מרכיב משפטי שאם לא נתקדם בו, אז זה לא יעזור לנו. אני יודע שהשר יזהר שי והשר אלקין עובדים על הצעה אחת, יש גם הצעות של שר המודיעין ואחרים, נדמה לי, יובל ואחרים גם כן, אז אני מבקש מכם – תעשו מאמץ היום כדי שנבוא מחר עם דבר קונקרטי. אין כאן עיכובים לגבי יום שלישי, אבל אני רוצה שבעניין הזה, בעניינים הדיגיטליים, שיהיה דיון רציני שנוכל להתקדם ממנו, ולכן אני מבקש גם את שיתוף הפעולה של היועצים המשפטיים כדי שנוכל להזיז את זה קדימה."

ב. הממשלה אישרה את המינויים הבאים:

1. בהתאם לסעיף 43ה(א) לחוק יסוד: הממשלה, את חבר הכנסת יצחק כהן, המתמנה על ידי שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, לסגן שר במשרד האוצר.
2. בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ועל פי הצעת ראש הממשלה החליפי, את הוד בצר לתפקיד המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה החליפי.
3. בהתאם לסעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, את יהלי רוטנברג על-ידי שר האוצר לתפקיד החשב הכללי במשרד האוצר לתקופה של 5 שנים.
4. על פי סעיף 8 לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, את מינויו של יצחק גרשון על ידי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לחבר במועצת רשות שדות התעופה מקרב הציבור ויושב ראש מועצת רשות שדות התעופה.
5. בהתאם לסעיפים 21 ו-23 בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 את אללי אדמסו לתפקיד שגריר ישראל לאתיופיה ושגריר לא תושב של ישראל לבורונדי ולצ'אד.
6. בהתאם לסעיף 7 לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959, את שלמה אטיאס לתפקיד מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה.

ג. הממשלה אשררה את ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת איחוד האמירויות הערביות בדבר פטור הדדי מדרישות אשרה, אשר נחתם ביום 20.10.20.

ד. הממשלה החליטה לבקש את אישור ועדת הכספים של הכנסת לשינויים המוצעים בפרוטוקול המתקן להסכם קרן המדע הדו-לאומית משנת 1972 (BSF), להסכם הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים משנת 1976 (BIRD) ולהסכם הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים משנת 1977 (BARD), בטרם הבאת השינויים כאמור לאשרור על ידי הממשלה.

ה. הממשלה האריכה את תוקף החלטתה בעניין השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות, וזאת כל עוד "אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ" תמשיך לספק שירותי אבטחת תעופה לחברות התעופה הישראליות לפי הוראות והנחיות שירות הביטחון הכללי.

ו. הממשלה אישרה את המלצות הצוות שהוקם לגיבוש המלצות להסרת חסמים הנוגעים לתעסוקת עולים בישראל במקצועות הרפואיים.

ז. הממשלה החליטה להסמיך את שר האוצר לפעול בהתאם לסמכותו לבצע פעולה מאזנת למימון הצעת חוק בעניין הטבות המס ליישובים ומימון החלטת ממשלה לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה תוך עמידה במגבלות הפיסקאליות.

ח. במטרה להוסיף ולחזק את החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף רצועת עזה, הממשיכים לחיות תחת איום ביטחוני מתמיד, אישרה הממשלה תוכנית סיוע לתושבים ולרשויות המקומיות ביישובי עוטף עזה, לשנים 2022-2021 בשורה של תחומים כלכליים, חברתיים, קהילתיים ותחומי רווחה ובריאות בהיקף כולל של כמיליארד ש"ח.

ט. הממשלה אימצה את המלצות ועדת ההיגוי להגדרת אזורים שבהם שיעור מסתננים גבוה כאזורי עדיפות לאומית ולקביעת חלוקת התקציב להפעלת התוכנית באזורים אלה.

י. לצורך ההתמודדות עם האתגרים וההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה על שוק התעסוקה והצורך של הממשלה להגביר את היקף ההכשרה המקצועית הנדרשת בימים אלו, החליטה הממשלה להקים במשרד האוצר מנהלת הכשרות מקצועיות בענפי התשתיות והבינוי, הטכנולוגיה העילית והתעשייה.

***

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביא לראשונה לאישור הממשלה: הכרזה על אזורים שבהם מתגוררים מספר רב של מסתננים, כאזורי עדיפות לאומית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"אני מביא היום לממשלה את המלצות ועדת ההיגוי שהקמנו להגדרת אזורי עדיפות לאומית באזורים בהם שיעור המסתננים הוא גבוה. האזורים הללו יקבלו הטבות משמעותיות, וכן, 20 מיליון שקלים נוספים לחיזוקם. אני יודע שהתושבים במקומות נאלה חיכו להחלטה הזו הרבה מאוד זמן, גם ראשי היישובים, ואני שמח שהיא יוצאת עכשיו אל הפועל. אני מודה למשרדים שסייעו בכך".

הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הפנים אריה דרעי ומשרד הבינוי והשיכון להכרה כאזורי עדיפות לאומית אזורים ב- 7 יישובים שבהם קיימים ריכוזים של מגורי מסתננים. זאת בהמשך להכרה של ועדת הכספים בקריטריון זה בשבוע שעבר. יישובים המוכרים כאזורי עדיפות לאומית זוכים לתמיכה, סיוע ותמריצים שונים, כדי למשוך אליהם אוכלוסיות חדשות, עסקים ועוד. על פי ההחלטה, אזורים אלה נמצאים בערים: ירושלים, תל אביב, נתניה, בני ברק, אילת אשדוד ופתח תקווה.

באזורים שהוכרו יושקעו כ- 20 מיליון ₪ סה"כ לביצוע תכנית פיזית-חברתית-קהילתית במקומות אלו – לשיקום וקידום כלכלי-חברתי של תושבי האוכלוסייה הוותיקה ועסקים. כמו כן, חלק מהתקציב יושקע בהקמה ושיקום של מבנים או תשתיות פיזיות במרחב הציבורי.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

דואל שלך לא יפורסם.

דילוג לתוכן