"אזרחי ישראל, בימים אלה תלוי מעלינו צל החורבן והגלות של תשעה באב.

התפזרנו בגלויות השונות, ידענו סבל ומכאוב, ואחרי דורות רבים שבנו לארצנו כדי לבנות בה יחד את מדינתנו. הפכנו את ישראל לכוח עולה בין האומות. בנינו מדינה חזקה, מתקדמת ומשגשגת. עשינו זאת בזכות המשותף בינינו.

כולנו רוצים מדינה יהודית ודמוקרטית. כולנו רוצים צה"ל חזק וכולנו מבינים שיש לנו רק מדינה אחת.

ועם זאת, כמו בכל דמוקרטיה בעולם, קיימות בתוכנו מחלוקות, זה טבעי. רבים מאוד בתוכנו מאמינים שהאיזון הראוי בין הרשויות הופר בעשרות השנים האחרונות ולכן הם מאמינים שיש להשיב את האיזון הזה כדי שהבחירה הדמוקרטית של העם תבוא לידי ביטוי על ידי הממשלה שנבחרה ע"י העם ושתבטא את רצון העם. אחרים חוששים מההשלכות שהם מייחסים לשינוי הזה, ואילו אחרים פשוט רוצים להפיל את הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי – בלי שום קשר לרפורמה.

הערב אני מבקש להרגיע את כולכם: בכל מצב, ישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, תמשיך להיות מדינה ליברלית. היא לא תהפוך להיות מדינת הלכה, והיא תשמור על זכויות הפרט של כולם. אבל כשאני אומר כולם הזכויות הללו באמת חייבות להיות שוות לכולם. אין שווים יותר ושווים פחות. אין כאלה שכפופים לחוק ואחרים שהם מעל החוק – שיכולים לחסום כבישים, להצית אש, לחסום רכבות, לחסום אמבולנסים, לסכן חיים.

כראש הממשלה של כל אזרחי ישראל, אני שואף להגיע להסכמה רחבה בנושא תיקון מערכת המשפט. ולכן נכנסנו להידברות במשך שלושה חודשים רצופים. הקואליציה הציעה שורה של הצעות לאופוזיציה, הצעה אחר הצעה במשך שלושה חודשים רצופים. אבל לצערי הרב, היד שהושטנו לראשי האופוזיציה נותרה באוויר. ייתכן שזה קרה בגלל החשש שלהם מהגורמים הקיצוניים בהנהגת המחאה. הם אומרים בפה מלא שהם לא רוצים שום פשרה, אלא שהם חותרים רק לדבר אחד – לזרוע תוהו ובוהו במדינה כדי להשיג את הפלת הממשלה, בלי שום קשר לרפורמה.

ואף על פי כן, גם בהיעדר פרטנר, הקואליציה גילתה אחריות.

אזרחי ישראל, כל הדיבורים על הרס הדמוקרטיה הם פשוט אבסורד. זהו ניסיון הפחדה להפיל אתכם על דבר שאין לו שום בסיס במציאות.

מה שכן יסכן את הדמוקרטיה, זו הסרבנות. הסרבנות מסכנת את הביטחון של כולנו, של כל אזרחי ישראל.

בדמוקרטיה, הצבא כפוף לממשלה – הוא לא מכופף את הממשלה.

כשגורמים בצבא מנסים באיומים להכתיב את מדיניות הממשלה, זהו דבר פסול בכל דמוקרטיה, ואם הם מצליחים להכתיב את האיומים שלהם – זהו קץ הדמוקרטיה האמיתי.

ולכן ממשלה אחראית, ומדינה אחראית, לא יכולות להסכים לכך, וכל אזרח אחראי חייב להתנגד לכך בכל תוקף.

בדמוקרטית מתוקנת, היד שמכריעה אינה היד שאוחזת בנשק – אלא היד שמכניסה את הפתק לקלפי.

מי שגורר את צה"ל לוויכוח הפוליטי, מי שמסית לסרבנות, צריך לדעת שסרבנות מהצד אחד, מובילה בהכרח לסרבנות מהצד השני.

בעבר, רבים מאזרחי ישראל לא הסכימו עם כל מה שעשו ממשלות קודמות: הם התנגדו בחריפות להסכמי אוסלו, לעקירת גוש קטיף, להקמת ממשלה שתלויה בגורמים אנטי-ציוניים – ממשלה שהוקמה בהפרה בוטה של הבטחות מפורשות שניתנו ערב הבחירות.

אף שהם ראו במעשים אלה דברים שמסכנים את עצם קיומה של המדינה, אף אחד לא השמיע איום גורף בסרבנות כדי לסכל את מדיניות הממשלה הנבחרת.

למרבה הצער, מי שדרשו בעבר להעניש על כל גילוי של סרבנות ולו הקל ביותר – ביניהם ראשי ממשלה ורמטכ"לים לשעבר, הם כיום המסיתים הראשיים לסרבנות גורפת. הם מודעים היטב למשמעות הקשה של האיום בסרבנות בעיני אויבינו ולמרות זאת הם ממשיכים בהתנהלותם המופקרת.

אמנם מעט מדיי ומאוחר מדיי, אבל טוב שכמה מראשי האופוזיציה יצאו נגד הסרבנות, לאחרונה, ואני מצפה מכל חברי האופוזיציה, בלי יוצא מן הכלל, לגלות אפס סובלנות כלפי תופעה מסוכנת זו.

אסור לנו לקבל אותה – ואנחנו לא נקבל אותה.

אזרחי ישראל, ב-16 שנותיי כראש הממשלה תמיד ראיתי עצמי כראש הממשלה של כולכם. לרגע אחד איני זונח את האתגרים וההזדמנויות הגדולות שעומדות בפנינו: בהצמחת הכלכלה – אנחנו פועלים בשביל זה, בהורדת יוקר המחייה – אנחנו פועלים בשביל זה, במאבק היומיומי בטרור, במאבק המתמשך באיום האיראני, בהרחבת הסכמי השלום – אנחנו פועלים למען המטרות האלה כל הזמן.

גם ברגעים אלה נעשים, אני מבקש לומר לכם שנעשים מאמצים להגיע להסכמה על עילת הסבירות. אני מאוד מקווה שהמאמצים יצליחו. אבל גם אם לא, הדלת של הקואליציה תישאר פתוחה תמיד, לכם אזרחי ישראל וגם לאופוזיציה.

כי גם בימים הסוערים ביותר אנחנו זוכרים, ואני תמיד זוכר דבר אחד: אנחנו עם אחד, עם גורל אחד. אין לנו ארץ אחרת. אחים אנחנו".