עיתון הארץ חושף היום את תרשים עיר האוהלים, ומגלה שבין היתר כל קבוצת אוהלים ב"מתקן השהייה" תגודר באופן נפרד.

מתוך כתבה באתר 'הארץ'.

מתחמים מגודרים ובהם עשרות אוהלים צפופים, 23 מהגרים בכל אוהל, ותא שירותים ומקלחת אחת לכל עשרה מהגרים. תרשימי עיר האוהלים החדשה בנגב – שנבנית בימים אלה על חורבותיו של בסיס מחנה צבאי ששימש בעבר את עוצבת סיני – ואשר הגיעו לידי "הארץ", שופכים אור על המציאות העתידית של אלפי מהגרים אפריקאים.

עבודות הבנייה מתבצעות בימים אלו במשנה מרץ, כאשר לפי ההצהרות הרשמיות, רצועת כליאה אחת מבין ארבע מתוכננות, תושלם כבר בעוד שבועיים ותהיה מוכנה לאכלוס. בביקור אתמול באתר כבר נראו עשרות אוהלים מוצבים בשטח, ולצידם חלק ממבני המקלחות והשירותים. מתיחת קווי החשמל נמצאת גם היא בעיצומה, והצבת הגדר ההיקפית סביב המתקן כולו כמעט והושלמה.

עיר האוהלים החדשה, שמכונה במשרד הביטחון "מרכז שהייה נחל רביב", צפויה לאכלס בסופן של העבודות כ-4,000 מהגרים אפריקאים. אלו יצטרפו אל אלפי המהגרים שכלואים כבר עתה במתקני "קציעות" ו"סהרונים" הסמוכים, ואל האלפים שישוכנו במתקן הקבע שהעבודות להקמתו החלו גם כן בחודשים האחרונים, סמוך ל"קציעות". מלבד זאת, מתכנן משרד הביטחון להקים במידת הצורך עיר אוהלים נוספת, בתחומי מתקן הקבע, אך טרם התחיל בעבודות לבנייתו. בסך הכול בונה משרד הביטחון מקומות שהייה – באוהלים ובמתקני קבע – לעשרים אלף מהגרים אפריקאים.

ואולם בעוד בנייתם של המתקנים האחרים אורכת זמן רב, התשתיות הקיימות בבסיס הצבאי הנטוש, כמו דרכי אספלט וחיבורי מים וחשמל, מקלות על השלמת העבודות במהרה. לפי התוכניות עיר האוהלים תכלול ארבע "רצועות" כליאה, כל אחת מהן תחולק לארבעה אגפים סגורים, שייבנו סביב המבנים הנטושים של הבסיס הצבאי. אלו ישמשו את השוהים לצרכים ציבוריים (חדר אוכל, מועדון, מכבסה, או מקום לצרכי דת), ומסביב להם יוקמו אוהלי המגורים, על גבי משטחי האספלט שכבר נמצאים במקום. במרכז האגף ייתלו רשתות הצללה, ויוקמו מתקני ספורט עבור השוהים, ומכולה שתוצב סמוך לשער הכניסה, תשמש את הסוהרים.

כל ארבעת האגפים יקבלו שירותים ממתחם מנהלי מרכזי לכל רצועת כליאה, ובה ימוקמו מבני מנהלה, חינוך, מרפאה וספרייה. אנשי הסגל עצמם יגורו ברצועת נוספת, נפרדת מרצועות הכליאה, שבה ייבנו בנוסף מרכז קליטה ורפואה לטיפול במהגרים עם קבלתם לעיר האוהלים.

בינתיים יש מספר התנגדויות לפרוייקט

בדיון שיתקיים היום בוועדה הארצית לתכנון ובנייה בירושלים, צפויים חברי הוועדה לדון בשאלת העברת התוכנית להערות הוועדות המחוזיות, ולהשגות הציבור לתוכנית המתאר הארצית שנקבעה למתקנים (תמ"א 46). בחודש שעבר אישרה הוועדה את התיקונים שביקשו לבצע משרד הביטחון בתוכנית כדי להתאימה לקליטה מיידית. באותו דיון שפך ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין, אור על מדיניות המדינה בטיפול במהגרים האפריקאים. "מי שנס על נפשו מבקש מקלט במדינה הראשונה אליה הוא עובר, וכיוון שישראל אינה המדינה הראשונה, כל המהגרים הינם מהגרי עבודה ולא פליטים", הוא אמר. "עם זאת, ולמען הסר ספק, רשות ההגירה תפעיל במרכזי קליטת המסתננים יחידות קולטות שיבחנו תוך שבעה ימים את בקשות הנכנסים". לדבריו, אם יועבר מסר חד וברור שמהגרי עבודה שיגיעו לישראל, לא יורשו להיכנס לערים ולחפש עבודה ויקבלו סעד הומניטרי בלבד, היקף התופעה תפחת בהדרגה.

משרד הביטחון: יותר טוב ממחנות צה"ל

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי התוכנית להקמת מתקני השהייה שמוביל המשרד, בהנחיית ראש הממשלה, מתבססת על עקרונות תמ"א 46, כפי שאושרו ע"י הממשלה והמועצה הארצית לתכנון, עקרונות אשר נותנים משקל לכל צרכי השוהים ומחייבים בנייה של 4 מ"ר לפחות לכל שוהה והקמת מ"ר שטחי ציבור על כל מ"ר מגורים. משרד הביטחון יקים בכל מתחם עשרות מבני ציבור, ובהם סככות והצללות רב תכליתיות, סדנאות תעסוקה, מבני חינוך, בתי תפילה מרפאה, מטבחים, מספרות, משרדים ועוד". הם קבעו כי באשר לפרק הזמן של 30 חודשים שנקבעו למתקן, "משרד הביטחון יפעל על פי הנחיות ראש הממשלה להחליף את האוהלים במבנים בפרק הזמן הקצר ביותר שייקבע".

כן ציינו במשרד כי הנתון שהוצג, לפיו בכל אוהל ישהו 23 אנשים, "אינו מדויק ואינו מעודכן, וכי המספר המעודכן שיוצג למועצה הארצית לתכנון נמוך באופן משמעותי". באשר להקצבת תא מקלחת אחד לכל 10 אנשים, הדגישו במשרד כי "מדובר ביחס טוב יותר מהמצב הקיים ברוב מחנות צה"ל".

קישור לכתבה המלאה באתר הארץ: http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1746348