כחלק מההכנות אליהן נדרש העורף הישראלי לקראת מתקפה ישראלית אפשרית על פרוייקט הגרעין האיראני, ממליץ פיקוד העורף להכין ציוד חירום כנספח חשוב בהיערכות התושבים במסגרת תוכנית החירום המשפחתית. מצבי חירום מסוימים, הגורמים לאחד או יותר מהתרחישים הבאים, עלולים לכפות על המשפחה פרק זמן לא מבוטל, אשר במהלכו היא תיאלץ להתמודד לבדה עם המצב החדש שנוצר. 
מהם התרחישים האפשריים?

• פגיעה בתשתיות- מצבי חירום מסוימים (כגון רעידת אדמה) פוגעים בתשתיות – כבישים נהרסים, חוטי חשמל וטלפון נקרעים וצינורות מים מתפוצצים. דרכם של המצילים עשויה להיחסם,להשתבש וודאי להתעכב.
• אירוע נפגעים המוני- מצבי חירום אשר יגרמו לפגיעה רחבה באוכלוסייה יגדילו מאוד את מספר הנזקקים לעזרת הגורמים המוסמכים (לכודים תחת הריסות, פצועים והרוגים רבים) ויחייבו את גופי ההצלה לפעול על פי סדרי עדיפות לטיפול במקרים. בזמן שגרה או אפילו במצב חירום מקומי, הטיפול בכלל המקרים מתבצע במקביל ואולם ריבוי מקרים יחייב לטפל תחילה במקרים הקשים ויאריך את זמן ההגעה לכל בית ולכל מטופל.
•  הסתגרות ופינוי- מצבי חירום אחדים עלולים לכפות על האוכלוסייההסתגרות (הישארות במקום סגור כגון  מקלטים, מרחבים או חדרים מוגנים או אפילו רק בבתים על מנת להתגונן מפני הדף או להימנע ממגע עם חומרים מסוכנים). באותה מידה,יתכן שיתבצע פינוי (עזיבת הבית) כשהאזור מהווה סכנת חיים. פינוי עשוי להיות מיידי (כמו במקרה התפשטות שריפה או אירוע חומרים מסוכנים) או אחרי זמן הסתגרות כלשהו,יזום ע"י גורמים חיצוניים או ביוזמת המשפחה. כך או כך, יזדקקו בני המשפחה לחפצים מסוימים אשר מוטב כי יהיו בהישג יד ויאוגדו יחדיו מבעוד מועד.

המשותף למצבים אלו הוא כי כוחות הביטחון, גורמי החירום ושירותי ההצלה יתקשו להגיע לכל אזור, ועל אחת כמה וכמה לכל בית.
הכנת "ציוד החירום המשפחתי" תאפשר להתקיים במשך 24 עד 72 שעות, עד שתגיע עזרה. במרבית מצבי החירום משך ההיערכות וההתרעה לא יספיק לאריזתו של תיק חירום ייעודי. באחרים, כגון ירי טילים בלתי קונבנציונאליים, תינתן התרעה שתאפשר הצטיידות בהתאם (רכישת חומרי איטום, הצטיידות בערכת מגן וכו').
מה יש לכלול בפריטי החירום?
בבואכם להכין את "ציוד החירום המשפחתי", הקפידו לשתף את כל בני המשפחה. מובן שאין אפשרות לכלול את כל אשר תרצו ליטול (מה לקחת במקרה של עזיבה לימים או חמור מכך, מה להציל במקרה שריפה). השתדלו לספק מענה הולם ראשית לצרכים החיוניים. נסו לחשוב על הציוד, תכולתו ואופן אחסונו) בהתאם לתרחישים בהם ישמש אתכם- הישארות בבית בעת התרחשות מצב החירום (כולל תרחישי קיצון כגון פגיעה באספקת החשמל או המים לביתכם) או לחילופין כציוד שיילקח עימכם אל מחוץ לבית (במקרה פינוי).
להלן הרשימה המומלצת כפי שגיבש פיקוד העורף בשיתוף גורמי חירום והצלה שונים:

• טלוויזיה, רדיו וסוללות, טלפון ומחשב בעל חיבור לאינטרנט כדי להמשיך להתעדכן.
• 3 ליטרים מים בבקבוקים סגורים בעבור כל אדם ליממה אחת. מומלץ להכין מים לשלוש יממות.
• מזון באריזות סגורות כגון שימורים או חטיפים.
• תאורת חירום או פנס וסוללות.
• ערכת עזרה ראשונה.
• מטף לכיבוי אש.
• רשימת טלפונים של ארגוני החירום, של בני משפחה והשכנים.
• דברים שינעימו את הזמן ויקלו את השהייה כגון: משחקים, עיתונים, ספרים.
• העתקי מסמכים חשובים, מסמכים רפואיים, מרשמי תרופות בשימוש קבוע, מסמכי זיהוי, מסמכים אישיים ומסמכים פיננסיים (מומלץ להחזיק גם במקום אחר מחוץ לבית לגיבוי).
• תיק ציוד אישי למקרה של פינוי נדרש בשעת אירוע כל ציוד שיהיה חיוני במקרה של פינוי מהבית לכמה ימים (למשל, תרופות, כסף מזומן, אוהל, גפרורים, נרות, סכין רב-שימושי, ציוד מיוחד לתינוקות, ציוד לאנשים עם צרכים מיוחדים וכו').
• ציוד איטום: יריעות ניילון מסוג פוליאתילן בעובי 100 מיקרון לפחות וסרט הדבקה רחב ושקוף בעובי 30 מיקרון לפחות וברוחב 50 מ"מ שיספיקו לאיטום פתחי החדר.

תיק לשעת חירום – כיצד לאחסן ?
את פריטי החירום שאספתם יש לאחסן במרחב או החדר המוגן בבית. מומלץ מאוד לבחור תיק ולהכיל בו את פריטי החירום, ככל שגודלו מאפשר זאת. פריטים גדולים או כבדים במיוחד (כגון מטף כיבוי, בקבוקי מים, תאורת החירום) ניתן להחזיק בצמוד אליו ובכל אופן, לא מומלץ להוציאם מן המרחב או החדר המוגן בבית. במקרה שיש הכרח להחזיקם במקום אחר, חשוב לציין זאת בפני בני הבית ואולי אפילו על גבי או בתוך התיק.
ניתן לארגן את התיק ע"פ הסעיפים שפורטו (מוצרי מזון יחדיו, צעצועים יחדיו, בגדים יחדיו). חלקיכם יעדיפו ודאי לחלק את התיק לפריטים משפחתיים ולשקיות אשיות (כאשר כל שקית מכילה את הציוד האישי של בן משפחה אחר). כך או כך, חשוב מאוד להכניס פריטים רבים ככל האפשר שיש לשמרם יבשים אל שקיות ניילון אטומות (פנקס הנחיות, סט בגדים, מסמכים חשובים וצילומי תעודות מזהות).
אל תשכחו למנות מי מכם שאחראי על תחזוקתו השוטפת של התיק (החלפת המים ובדיקת מלאי המזון אחת לשלושה חודשים, בדיקות תקופתיות למטף אחת לחצי שנה או על פי הנחיות היצרן, בדיקת סוללות ותקינות אמצעיים אלקטרוניים אחת לחצי שנה, רענון מסמכים אחת לשנה או על פי חידושם וכיוצא בזה).
רשמו לפניכם לשלב את הצגת הציוד במסגרת השיחה המשפחתית: (אם כבר קיימתם את השיחה, הזמינו בשנית את בני הבית), הציגו בפניהם את התיק, את מקום אחסונו ואת הפריטים שבו. הקפידו לוודא כי בני המשפחה מכירים כל פריט ויודעים כיצד ומתי להשתמש בו.
למידע נוסף הכנסו ל-אתר פיקוד העורף , מי שמוכן – מוגן !