מליאת הכנסת אישרה בקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק למניעת הסתננות (תיקון מס' 4 והוראת שעה) (עבירות ושיפוט) התשע"ד -2013, שהגישה הממשלה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה ונדונה בוועדת הפנים בראשות ח"כ מירי רגב (הליכוד-ביתנו).

הצעת החוק שאושרה סופית, מתקנת את החוק למניעת ההסתננות וקובעת הסדר חקיקתי שיחול הן על מסתננים השוהים כיום בארץ, והן על  מסתננים שעתידים להיכנס לישראל לאחר תחילתו של חוק זה. לעניין מסתננים שיכנסו לארץ לאחר תחילתו של חוק זה, נקבע כי ניתן יהיה להשימם במשמורת למשך שנה אחת בלבד ואולם, לממונה ביקורת הגבולות תהיה הסמכות לשחררם ממשמורת בהתקיים הטעמים המנויים בחוק. לעניין המסתננים השוהים כיום בארץ, נקבע כי ממונה ביקורת הגבולות יהיה רשאי להעבירם למרכז שהייה פתוח.

עוד נקבע כי במרכז יסופקו לשוהים תנאי מחייה הולמים ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה וכן דמי כיס או הטבה אחרת למחייתם השוטפת. כמו כן, שוהה במרכז לא יורשה לעבוד למעט, עבודות תחזוקה ושירותים שוטפים בתחום המרכז בעבור גמול סביר. בנוסף, נקבעו הוראות לעניין שמירת הסדר והמשמעת במרכז, וכן את אמצעי המשמעת שינקטו במקרה של הפרת ההוראות כאמור, ובכלל זה אמצעי משמעת הכולל העברה למשמורת לתקופות קצובות הקבועות בחוק.

החוק נכתב, בין השאר, עקב פסיקת בג"צ שביטלה את האפשרות להחזיק מסתנן במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים, בשל היותה לא מידתית וסותרת את יסוד החירות הקבוע בחוק כבוד אדם וחירותו.

ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה דיונים מעמיקים והצליחה להשפיע על החוק בנושאים הבאים: הבהרה בנוסח החוק לפיה תקופת משמורת של שנה היא תקופה מקסימלית בכפוף לסייגים הקבועים בחוק; קיצור תקופות הביקורת השיפוטית על שהייתו של מסתנן במשמורת, הן לעניין ממונה ביקורת הגבולות, והן לעניין בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים; הבהרה כי עילות השחרור בערובה הקבועות בחוק אינן מסויגות למקרים חריגים בלבד; קביעה כי ממונה ביקורת הגבולות יהיה רשאי, אך לא חייב, להסתמך על חוות דעת של גורמי הביטחון בעניין פעילות העלולה לסכן את בטחון המדינה המתבצעת במדינת מוצאו של המסתנן, לעניין הערכת מסוכנתו של המסתנן; הכנסת סעיפים הקובעים תקופת התיישנות ומניעת ענישה "כפולה" על עבירות משמעת של מסתננים העשויות להביא להחזרה למשמורת סגורה.

שר הפנים גדעון סער, יוזם התיקון לחוק, אמר הלילה לקראת אישורו: "התקיימה פה מתקפה בלתי פוסקת של דיבה על מדינה ישראל. הטעייה, סילוף ודמוניזציה נגד החוק. המחלוקת היא על שתי שאלות. שאלה ראשונה: האם אנחנו מתכוונים למנוע חידוש הסתננות מאפריקה או שאנחנו מוכנים להמר בשאלה יסודית על עצם היכולת שלנו להגן על עתידה ואופייה. המשוואה הפשוטה והאכזרית היא שאם נרים ידיים מייאוש, נאבד את המדינה היחידה שיש לנו". עוד אמר סער: "ישראל היא המדינה המערבית היחידה שיש לה גבול יבשתי עם אפריקה. אנחנו לא יכולים להעמיס עלינו את כל תחלואי יבשת אפריקה. אדם שעובר את כל התלאות יעבור גם גדר. אם יהיה כדאי לבוא לפה הם יגיעו. הלכנו לאמצעי מידתי, של תקופה קצרה מהכנסת הקודמת". (וואלה)

ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו), יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, הציגה את ההצעה במליאה: "במשך שנים מדינת ישראל לא השכילה לטפל בבעיית המסתננים. החוק נדרש לצורך הרתעה של מסתננים פוטנציאלים. המציאות הנוכחית היא בבחינת פצצת זמן אנושית. עניי עירך קודמים. החוק הוא חוק מידתי שיעבור בבג"ץ".

ח"כ דב חנין (חד"ש): "אנחנו מחויבים לחשבון נפש. המצוקה בדרום תל אביב היא מצוקה קשה. אבל בחוק אין שום תשובה למצוקתם. נכון להשקיע את הכסף של מתקן הכליאה בשיקום דרום תל אביב. נכון לפזר את המסתננים ברחבי הארץ ולתת להם לעבוד על חשבון העובדים הזרים שהממשלה אישרה את הגעתם כמו בחקלאות, בנייה ומלונאות. הרי ממילא לא ניתן לגרש אותם ובכל מקרה חסרים עובדים זרים. לא נכון לטעון כי מתן אישור העבודה יגביר את ההסתננות מאחר ויש גדר והגבול הדרומי נסגר. נציבות הפליטים באו"ם מודאגת מכך שמדינת ישראל איננה עורכת הבחנה בין מהגרי עבודה לבין מבקשי מקלט. מטרידה במיוחד העובדה שמרכז השהייה מזכיר מאוד את כל המאפיינים של כלא" .

ח"כ משה מזרחי (העבודה): "הולכים להוציא חצי מיליארד שקל על כלום, כדי לכלוא 2000 מסתננים שלא יפתרו את הבעיה. בג"ץ ניסה לתת לממשלה להרים את הכפפה ובאמת לפתור את הבעיה, לטובת תושבי דרום תל אביב, ולא לקחת אותנו למקום החשוך הזה. התחליפים הדרקוניים האלה הם לא פתרון ולא יוציאו אפילו מסתנן אחד. ממשלת ישראל לא הרימה את הכפפה והלכה למקום הקל והדרקוני ומי שמצביע בעד החוק הזה זורק חצי מיליארד שקל מכספינו לחינם".

ח"כ איתן כבל (העבודה): "עליתי רק להגיד משפט אחד, יהודים לא יכולים לחוקק חוק כזה. האריתראים הצליחו להגיע לפה תחת הממשלה הזו, ואנחנו השמאלנים כבר שנים לא ראינו את השלטון אפילו עם משקפת 20\120. אני לא יכול לתת את ידי לחוק הזה".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ), טענה כי "הבעיות בדרום ת"א נבעו ממדיניות הממשלה ולא מכניסת מסתנני העבודה". היא הוסיפה ואמרה כי "בכל מקרה החוק עדיין לא מידתי ולא יעמוד בבג"ץ".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), יו"ר הוועדה לענייני עובדים זרים, אמרה ש"אי אפשר לסבול את מצעד השקרים של הממשלה. גם אם יכניסו למתקן השהיה 3300 שוהים לא יפתרו את בעיית המסתננים שכן ישנם 53,000 כאלו. מקדמים חקיקת בזק כדי לסיים לפני המועד בו יצטרכו לשחרר מסתנני עבודה". עוד אמרה כי הממשלה לא בחנה בקשות למעמד פליט כפי שהצהירה. ח"כ רוזין אמרה כי מתקן השהיה עומד להיות ממש כלא ולא מתקן פתוח. היא הדגישה כי כל התנאים במתקן מראים שמדובר בכלא. היא אמרה שיש אלטרנטיבה לחוק. ענפים רבים מתחננים לידיים עובדות. ניתן להעסיקם למשך תקופה מסוימת כעובדים זרים. "גם המדינה יכולה להרוויח מכך". לטענתה יש הצעות קונקרטיות שהוצעו בוועדה לעובדים זרים אך הן אינן מיושמות. היא הדגישה כי חלק מהמסתננים עברו עינויים קשים. עוד אמרה כי מתקן השהייה יעלה חצי מיליארד שקלים והיה ניתן להשקיע כספים אלו בהכשרת המסתננים כעובדים. היא אמרה  כי אי אפשר להשאיר קבוצה כה גדולה של מסתננים ללא שירותי רווחה, חינוך ושירותים אחרים.

ח"כ דב חנין (חד"שׂ), הביא את עדותה של יוהנה מאריתריאה. היא אמרה כי למדה כעת את משמעות המושג "כושי". היא גם ציינה את המשטר הדיקטטורי באריתריאה שחייבו אותה לברוח. כעת, אמרה כי היא מצויה בכלא של דעות קדומות. בישראל. "אנחנו לא חיות. אנחנו בני אדם", כתבה יוהנה. ח"כ חנין אמר כי מצער שאיננו מסוגלים לראות את מצבם של המסתננים מנקודת ראותם. הוא ציטט את פסיקת בית המשפט העליון והראה כי הצעת החוק החדשה מכניסה לחוק את הדברים שבית המשפט מתנגד להם.

ח"כ אלי ישי (ש״ס): "שיח המסתננים החל לפני 7-8 שנים, ואמרו שחייבים להיות הומנים. בחר מי שבחר לקרוא לכל המסתננים פליטים. יש ועדה שבודקת , ומי שמוכר כפליט מקבל מעמד של פליט. שאף אחד לא ישלה את עצמו שבתיקון הזה בא לציון גואל. על מנת להתמודד עם המסתננים צריך 3-4 אלמנטים בלי פשרות. שאף אחד לא יטיף לי מוסר. מי שמטיף מוסר רוצה לסכן את המפעל הציוני. צריך לשמור על המדינה. גדר לא מספיק – גדר של 10 מטר, אז יש סולם של 12 מטר. צריך גם גדר, גם מרדף חם, גם אכיפה, גם חוק של 3 שנים. מקווה שהשנה והגדר ייצרו רתיעה מספקת. שנה במלון 5 כוכבים בהשוואה למה שקורה באפריקה. כואב לכולנו איך אנשים חיים שם. אם לא הגדר היו פה 400,000 איש וזה סוף המפעל הציוני".

ח"כ אילן גילאון (מרצ): "אלי ישי מזכיר לי את נלסון מנדלה – כל מה שנלסון מנדלה, אלי ישי בדיוק ההיפך. מנהיג דגול, שיצק תכנים חדשים במושדים של פיוס וחמלה, לעומת גזען, רודף זרים עד חורמה. מה הרציונל של החוק? אני מניח שזכרוני בוגד בי. לא זוכר שבמורשת שלי כתוב שבני ישראל ירדו לשבור שבר במצרים. לא זוכר שההורים שלי ובני דורם התדפקו על דלתות שלא נפתחו, לא זוכר שאנו חתומים על אמנת האו"ם לפליטים. אם כל זה לא מחייב אותנו, אז מה כן?"

ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "שמעתי את מירי רגב מציגה את החוק – 'מתכבדת להגיש לכנסת'. מתכבדת? זב חוק דרקוני, לא מוסרי. אלי יש מדבר על סכנה לזהות היהודית. 60,000 איש מאיימים על הזהות היהודית? איך קבוצה אחת מסיחתה נגד השנייה. הם נמלטו מזוועות טבח ורצח עם. באיזה התבטאויות מדברים עליהם, כאילו מדובר בפיגוע מתגלגל. גם החוק הזה לא יעמוד כנראה בסטנדרטים של בגץ וזה אפילו לא מטריד את גדעון סער. שמעתי את אנשי הימין משתלחים בבגץ. מי מינה את גרוניס? ביושר אינטלקטולאי קבעו שהחוק לא חוקתי. שאי אפשר לשים אנשים בכלא ללא ביקורת שיפוטית. למה רוצים להכניס אותם למתקן 'פתוח', שאין סגור ממנו? כי לא רוצים לתת להם עבודה. כי יש מי שמתפרנס מהבאת עובדים זרים חדשים".

ח"כ עיסאוי פריג (מרצ)': "איך הימין שחי בתוכנו ימשיך אץת שלטונו? הוא חייב שהדרום תל אביבים ימשיכו להיות מוזנחים. הרי יש לנו ראש ממשלה – ביבי פחדניהו. יש מדיניות של פחד שהוא השתמש בה כדי לגרוף קולות. איום קיומי. מסכן האזרח, קם בבוקר, אין לו מקום עבודה ובא אליו פחדניהו עם האביב הערבי שרוצה לחסל אותנו. האויב האירני – האוויר יצא. האביב הערבי הפך לחורף ואבו מאזן המסכן – המצב רגוע. אז אני צריך תחמושת רזרבית. אני צריך בעיית זרים לאיים בה. אני צריך ליצור בעייה של עובדים זרים כדי להמשיך את השלטון. והדרום תל אביבים אוכלים את זה. מה אמר שר הפנים בוועדת הפנים? יש מטרה לחוק – להרחיק את הסודנים והאריתראים ממרכזי הערים. לשמור על גזע העם הנבחר. הוא לא רוצה לפתור את הבעייה. משתמשים בעוני שלכם".

ח"כ נחמן שי (העבודה): "איך מסייעים לאוכלוסיה היהודית שבאזור? חייהם נעשו קשים ביותר. כולנו משוכנעים שצריך לשים קץ להסתננות. השאלה אם זה נעשה בדרך חוקית, שהולמת את ערכי המדינה. התשובה שלישית. אנו נוהגים ביד חזקה, במדיניות שמתעלמת מערכי היסוד של המדינה. אנו בכיבוי שריפות לא אעחים. לא מתוך מחשבה והבנה. וזו סוגיה שדורשת חשיבה. היום התופעה כבר לא דורשת טיפול היסטרי ודווקא עכשיו מחזיקים אנשים בכלא או משמורת שכמוה ככלא. צריך זכוכית מגדלת להבין את ההבדל בין הכלא למשמורת הפתוחה".

במרכז למדיניות הגירה ישראלית בירכו את הממשלה על העברת החוק: "מתקני השהייה הפתוחים יאפשרו את אכיפת איסור ההעסקה. מניעת התמריץ הכלכלי הוא צעד הכרחי בדרך להשבת מרבית המסתננים, שהגיעו לישראל על מנת לעבוד, חזרה לארצות מוצאם. עד עתה שבו לאריתראה וסודן באופן עצמאי מעל לשלושת אלפים מסתננים ובחוק טמון פוטנציאל להגביר משמעותית את זרם היוצאים."

30 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית ו-  15 התנגדו לה.