שר הפנים אריה דרעי לוועדת הפנים: יש היום בארץ 79,000 תיירים שנשארו מגאורגיה ואוקראינה, פי שניים ממספר המסתננים מאפריקה מאז ינואר 2016 נכנסו לארץ רק 18 מסתננים ויצאו 5000. למעט פליטי דארפור, תפקידי להחזיר את כל האחרים לארצותיהם.

"המסתננים הם בעיה גדולה אבל הם רק חלק מהזרים השוהים היום בישראל", אמר שר הפנים אריה דרעי בדיון ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם על מדיניות בסוגיית המסתננים בדרום תל אביב, "יש היום בארץ 39,000 מסתננים מאפריקה, בלי הילדים, 18,000 עובדים זרים סיעודיים שלא חזרו לארצם ו-79,000 תיירים שנכנסו ונשארו כשתמה תקופת שהייתם, רובם הגדול מגאורגיה ואוקראינה".

עוד הוסיף השר דרעי: "אוטובוסים לוקחים את ה'תיירים' האלה ישר לשדרות סלמה לבקש בקשת מקלט, וכשמגישים בקשה כזו אי אפשר לגרשם עד שלא דנים בבקשה והתורים ארוכים. לפני שנה התחלתי הליך הכרזה על גאורגיה כמדינה שאין מניעה לגרש בחזרה את מי שמגיע ממנה בצורה לא חוקית. התחלנו הליך זריז של סירוב תוך כמה ימים. מוליכים אותם שולל. מאכרים בגיאורגיה גובים מהם 5000 דולר תמורת הבטחה לסדר להם עבודה בישראל, ואז לוקחים אותם להגיש בקשת מקלט. יצאנו במסע הסברה בגיאורגיה להסביר שם שמוליכים אותם שולל. אנו ממתינים למשרד החוץ ולמשרד המשפטים לבצע הליך דומה גם מול אוקראינה.

אני סופג באהבה את הטענות. אי אפשר להאמין שבדרום תל אביב יש מדינה אחרת לגמרי 200 מטר ממציאות אחרת. התחושה היא של השתלטות המסתננים, ואתה זר במדינה שלך. מאז ינואר 2016 נכנסו לישראל 18 מסתננים. מתחילת 2017 אף אחד. אפס. יצאו מישראל באותה תקופה 5000. יש מדיניות ברורה. לא של התעלמות. ישראל לא בנויה לקלוט מסתנני עבודה, וחוץ מאנשי דארפור כל השאר הם מסתננים שצריכים לחזור למקומות שלהם. הם נכנסו שלא כחוק ותפקידי להוציא אותם החוצה. משרד הפנים מנהל מאבק על מספר הפקחים.

לא כל מה שהממשלה רוצה היא יכולה. יש מגבלות של בית המשפט. אנו מדינת חוק דמוקרטית. חוקקנו מספר חוקים שבית המשפט העליון פסל. יש פתרון עם מדינה שלישת. זה הכלי הגדול להתמודד עם רוב הבעיות. בית המשפט המחוזי אישר את ההסדר ואנו מצפים לפסק דין של העליון שיינתן תוך חודשיים-שלושה. אנו מקווים שנוכל לבצע את המדיניות שאנו חושבים שצריך. לא שולחים אותם ריקם. נותנים להם עזרה ראשונה ויותר מזה. המדיניות ברורה ויש מגבלות משפטיות שחייבים לקחת בחשבון".

אביעד יששכר, עוטף תחנה מרכזית: "כמות הרצח והאונס בתוך קהילת המסתננים גדולה וזה יוצא אלינו, לא רק בתל אביב אלא גם בפתח תקווה ובערד. אתם משלים את עצמכם שזה לא יגיע לשדרות רוטשילד מחר בבוקר. ילדי המסתננים היום בני 13-14. מה תעשו עם 20,000 צעירים שיסתובבו ברחובות בעוד 4-5 שנים? כמה זמן יש לכם כדי לפעול? אנו מעירים אתכם ואתם לא מבצעים".

יונתן יעקובוביץ, המרכז למדיניות הגירה: "חוק הפיקדון הוא כלי חשוב. יצאו הרבה דוחות באירופה לפיהם חלק ניכר מהאנשים האלה יכולים לחזור הביתה. יש מסיבות עצמאות, יש פעילות של תומכי משטר פה. נשים יכולות לחזור לפי דוח נציבות האום. למה הן מקבלות את כל ההטבות? ממשלת אריתריאה מעודדת אותם לעבוד כאן ולשלוח כסף הביתה".

ח"כ זוהיר בהלול: "אני מכיר בסבלם של תושבי דרום תל אביב אבל רואה גם את הצד האחר. אנשים באו בעל כורחם כדי להציל את נפשם. המדיניות היחידה של מדינת ישראל היא לדחות את הקץ. התעלמות מאנשים שבאו למדינה שאמורה להציף אותם בחמלה. שר הפנים אדם אמיץ. קח את המשימה לידיך והצל את האנשים. המדינה יכולה להכיל עשרות אלפים".

ח"כ יואב בן צור: "יש אזרחים ישראלים שצריך לחמול עליהם. באור נחמול קודם על הצאן שלנו. משרד הפנים רוצה ועושה עבודה טובה, אבל יש לו רק 130 פקחים. זו כמות כוח אם שלא מסוגלת לבצע. חייבים לתת יותר כוח אדם".

ח"כ דב חנין: "המציאות בדרום תל אביב מאד קשה. יש בעיה של תשתיות רווחה וחינוך והממשלה מאכילה בסיסמאות. לאחרונה נוספה לשם גם אוכלוסייה מאוקראינה וגאורגיה. אלפים. גם הם הולכים להיות אוכלוסייה לא מטופלת".

ח"כ אכרם חסון: "התיק נפל על תל אביב לא במקרה. כנראה שהייתה מדיניות. אנו מדינה עם חמלה, אבל לא על חשבון אזרחי ישראל, כי מישהו לא חשב איך לטפל. למה לא מעבירים אותם למרכז קליטה ומטפלים בהם בצורה מקצועית?"

שפי פז מ"החזית לשחרור דרום תל-אביב" הביעה את דעתה כי פשוט כולם משקרים לתושבי דרום ת"א. לדבריה פעם אחר פעם היא שומעת את אותם בלבולי מוח. לטענתה הממשלה משקרת לתושבים כשהיא אומרת שהיא רוצה לפתור את הבעיה, וגם חברי הכנסת ויתר העמותות שאומרות שתושבי דרום תל אביב מעניינות אותן.

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם סיכם את הדיון: " הוועדה תפנה לשר לביטחון פנים לתגבר את מספר השוטרים בדרום תל אביב. זה מקום מועד לפורענות. נפנה לשר האוצר להגדיל את תקציב הפיקוח של משרד הפנים. 130 איש לא יכולים לטפל בבעיה. זהו טיפול טקטי, אבל הבעיה הרבה יותר מורכבת, ומשרד הפנים יכול לתת מענה רק לחלק ממנה. לכן מי שצריך להוביל הוא ראש הממשלה. הוועד תפנה אליו ותקרא לו לקיים דיונים מעמיקים בקבינט הכלכלי ולפרק את המדיניות למשימות. אם לא נפתור את העניין הוא רק יחריף ובמקום לטפל ב40,000 איש נצטרך לטפל ב200,000 ".