נתוני המפתח:
• בסוף שנת 2011 מנתה אוכלוסיית ישראל 7,836,600 נפש: מהם 5,907,500 יהודים (75.4%), 1,610,900 ערבים (20.6%), ועוד כ- 318,200 אחרים (4.0%) – אלה, ברובם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במרשם התושבים.
• מכלל היהודים והאחרים, קבוצת המוצא הגדולה ביותר הינה מוצא ישראל (39%).
• בשנת 2011 היו בישראל כ-2,204.1 אלף משקי בית פרטיים.
• בשנת 2011 נולדו כ-166.3 אלף תינוקות, נפטרו כ-40.8 אלף נפש ועלו לישראל 16.9 אלף עולים חדשים.
• מאז קום המדינה גדלה צפיפות האוכלוסייה פי 8, בעת הקמת המדינה הצפיפות הייתה 43 נפשות לקמ"ר. בשנת 2011 הגיעה הצפיפות ל- 347 נפשות לקילומטר רבוע, זאת בהשוואה לצפיפות של 247 נפש לקמ"ר ב-1990 (לא כולל האוכלוסייה והשטח של אזור יהודה והשומרון).
• מאזן ההגירה של תושבי ישראל (לא כולל עולים) בשנת 2010 הוא שלילי ועומד על כ- 5.4 אלף תושבים. שיעור של 0.7 לאלף תושבים, שהוא השיעור הנמוך ביותר זה שלושים שנה.
• בסוף שנת 2035 תמנה אוכלוסיית היהודים ואחרים 7.7-9.9 מיליון נפש (מזה אוכלוסיית היהודים – 9.3-7.4 מיליון), האוכלוסייה הערבית תמנה 2.3-2.9 מיליון נפש.
גידול האוכלוסייה בשנת 2011
• במהלך שנת 2011 גדלה אוכלוסיית ישראל בשיעור של 1.8% – תוספת של כ- 141,500 נפש, ובסוף השנה מנתה האוכלוסייה 7,836,600 נפש.
• מסך כל הגידול כ- 125,500 נפשות נוספו מגידול טבעי (לידות פחות פטירות) וכ-16,600 – ממאזן ההגירה הבינלאומית (מספר המהגרים לישראל פחות מספר המהגרים מישראל).
• שיעור גידול אוכלוסיית היהודים והאחרים היה 1.7%, בדומה לגידול באוכלוסיית היהודים (1.8%). בקרב האוכלוסייה הערבית שיעור הגידול היה 2.4%.
• נמשכה הירידה בשיעור הגידול בקרב האוכלוסייה המוסלמית. בשנת 2011 היה השיעור 2.5% לעומת 3.8% בשנת 2000.
• שיעור הגידול של כלל האוכלוסייה ב-2011 משקף את היציבות בשיעור הגידול בעשור האחרון ודומה לשיעור הגידול בשנות ה-80 – שנים שבהן שיעורי העלייה היו מהנמוכים בתולדות המדינה. בשנות ה-90 היה שיעור הגידול כ-3% בממוצע לשנה.
התפלגות האוכלוסייה לפי גיל ולפי מין
• האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית למדינות מערביות אחרות. הדבר מתבטא באחוז גבוה של ילדים בגיל 0-14 (כ-28.2% בישראל לעומת כ-18.5% בממוצע במדינות ה-OECD) ובאחוז נמוך של אוכלוסייה מבוגרת בגילים 65 ומעלה (כ- 10.3% בישראל לעומת כ- 15% בממוצע במדינות ה-OECD). אחת הסיבות העיקריות לכך היא רמת הפריון הגבוהה בישראל.
• האוכלוסייה בישראל הטרוגנית, וקבוצות האוכלוסייה והדת השונות נמצאות בשלבי הזדקנות שונים, חלקן נחשבות אפילו לאוכלוסיות צעירות מאד. האוכלוסייה היהודית היא האוכלוסייה המבוגרת ביותר (26.3% בני 0-14, 12.1% בני 65+), והאוכלוסייה הערבית היא הצעירה ביותר (36.5% בני 0-14, 4.0% בני 65+).
• בישראל 978 גברים לכל 1,000 נשים. בקרב קבוצת היהודים ואחרים ישנם 967 גברים לכל אלף נשים, ואילו בקרב קבוצת הערבים ישנם 858 גברים לכל אלף נשים.

מצב משפחתי (בני 15 ומעלה, נתוני 2010)
• כ- 89% מהגברים בגילאי 24-20 הינם רווקים, לעומת כ-72% מקרב הנשים בגילאים אלו.
• אחוז הרווקים בגילאי 39-35 בקרב הגברים עומד על כ-16%, ואילו בקרב הנשים על כ-13%.
• אחוז הפנויים שאינם רווקים מקרב כלל האוכלוסייה עמד 6.4% מהגברים ו-10.7% מהנשים.
צפיפות אוכלוסייה בישראל
• צפיפות האוכלוסייה בישראל (מספר התושבים המתגוררים באזור ביחס לשטח האזור בקמ"ר) ממשיכה לעלות עם הגידול באוכלוסייה. בשנת 2011 הגיעה הצפיפות ל- 347 נפשות לקילומטר רבוע, זאת בהשוואה לצפיפות של 247 נפש לקמ"ר ב-1990 (לא כולל האוכלוסייה והשטח של אזור יהודה והשומרון).
• מאז קום המדינה גדלה צפיפות האוכלוסייה פי 8, בעת הקמת המדינה הצפיפות הייתה 43 נפשות לקמ"ר.
• מחוז תל-אביב היה המחוז בעל הצפיפות הגבוהה ביותר – 7,522 נפש לקמ"ר. צפיפות גבוהה נרשמה גם במחוז ירושלים ובמחוז המרכז, 1,483.7 ו-1,463.8 נפש לקמ"ר, בהתאמה. לעומת זאת, הצפיפות הנמוכה ביותר נרשמה באזורי הפריפריה: 79.1 נפש לקמ"ר במחוז הדרום ו- 291.6 נפש לקמ"ר במחוז הצפון.
פיזור גיאוגרפי של האוכלוסייה
• כ-96% מאוכלוסיית ישראל בשנת 2011 גרו בששת המחוזות של המדינה ועוד 4% גרו ביישובים היהודיים באזור יהודה והשומרון.
• כ- 41% מסך האוכלוסייה וכ-48% מאוכלוסיית היהודים ואחרים מתגוררת במרכז הארץ (מחוז המרכז ומחוז תל-אביב).
• כ-43% מהאוכלוסייה הערבית מתגוררת במחוז הצפון לעומת כ-10% מהיהודים.
• הגידול הטבעי (לידות פחות פטירות) הוא מקור הגידול העיקרי בכל המחוזות.

האוכלוסייה ביישובים
• כ- 91% מתושבי ישראל גרו ב-2011 ב-239 יישובים עירוניים, מהם 148 יישובים יהודיים (כולל 8 יישובים מעורבים) ועוד 91 יישובים ערביים.
• כרבע מתושבי ישראל מתגוררים בששת היישובים הגדולים המונים מעל 200 אלף תושבים (ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה ואשדוד);.כ-43% מתגוררים ב- 14 היישובים הגדולים המונים לפחות 100,000 תושבים.
• כ- 9% מהאוכלוסייה מתגוררת ב- 952 יישובים כפריים (כולל כ- 57 אלף תושבים הגרים מחוץ ליישובים).
האוכלוסייה לפי ארץ לידה ומוצא (יהודים ואחרים)
• כשני שליש (70.2%) מאוכלוסיית היהודים והאחרים ב-2011 נולדו בישראל וכשליש (29.8%) נולדו בחו"ל, חלקם של ילידי ישראל עולה בהדרגה. עם קום המדינה ילידי ישראל היוו קצת יותר משליש (35%).
• קבוצת המוצא הגדולה ביותר כיום היא קבוצת המוצא ישראל (ילידי ישראל שאביהם נולד בישראל) המונה כ-39% מהיהודים ואחרים, והיא קבוצת המוצא היחידה שנמצאת בסימן של עלייה הדרגתית, שאר קבוצות האוכלוסייה נמצאות בתהליך ירידה.
• קבוצת המוצא אירופה-אמריקה (ילידי אירופה-אמריקה וילידי ישראל שאביהם נולד באירופה-אמריקה) מהווה כ-36% מהיהודים ואחרים (2.2 מיליון איש) והיא קבוצת המוצא השנייה בגודלה. קבוצה זו גדלה בעקבות גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר שהחל בסוף שנת 1989.
• קבוצת המוצא אפריקה היוותה בשנת 2011 כ-14.5% מהיהודים ואחרים, ואילו קבוצת המוצא אסיה מנתה כ-11%.
תחזיות אוכלוסייה לשנת 2035
• תחזיות האוכלוסייה מחושבות בשלוש חלופות הנבדלות זו מזו בהנחות פריון, תוחלת חיים והגירה. עד סוף שנת 2035 תמנה אוכלוסיית ישראל בין 10.0 ל-12.8 מיליון תושבים, בהתאם לחלופות השונות. זהו גידול של בין 30% ל-66% משנת 2010, שנת הבסיס של התחזית, עד סוף שנת 2035.
• בסוף שנת 2035 תמנה אוכלוסיית היהודים ואחרים 7.7-9.9 מיליון נפש (מזה אוכלוסיית היהודים – 9.3-7.4 מיליון), האוכלוסייה הערבית תמנה 2.3-2.9 מיליון נפש.
• אחוז האוכלוסייה המבוגרת, בני 65 ומעלה, צפוי לגדול בהדרגתיות מ-9.9% בשנת 2010 ל-14.6% בשנת 2035.
נישואין וגירושין (נתונים לשנת 2010)
• כ- 48 אלף זוגות התחתנו בישראל בשנת 2010; כ-75% יהודים, כ-21% מוסלמים, כ-1.6% נוצרים וכ- 1.9% דרוזים.
• יותר מ- 13 אלף זוגות התגרשו בשנת 2010, כ-80% יהודים, כ-13% מוסלמים, כ-0.6% נוצרים וכ-0.8% דרוזים ועוד 5.6% זוגות בהם דת בני הזוג אינה ידועה.
• אצל כ- 87% מהחתנים וכ-90% מהכלות, אלו הם הנישואין הראשונים.
• בשנת 2010, שיעור הנישואין של החתנים היהודים עמד על 17.3 לכל 1,000 גברים בגיל 15 ומעלה ושיעור הנישואין של הכלות היהודיות עמד על 16.4 לכל 1,000 נשים בגיל 15 ומעלה. באותה שנה שיעורים אלו עמדו על 26.6 לחתנים מוסלמים ו-26.7 לכלות מוסלמיות.
• גיל הנישואין החציוני של החתנים היהודים שנישאו לראשונה בשנת 2010 עמד על 27.6 ובקרב החתנים המוסלמים 25.8. גיל הנישואין החציוני של הכלות היהודיות שנישאו לראשונה בשנת 2010 עמד על 25.5 ובקרב הכלות המוסלמיות 20.6 שנים.
• שיעור המתגרשים ל- 1,000 נשואים/נשואות בגילי 17-49 בקרב היהודים כמעט כפול מזה שבקרב המוסלמים, הן בקרב הגברים (12.9 ו-7.9 בהתאמה) והן בקרב הנשים (12.7 ו-7.6 בהתאמה).
• בעשור האחרון עלה גיל הנישואין בישראל. בקרב כלות יהודיות גיל הנישואין החציוני בנישואין ראשונים עלה מ- 24.4 בשנת 2000 ל-25.5 בשנת 2010 ובקרב חתנים יהודים עלה מ-26.7 ל-27.6. בקרב כלות מוסלמיות הגיל החציוני עלה מ-20.3 ל-20.6 ובקרב חתנים מוסלמים הוא עלה מ-25.0 ל-25.8.
לידות ופריון
• בשנת 2011 נולדו בישראל 166,296 תינוקות, כ-73% מהם נולדו לנשים יהודיות, כ-21% לנשים מוסלמיות, כ-3% לנשים שדתם לא סווגה במשרד הפנים, כ-2% לנשים דרוזיות וכ-1% לנשים נוצריות ערביות.
• מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת בחייה (שיעור פריון כולל) בשנת 2011 היה 3.0 גבוה מכל מדינות ה-OECD (ממוצע של 1.7 ילדים לאישה) ואף גבוה מרמת התחלופה (2.1) המאפשרת שמירה על יציבות גודל האוכלוסייה.
• רמת הפריון בקרב הנשים המוסלמיות היא הגבוהה ביותר (3.51) ואילו בקרב נשים שדתן לא סווגה במשרד הפנים היא הנמוכה ביותר (1.75). שיעור הפריון בקרב נשים יהודיות -2.98, בקרב נשים דרוזיות -2.33, בקרב נוצריות ערביות 2.17 ובקרב נוצריות אחרות – 2.26.
• מאמצע שנות התשעים שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות נמצא במגמת עלייה מ-2.53 בשנת 1995 ל-2.98 בשנת 2011. עיקר העלייה נרשמה בקרב נשים יהודיות ילידות ישראל.
• מאז תחילת שנות האלפיים ניכרת ירידה ברמת הפריון של נשים מוסלמיות מ-4.74 בשנת 2000 ל-3.51 בשנת 2011.
• נמשכת מגמת הירידה ברמת הפריון של הנשים הדרוזיות שהחלה מאמצע שנות השישים, מ-7.61 בשנת 1965 ל-2.33 בשנת 2011.
פניות לוועדות להפסקת היריון (נתונים משנת 2010)
• בשנת 2010, נרשמו 19,575 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון, ומתוכן 99% אושרו על ידי הוועדות.
• מתוך הפונות לוועדות להפסקת היריון 77% הן נשים יהודיות;10% מוסלמיות;1% דרוזיות;3% נוצריות;9% נשים שדתן לא סווגה במרשם התושבים.
• שיעורי הפניות נבדלים לפי דת הפונה: בשנת 2010, כמו גם בשנים קודמות, שיעורי הפניות ל-1,000 נשים בגילים 49-15,של נוצריות שאינן ערביות (24.2) ושל נשים ללא סיווג דת (19.4) היו הגבוהים ביותר: פי שתיים מאלה של היהודיות (11.3) , וכמעט פי 4 מאלה של המוסלמיות והדרוזיות (6.3 ו-5.7 בהתאמה).
• בעשור האחרון יש ירידה קלה בשיעור הפניות להפסקות היריון, בעיקר בקרב היהודיות והנוצריות. בקרב המוסלמיות שיעור הפניות במגמת עלייה.
• כמחצית הפניות להפסקת היריון אושרו על פי סעיף החוק "היריון מחוץ למסגרת הנישואין"; כ 20% מהפניות אושרו על-פי סעיף החוק "סיכון לבריאות האישה";19% אושרו על-פי סעיף החוק "סיכון למום פיזי או נפשי בעובר ו- 11% מהפניות אושרו על פי הסעיף "גיל האישה". שכיחות הסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר" נמצאת בעשור האחרון במגמת עליה.
• 45% מהפניות היו של נשים רווקות, 43% של נשים נשואות, 11% גרושות, ופחות מאחוז אלמנות. בעשור האחרון עלה חלקן של הנשים הרווקות מכלל הפונות לוועדות (מ-40.5% ב-2000 ל-45.3% ב-2010) וירד חלקן של הנשואות (מ-45.6% ל-42.9% בהתאמה).
תמותה
• בשנת 2011 נרשמו בישראל 40,826 פטירות, שיעור התמותה הגולמי היה 5.3 לאלף תושבים.
• בשנת 2011 הייתה תוחלת החיים של הגברים בישראל 79.9 שנים ושל הנשים – 83.6 שנים. תוחלת החיים של גברים יהודים הייתה 80.7 שנים ושל גברים ערבים – 76.4. בקרב הנשים – תוחלת החיים של היהודיות הייתה 83.9 שנים ושל הערביות – 80.9.
• תוחלת החיים עלתה מסוף שנות השבעים ועד לתחילת העשור הנוכחי (1975-1979 עד 2010-2011) ב-8.6 שנים בקרב גברים וב-8.9 שנים בקרב נשים.כמחצית מהעלייה בתוחלת חיים מוסברת על-ידי ירידה בתמותה בגילים 45 עד 74. באוכלוסייה הערבית הייתה תרומה גדולה יחסית גם לירידה בתמותת תינוקות.
• לפי רמות התמותה של סוף שנות השבעים, רק כ-33% מהבנים ו-43% מהבנות שנולדו, היו צפויים להגיע לגבורות (יום ההולדת השמונים שלהם), אך מאז ועד סוף העשור הנוכחי, חל שיפור משמעותי מאד, ומבין הנולדים – כ-59% מהבנים ו-72% מהבנות צפויים לחגוג יום הולדת זה.
• בכל השנים, תוחלת החיים בקרב נשים גבוהה יותר מאשר בקרב גברים ב-3.5 עד 4 שנים. בעשור האחרון גדל מעט הפער בתוחלת החיים בין נשים וגברים, אך הוא עדיין קטן יחסית להבדל בין נשים וגברים במדינות מתועשות.
• בכל השנים, תוחלת החיים בקרב ערבים נמוכה לעומת תוחלת החיים בקרב יהודים, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. עד סוף שנות השמונים הפער בתוחלת החיים בין יהודים וערבים היה במגמת צמצום, ובשנים 1985-1989 הוא עמד על 1.4 שנים בקרב גברים ו-2.3 שנים בקרב הנשים, אך מאז גדל הפער והוא מגיע בשנים 2010-2011 ל-3.9 שנים בקרב הגברים ול-3.0 בקרב הנשים.
• בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה,נמצאים הגברים הישראליים בקבוצת המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר. על פי נתוני ה-OECD לשנת 2010,הגברים הישראלים נמצאים במקום השני בתוחלת חיים (79.7 שנים) יחד עם יפן (79.6 שנים), אחרי שווויץ (80.6 שנים) הנמצאת במקום הראשון. לגברים בשוודיה, איסלנד ואוסטרליה תוחלת חיים דומה לזו של הגברים בישראל. הנשים הישראליות מדורגות נמוך יותר, תוחלת החיים שלהן (83.6 שנים) נמוכה בשלוש שנים מזו של המובילה -יפן (86.4 שנים). לנשים באוסטרליה, פינלנד, אוסטריה, קוריאה, איסלנד, שוודיה ולוקסמבורג תוחלת חיים דומה לזו של הנשים בישראל.
תמותת תינוקות
• בשנת 2011 היה שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות חי 3.5: 2.6 בקרב יהודים ו-6.1 בקרב ערבים.
• שיעורי תמותת התינוקות נמצאים במגמת ירידה רציפה מאמצע שנות השבעים וירדו מאז בכ-82% בשתי קבוצות האוכלוסייה.
• שיעורי תמותת התינוקות גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית לעומת היהודית, ולמרות הירידה המשמעותית בתמותת תינוקות בשתי הקבוצות, נשמר במרבית השנים יחס של 2 ל-1 בתמותת תינוקות בין ערבים ליהודים. בשנים האחרונות הואט קצב הירידה באוכלוסייה הערבית ואי לכך עלה היחס בין האוכלוסייה הערבית ליהודית ל-2.5 ל-1.
עלייה לישראל
• בשנת 2011 הגיעו לישראל 16,892 עולים חדשים. מתוכם כ- 2.1 אלף היו עולים שהגיעו לישראל כתיירים ושינו את מעמדם בזמן שהותם בישראל. בנוסף הגיעו לישראל כ- 3.3 אלפים אזרחים עולים .
• כ- 43% מהעולים נולדו בבריה"מ לשעבר; כ- 15% באתיופיה; כ- 14% בארצות הברית; כ- 9% בצרפת.
• הגיל החציוני של העולים 29.0 שנים. הגיל החציוני של הנשים העולות היה 29.3 שנים והגיל החציוני של הגברים העולים היה כ- 28.8 שנים.
• מספר העולים הגדול ביותר התגורר בהשתקעות ראשונה במחוז ירושלים כ- 19% ולאחריו כ- 18% השתקעו בכל אחד מהמחוזות צפון ודרום, 17% השתקעו במחוז המרכז.
יציאות וחזרות ב- 2010 של ישראלים ששהו בחו"ל יותר משנה ברציפות
• בשנת 2010 יצאו לחו"ל לתקופה ממושכת כ- 15.6 אלף תושבים ישראלים. 72% יהודים; כ- 6% ערבים; כ- 22% אחרים.55% מהיוצאים היו גברים ו- 45% מהם נשים.
• מתוך יהודים ואחרים: 42% מאלו שיצאו הם ילידי ישראל ו-52% הם ילידי חו"ל. מתוך ילידי חו"ל כ- 75% עלו לישראל משנת 1990 ואילך.
• בשנת 2010 חזרו לישראל לאחר שהייה ממושכת בחו"ל כ- 10.2 אלף תושבים ישראלים. כ- 78% יהודים; כ- 5% ערבים; כ- 16% אחרים. 55% מהחוזרים היו גברים ו- 45% מהם נשים.
• מתוך היהודים והאחרים: 56% הם ילידי ישראל והשאר (44%) ילידי חו"ל. מתוך ילידי חו"ל כ- 65% עלו לישראל משנת 1990 ואילך.
• מאזן ההגירה של תושבי ישראל (לא כולל עולים) בשנת 2010 הוא שלילי ועומד על כ- 5.4 אלף תושבים. שיעור של 0.7 לאלף תושבים, שהוא השיעור הנמוך ביותר זה שלושים שנה.
הגירת עבודה לישראל
• בשנת 2011 נכנסו לישראל כ- 32.7 אלף אזרחים זרים מחו"ל עם אשרת עבודה בישראל. באותה תקופה נרשמו כ- 32.4 אלף בעלי אשרת עבודה שיצאו מישראל. בכך מגיע מספר העובדים הזרים שנכנסו עם אשרת עבודה בשנים 1995 – 2011 ועדיין לא נרשמה להם יציאה לכ- 111.3 אלף עובדים.
• כשלושה רבעים מהעובדים הזרים ששהו בישראל בסוף 2011 עם אשרת עבודה באו ממדינות ביבשת אסיה (בעיקר מתאילנד, הפיליפינים וסין) וכיותר מחמישית מהעובדים הזרים עם אשרת עבודה הגיעו ממדינות אירופיות (בעיקר רומניה ומדינות בריה"מ לשעבר).
• בנוסף בסוף 2011 נמצאו כ- 92 אלף אזרחים זרים אשר נכנסו לישראל באשרת תייר ושהו בה מעבר לתוקף האשרה. מספר זה הוא אומדן עליון למספר העובדים הזרים ה"בלתי חוקיים" – מספר מסוים מהתיירים שנשארו בישראל מעבר לתוקף האשרה הגישו בקשה לתושבות במשרד הפנים (רובם הגדול הגיעו ממדינות מברית המועצות לשעבר, ולאחריהן מירדן, מקסיקו, רומניה וטורקייה).
משקי בית
• מספר משקי הבית ב- 2011 היה 2,204,100. בראש 83% ממשקי הבית עמד יהודי ובראש כ-15% ממשקי הבית עמד ערבי. כ-55 אלף הם משקי בית של אחרים.
• גודל משק הבית הממוצע עמד על 3.4 נפשות למשק בית בכלל האוכלוסייה. באוכלוסייה היהודית- 3.1, באוכלוסייה הערבית- 4.8 ובמשקי הבית האחרים 2.9 נפשות בממוצע.
• כ-81% ממשקי הבית הם משקי בית משפחתיים. מתוכם בכ-94% מתגוררת משפחה אחת בלבד; ב-3.5% מתגוררים משפחה אחת עם אחרים שאינם חלק מהמשפחה; ובכ-2.5% ממשקי הבית מתגוררות שתי משפחות ויותר.
• כ-19% ממשקי הבית הם משקי בית לא משפחתיים. מרביתם (כ-92%) הם של אנשים הגרים לבד.
משפחות
• בשנת 2011 חיו בישראל 1,834,800 משפחות. מרביתן (91%) התגוררו ללא אנשים נוספים או משפחה נוספת במשק הבית.
• כ- 24% מהמשפחות הן משפחות של זוג ללא ילדים. משפחות מסוג זה נפוצות יותר בקרב המשפחות היהודיות (כ-27%) בהשוואה למשפחות הערביות (כ-10%).
• משפחה של זוג עם ילדים הוא סוג המשפחה הנפוץ ביותר (כ- 63%). סוג משפחה זה נפוץ יותר בקרב הערבים (כ-79%) מאשר בקרב היהודים (כ-60%). אצל כ-78% מהמשפחות של זוג עם ילדים, הילד הצעיר עד גיל 17. בקרב יהודים 76% ובקרב ערבים 86%.