למעלה מחמש שנים מוצאים את עצמם תושבי דרום תל-אביב ושכונות נוספות ברחבי ישראל מתמודדים יום יום עם בעיית המסתננים שהולכת ומעמיקה.

נכון להיום אין כמעט ולו גוף אחד בישראל שעומד איתן במאבקם של התושבים כנגד ההשתלטות הזרה על שכנותיהן. במרבית המקרים מדובר באוכלוסיות חלשות מלכתחילה שמעמסת עשרות אלפי מסתננים באזור מגוריהם היוותה מכת מחץ לאיכות חייהם.

לא פחות מ-13 ארגונים שונים שתקציבים השנתי נושק ל-10 מיליון ש"ח ואף למעלה מכך מלווים את מאבק של המסתננים לאזרחות ולמעמד תושב במדינת ישראל.

בארגונים ניתן למצוא עורכי דין מהשורה הראשונה שנהנים ממשכורת נאה מעמותות וגופים שונים ואשר עומדים כל העת לצידם של המסתננים. בו בעת כשמנגד, בקושי אפשר כיום למנות 2 גופים מינוריים ביכולתם הפיננסית כמו 'המרכז למדיניות הגירה ישראלית' ו-'הפורום המשפטי למען ארץ ישראל' שעמלים רבות ועומדים לצידם של תושבי השכונות.

העתירות האחרונות לבג"צ שמטרתן העיקרית הינה לפסול ולעקר את 'חוק ההסתננות' הוגשו בין היתר על ידי רשימה ארוכה של עורכי דין שעמלים יום יום שעה שעה למען המטרה.

ברשימה ניתן למנות את עורכי הדין עודד פלר ויונתן ברמן מהאגודה לזכויות האזרח, עורכי הדין אסף וייצן ונמרוד אביגאל מהמוקד לפליטים ומהגרים (לשעבר מוקד סיוע לעובדים זרים) עורכי הדין ענת בן דור ואלעד כהנא מהתכנית לזכויות פליטים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב וכן עו"ד אסנת כהן ליפשיץ מהקליניקה לזכויות מהגרים, החטיבה לזכויות אדם, המרכז האקדמי למשפט ועסקים. כאשר העתירה עצמה הוגשה גם בשמם של הארגונים א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם והמרכז לקידום פליטים אפריקאים.

הארגונים ושלוחותיהם פועלים לא רק בזירה המשפטית אלא עמלים רבות גם בזירה התקשורתית בארץ ובחו"ל.

לאחרונה צפינו בצעדות והפגנות של עשרות אלפי מסתננים ובין היתר גם ראינו מכתבי חמלה של אנשי חינוך, אנשי רוח, סופרים, בעלי מסעדות ובתי מלון. זכינו לראות צעדת אמהות אפריקאיות, ואפילו לטעום מ-'ערב אפריקאי' במקומות בילוי בתל אביב… כאשר הכל מיוחצן ומופץ בכלי התקשורת השונים.

המשוואה פשוטה, כשיש כסף יש מי שמתכנן, מתזמן ומייחצן. כסף=דעת קהל.

אין ספק שממונם הרב של אותם הארגונים מאפשר להם כל העת לייצר עוד ועוד גימיקים ופעילויות, אך מדוע מעולם לא עמדו אלה לצידם של תושבי השכונות הסובלים מהמצב הקשה?

מן העבר השני עומדים לצידה של המדינה בבג"צ 'המרכז למדיניות הגירה' שנכון להיום כלל אינו מתוקצב ונשען על תרומות מעטות, ונציגות של תושבי שכונות דרום תל-אביב שרק לאחרונה הקימו עמותה בניסיון לגייס כספים למאבקם.

קולם של אלה כמעט ואינו נשמע, ולעיתים קיימת הרגשה הזהה למלחמתו של דוד בגוליית.

אמצעי התקשורת בישראל ירוצו לסקר תקיפה של זרים, אולם לא ימהרו לפרסם אירועי פשיעה בהם מעורבים המסתננים והמתרחשים כמעט מדי יום בשכונות דרום תל אביב.

רשת הפייסבוק היא היחידה כמעט שמאפשרת את חשיפת האירועים, אך אין ספק כשמנגד עומד עיתון כמו 'הארץ' המלאכה כלל אינה פשוטה.

מה ל-'קו לעובד' ולמאבקם של המסתננים?!

עמותת 'קו לעובד' לדוגמא הינה בעצם ארגון רב עוצמה, משאבים וממון שנרתם למאבק שבבסיסו כלל אינו קשור למהותה ומטרתה של העמותה.

העמותה שמחזור הפעילות שלה בשנת 2011 חצה את רף ה-4 מיליון ש"ח שמתוכם למעלה מ-3 מיליון ש"ח בתרומות שעיקרן מגופים בחו"ל התגייסה גם היא למאבק המסתננים והשתתפה בפעילויות ובעתירות השונות לבג"צ.

מטרות הארגון הרשמיות כפי שנרשמו בהקמת העמותה: "שמירה על זכויות עובדים ובעיקר עובדים מן השטחים המוחזקים המועסקים בישראל. סיוע משפטי בכפוף לתקנות לשכת עורכי הדין."

אם כן מה לקו לעובד ולמאבקם של "פליטים" או מסתננים כפי שהחוק מכנה אותם ומדוע ממשיכה המדינה לתקצב את הארגון?

לאחרונה שמה של העמותה נקשר במספר תביעות בעשרות ומאות אלפי שקלים כאשר מסתננים תבעו באמצעות עורכי הדין של 'קו לעובד' את מעסיקיהם הישראלים בגין הלנות שכר או אי מתן תנאים כאלה ואחרים.

הייתכן בעצם שכל מטרתה של העמותה היא לייצר לעצמה עבודה שככל הנראה גם מכניסה כסף לפעילותה תחת המסווה של 'סיוע לפליטים'? אותם 'פליטים' שבין היתר בעצם העסקתם הלא חוקית בישראל הם בעצמם גוזלים מקומות עבודה של עובדים מהשטחים או ערביי ישראל שלמענם בעצם הוקמה העמותה מלכתחילה.

בדרום תל אביב משוועים למושיע. מי דואג לזכויות האדם של התושבים?

תושבי דרום תל אביב חסרי אונים, חלקם של התושבים פשוט על סף יאוש. עמותה חדשה שהוקמה רק לאחרונה מנסה לקושש תרומות למאבק. את השלטים בהפגנות כותבים בטושים ובריסטולים שנקנו בכספי המארגנים ואת התרומות המעטות מנסים לגייס בדוכן מאולתר או מפה לאוזן.

פעילה חברתית שמתגוררת בנווה שאנן, סיפרה לנו כי במהלך ההפגנות של הזרים היא פגשה את אחד הבכירים באגודה לזכויות האזרח. תוך כדי שיחה היא שאלה אותו מה עם זכויות האדם של תושבי דרום תל-אביב. הבכיר לא התבלבל וענה מיד "הם לא מעניינים אותי יש את הממשלה שצריכה לדאוג להם".

בשיחה טלפונית שערכנו לפני מספר חודשים עם אשת אקדמיה שעד לא מכבר התנדבה באותם ארגונים ופנתה לשוחח איתנו בעקבות אחד ממקרי האלימות הקשים שביצעו המסתננים, היא חשפה בפנינו כי במרבית המקרים אותם עורכי דין ובעלי תפקידים בעמותות הסיוע לא ממש עושים את הפעילות מתוך חמלה על אותם ה-'פליטים', שכן גם הם מודעים לסיבה האמיתית שבגינה אותם צעירים הגיעו מאפריקה הרחוקה לישראל, אלא פשוטו כמשמעו למען השכר הנאה אותו הם מקבלים מכספי התרומות והארגונים.

במבט לרשימת מקבלי השכר בעמותת 'קו לעובד' ניתן לראות לפחות 5 בעלי תפקידים ששכרם השנתי בשכלול שכר סוצאלי של כ"א מהם עומד על למעלה מ-150,000 ש"ח.

במוקד לסיוע לעובדים זרים לשם השוואה הרוויחו יחדיו המנכ"ל, רכזת המדיניות הציבורית ומנהלת קשרי הממשל בשנת 2011 לא פחות מ- חצי מליון שקל!

בשנת 2012 מחזור הפעילות של מוקד הסיוע עמד כבר על 2,306,500 ש"ח, כששכר המנכ"ל 194,766 – רכזת המדיניות הציבורית 138,727  – הדובר 135,231 – ושני יועצים משפטיים יחדיו הרוויחו כ-230 אלף ש"ח!

מחזור הפעילות של ארגון א.ס.ף בשנת 2012 עמד על 1,776,375 ש"ח וגם כאן שכרם המשותף של 5 מקבלי השכר הגבוה נשק לכחצי מיליון ש"ח !

האם מדובר במשחק הוגן?

כשמצד אחד יש המון גופים ועמותות במימון עתק של כסף זר ומנגד מוצאים את עצמם תושבי דרום תל אביב משוועים לסיוע ומבקשים מושיע שיתרום כסף למאבקם, נראה כי יחסי הכוחות לפחות בהקשר הזה אינם הוגנים.

"יש לנו המון גימיקים בקנה אבל בסופו של דבר הכל כסף" אמר לנו אחד התושבים עימו שוחחנו, "אם הייתי יכול לרכוש בניין ברמת אביב ולשכן בו 50 אריתראים וסודנים הייתי עושה זאת היום לפני מחר, רק בשביל לראות את כל הצבועים יוצאים מהחורים" סיכם בחצי חיוך.

אין צורך להכביר במילים על מצבם הסוציו-אקונומי של מרביתם הגדול של תושבי דרום תל-אביב, אך למרות הכל מבטיחים לנו הערב תושבים עימם שוחחנו ופעילי ה-'מטה להצלת דרום תל-אביב' כי מבחינתם יעשו כל שביכולתם 'למען הצלת השכונות' וזה כולל לקחת יום חופש על חשבונם כדי להתייצב בדיון הקרוב בבג"צ כפי שעשו בעבר.

לקראת הדיון בבג"צ שיתקיים ב-1/4 ובו תיבחן עתירתם החוזרת של אותם ארגונים כנגד 'חוק ההסתננות' החדש, הקימו חברי המטה אירוע ברשת הפייסבוק בו הם קוראים למי שחשובים לו עתיד השכונות והמדינה להגיע לירושלים ולהפגין עמדה לצידה של הממשלה.

כך כתבו ב-דף האירוע:

"ביום שלישי ה-1.4.14 יתקיים בבג"ץ הדיון בעתירה הנוספת שהגישו המסתננים וארגוני הסיוע שלהם מהשמאל הקיצוני ואשר מבקשים כאמור לבטל גם את התיקון החדש (תיקון 4) לחוק למניעת הסתננות, שחוקקה כנסת ישראל בהתאם להחלטת הממשלה, וזאת לאחר שהתיקון הקודם לחוק (תיקון 3) בוטל ע"י שופטי בג"ץ.

ביטול החוק החדש הינו תקוותם של המסתננים וסייעניהם מהשמאל הקיצוני להישאר במדינת ישראל, להשתקע בה ולכבוש את שכונותינו!

ביטולו של החוק יהווה מכת מוות לתקווה של תושבי שכונות דרום תל אביב וחלקים אחרים במדינת ישראל הסובלים ממכת המסתננים לחיות בביטחון ורמת חיים אשר לה הם זכאים כדין וכצדק בהיותם אזרחי המדינה.

כולנו נעלה יחד לירושלים לדיון שיתקיים בבג"ץ על מנת להילחם מול המסתננים וסייעניהם. המאבק הוא על הבית שלנו! על הבית של כולנו! ועלינו להשמיע את זעקתנו גם לפני שופטי בג"ץ!

אנו לא נאפשר לארגוני השמאל הקיצוני להרוס לנו את החיים ולהפקיר את הביטחון שלנו ואת הזכות הבסיסית שלנו לחיות בצורה נורמאלית במדינתינו."

תנועת 'אם תרצו' חושפת מגמה לאומית חמורה עוד יותר של אותם הארגונים

תנועת 'אם תרצו' שחשפה לפני מספר חודשים את מעורבותה של "הקרן החדשה לישראל" במחאת המסתננים, פרסמה לאחרונה תחת השם "המציאות בדרום תל-אביב בחסות ארגוני דה-לגיטימציה ישראליים" מסמך מקיף העוסק בנושא (לחצו כאן לקריאת המסמך המלא).

בין היתר נכתב בפתיח המסמך: "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה רחבה שבה ארגונים המכנים עצמם ארגוני "זכויות אדם", משתמשים, ולמעשה מנצלים, אוכלוסיות מוחלשות וסוגיות אזרחיות שונות, למינוף קמפיינים שהדבר היחיד המשתמע מהם הוא שמדינת ישראל היא מדינה גזענית ועל כן בלתי לגיטימית. ארגוני המסתננים בישראל, הממומנים ברובם המוחלט על ידי ממשלות זרות ועל ידי הארגון האמריקאי "הקרן החדשה לישראל", פועלים בכדי לאזרח מסתננים ומהגרי עבודה בישראל תוך כדי פעילויות מגוונות שמטרתן למתג את המדינה כגזענית ובקריאה להתערבות העולם בנעשה בתוכה, כאילו מדובר בסוריה או רואנדה. תוך כדי החתירה לאזרוח אלפי מסתננים וחתירה למיתוג ישראל כמדינה גזענית, אותם ארגונים גם פוגעים פגיעה חמורה בתושבי דרום תל אביב, ערד ואילת. מתייגים אותם לא אחת כגזענים חשוכים במקום לפעול למענם מתוך עיקרון בסיסי של הגנה על זכויותיו של האזרח המוחלש."

התנועה אף ציינה פרט חשוב מאד בסוגייה והוא כי בשנת 2007 עתרו לבג"צ אותם הארגונים כנגד נוהל החזרה חמה של צה"ל שהיה נהוג עד כה ובחסותו העבירה ישראל חזרה לשטחי מצרים כל מסתנן שחצה את הגבול. אין צורך לציין כי מיד לאחר ביטול הנוהל החל זרם המסתננים לעלות בצורה מיידית והגבול עם מצרים נפרץ לחלוטין.

עיניי התושבים ופעילי המאבק נתונים בימים אלה לדיון הקרוב בבג"צ

מבחינת התושבים אין ספק כי פסילת החוק במתכונתו הנוכחית עשויה לסתום הגולל על תקוותם לעתיד נורמלי בשכונותיהם ולסיכוי שישובו להפוך למקום בו יהיה כיף לחיות ולגדל ילדים.

חלקם מדברים על 'שבירת כלים' ואפילו אולי על אפשרות לגלישה 'למחוזות לא נעימים' בשכונות אם יפסל החוק, בעוד שחלק אחר מודה בצער כי יאלץ לנטוש את השכונות ולנדוד אל מחוצה להן בלית ברירה. "כבר יותר מחמש שנים המדינה מאכילה אותנו מרורים, כמה אפשר לדחוק אותנו לפינה?!" אמר לנו אחד מפעילי מאבק התושבים עימו שוחחנו.

"ברור שאין לנקות את הממשלה והרשויות מהאחריות למצב אליו התדרדרנו, אך האם שוב כסף זר וגורמים אינטרסנטיים כאלה ואחרים יסכלו את המהלכים שנועדו לטפל בבעיה החמורה? האם קצב יציאה חודשי של כ-1500-2000 מסתננים ממתקן השהייה אל מחוץ לגבולות המדינה מאז הוחל החוק החדש במתכונתו לא מעיד דיו כי מדובר במהגרי עבודה?" סיכמה בפנינו בחוסר אונים פעילה אחרת.

למידע מלא על העמותות וכניסה ל-"אתר העמותות של ישראל" – לחצו כאן.