שופטי בית המשפט העליון דנו היום במשך כשלוש שעות בעתירה שהוגשה לביטול החוק למניעת הסתננות. תושבי דרום תל אביב הפגינו בתום הדיון נגד העתירה וחסמו את הכביש המוליך לבית המשפט העליון.

הבוקר דן בג"ץ בעתירתם של ארגונים לא ממשלתיים לביטול התיקון המחודש לחוק למניעת הסתננות שחוקק בדצמבר הכנסת (תיקון מספר 4). בג"ץ צירף לדיון גם את עתירתו של המרכז למדיניות הגירה, בשם כמאה תושבי דרום תל אביב להוצאת אוכלוסיית המסתננים מדרום תל אביב למתקני שהייה. המרכז למדיניות הגירה ישראלית הגיש כתב תשובה מפורט לטענות העותרים לביטול החוק למניעת הסתננות. הדיון התקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראש ההרכב עמד נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.

שופטי בג"ץ הקשו על נציג העותרים מהאגודה לזכויות האזרח שדרש לבטל את החוק מכיוון שתכליתו אינה ראויה, וטענו כי העתירה גורפת מידי וכן כי למעט פסילת כל הסדר אפשרי הם אינם מציעים חלופה. התושבים שלא כולם הורשו להיכנס הביעו את מחאתם ואת תסכולם ואף התעמתו עם המאבטחים. אחרי הדיון הפגינו תושבי דרום תל אביב וחסמו את הכביש המוליך לבית המשפט.

כתב התשובה שהוגש לבג"ץ ע"י המרכז למדיניות הגירה הציג נתונים של נציבות האו"ם לפליטים המוכיחים כי מספר האריתראים והסודנים שנכנסו לישראל בשנת השיא של ההסתננות, 2011, גבוה במספרים מוחלטים ממספר המהגרים הלא חוקיים שקיבלו הגנה כלשהי בכל מדינה אחרת באיחוד האירופי. כך יוצא לדוגמה שישראל קלטה פי 95 מספרד ביחס לאוכלוסייה ופי 370 ביחס לשטחה.

עוד עולה כי באותה שנה, שנת 2011, מדינת ישראל קלטה יותר אריתראים מכל מדינה אחרת בעולם כולל אתיופיה ובשנת 2012 קלטה תוך חצי שנה פי 2.3 אריתראים וסודנים ממספר נתיני מדינות אלו שקיבלו הגנה בכל האיחוד האירופי במחובר.

עורך הדין דורון טאובמן ממשרד כספי ושות', שייצג את המרכז למדיניות הגירה ישראלית בדיון בבג"ץ, אומר כי הוויכוח על חשיבות החוק למניעת הסתננות ויעילותו הוכרע ללא כל ספק עם עצירת זרם ההסתננות, והיציאה העצמאית של מעל ל- 4,000 מסתננים בחזרה לארצם תוך שלושה חודשים בלבד. "אנו מקווים כי שופטי בג"ץ יכירו בכך כי במאזן בין פגיעה בביטחונם וזכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל לבין השמתם של מסתננים לא חוקיים במתקני שהייה פתוחים שם מסופק להם כל צרכם, המאזן נוטה בברור לטובת אזרחי המדינה הזו".

יונתן יעקובוביץ': "העתירה לביטול החוק מוכיחה כי הארגונים לא יסתפקו באף הסדר למעט מתן מעמד קבע לעשרות אלפי מסתננים לא חוקיים, תוך פגיעה חמורה באזרחי ישראל תושבי שכונות מוחלשות ברחבי הארץ. החזרה המסיבית של מעל ל-4000 מסתננים תוך זמן קצר מוכיחה מעבר לכל ספק כי חלק ניכר מהמסתננים הם מהגרי עבודה, ורק שלילת התמריץ הכלכלי הוא זה שימנע את ההסתננות לישראל ויביא לחזרה למדינות המוצא."

נציגת המדינה טענה במסגרת הדיון כי כיום יש למדינת ישראל נתיבי יציאה שכוללים הסכמים חתומים עם 2 מדינות שמוכנות לקלוט את המסתננים ולהעניק להם כל הזכויות הנדרשות תחת כל האמנות הבינלאומיות האפשריות.

עוד ציינה במסגרת הדיון כי כמות המסתננים הסודנים והאריתראים כיום בתחומי מדינת ישראל גדולה משמעותית מכמות עולי אתיופיה שעלו לישראל במבצעים שלמה ומשה גם יחד.

עורך הדין עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח הציע מצידו שמדינת ישראל תקלוט את עשרות אלפי המסתננים במרכזי קליטה ברחבי הארץ שנועדו לקליטת עולים חדשים.

במקרה אחר ציין פלר כחלק מעתירה כי כמות הספרים בספרייה במתקן השהייה קטנה מדי וכי המסתננים כבר רגילים לחיות בתל-אביב אז המגורים במתקן בנגב קשים עבורם.

מחוץ לכותלי אולם הדיון היתה נוכחות של תושבי דרום תל-אביב שבאו למחות על מר גורלם ומאידך גם נוכחות משמעותית של פעילי ארגוני הסיוע למסתננים המונחים על ידי הקרן החדשה לישראל אשר ליוו את עשרות המסתננים שהגיעו לבית המשפט.

לא אחת פרצו עימותים קולניים בין 2 המחנות ורק בסיועם של מאבטחי המבנה נמנעה תגרה.

עו״ד נבון קצב שנכח בדיון וזאת לדבריו כצעד של הזדהות ותמיכה בתושבי דרום ת״א והשכבות החלשות, התראיין מאוחר יותר בקול ישראל ואמר: ״אין ספק שמהדיון שהתנהל היום ניתן להבין דבר אחד והוא שארגוני הסיוע למסתננים הם בעלי אג׳נדה פוליטית ברורה של השמאל הפוסט ציוני הרוצה לטשטש ולחסל את הצביון היהודי של מדינת היהודים היחידה, ומבקש להביא להשתקעות והישארות של המסתננים בישראל כדי לתת להם בשעת כושר גם אזרחות וזכות הצבעה. אין כל בעיה שמי שמדינת ישראל תכיר בו כפליט ומבקש מקלט יקבל מקלט במתקן הפתוח בנגב שם הוא מקבל כל מה שפליט אמיתי שנס על חייו צריך: הגנה, אוכל, מים ומקום לינה ושירותי בריאות בסיסית, ולא עבודה! לא בחורות ישראליות! לא ים! לא בריכה! לא פאבים! עד כה עוזבים כבר אלפים ומקבלים 3,500 $ מענק עזיבה השווה לשכר של 10 שנות עבודה באריתריאה וזה מוכיח בבירור שמדובר במסתננים מהגרי עבודה ולא בפליטים ומבקשי מקלט!״

בעקבות הדיון אמרה חברת הכנסת איילת שקד: "בעוד ארגוני שמאל קיצוני הממומנים בכסף של מדינות זרות תוהים בבית המשפט העליון האם התנאים במתקן חולות עבור שוהים בלתי חוקיים, פורעי חוק תקינים או לא מבחינה משפטית, חיים עשרות אזרחים שומרי חוק במצב בלתי נסבל וחוששים לעתידם. זהו מצב בלתי נתפס. לא ייתכן שבית המשפט יאפשר לאזרחים ישראלים להמשיך להיפגע מידי יום על ידי מסתננים ההופכים את שכונות דרום תל אביב לבלתי ראויות למגורי אדם."