דן פאר, תושב נווה שאנן, בדרום ת"א, כותב על המציאות היומיומית הבלתי אפשרית בשכונה.

מכתבו של דן כפי שמובא כאן נשלח לפני מספר שבועות לאנשים שאמונים על ניהול העיר, ואולם עדיין לא התקבלה תגובה. 

שלום לכולם,

מאחר והמייל הקודם לא זכה לתגובה, החלטתי להמשיך ולספר לכם על שגרת התושבים של שכונת נווה שאנן. אני מקווה שאשאר בחיים כדי לראות באם תטפלו בבעיית הביטחון בשכונה, אם לא – המיילים הללו ישארו כעדות לאוזלת ידי העיריה, המשטרה והממשלה.

וזה מה שחווינו אני וחברי אתמול בלילה בדרך הביתה משדרות רוטשילד לבניין בו אנו מתגוררים בשכונת נווה שאנן, רחוב איילת השחר 2:

אתמול חצי שעה לאחר חצות הלכנו מאיזור רוטשילד בדרך הביתה אל הבניין שאנו גרים בו, איילת השחר 2, מדובר במרחק הליכה של 10 דקות. מיד לאחר שחצינו את החניון הדו קומתי הממוקם בגב של רחוב טיומקין ועברנו את רחוב מנחם בגין החלו הזוועות.

על רחוב הרכבת פינת סולמון, על כרי הדשא ישנו אפריקאים שיכורים, בין השיחים ליד הספסלים עמדו 2 אפריקאים ועשו את צרכיהם. חצינו את רחוב סולומון ועברנו ליד תיאטרון קליפה הנמצא ברחוב הרכבת 40 – שם אפריקאי היה עסוק בלז**ן זונה נרקומנית, על המדרכה לעין כל.

המשכנו ללכת, ברחוב הרכבת 42, ישבו שלושה נרקומנים והזריקו סמים, על המדרכה לעיני כל. המשכנו ללכת, שכן שגר מולנו עבר אותנו בדרכו הביתה. אנחנו צעדנו אחריו והוא פתח פער עלינו מאחר והלך מהר יותר. דקה אחר כך עקפו אותנו 3 אפריקאים צעירים, הם התנגשו בנו בזמן שחלפו על פנינו. המשכנו להתקדם כאשר השכן מלפנינו, 3 האפריקאים שחלפו אותנו גם מלפנינו. כאשר הגענו לסוף רחוב הרכבת וכבר איבדנו קשר עין עם השכן ועם האפריקאים שחלפו אותנו ופנינו ימינה לרחוב ראש פינה פילחה את השקט צעקה חזקה "למה אתם עושים את זה"? נשמע מישהו צורח. רצנו לראות מה קרה וראינו שברחוב איילת השחר 5 שרוע השכן שלנו על הרצפה, מטר מהבניין בו הוא גר ושלושה אפריקאים (אלה שחלפו על פנינו דקות קודם) מכים אותו באגרופים ובעיטות. הוא צורח והם ממשיכים להרביץ לו ומנסים לגנוב את הטלפון שלו. הוא לא הסכים לוותר ונלחם בהם. כאשר הם ראו אותנו מגיעים הם החליטו פשוט לברוח. השכן היה מוטל על הרצפה, מוכה, חבול ונסער לחלוטין.

ניסיון השוד הזה מצטרף לניסיון השוד שהתבצע רק לפני ימים אחדים מול בניין במירון 6 כאשר אפריקאי גנב תיק לישראלית. שלא לדבר על כך שמדי כמה שעות נשמעות צעקות של פיליפיניות שנשדדות/נאנסות אבל לא טורחות להתלונן במשטרה – כי הן זרות.

לא הגיוני שאני לא אוכל להסתובב ברחוב בו אני גר, לא הגיוני שרחובות שלמים בשכונה יהיו סגורים בפני בגלל פחד. לא הגיוני שאין שוטרים בכל פינה, לא הגיוני שאין מצלמות, לא הגיוני שזה המצב בתל אביב בשנת 2012, לא הגיוני שגינת לווינסקי הפכה למחנה פליטים ואין מישהו שעושה משהו, לא הגיוני שאנשים ישנים ברחובות ובכל גינה שכונתית או מגרש נטוש ואף אחד לא מפנה אותם, לא הגיוני שאנחנו כבר שנים שולחים מיילים מדברים עם כל מי שאפשר והמצב רק הולך ומדרדר. לא הגיוני שמי שאמון על הבטחון והפיקוח הרים ידיים.

חלאס עם ההפקרות, עם חוסר הפיקוח ועם האימפוטנציה. אנחנו דורשים טיפול מיידי באיזור כבר ממחר. תציפו את האיזור בשוטרים ופקחים.

תפנו את כל מי שישן ברחוב – כפי שאתם מפנים את המוחים ברוטשילד.

יש חוק שאוסר על התגודדות במקומות ציבוריים – תתחילו להפעיל אותו.

בברכה וחוסר הערכה מוחלט,

דן פאר
ועד שכונת נווה שאנן