להלן עיקרי המסקנות: 

• במהלך ארבע השנים הראשונות ליישום החוק חל גידול ניכר במספר הזכאים, מכ-64,000 בשנה הראשונה (2007) עד לכ-106,000 בשנה הרביעית (2010). עיקר הגידול נבע מהרחבה גיאוגרפית של תחולת החוק.
• יותר ממחצית הזכאים מימשו את זכאותם: באזורי השילוב שיעור המימוש עלה מ-45 אחוזים בשנה הראשונה ל-53 אחוזים בשנה הרביעית.
• שיעור המימוש הגבוה ביותר נרשם בקרב החרדים: באזורי השילוב קיבלו את המענק כ-64 אחוזים מהזכאים החרדים, ובשאר האזורים – כ-78 אחוזים מהם.
• שיעור המימוש הנמוך ביותר נרשם בקרב הערבים תושבי מזרח ירושלים, אך הוא עולה בהתמדה במהלך השנים: החל מ-26 אחוזים בשנה הראשונה עד ל-44 אחוזים בשנה הרביעית.
• גובהו של המענק השנתי הממוצע נע סביב 2,800 ש"ח. הוא גבוה יותר עבור קבוצות האוכלוסייה המאופיינות בתחולת עוני גבוהה יחסית ובשיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה. המענק מהווה כ-7 אחוזים מהשכר השנתי הממוצע של מקבלי המענק והוא אמור לעלות בשנת 2013, בעקבות יישום ההמלצות ועדת טרכטנברג.

החל משנת 2007 מיושם בישראל חוק מענק הכנסה – כלי תמיכה חדש שנועד בעיקר לעובדים עם ילדים וגם לעובדים מבוגרים. המענק החודשי המקסימלי עומד כיום על 320 ש"ח לזכאים עם ילד אחד או שניים ולעובדים מבוגרים בני 55+, ועל 470 ש"ח לזכאים עם שלושה ילדים או יותר. החל משנת 2013 יוגדל המענק ב-50 אחוזים לאימהות עם ילדים עד גיל 19, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג לשיפור רווחתן הכלכלית של משפחות העובדים עם ילדים. החוק יושם תחילה במספר אזורים נבחרים ("אזורי שילוב"). ב-2009 הוא הורחב לשאר האזורים עבור אימהות עם ילדים עד גיל שנתיים. החל משנת 2011 החוק חל בכל רחבי הארץ.

במהלך ארבע השנים הראשונות של יישום החוק (2010-2007) עלה מספר הזכאים מכ-64 אלף פרטים לכ-106 אלף. עיקר הגידול נבע מהרחבה גיאוגרפית של תחולת החוק, הרחבה שהחלה בשנת הזכאות 2009 עבור אימהות לילדים עד גיל שנתיים.

המענק השנתי הממוצע ששולם עומד על כ-2,800 ש"ח (בשנת הזכאות 2009 – שנת הזכאות המלאה האחרונה שלגביה יש נתונים). לאורך השנים נשמרו ההבדלים בגובה המענק בין קבוצות האוכלוסייה. אוכלוסיות המאופיינות בשיעורי עוני גבוהים, כמו גם במעורבות נמוכה בשוק העבודה, זכאיות למענק גבוה יחסית – עובדה המדגישה את המיקוד המדויק של החוק באוכלוסיות המוחלשות. כך, חרדים וערבים זכאים למענק גדול יחסית לשאר הזכאים. בקרב אוכלוסיות אלו ישנו שיעור גבוה של עובדים עם שלושה ילדים או יותר, הזכאים למענק המוגדל.

המענק הממוצע מהווה כ-7 אחוזים מהשכר השנתי הממוצע של מקבלי המענק. המענק המקסימלי של זכאים עם שלושה ילדים או יותר עומד על כ-12 אחוזים בממוצע מהשכר של הזכאי. הוא אמור לעלות לכ-17 אחוזים עבור נשים עם ילדים, בעקבות יישום ההמלצות ועדת טרכטנברג. השיעור נמוך יחסית בהשוואה למענק המקסימלי של כ-40 אחוזים מהשכר בארה"ב בקרב הזכאים עם 2 או יותר ילדים.

במהלך ארבע השנים הראשונות של יישום החוק עלה שיעור המממשים באזורי השילוב מ-45 אחוזים בשנה הראשונה ל-53 אחוזים בשנה הרביעית. בשאר האזורים השיעור עלה מ-40 אחוזים בשנת 2009 ל-46 אחוזים בשנת 2010. שיעור המימוש הכללי בקרב כלל הזכאים עמד ב-2010 על כ-51 אחוזים – שיעור זה תואם את הסטנדרטים של תוכניות מקבילות בעולם בשלבים הראשוניים להפעלתן.

שיעור המימוש המקסימלי נרשם בקרב החרדים הזכאים לסכום מענק גבוה יחסית, בשל מספר ילדיהם, והמודעים היטב לחוק החדש. כבר בשנה הראשונה מימשו את זכאותם כ-59 אחוזים מהחרדים הזכאים באזורי השילוב. בשנה האחרונה נתון זה עלה לכ-64 אחוזים באזורי השילוב, ולכ-78 אחוזים בשאר האזורים (איור 1). לעומת זאת, בקרב הזכאים ממזרח ירושלים שיעור המימוש היה נמוך מאוד, הן בהשוואה לכלל הזכאים והן בהשוואה לזכאים ערבים אשר מתגוררים באזורים אחרים. רק כ-26 אחוזים מזכאים אלו קיבלו מענק בשנה הראשונה ליישום החוק. עם זאת, במשך השנים עלתה המודעות לחוק ושיעור המממשים גדל עד לכ-44 אחוזים בשנה הרביעית.

באזורים למעט אזורי השילוב שיעור המימוש הממוצע בשנת 2010 היה כ-46 אחוזים, אך במרבית קבוצות האוכלוסייה היה מימוש דליל ושליש בלבד מכלל הזכאיות באזורים אלו (למעט חרדיות) קיבלו את המענק.  רק בקרב העובדות מהמגזר החרדי היה שיעור מימוש גבוה (כ-78 אחוזים).

ניתוח מימוש הזכאות באזורים החדשים בהם יושם החוק לאחרונה מלמד על הצורך לנהל פעילות הסברה רחבה בשלבים הראשוניים של החלת החוק בפריסה כלל ארצית. זאת במטרה להגביר את יעילות החוק, המותנית בין היתר ברמת המיצוי שלו על ידי אוכלוסיית היעד.